כללי

ביקורת בלבנון: הממשלה הלבנונית חסרת סמכות; איראן וחזבאללה מחליטים בענייני מלחמה ושלום

המשך חילופי האש בין חזבאללה וישראל בגבול הלבנוני-ישראלי מגביר את החשש בלבנון מהסתבכות של המדינה במלחמה בין ישראל וחמאס.[1] ראש ממשלת המעבר הלבנונית, נג'יב מיקאתי, אומנם שב ומצהיר בימים האחרונים כי הוא ממשיך במגעים להשארת לבנון מחוץ לעימות, אך הודה בעצמו במעמדה החלש של ממשלתו באומרו כי "ההחלטה בעניין מלחמה ושלום אינה בידי ואינה בידי הממשלה".[2]

 

דבריו של מיקאתי עוררו ביקורת רבה בלבנון על אובדן סמכותה של הממשלה. פוליטיקאים ועיתונאים בכירים האשימו את חזבאללה בפגיעה בריבונות המדינה ובאי התחשבות בכך שהיא לא תוכל לשאת במלחמה בשטחה בצל משבריה הפנימיים. הם דרשו מהממשלה להביע התנגדות נחרצת למעורבות של לבנון במלחמה במקום להתנער מאחריות.

 

משגרי טילים של חזבאללה[3]

 

להלן כמה מהצהרותיהם.

 

פוליטיקאים לבנונים: ההחלטה על כניסת לבנון למלחמה - בידי חזבאללה ואיראן

חבר הפרלמנט הלבנוני ממפלגת הפלנגות, אליאס חנכש, אמר לרדיו "קול לבנון" ב- 16.10: "לבנון נמצאת כעת על סף מלחמה משום שההחלטה אינה בידי השלטון הלבנוני כי חזבאללה הרס את המדינה, את ריבונותה ואת מוסדותיה והפך לגורם שמחליט על עתיד המדינה הזו ועל מלחמה ושלום. אנחנו ניצבים כיום מול שלב היסטורי כשלבנון לא מסוגלת לקבל את ההחלטות המתאימות לפרישת שלטונה וצבאה על כל אדמות המדינה ולמניעת היגררות למלחמה עם ישראל".[4]

חבר הפרלמנט הלבנוני ממפלגת הכוחות הלבנוניים, פאדי כרם, אמר ב- 16.10 לרדיו "לבנון החופשית": "ההחלטה על מלחמה [בלבנון] נמצאת כיום בידי איראן. איחוד הזירות[5] פירושו ביטול של הריבונויות ושל ערכי העצמאות של עיראק, סוריה ולבנון".[6]

הארגון הלבנוני הנוצרי "מפגש סידת אל-ג'בל" פרסם ב- 16.10 הודעה ברוח דומה: "חזבאללה מתעקש להדגיש ללבנונים שהוא שולט בגורלם באמצעות יכולתו [להחליט אם] להצית מלחמה עם ישראל או לא... מה שאנו מבקשים במפורש מממשלת מיקאתי הוא להתנגד בצורה ברורה לעירוב לבנון במלחמה בעזה, באמצעות פעולה צבאית כלשהי מצד חזבאללה, חמאס או כל ארגון אחר מתוך אדמות לבנון. כל פעולה צבאית כזו תהווה הפרה ברורה של הריבונות הלבנונית..."[7]

עיתונאי לבנוני: על הבכירים הלבנונים להתנגד בנחרצות למעורבות לבנון במלחמה נגד ישראל

עלי חמאדה, בעל טור ביומון הלבנוני אל-נהאר, תקף במאמרו שפורסם ב- 17.10.23 את ממשלת לבנון על השלמתה עם כך שחזבאללה הוא שמחזיק בהחלטה בעניין הצטרפות המדינה למלחמה הנוכחית בין ישראל וחמאס. הוא כתב: "תוך פחות מעשרה ימים הצליח חזבאללה להסיר את עלה התאנה שכיסה את ערוותם של הממשלה הלבנונית ורוב הסגל ששולט במדינה שנכנעו לחלוטין לרצון חזבאללה במה שנוגע להחלטה על מלחמה עם ישראל. מי שעוקב [אחר העניין] יכול לבחון בקלות את סדרת האירועים שהיו מאז החל מבצע מבול אל-אקצא ב- 7 באוקטובר, ובפרט בגבול הדרומי עם ישראל, כדי לגלות שחזבאללה הוביל את לבנון אל סף מלחמה כוללת עם ישראל ושהוא הכניס עמו לזירה הדרומית שנחשבת לאזור הפעילות של כוחות יוניפי"ל, שאמור להיות אזור מפורז, את הפלגים הפלסטינים שהצטרפו אל 'חמ"ל אחדות הזירות'.

חזבאללה לא החמיץ הזדמנות להשפיל את המדינה, את ריבונותה ואת מנגנוני הביטחון שלה מאה פעמים ביום באמצעות הצגתם כחסרי אונים וכמשרתי אג'נדה שנקבעת בטהראן. הדבר הגיע לכדי כך שראש הממשלה, נג'יב מיקאתי, שידוע כמי שמעגל פינות ככל הניתן, הודה קבל עם ועדה בכך שההחלטה על המלחמה מופקעת [מידי הממשלה] וכי [בהקשר זה] הממשלה צופה [בלבד] ואין לה קשר למה שקורה.

