כללי

שר התרבות המצרי לשעבר: תחומי המדע לא זוכים לחשיבות במצרים. עליה להיות מוטרדת מכך

 

חלמי אל-נמנם, שר התרבות המצרי לשעבר, הלין במאמר שפרסם ביומון אל-מצרי אל-יום ב-22.1.23 על כך שמצרים אינה מייחסת מספיק חשיבות לתחומי המדעים, דבר המתבטא בין היתר בהיעדרותה המוחלטת ממועמדות לפרס נובל בתחומים אלה. לדבריו, מאז זכייתו של נגיב מחפוט' בפרס נובל לספרות ב-1988, שואפים המצרים לזכייה נוספת בתחום זה בלבד, ולא בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הרפואה והכלכלה, תחומים שלדבריו מביאים הישג אמיתי לאנושות ומשקפים את מידת ההתקדמות של המדינות.

 

עוד ציין אל-נמנם כי הבעיה החמורה יותר היא העובדה שהמצרים כלל אינם נותנים דעתם לחשיבות של קדמה מדעית וזכיה בפרסי נובל. הוא הביע צער על כך שהפקולטות המדעיות במצרים אינן זוכות ליחס לו הן ראויות מצד החברה ומצד הגורמים האחראים במדינה, ועל כך שאין במצרים ממציאים או מדענים שמספקים פתרונות לבעיותיה ולאתגריה, ואף ציין כי ישנם משכילים שאף עוינים את תחומי המדע.

 

חלמי אל-נמנם[1]

 

להלן קטעים מן המאמר:

 

"...האמת היא שאנו [המצרים] מתעניינים בפרס נובל רק בתחום הספרות [ולא בתחומים האחרים] ואנו כמהים רק אליו מדי שנה [ומתעניינים לדעת] מי הם המועמדים לו מקרב הערבים והמצרים ולמי יש יותר סיכוי לזכות בו...

 

 בהחלט ישמח אותנו שאחד מיוצרינו יזכה שוב [בפרס], אך אין זה סוף העולם אם זה לא יקרה, משום שהישג ב[תחום] הספרות הוא דבר יחסי. יש לנו סופרים דגולים שהיו ראויים לנובל מזה שנים, אך ייתכן [שהם לא זכו בו משום] שהספרות שלהם לא הייתה מוכרת מספיק ב[תרגום ל]שפות האירופיות ו[סיבות נוספות] כיוצא בזאת. אסור שהיעדר הזכייה יטריד אותנו עד כדי הפיכתה לאובססיה כפייתית, או לתחושת רדיפה או לרגש נחיתות. בהיסטוריה התרבותית והספרותית שלנו יש יצירות יוצאות מן הכלל: אלף לילה ולילה, מסר המחילה של [אבו אל-עלאא'] אל-מערי[2], שיריו של אל-מתנבי[3] ועוד ועוד, ומבין [היצירות] המודרניות נזכיר את [הסופר] הדגול טה חוסין[4] שהיה מועמד [לפרס] כמה פעמים, ישנם גם יחיא חקי[5], צלאח עבד אל-צבור[6] ואחרים.

 

מה שצריך להטריד אותנו באמת היא ההיעדרות המוחלטת שלנו מפרס נובל ביתר התחומים שאינם ספרות, או פרס נובל לשלום[7]. כוונתי לרפואה, לפיזיקה, לכימיה ולכלכלה. אלה הם התחומים שמשקפים את התקדמותם של מדינות ועמים ואת הצמיחה האמיתית שלהם. אנחנו נעדרים מתחומים אלה. אינני מדבר על זכייה בהם, אלא [אפילו] רק על להיות מועמדים [לפרס], ושיהיה בידינו הישג מדעי אמיתי שיצעיד את האנושות קדימה ויספק לה [משהו] חדש.

