העיתונאי הבריטי, פטריק סיל, המשמש מעין סופר-חצר של שושלת הנשיאות הסורית, ואף כתב את הביוגרפיה של אסד האב, פרסם מאמר ביומון הלונדוני, אל-חיאת, בו הוא בוחן את יעילות פיגועי התאבדות בארה"ב ובישראל. ראשית, מטיל סיל ספק בכך שערבים או מוסלמים ביצעו את הפיגועים בארה"ב; אחר כך הוא מדגיש את "מעשי הטבח" שביצעו בעבר ארה"ב וישראל במקומות שונים בעולם

בעלי טורים רבים בתקשורת הערבית נדרשו לשאלת זהותם של מבצעי הפיגועים בניו יורק. חלקם בחרו להתעלם מתוצאות חקירת ה-FBI בהציגם שורה של גורמים אמריקאיים ובינלאומיים, שלדעתם ביצעו את הפיגוע. להלן סקירה של החשודים בביצוע הפיגועים, על פי התקשורת הערבית

האינטלקטואל הלבנוני הליברל, חאזם צאע'יה, החי בלונדון, כתב טור ביומון, אל-חיאת, ובו הוא מטיל אחריות מסוימת לפיגועים בארה"ב על העולם הערבי וקורא להסגיר את הטרוריסטים: "התקפות הטרור חיסלו אחד לאחד את כל המרכיבים המדיניים של אסטרטגיה ערבית..."

מנכ"ל משרד ההסברה הפלסטיני, חסן אל-כאשף, מתח ביקורת על כך שהטיפול התקשורתי בפיגועים בארה"ב, בא על חשבון הטיפול באינתיפאדה ובבעיה הפלסטינית. במאמר שכותרתו "הערבים זונחים אותנו לטובת ההשפלה והצביעות", שהתפרסם בביטאון הרשות הפלסטינית, אל-חיאת אל-ג'דידה, כתב אל-כאשף: "מדוע מתנהגים הערבים כנאשמים? מדוע נמשך הזרם המבחיל הזה של התנהגות צבועה ומשפילה כלפי ארה"ב?

אל-רסאלה, ביטאון תנועת ה'חמאס, היוצא לאור בעזה, מפרסם מכתב "לאמריקה", פרי עטו של ד"ר עטאללה אבו אל-סבח, בעקבות הפיגועים בניו יורק ובוושינגטון: "אני בטוח שאת תעמדי מול המראה של ההיסטוריה שלך עוד זמן רב!! כך תוכלי לראות עד כמה היית עושקת, עד כמה מושחתת, עד כמה חטאת!! כמה ישויות השמדת. כמה ממלכות הרסת!  האם את זוכרת כיצד הפכת את הירושימה ונגסאקי לערמות של פחם רדיואקטיבי..."

להלן קטעים מדרשת יום שישי (17.8.2001) ששודרה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית. הדרשה הועברה בשידור ישיר ממסגד שיח' עג'לין בעזה, והדרשן הוא שיח' אסמאעיל א'ל ע'דואן: "... ביום השנה לשריפת מסגד אל-אקצא, אנו אומרים כי חובת האומה כלפי מסגד אל-אקצא, היא לממש את אופציית הג'יהאד והמאבק למען אללה..."

במאמר שהתפרסם ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם, תוקף העיתונאי המצרי האסלאמי, פהמי הוידי, את אוזלת היד של האומה הערבית נוכח המתרחש בשטחים ומספר על הרגשת השמחה העזה שפקדה אותו בעקבות הפיגוע בירושלים

נמשך הפולמוס בעיתונות הערבית בעקבות פסיקות המופתי הסעודי ושיח' אל-אזהר המצרי בדבר תקינותם ההלכתית של פיגועי ההתאבדות תוך התמקדות שאלות: שיח' אל-אזהר ערער על תקינותם ההלכתית של פיגועי ההתאבדות בשל הפגיעה באזרחים, ואילו המופתי הסעודי התייחס למחבל עצמו, אשר בשעת הפיגוע קיים חשש כי הוא מבצע התאבדות האסורה באיסלאם

ב-24 ביוני 2001 שידרה רשת הטלוויזיה הגרמנית (WDR) במגזין החדשות השבועי שלה, כתבה מיוחדת על המחבל בדולפינריום,חייו ובני משפחתו. באחד הקטעים בכתבה, מציגה אחותו של המחבל אלבום זיכרון שהכינה לאחיה ובו קטעי עיתונות על הפיגוע, תמונות וכן מכתבי תנחומים שהמשפחה קיבלה, בהם מכתב מיאסר ערפאת ובו דברי הלל לגבורתו של המחבל

