דרשות וחוות דעת הלכתיות באינטרנט המסיתות צעירים לצאת לג'יהאד
במאמר שכתב בעל הטור פארס בן חזאם ביומון הסעודי "אל-ריאד" הוא טוען כי דרשני המסגדים וההסתה המתנהלת באינטרנט מדרבנים צעירים מוסלמים לצאת לג'יהאד. [1] בראיון עם צעיר מוסלמי שיצא לג'יהאד באפגניסטאן ואשר פורסם אף הוא ביומון "אל-ריאץ" מוצגת עדות אישית לנכונות הטענה.[2] להלן חלקים מן המאמר ומן הראיון:
בעל טור: הדרשנים מסיתים לג'יהאד בעיראק ובאפגניסטאן
"הסיפור שלנו עם אפגניסטאן לא יסתיים לעולם כל עוד 'מצוות הג'יהאד' פועמת בחיי החברה, במסגדים על במות [דרשת] יום השישי ובאינטרנט...
לאחר נפילת משטר הטליבאן ומשבר גואנטנאמו שבא בעקבותיה... התרבו הדיבורים בדבר הצורך לחקור את החמרת [מגמות] הג'יהאד בקרב הצעירים שלנו, ולחפש אחר הסיבות הגורמות להם ללכת לאפגניסטאן ולמדינות אחרות...
הקריאה ללמוד את הסיבות הללו מאוסה ביותר והיא בדיחה חסרת טעם, כאילו הסיבות נסתרות וכאילו איננו מודעים למצבנו [ועלינו] לחקור כדי לדעת מדוע [הצעירים] הלכו ועודם הולכים [לג'יהאד] פעם אחר פעם. הסיבות ברורות לעין, רבים מאיתנו יודעים אותן ואין צורך במחקר מדעי או אחר כדי לחשוף אותן...
האם חסר לנו האומץ לטפל [בבעיה] כיוון שהסיבות ידועות? [לדעתי] כן. היעדר האומץ התגלה מאז שהמצאנו את תירוץ 'הרעיונות המגיעים [מבחוץ]' והתחלנו להשתעשע בו ולנופף בו בכל הזדמנות. אינני יודע מהיכן הגיעו אלינו [רעיונות אלו], שכן אנו היינו אלו ששלחו את הצעירים [לאפגניסטאן] בשלב הראשון [עוד] בטרם הגיעו [אלינו רעיונות] אלו שלכאורה באים [מבחוץ]... הבעיה לא תבוא לקיצה כל עוד קיים תירוץ 'הרעיונות המגיעים [מבחוץ]'.
דרשני מסגדים אחדים, אלה הפוחדים מכוחו של הצנזור, מערימים עליו באמצעות הסתה בסתר למען [יציאה] לג'יהאד בעיראק או באפגניסטאן. במהלך הדרשה הם מדברים על מעלות הג'יהאד, מבלי להגדיר אזור גיאוגרפי. דבריהם כלליים וניתן להחילם על כל מקום, אפילו בארצנו. בזמן הבעת המשאלות, הפרטים מתחילים לזרום במהירות; החל [מקריאה לג'יהאד] בפלסטין כדי לזרות חול בעיניים, ואחר כך באפגניסטאן, בעיראק ובצ'צ'ניה ולסיום... הקריאה 'הוי אלוהים, הנחל להם ניצחון בכל מקום'. [הביטוי] 'כל מקום' כולל את ארצנו... ואנו אומרים 'אמן' אחרי שהדרשן קורא לעזור ל'מג'אהדון' בארצנו...".
סעודי ששוחרר מגואנטנאמו: יצאתי לג'יהאד בעקבות חוות דעת הלכתיות
באותו הקשר פורסם ביומון "אל- ריאץ'" ראיון עם סעד בן אבראהים אל-בידנה, צעיר סעודי שנסע לאפגניסטאן במטרה להצטרף לג'יהאד, אך נעצר כעבור חודשיים כשעזב לפקיסטאן ונמסר לאמריקאים שאסרו אותו בכלא גואנטנאמו במשך ארבע שנים ושמונה חודשים. בראיון סיפר אל-בידנה כי חוות דעת הלכתיות שהתפרסמו באינטרנט הן שדרבנו אותו לצאת לג'יהאד. להלן חלקים מן הראיון:
אל-ריאץ': "ספר לנו על מסעך מאז שיצאת מסעודיה ועד ששבת אליה".
אל-בידנה: "התחלתי מסע מייגע זה לאחר שיצאתי לבדי מסעודיה, נדחף על-ידי התלהבות נעורים כשפני לג'יהאד למען אללה באפגניסטאן, אליה הגעתי בנסיעה לסוריה ולאחר מכן לאיראן. באפגניסטאן הייתה מלחמה נגד הטאליבאן והעניינים לא היו ברורים לי. לכן החלטתי לעזוב את אפגניסטאן וללכת לפקיסטאן ומשם לחזור לסעודיה, אלא שנעצרתי בפקיסטאן והוסגרתי לכוחות האמריקאיים שאסרו אותי בכלא גואנטנאמו [עד אשר] השלטונות הסעודיים התערבו כדי להשיב אותי לסעודיה לאחר שנים של סבל...".
אל-ריאץ': "ספר לנו על תחילת מסעך ועל הסיבות ליציאתך לאפגניסטאן".
