המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סגן עורך "אל-אהראם": ישראל מאחורי הפיגוע בקהיר
1/5/2005

 

סגן עורך "אל-אהראם": ישראל עומדת מאחורי הפיגוע בקהיר

 

מחמוד מראד, סגן העורך הראשי של היומון המצרי הממסדי "אל-אהראם", פרסם מאמר תחת  הכותרת "מאל-אקצא לדארפור", בו האשים את ישראל במעורבות בפיגוע שהתרחש בקהיר ב- 7 באפריל 2005 שלדבריו, נועד להסיח את הדעת מניסיונותיה של ישראל להרוס את אל-אקצא, מהמתקפה על סודאן והמזימה כנגד סוריה.[1] להלן עיקרי מאמרו:

 

"אירועים מסוכנים ההורסים את האזור מתרחשים, וכל שביכולתנו לעשות הוא לנתח אותם ולעמוד על הקשר בינם לבין אירועים אחרים. עלינו לפתוח את עינינו כדי לקרוא ולהכיר את הפרטים [של האירועים] באמצעות הרכבת הפאזל מארבעת חלקיו העיקריים שהתרחשו בו זמנית.   

 

החלק הראשון הוא פעילותן של קבוצות ציוניות להריסת  מסגד אל-אקצא. זאת בלא שממשלת ישראל המדברת גבוהה על שלום, תנקוט צעד תקיף לעצירת הקומדיה הזו, וכן ללא כל פעולה מצד מועצת הביטחון [של האו"ם] והמדינות החשובות ובראשן ארה"ב נגד מעשה זה, המפר את החוקים והאמנות הבינלאומיות ועוצר את מאמצי השלום!

 

החלק השני הוא החלטת ממשלת ישראל להחיות מחדש את שערוריית [פרשת] לבון משנת 1954 המיוחסת לשר הביטחון ,דאז, יצחק לבון [כך במקור, הכוונה לפנחס לבון]. זאת, כאשר המוסד גייס מספר ציונים שיניחו פצצות ומטעני נפץ בכמה בתי קולנוע ומרכזי תרבות אמריקאיים ובריטיים בקהיר ובאלכסנדריה כדי לסכסך בין וושינגטון ולונדון לבין קהיר. אלא שהטרוריסטים נחשפו ונשפטו. אולם, לאחר כחצי מאה, במקום שישראל תסגור את פרק הדמים והטרור הזה, מכריזה ממשלת שרון כי היא מוקירה את הטרוריסטים האלה ומחשיבה אותם כגיבורים, דבר החושף את כוונותיה שאינן נסתרות מאף אחד, לאמור,שהיא אינה שוכחת את סוכניה שיחזרו על המעשה [גם] בעתיד.

 

החלק השלישי הוא ההתקפה האכזרית נגד סודאן בגלל אירועי דארפור. בתקופה זו אנו שומעים וקוראים על הדרישה לשפוט את המעורבים [באירועי דארפור] מחוץ לסודאן ועל האיום להטיל סנקציות על סודאן בהסתמך על הפרק השביעי באמנת מועצת הביטחון. מה שמוזר הוא שוושינגטון היא שמובילה את הפעולה הזו, בעודה מסרבת ליישם את אותו חוק ואת אותם הקריטריונים על עצמה, על אזרחיה או על חייליה בכל מקום בעולם!, ובעוד ישראל עושה כרצונה מבלי לתת שום דין וחשבון, וקציני וחיילי ארה"ב ובריטניה עדיין עושים כרצונם בעיראק ללא שום פיקוח!

 המטרה [למעשה] היא לתקוף את סודאן ולחלק אותה, כיוון שהיא נחשבת לעומק הערבי באפריקה והעומק האפריקאי באומה הערבית, וכדי לצור על מצרים - בסיס האומה מדרום - ולהדק סביבה את הטבעת, כשישראל נמצאת צפונית מזרחית לה!

 

החלק הרביעי הוא מה שמתרחש [כעת] בסוריה, ואינני אומר בלבנון,  [זאת] כאשר סער העולם ונרגע רק לאחר תחילת נסיגת הכוחות הסורים מלבנון. למרות שהכוחות הסורים נכנסו ללבנון בעבר כדי לשמור על הביטחון והסדר, עדיין נמשכים האיומים וההאשמות כלפי סוריה. זאת בשעה שאף אחד לא עשה דבר לנוכח המשך הכיבוש הישראלי ברמה הסורית ולא דרש מממשלת ישראל לסגת מחוות שבעא הלבנוניות, שסוריה אישרה והכריזה כי הן חלק מלבנון ולא חלק מסוריה... הדבר עולה בקנה אחד עם התוכנית לתקוף את מדינות ערב החזקות, או את אלו המשמיעות את קולן ומגנות על הערביות!

 

אם נשים את ארבעת חלקי [הפאזל] הללו זה ליד זה ונקרא את האירועים החל באל-אקצא, דרך דארפור, ועד אירוע [הטרור] באל-אזהר, נראה שהמטרה היא להפחיד, לזעזע את היציבות ולהסיח את דעתן של מדינות ערב מ[הצורך] להגן על עצמן ולבנות את עצמן. זאת על מנת שלא ישימו לב לחלוקת האזור וכדי שישראל תוכל להתפנות להגשמת שאיפות ההתפשטות שלה, תוך שימוש בכל האמצעים, כולל ביצוע פעולות שפלות כמו הנחת מלכודות מוות של מטעני נפץ כפי שארע באל- אזהר וכפי שארע לפני חצי מאה בשערוריית לבון.

 

לאור האמור לעיל האם אפשר לומר שפעולת [הטרור] ברחוב ג'והר אל-צקלי, על שמו של [המפקד הפאטימי] מייסדה של קהיר, רחוקה [מקשר] ל'מוסד'? האם אין מטרתה להפחיד את מצרים ולהסיח את דעתה, כדי שהיא לא תשים לב למתרחש באל-אקצא, ותעלים עין ממה שזוממים נגד סוריה ולא תתמקד בשכנתה סודאן במצוקתה הקשה..."

                     



[1] אל-אהראם, מצרים, 19.04.2005