דרשת יום השישי שנשא מנהיג איראן עלי ח'אמנאי באוניברסיטת טהראן לאחר נפילת בגדאד, היתה בשפה הערבית וכוונה לעם העיראקי ולעולם הערבי. מול ההתבטאויות העוינות של ח'אמנאי כלפי ארה"ב, נקט נשיא איראן לשעבר, האשמי רפסנג'אני, כיום ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, עמדה מתונה יותר

יחסה של איראן למתקפה אמריקאית על עיראק מורכב. היא רואה בנשיא עיראק מוקצה מחמת מיאוס, מי שאחראי למלחמת שמונה השנים, אותה כפה על איראן ב-1980, והאחראי לתקיפת אזרחיה בנשק כימי. יחד עם זאת, רואה איראן בנוכחות האמריקאית בגבולותיה איום גדול עוד יותר לביטחון משטרה והאינטרסים הלאומיים שלה

לאחרונה מתגברת המחאה הציבורית באיראן נגד שלטונו של עלי ח'אמנאי מצד אינטלקטואלים ואנשי דת. בין המוחים: מחמד מוחסין  סזגרה, שיצא נגד שלטון העריצות של ח'אמנאי; איש האקדמיה, האשם אראג'רי, שקרא לפרוטסטנטיזם אסלאמי ואיתאללה טאהרי ששיגר מכתב התפטרות מתפקידו כנציג המשטר בדרשות יום השישי באצפאהאן

ד"ר האשם האם אראג'רי, עיתונאי ופעיל פוליטי במפלגה הרפורמיסטית "ארגון המג'אהדין של המהפכה האסלאמית", שרגלו נקטעה במלחמת איראן-עיראק, נעצר ונידון למוות ב-6.11.2002 בעקבות נאום שנשא, בו מתח ביקורת על הממסד הדתי האיראני וקרא ל"פרוטסטנטיזם אסלאמי" ולרפורמה באסלאם

ראש משרד האינטרסים האיראני בקהיר, השגריר סיד האדי חסרושאהי, כתב מכתב למערכת היומון "אל-קדס אל-ערבי", בתגובה למכתב למערכת של קוראת ממרוקו שטענה כי איראן תתיר לארה"ב להשתמש בשטחה במתקפה נגד עיראק, כי אמריקה תמשיך להיות בעיני האיראנים, השטן הגדול עד שתחדל ממדיניות ההתפשטות והתוקפנות שלה

עיתונים שמרניים איראניים מתחו ביקורת על מדיניות ממשלת רוסיה בצ'צ'ניה בכלל ובפרשת חטיפת בני הערובה בפרט, בציינם כי צ'צ'ניה היא "אדמה מוסלמית בקווקז שסופחה לרוסיה" וקראו למדינאים הרוסים "ללמוד לקח" מהפרשה. העיתונים גם העלו את האפשרות כי ה-CIA עומד מאחורי הפרשה כדי להעמיד את פוטין במבחן

לאחרונה פרסמו הסיעות הרפורמיסטיות במג'לס גילוי דעת המתריע מפני המצב הפוליטי והחברתי באיראן לאור צעדי הדיכוי שנקטו נגדם השמרנים. אלה טענו בתגוה, כי הרפורמיסטים חותרים תחת אושיות המשטר, בשת"פ עם גורמים זרים וכי הם אינם נאמנים לאסלאם ואף איימו להכריז על מצב חירום במדינה

נושא היחסים בין שיעים לסונים בבחריין שב ועלה בעקבות דרשה שנשא השיח' הסוני עבד אל-רחמן עבד אל-סלאם ב-26 ביולי במסגד "אל-תרביה" באזור עראד. היומון "אל-שרק אל-אוסט", דיווח כי בדרשתו, מתח השיח' עבד אל-סלאם ביקורת על התביעה לשוויון בין בני העדות הסונית והשיעית בשירות בצבא ובמשטרה

היומון השמרני  ג'ומהור-י אסלאמי המתפרסם בשפה הפרסית הקדיש את מאמר המערכת שלו להקבלה בין ארה"ב של ג'ורג' בוש לגרמניה הנאצית של אדולף היטלר. דברים אלה באו ימים ספורים לאחר ש 'המנהיג העליון' של איראן, עלי ח'אמנאי, כינה את נשיא ארה"ב, "היטלר"

ב-23 ביולי, 2002, צוטט ב'וושינגטון פוסט', פקיד אמריקאי בכיר שאמר כי ממשל בוש התייאש מן האפשרות שנשיא איראן, מוחמד ח'אתמי, יביא לשינוי אמיתי במדינתו. ח'אזם צאע'יה, בעל טור ליברלי ביומון אל-חיאת, בו ניתח את חולשותיו של ח'אתמי, שהוא ותומכיו חלשים מדי, לא יעילים, ולא רציניים לגבי העמידה בהבטחותיהם