אל-בידנה: "רבים לא יאמינו שלא הייתי אדוק מבחינה דתית למרות שהקפדתי להתפלל. אולם ההתלהבות והקנאות בערו בלבות הצעירים, ולמרבה הצער הלכתי בעקבות חוות דעת הלכתיות אחדות שמפורסמות באינטרנט, ואשר קוראות לצעירים לצאת לג'יהאד באזורים מסוימים ומפתות אותם לכך באמצעות [אמירות על] גודל השכר והגמול, מעמד השהידים בגן העדן והבתולות הממתינות להם. חוות דעת הלכתיות אלו משפיעות רבות על צעירים חסרי מודעות או ידע [המאפשר להם] לדון בהן או לבדוק את אמיתותן".
אל-ריאץ': "לאחר שהגעת לאפגניסטאן, האם מצאת את רעיון הג'יהאד כפי שדמיינת אותו?..."
אל-בידנה: "כשהגעתי, המלחמה הייתה בשיאה נגד הטאליבאן, ההפגזה לא נפסקה והעניינים לא היו ברורים לי, בפרט משום שהייתי שם חודשיים בלבד. פרק זמן זה אינו מאפשר לך לעמוד על אמיתות הדברים. אולם מה שהעסיק אותי ביותר היה שהמוסלמים נלחמו אלה באלה, וזו הייתה הסיבה שעזבתי לפקיסטאן, שכן הג'יהאד אף פעם אינו יכול להיות לחימה של מוסלמי באחיו המוסלמי".
אל-ריאץ': "מניסיונך - האם חשת שישנו ג'יהאד אמיתי באפגניסטאן?"
אל-בידנה: "התקופה ששהיתי שם לא אפשרה לי לראות את התמונה בשלמותה, ולא היה לי ידע שאפשר לי להבחין בין ג'יהאד אמיתי לבין מעשים אחרים המכונים ג'יהאד. אולם ראיתי שיש שם אנשים אדוקים דתית, חלקם צעירים שהגיעו מתוך התלהבות נעורים ועקב הידע המועט שלהם בענייני דת, או שהושפעו מכמה חוות דעת הלכתיות שפרסמו אנשים אחדים הנמנים על חכמי הדת, או [שהושפעו] מתמונות מוטעות שאינן חפות מהגזמות בנוגע למצב האמיתי באפגניסטאן. דברים מסוג זה הם שגרמו לי לצאת [לג'יהאד באפגניסטאן] ללא ידיעת המשפחה, מבלי לבקש את רשותה ומבלי לחשוב על רעיון הג'יהאד הנכון, על תנאי הג'יהאד ועל כלליו".
אל-ריאץ': "האם כעת אתה חש כי טעית שיצאת [לאפגניסטאן] והלכת אחר מספר חוות דעת הלכתיות בלתי אחראיות?"
אל-בידנה: "כמובן, הבנתי שטעיתי ושהיה עליי לבקש רשות מן השליטים לצאת [לג'יהאד] ולשאול את חכמי הדת המפורסמים בידע וביראת השמים שלהם שמספרם בארצנו רב...".
אל-ריאץ': "טרם נסיעתך לאפגניסטאן האם היה מי שדרבן אותך לכך ועודד אותך לנסוע?"
אל-בידנה: "לא היו איגודים או ארגונים מסוימים שהשתייכתי אליהם, בפרט משום שלא הייתי אדוק לפני נסיעתי. אולם כמובן שהיו כמה חוות דעת הלכתיות שדרבנו לכך שפורסמו באתרי אינטרנט אחדים, ואשר היו בעלות השפעה על צעירים רבים הן על הדתיים האדוקים והן על אחרים...".
אל-ריאץ': "לאחר שחזרת [לסעודיה] האם נפגשת עם הוועדות המייעצות [בענייני דת] ומה השתנה בדרך מחשבתך?"
אל-בידנה: "מחשבתי החלה להשתנות כאשר ראיתי את התמונה האמיתית והבנתי את טעותי [עוד] בטרם שנתפסתי. כאשר חזרתי לסעודיה היו לנו [קרי: משוחררי גואנטנאמו] פגישות עם מספר שיח'ים וחכמי דת בכירים שלמדנו מהם הרבה, ואשר האירו את מחשבתנו באמצעות ההוראות הסובלניות של האסלאם. לו הדבר היה מתאפשר לי לפני שנסעתי, לא הייתי נוסע. הדיון עם חכמי הדת והשיח'ים העניק לנו את היכולת להבחין בין אמת לטעות והדריך אותנו לדרך הנכונה."
אל-ריאץ': "מניסיונך – האם יש סיבות ספציפיות לצעירים הגורמות להם לאמץ רעיונות הסוטים [מדרך הישר] ולבצע מעשי טרור?"
אל-בידנה: "כמובן שיש סיבות מיוחדות לצעירים ובראשן הזמן הפנוי, האבטלה והרצון להגשים את עצמם. אני, למשל, למדתי רק בבית ספר יסודי וישבתי שנים ארוכות ללא עבודה לפני שנסעתי לאפגניסטאן. דברים כאלה עשויים להביא צעירים לסטות [מדרך הישר] במיוחד כאשר יש מי שמזינים אותם ברעיונות שגויים...".
אל- ריאץ': "האם לדעתך פרסומה של חוות דעת הלכתית כלשהי באינטרנט יכולה להוות סיבה לשכנע צעיר לצאת לג'יהאד מבלי שהוא יודע לבטח שחוות הדעת נכונה?"