עיתונאי סעודי: בל נשוב ונחמיץ הזדמנות היסטורית לכינון שלום עם ישראל; מנהיגים אמיצים מקבלים החלטות למען ביטחון ורווחת עמיהם
על רקע הדיווחים אודות התקדמות המגעים לכינון נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, והריאיון שהעניק יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן לרשת פוקס ניוז ב-21.9.23, בו אמר כי "המגעים נמשכים ובכל יום אנו מתקרבים יותר" לנורמליזציה עם ישראל, פרסם עלי אל-מָזְיַד, עיתונאי סעודי ופרשן כלכלי, מאמר ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, בו קרא לערבים לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שנוצרה כיום לכינון שלום עם ישראל, ולא להחמיצה כבעבר. לדבריו, על הערבים להבין את הפוטנציאל הכלכלי העצום שיש בשלום עבור העמים ורווחתם ולהבין כי דבר זה יושג בזכות מנהיגים אמיצים הרואים לנגד עיניהם את טובת עמיהם, ברומזו למוחמד בן סלמאן.
עלי אל-מזיד[1]
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
"בדומה לשאר [האנשים] בעולם המתעניינים בנושא הסעודי ובענייני המזה"ת, הקשבתי לריאיון עם יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן. הריאיון עסק בעניינים רבים, אך אני אתמקד בשלושה נושאים הנוגעים אלינו. הנושא הראשון הוא השגת ביטחון באזור, החל מהפיוס עם המדינות השכנות וכלה בישראל. כאשר בין מדינות שוררת אווירה מתוחה הרחוקה [ממצב של] שלום, חלק גדול מההכנסות [שלהן] מוקצה למאמץ הצבאי, במקום לפיתוח הכלכלה, וכתוצאה מכך העמים מאבדים חלק משמעותי מרווחתם ומן [היכולת] לחיות בביטחון ושלום...
בסקירה מהירה של המצב עם ישראל נגלה שאנו הערבים החמצנו הזדמנויות רבות להשיג שלום צודק עמה. החל מיוזמת הנשיא התוניסאי [חביב] בורגיבה בשנת 1965[2] והנאומים שנלוו לה [אותם הוא נשא] מעל בימות [שונות], שלא הביאו שום חדש זולת הרעת מצבם של אחינו הפלסטיניים; עבור בהסכמי קמפ דיוויד[3] שהערבים החרימו וגילו [באיחור] שהם המפסידים [מכך] ולכן הסכימו בסופו של דבר להסכם אוסלו, שיתרונותיו היו פחותים.
אנו כעת ניצבים בפני הזדמנות היסטורית כאשר נוצרו נסיבות היסטוריות המתאימות להגשמתה. על הערבים לבחון היטב את כל ההזדמנויות שהם החמיצו להשגת השלום ולבחון את עמדתם ביחס לשלום בהתאם ליכולות שיש בידיהם להשיג חיים טובים יותר לפלסטינים ולעמי האזור, ולא לדחות יוזמות מסוימות ללא הצדקה ולאחר מכן להסכים ליוזמות אחרות פחות טובות.
הנושא השני [בו התמקד בן סלמאן בראיון] הינו נושא פנימי. יורש העצר ציין שיש לנו הזדמנויות רבות בסעודיה שלא השקענו בהן כראוי בעבר, ולכן לעולם לא נחמיץ שוב הזדמנויות ונפעל במהירות הבזק כדי להפוך השקעות כאלה למציאות. השקעה בפרויקטים רבים כמו כריית מחצבים ותיירות וכדומה, תוליד הזדמנויות תעסוקה ותפחית את התלות בנפט שהינו בסופו של דבר משאב מתכלה, גם אם [הדבר יקרה] בעוד זמן רב. כמו כן, אם אתה מתחיל במיזמים מסוימים ומצליח בהם, הם יולידו מיזמים משלימים, ואז תמשוך אליך משקיעים זרים. סעודיה יכולה להתחיל במיזמים הללו, במיוחד לאור העובדה שלא חסר לה כסף והמשאב האנושי המינימלי הנדרש לכך זמין.
הנושא השלישי הוא נתיב [הסחר] הכלכלי בין הודו לאירופה העובר באזורנו.[4] אנו ערוכים לכך שסעודיה תהפוך למרכז לוגיסטי המחבר בין המזרח והמערב באמצעות מיזמים רבים שסעודיה כבר הכריזה עליהם, כמו פיתוח נמלי הים ויצירת אזורים לוגיסטיים רבים.
מה שמעניין אותנו כעמים ערבים הוא לחיות ברווחה הרחק מקווי העוני ורדיפה אחר מקור פרנסה. הדבר קורה רק כאשר יש מנהיגים אמיצים שבוחנים את מצבנו הרחק מנאומים הנישאים מעל בימות ואחר כך מקבלים החלטות שמגשימות את חיי הרווחה. זה מה שהעמים משתוקקים לו...."[5]
[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 30.9.2017
[2] הכוונה להצעה שהתווה הנשיא בורגיבה בשנת 1965 במסגרתה קרא למדינות ערב להכיר בישראל, בתמורה לחזרתה לגבולות החלוקה ולהשבת הפליטים הפלסטינים. הצעה זו נדחתה הן על ידי העולם הערבי והן על ידי ראש ממשלת ישראל דאז, לוי אשכול .
.[3] הסכמי מסגרת לשלום במזה"ת, אשר נחתמו בשנת 1978 על ידי נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין וסללו את הדרך לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים במרץ 1979.
[4] ב-9.9.23, בשולי פסגת מדינות ה-G20 בניו דלהי, נחתם מזכר הבנות בין ארה"ב, הודו, סעודיה, איחוד האמירויות והאיחוד האירופי על קידום פרויקט תשתיות ענק לחיבור המזרח התיכון, אירופה והודו ברשת של מסילות רכבת, קווי ספנות, כבלי תקשורת מהירה וצינורות להעברת אנרגיה. המטרה של יצירת נתיב סחר כלכלי זה היא להגדיל את סחר החליפין בין כל הצדדים. לפי כמה דיווחים ייתכן שהפרויקט יכלול קישור במסילות רכבת בין ישראל לסעודיה. לפי פרשנים רבים מדובר בפרויקט שנועד לבלום את השפעתה של סין במזה"ת.
[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 24.9.2023
