פרשן אמירתי: הנורמליזציה בין סעודיה לישראל תתקדם בצעדים זהירים כדי להבטיח שמירה על מעמדה של סעודיה בעולם הערבי והאסלאמי

 
הפרשן האמירתי סאלם אל-כתבי פרסם מאמר באתר הסעודי אילאף ב-20.7 תחת הכותרת "סעודיה וישראל – נורמליזציה או לא?" אשר עוסק בשיקולים הסעודים בנוגע לנורמליזציה עם ישראל. לדבריו, סעודיה הרואה עצמה מעצמה אזורית, מעוניינת ביחסים דיפלומטים עם ישראל מתוך הבנה כי מהלך זה יסייע לפיתוח המדינה ולקידום האינטרסים שלה. עם זאת, הסביר כתבי, כי הצעדים של סעודיה לעבר נורמליזציה הינם מחושבים וזהירים, וזאת כדי למנוע פגיעה במעמדה הדתי המיוחד בעולם האסלאמי, ולא לאפשר למדינות וארגונים "הסוחרים בבעיה הפלסטינית", לנצל נושא זה כדי להסית את דעת הקהל נגדה.

סאלם אל-כתבי[1]

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

"... הדיון בנושא כינון יחסים בין סעודיה לישראל בדרג דיפלומטי רשמי, קרי נורמליזציה, מחייב הבנה עמוקה לגבי מצבה של סעודיה ושיקוליה האסטרטגיים הכוללים בנושא זה, שהוא רגיש ביותר מבחינתה. גישת סעודיה כלפי ישראל אינה שקולה לגישה של אחיותיה, ממדינות ערב והמדינות האסלאמיות [בנושא זה] יתרה מכך, לסעודיה יש יוקרה ומעמד דתי יוצא דופן, מאחר והמרכז הרוחני והדתי של כשני מיליארד מוסלמים נמצא בשטחה, וצריך לקחת בחשבון את השלכותיו של [מעמד] זה ואת כל מה שמתחייב ממנו, בפרט כאשר יש מי שינצל כל נושא כדי לפגוע בסעודיה. אחד הנושאים הרגישים [שיהיה ניתן לנצלם כדי לפגוע בסעודיה] הוא נושא היחסים עם ישראל וכל מה שהוא טומן בחובו: האמוציות, המשקעים ההיסטוריים, ניצול העניין והסחר הפוליטי בו מצד כמה גורמים, החל במדינות וכלה בארגונים, לצורך מימוש האינטרסים שלהם והשגת מטרותיהם.

להנהגה הסעודית הנוכחית יש גישה אסטרטגית שונה בנוגע להווה ולעתיד, ויש לה תכניות שאפתניות להזניק את סעודיה, ולהציבה במקום ובמעמד הראויים לה על מפת העולם במאה ה-21. לפיכך קשה למצוא [בה] הגבלות על דיון בכל רעיון או הצעה. הדבר מסביר את התזוזה הממשית שחלה בגישה הסעודית כלפי ישראל במהלך הזמן האחרון. די בהיתר שניתן למטוסים ישראלים לטוס במרחב האווירי הסעודי... ואם נוסיף לכך את ההצהרה המפורסמת שמסר יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן בשנת 2022, שבה אמר כי סעודיה אינה רואה בישראל אויב שלה[2], נבין את גודל השינוי [שחל] בגישה ובעמדה האסטרטגית הסעודית באופן כללי.