הפרלמנט האיראני שבהרכבו הנוכחי נהנה לראשונה מרוב רפורמיסטי מנסה לקדם חקיקה פוליטית-כלכלית רפורמיסטית לצד יוזמות לניהול מדיניות חוץ פרו אמריקאית יותר אך נבלם על ידי 'מועצת המפקחים'. מדי כמה חודשים מגיע החיכוך האידיאולוגי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, למשל בנושא שאלת קידום היחסים עם ארה"ב, לנקודת התלקחות

קולונל "אבו ח'אלד" ששמו האמיתי הוא מוסא אל-עמלה דובר ארגון 'פתח-אינתיפאדה', שהוא פלג פורש מה'פתח' היושב בדמשק, העניק ריאיון לעיתון האיראני הרפורמיסטי נורוז. לדבריו, " טרתנו היא שחרור כל פלסטין ואיננו מקבלים שום דרך לפתרון ביניים עם ישראל. פלסטין מהנהר [הירדן] עד הים [התיכון] היא נחלת הפלסטינים כיוון שמלכתחילה היא היתה שלהם

נשיא איראן, מחמד ח'אתמי, פרסם מאמר ביומון "אל-חיאת", תחת הכותרת "המחשבה והחומר נוצלו לייצור נשק ההשמדה המסוכן ביותר, זרע 'הטרור' צמח, ותומכי האלימות השתמשו ב'טרור' כדי להפוך את חיי בני האדם לחיים של מלחמה ואיום". ביקורתו על אמריקה מלווה בשבחים לעמה וקורא לו לבוא חשבון עם מניהיגיה

היומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט", היוצא לאור בלונדון, דיווח כי איראן החליטה להגדיל את היקף הסיוע הכספי שהיא מעניקה לכמה ארגונים המתנגדים לשלום באזור והקצתה תקציב מיוחד לתמיכה באישים פלסטיניים שאיבדו את מקורות המימון שלהם בעקבות התמוטטות ברה"מ והגוש הקומוניסטי ולאחר שלוב הפסיקה לתמוד בארגונים הפלסטינים

מחמד מוחסן סזגרה, בעליו של בית הוצאה לאור ומו"ל של שלושה עיתונים שנאסרו לפרסום על-ידי המשטר, נמנה כיום על מבקרי המשטר האיראני ולאחרונה אף פרסם מכתב אישי באתר אינטרנט אל המנהיג העליון איתאללה עלי ח'אמנאי, בו הוא מבקר את מדיניותו  ומגדירו כ"שליט עושק"

עם הסלמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני נשמעו באיראן תגובות גינוי חריפות לישראל תוך הצדקת פיגועי ההתאבדות של הפלסטינים ותמיכה בהם. יצוין כי בשאלת ישראל, בשונה מסוגיות אחרות, מפגינים כל פלגי החברה האיראנית, ככלל, עמדה אחידה עוינת כלפי ישראל

'המנהיג העליון' של איראן איתאללה עלי ח'אמנאי קרא בתפילת יום השישי (5.4.2002) בפני אלפי מתפללים בקמפוס אוניברסיטת טהראן ליאסר ערפאת להתנגד ללחץ הציוני עד מוות ותקף את עמדת ארה"ב והעמיד את הנשיא בוש בשורה אחת עם היטלר

איראן רואה עצמה כמעצמה אזורית כבר מאז ימיו של מחמד רזא שאה. במסגרת תפישה זו שואפת איראן לחמש עצמה הן בנשק קונבנציונלי והן בנשק בלתי קונבנציונלי - טילים בליסטיים ארוכי טווח ונשק גרעיני (הגם שבפומבי היא מתנערת מכוונה כזו), כדי לבסס את מעמדה מול שכנות קרובות ומעצמות רחוקות

כמה מן העיתונים המובילים בעולם הערבי הגיבו בזעם על נאום 'מצב האומה' של הנשיא בוש, ובעיקר על קביעתו כי איראן, עיראק, וצפון קוריאה מהוות את "ציר הרשע" בעולם. ב"אל-אהראם" המצרי הממסדי, קבע בעל הטור, סלאמה אחמד סלאמה, כי "הנשיא בוש השתמש בנאומו על מצב האומה בשפה שאיננה שונה מן השפה בה השתמש בן לאדן בקלטותיו"

איראן מציינת את יום השישי האחרון בחודש הרמדאן בכל שנה כ'יום ירושלים הבינלאומי' להזדהות עם מאבק העם הפלסטיני. בדרשת יום השישי (14.12.01) לציון 'יום ירושלים' שנערכה מול אלפי מתפללים באוניברסיטת טהראן, נשא דברים נשיא איראן לשעבר וראש 'המועצה להגדרת האינטרס של המשטר', עלי אכבר האשמי רפסנג'אני על פתרון הבעיה ששמה ישראל באמצעות נשק גרעיני

התגובות האיראניות לפיגועים בארה"ב השתנו בין הרפורמיסטים לשמרנים. בעוד שמנהיגי איראן והעיתונים המזוהים עם תנועת הרפורמה מיהרו לגנות את ההתקפות אותן כינו בשם "טרור" או פעולת "קמיקאזה", השהו המנהיגים השמרנים את תגובתם, ובסופו של דבר, גינו פעולות טרור באופן כללי