מדי יום שישי, משדר ערוץ הטלוויזיה של הרש"פ את דרשת יום השישי מאחד המסגדים בעזה. ביום שישי השמונה ביוני, 2001, שבוע לאחר פיגוע ההתאבדות בתל אביב, וכמה ימים לאחר הצהרתו של ערפאת בנושא הפסקת האש, שודרה דרשתו של שיח' אבראהים מאצ'י, ממסגד שיח' עג'לין בעזה, שקרא לפיגועי התאבדות נוספים

בקהיר נערך כינוס תמיכה בשיח' עמר עבד אל-רחמן, הכלוא בארה"ב בשל מעורבותו בפיגוע הטרור ב'מרכז הסחר העולמי' בניו יורק, ובו איימו הדוברים בפיגועים נוספים נגד מטרות אמריקאיות, אם לא ישוחרר מנהיגם. עורך דינו של השיח', מנתצר אל-זיאת, אמר: "כשארגון "הג'יהאד" גילה כי ה-CIA היה מעורב בהסגרת שלושה מאנשיו מאלבניה למצרים, הוא השתתף בפיצוץ שגרירויות ארה"ב בניירובי ובדאר א-סלאם

ב-25 במאי, 2001, שבוע לפני פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בתל אביב, נשא המופתי של הרש"פ, שיח' עכרמה צברי, את דרשת יום השישי במסגד אל-אקצא, במהלכה מתח ביקורת על פסק ההלכה של המופתי הסעודי שקבע כי פיגועי ההתאבדות אינם תקינים מבחינה הלכתית.המופתי צברי הביא דוגמאות מן ההיסטוריה המוסלמית לכך שאין המדובר ב"התאבדות" אלא ב"מסירות נפש"

תוכנית האירוח של ד"ר פיצל אל-קאסם, "הכיוון הנגדי", בערוץ אל-ג'זירה, עסקה ב- 23 במאי ביחסם של המשטרים הערביים לאינתיפאדה הפלסטינית וביחסן של תנועות האופוזיציה לשליטים הערביים. ברקע התוכנית עמדו הודעות הסיכום החריפות של ועידות הפסגה הערביות והאסלאמיות האחרונות מחד גיסא, ופסק ההלכה של המופתי הסעודי בגנות פיגועי ההתאבדות מאידך גיסא

הצהרתו של המופתי הסעודי, שהטיל ספק בכשרותם ההלכתית של פיגועי ההתאבדות, ממשיכה לעורר תגובות בעולם הערבי. כזכור, שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, אמר בתגובה לפסק ההלכה של המופתי הסעודי כי פעולות התאבדות מותרות רק אם הן אינן מכוונות לנשים וילדים. ואולם, עמדה זו איננה מקובלת על הכל

ההסלמה בפעילות הצבאית באינתיפאדה, מחד גיסא, והיוזמה המדינית המצרית-ירדנית, מאידך גיסא, מעוררות בימים אלו ויכוח בקרב הנהגת האינתיפאדה והפעילים בשטח לגבי הדרך המתאימה לניהול המשך המאבק בישראל

בתקשורת הערבית החל לאחרונה פולמוס בנוגע לתקינות ההלכתית וללגיטימיות המוסרית של פיגועי ההתאבדות הפלסטיניים נגד ישראל. בויכוח נטלו חלק חכמי הדת הבולטים באסלאם הסוני כיום, כמו גם אישים פוליטיים ובעלי טורים בעיתונות הערבית

ראש מנגנון המודיעין הכללי בגדמ"ע, תופיק טיראוי בטקס סיום קורס למלחמה פסיכולוגית לקצינים ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים: "ישראל לא תיתן לנו שום דבר בשל מספרם [הרב] של השהידים שלנו, אלא רק בשל מספר ההרוגים הישראלים. יש לצמצם את מספר השהידים הפלסטינים להגדיל את מספר ההרוגים הישראלים

ביטאון ארגון 'הג'יהאד האסלאמי', אל-אסתקלאל, היוצא לאור בעזה מפרסם מידי שבוע ביוגרפיה של חלל - 'שהיד'. הסדרה מעלה על נס את דמותם ואת פעולותיהם של 'החללים הגיבורים' אשר בחרו להיאבק בישראל ב"דרכים צבאיות". הכתבות מבליטות את המשמעות הלאומית והדתית שבמותם של חללים אלו

מנהיג ארגון ה"ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני", רמצ'אן עבדאללה שלח, משא מאום בביירות במסגרת סימפוזיון שכותרתו "הערבים וההתמודדות עם ישראל: האפשרויות לעתיד". הוא אמר: "איננו נלחמים ביהודים משום שהם יהודים או כדי להופכם למוסלמים, המערכה נגד היהודים היא על פלסטין