נורמליזציה ביחסי סעודיה-ישראל היא מרכיב חיוני בשיקוליו של ממשל הנשיא [ג'ו] ביידן, וברצונו לסדר את הקלפים מחדש במזרח התיכון. אלא שלסעודיה יש גישה אחרת שנובעת מהאינטרסים שלה כמעצמה אזורית פעילה. אי לכך, עמדתה כלפי הנורמליזציה מותנית בהבטחת מימוש גישה גיאו-אסטרטגית זו, שאינה קושרת את סעודיה לשום קואליציות או צירים כלשהם, ואינה מצמצמת את מרחב התמרון שקיים בפניה לפיתוח יחסים של שותפות עם כל המעצמות הבינ"ל הפעילות במערכת עולמית שנמצאת ב[שלב] התהוות בהתאם ליחסי הגומלין [בין הצדדים] במלחמה באוקראינה, מה גם שהצורך האסטרטגי החשוב ביותר של סעודיה בתקופה הקרובה טמון בביסוס הביטחון והיציבות [שלה], ובהבטחת סביבה אזורית שמאפשרת להמשיך לממש את יעדי חזון 2030. המשמעות של כל זה בפועל היא, שהכדור נמצא למעשה במגרש של וושינגטון, שכנראה לא מפנימה עדיין את גודל השינוי שחל בכללי המשחק מול בעל הברית הסעודי...  ואת ההתנהלות האחרת שנדרשת נוכח השינוי שחל בכללים אלו.

העדויות אומרות כי הדיפלומטיה הסעודית ממשיכה לנקוט צעדים מחושבים ובטוחים ביותר בכל הנושאים. לפני שנתיים, או קצת יותר, [אפילו] האדם האופטימי ביותר לא צָפָה שתתרחש פריצת דרך חיובית חשובה, כמו זו שהתרחשה ביחסים בין סעודיה לאיראן. זוהי פריצת דרך רצינית, כפי שאתם יודעים, בהתחשב בגודל הנזק שספגה המדינה הסעודית [בשל] מעשיה של איראן ועמדותיה בנוגע לאזור במהלך השנים האחרונות, בעיקר בכל הקשור בהתערבותה בתימן, על כל המשמעויות של מהלך זה - איום ישיר על הביטחון הלאומי של ממלכת סעודיה. מכאן ניתן להקיש על הדרגה הגבוהה של הריאליזם הסעודי בטיפול בכל נושא אחר, לרבות הנורמליזציה עם ישראל. לסעודיה יש תנאים שעליהם הצהירה בפני כולם, ומן הסתם יש לה תנאים נוספים בלתי מוצהרים, שקשורים אולי לאינטרסים האסטרטגיים הסעודים ולניהול היחסים עם ארה"ב, שנכנסה לתיווך ישיר בין שתי בעלות בריתה, סעודיה וישראל...  

אין מחלוקת בקרב המומחים כי נורמליזציה בין סעודיה וישראל תגרום לריאד מידה מסוימת של כאב ראש אזורי, ושהטיפול בסיבות לכאב הראש הזה עלול להיות לא קל כפי שחושבים, מפני שקרוב לוודאי שהן יהיו לא מוצדקות ולא הגיוניות, אלא קשורות לניצול ולסחר בנושא הפלסטיני ובסבלו של העם הפלסטיני האח. זאת, בייחוד בצל המתח הגובר בשטחים הפלסטינים הכבושים, המקשה ביותר על כל מדינה ערבית או אסלאמית - לא כל שכן סעודיה שנחשבת למדינה מובילה בעולם האסלאמי - לנקוט צעד של נורמליזציה פומבית עם ישראל, מה גם שהארגונים הקיצוניים וארגוני הטרור ניזונים מנושאים מעין אלו, ופורטים באמצעותם על רגשותיהם של המוסלמים הפשוטים בכל רחבי העולם האסלאמי.  

לדעתי  - כמשקיף [מן הצד] - סעודיה תמשיך [להתנהל] בנושאים השונים [בזירה] האזורית בצעדים מחושבים, ובזהירות ההגיונית הנדרשת. איש אינו מתכחש לקיומם של אי אלו [גורמים] שאורבים לממלכה הסעודית, לפחות במסגרת התחרות המסורתית הידועה על הנהגת העולם הערבי והאסלאמי. לפיכך, מובן מאליו שנושאים כמו הנורמליזציה עם ישראל יתקדמו באיטיות ובאופן הדרגתי, אפילו אם סעודיה תשיג הישגים אסטרטגיים ממריצים רציניים, שעשויים להגביר אצלה את השכנוע שעליה להאיץ את צעדיה בנושא, בעיקר נוכח התוצאות האסטרטגיות, האזוריות והבינ"ל החשובות ביותר הצפויות מצעד כזה[3].