ויכוח ציבורי נוקב ניטש באיראן בימים אלו בקרב אנשי דת בכירים, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה בעקבות השימוש הגורף בעונשי ההצלפות הפומביות. הדיון התעורר בעקבות ביצוע פסקי דין של הרשות השופטת אשר הטילה על כמאתיים צעירים וצעירות איראנים עונשי מלקות ציבוריים בעוון שתיית אלכוהול, 'הטרדת נשים', השתתפות במסיבות והאזנה למוזיקה מערבית

מאז נבחר מוחמד ח'אתמי לכהונה שניה כנשיא איראן, החריף מאבק הכוחות בין הרפורמיסטים לבין השמרנים. מוקדיו העיקריים כיום הם: א. עימות רב-מימדי בין הפרלמנט הרפורמיסטי לבין הרשות השופטת שבראשה עומד איתאללה מחמוד האשמי שאהרודי המזוהה עם השמרנים; ב. עימות בין הנשיא מחמד ח'אתמי לבין הפרלמנט מחד גיסא ובינו לבין הממסד השמרני מאידך גיסא

ב-21 ביוני הודיעה ארה"ב על החלטתה להגיש כתבי אישום נגד החשודים בפיצוץ מגדלי ח'ובאר ב-1996, בדהראן, ערב - הסעודית, בו נהרגו 19 חיילים אמריקאיים וארבע מאות איש בקירוב נפצעו. ההודעה עוררה זעם רב באיראן ובערב הסעודית

בראיון ליומון הלונדוני אל-חיאת התייחס חבר 'המועצה לשמירת האינטרס של החוקה', ונשיא איראן לשעבר איתאללה האשמי רפסנג'אני, לנושאים פנים-איראניים, אזוריים ובינלאומיים. רפסנג'אני מקורב ל'מנהיג העליון', עלי ח'אמנאי, ומשקף את דעת הממסד השמרני באיראן. לדבריו, איראן אינה מבחינה בין ממשל רפובליקני לדמוקרטי בארה"ב וקבע כי "חידוש היחסים מותנה בשינוי מדיניותה כלפי איראן"

עם התקרב יום הבחירות (8.6.01) מלמדת האווירה הציבורית באיראן על אדישות ניכרת מצד ציבור הבוחרים כלפי המועמדים והבטחותיהם. זאת, כתוצאה מאכזבה מח'אתמי, הנשיא המכהן, והתפכחות מהתקוות שתלו איראנים רבים בהבטחותיו לרפורמות ופתיחות, שהוכשלו על-ידי השמרנים ובראשם המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי

ב-8 ביוני השנה יבחרו אזרחי איראן בנשיא השמיני מאז כינון המשטר האסלאמי ב- 1979. החוקה האיראנית קובעת כי הנשיא, ראש הרשות המבצעת, ייבחר לתקופת כהונה בת ארבע שנים ברוב מוחלט. עוד קובעת החוקה כי נשיא רשאי לכהן שתי קדנציות רצופות בלבד. מועצת המפקחים אישרה כשלושה שבועות לפני מועד הבחירות לנשיאות עשרה מועמדים מתוך 817 שנרשמו במשרד הפנים

נשיא איראן, מחמד ח'אתמי, המועמד המוביל בבחירות הקרובות לנשיאות באיראן, נשא  ב- 11 במרס נאום בפני הפרלמנט האיראני, המג'לס, בו סקר את פעולותיו והישגי ממשלתו בארבע השנים האחרונות. ח'אתמי נבחר במאי 97', ברוב של 70 אחוזים בקירוב, הודות לשורת רפורמות דמוקרטיות וחברתיות שביקש לקדם. נאומו שודר בשידור ישיר ברדיו האיראני ללא דברי הביקורת של מתנגדיו

 15 חברי "הרשות המכוננת" של "ועדות החברה האזרחית" התכנסו כדי לבחון את תגובתם להאשמות המשטר הסורי כלפיהם. הם ניסחו מסמך הכולל שמונה נקודות תחת הכותרת "הסכמות לאומיות כלליות" שמטרתו להוות בסיס כללי לפעילות האינטלקטואלים, האגודות, והמועדונים. אלא שחברי הרשות המכוננת לא הגיעו להסכמה על הנוסח הסופי ותשעה מתוכם הכריעו כי אין לפרסמו ברבים

בחודשים האחרונים חלו התפתחויות משמעותיות ביחסים בין מצרים לאיראן, שהגיעו לשיאם בשיחת טלפון ראשונה מזה 22 שנה בין נשיאי שתי המדינות. לשיחת הטלפון, שהוגדרה על ידי שר התרבות האיראני כ"היסטורית", קדמה שורה ארוכה של מפגשים בדרג מיניסטריאלי ופרלמנטרי ומחוות הדדיות

בראיון מקיף שהעניק השיח' פצ'לאללה לשבועון ה-BBC בערבית אל-משאהד אל-סיאסי, הוא פורש את משנתו הפוליטית והתרבותית וקובע שבדומה לנשיא איראן ח'אתמי, הוא שם את הדגש על הסיסמא "אני וזולתי", או במילים אחרות פתיחות לעולם שמחוץ לאסלאם.