אנחנו כמובן היינו מודעים למצב לאמיתו, אך לא חשבנו שהבכירים הגדולים במדינה הגיעו למצב של נטישה מוחלטת של חובותיהם הלאומיות, המוסריות, המורליות והחוקתיות. המגעים שמיקאתי הודיע שקיים אמש [16.10] עם פקידים במשרד החוץ האמריקאי ועם כמה מנהיגים אירופאים לא היו הדבר הנדרש. זאת, משום שהבעיה אינה עם ארה"ב ושותפיה האירופאים אלא עם חזבאללה עצמו, שלא נרתע מלהשפיל שוב ושוב את מיקאתי, את הממשלה ואת כל הדרג הפוליטי שמחוץ ל[מחנה] ההתנגדות. האסון הגדול יותר הוא שכל ההשפלות הללו לא עשו את שלהן ולא עוררו את המצפון של השליטים הכנועים או קושרי הקשר [עם חזבאללה] שמרוצים מכך שמדינה שלמה מוצבת על סף מלחמה שתכלה הכל.

אנחנו מודעים לחלוטין לכך שחזבאללה לא יתייחס לביקורת ושהוא כלל לא מתעניין בה, אך מה שאנו רוצים זה את העמדה הלאומית הנדרשת מממשלה ובפרט מראש הממשלה. איננו מדברים כאן על העמדה הרכרוכית שראש הממשלה מיקאתי הביע אמש אלא אנו מדברים על עמדה תקיפה שמתנגדת למעורבות לבנון במלחמה ולרמיסת המדינה והרצון של רוב הלבנונים שמתנגדים למצב המעורבות הנוכחי. מה שחשוב הוא שמישהו מתוך קבוצת המנהיגים הזו יעמוד ויאמר 'לא' בנחרצות.

חובת הסולידריות עם הפלסטינים לא מצדיקה את המלחמה המתקרבת הזו שחזבאללה מעורב בה בגבול, והיא לא מצדיקה בשום אופן שהדרום יהפוך ל'חמאס לנד' חדש...

הניסיון שלנו עד כה עם המלחמה הזו – אם לא נהיה מעורבים בה הפעם – חייב להיות פעמון אזהרה לרוב הלבנונים ולהעיר אותם מתרדמתם העמוקה, משום שמי ששולטים בלבנון בדרך הזו לא מרחיקים ממנה סכסוכים פנימיים או 'מלחמת אחים', הם חופרים קבר למולדת וקבר למה שנותר מהמדינה..."[8]

עיתונאית לבנונית: איראן מאיימת על ישראל במלחמה על חשבון לבנון

נאילה תווייני, יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-נהאר, הדגישה במאמרה שפורסם ב- 16.10, כי חזבאללה ואיראן לא מתחשבים במצבה של לבנון כשהם גוררים אותה להיכנס למלחמה בעזה. היא כתבה: "אין ספק ואין מחלוקת סביב מעשי הטבח שמבצעת ישראל נגד אזרחים פלסטינים. האהדה והתמיכה [בפלסטינים] הן בגדר חובה, לא רק על לבנון אלא על כל המדינות והקהילות שמאמינות בזכות הבכורה של הסוגייה הפלסטינית. אולם, מה שבטוח הוא שלבנון שילמה [בהקשר זה] מחירים גבוהים יותר מאחרים...

היום איראן מאיימת על ישראל אבל האיום שלה בְּעימות לא מתקיים על אדמתה ולא באמצעות אנשיה; היא לא משחקת בביטחונה ולא מסכנת את תשתיותיה; היא לא תשלם [בדם] מיטב בניה ולא תחשוף את ילדיה להפצצות ולמוות... האמת חייבת להיאמר והיא שלבנון אינה יכולה לעמוד בעימות וייתכן שאזרחיה [אף] לא רוצים בעימות צבאי אלא אם כן תיכפה עליהם מלחמה.

ואולם מה שאנו רואים לאחרונה [בלבנון] הוא כמו קריאה למלחמה וניסיונות להתחזק, להתגרות, לעורר עימותים, גם אם מוגבלים, דרך הגבול, להפעיל מחדש את הגורם הפלסטיני שם ולשלוח מסרים נפיצים...

הפרשנים של ציר ההתנגדות מבשרים ללבנונים על מלחמה ועל נכונות להילחם, במקום לקרוא לרגיעה, לשיקול דעת ולנסות להכיל [את המצב]. נראה שהם מריעים למלחמה ולמפלגה [קרי, חזבאללה] שחיה על מלחמות בלתי פוסקות ושבמקום לדבוק בהתנגדות [שמגנה על לבנון], כפי שהוגדר תחת לחץ בקווי היסוד של הממשלות [בלבנון][9], היא הולכת פעם לסוריה כדי להגן על משטרה ופעם שנייה חשה להתערב במלחמה הישראלית-פלסטינית תוך התעלמות מוחלטת מקיומה של המדינה [לבנון], מיוקרתה ומהשותפויות במולדת".[10]