 

במצרים יש לנו רופאים גדולים, ויש ניתוחים בכמה תחומי התמחות שבין בכיריהם [ברמה הבינלאומית] נמנים בכירי רופאינו. אך נראה כי אין לנו [אף] גילוי משמעותי בטיפול במחלה כלשהי או בחיסולה של בעיה בריאותית. כך גם בתחום הכלכלה: המשברים הכלכליים באזור הערבי כולו ובעיות העוני ו[היעדר] הפיתוח, לא הולידו דגם חלוצי ולא גאון כלכלי שהציג תזה חדשה, או פתרון יצירתי שמסייע להתמודד עם המשברים הללו. זה נכון גם לתחומי הכימיה והפיזיקה. יש לנו מדענים שחלקם מצטיינים בהיבטי מחקר ספציפיים, אך עודנו רחוקים מהצגת גילוי או המצאה גדולה כפי שאנו רואים בארה"ב ובאירופה או כפי שהיו אבן סינא[8], אבן אל-היית'ם[9], אבן אל-נפיס[10] ואחרים בהיסטוריה שלנו.

 

לסיכום, אין לנו מועמדים לפרס נובל בתחומי המדע הללו ואין לנו זוכים. עם כל ההערכה והכבוד להישג ולזכייה של המנוח אחמד זויל [מצרי אמריקאי שזכה בפרס נובל לכימיה][11], הרי שזכייתו והישגו יוחסו לאוניברסיטה שבה עבד בארה"ב... כשזה נוגע לזכייה הוא אמריקאי ממוצא מצרי.

 

בעייתנו הגדולה יותר היא שאיננו מודאגים או נבוכים לנוכח היעדרותנו [מתחומים אלה]. העיתונים מתעלמים מהעניין הזה ולא עוסקים בכך. כמו כן לא מופנות אל האוניברסיטאות [במצרים] תהיות בעניין זה ובאשר למצבן של הפקולטות למדעים בהן. האם מעבדותיהן מצוידות? האם הן מתוקצבות מספיק? האם יש להן חומרי גלם זמינים? האם אמצעי המחקר נגישים עבור המדענים הצעירים, או שמא הביורוקרטיה האוניברסיטאית והאקדמית חוסמות את שאיפותיהם? יש שאלות רבות שמן הראוי שיועלו באופן נמרץ ותקיף.

 

למרבה הצער, הפקולטות למדעים [שלנו] לא נמנות בין הפקולטות 'הנחשבות' ולא מתייחסים אליהם ככאלה. הן צריכות להיות קטר הגילויים המדעיים ולזכות להתעניינות גדולה יותר בקרב דעת הקהל והחברה כולה ומצד כל הגורמים האחראיים... תפקידן של הפקולטות למדעים הוא לספק לנו מדענים וממציאים.

 

לא מדובר רק בפקולטות למדעים , אלא גם בפקולטות להנדסה ולחקלאות – מה הן [תרמו למען הקמת] מערך מחקר מדעי רציני שיסתער על הבעיות הרציניות שלנו [בניסיון לפתור אותן], כמו למשל [במציאת דרכים] להתפלת מי ים בעלות נמוכה יותר ובכמויות גדולות יותר? האם נגיע ביום מן הימים להתפלת כמות [מים] השקולה לכמות הצריכה ממֵי הנילוס? אנו אכן זקוקים לגילוי שיזניק את המולדת כמה דילוגים מעלה.

 

אנו יודעים כי התרבות שלנו היא ספרותית במידה רבה וכי הפן המדעי בה מוגבל, או לכל הפחות אינו בסדר העדיפויות שלנו. יתרה מזו, יש בינינו, אפילו מקרב המשכילים, מי שעוינים את המדע ומתייצבים נגדו בדרכים רבות. זה מה שגורם לנו לעסוק מדי שנה רק בפרס נובל לספרות ולהמשיך להיות חלוקים בדעותינו ולהתקוטט בנוגע לפרס נובל שבו זכה [נגיב] מחפוט' למרות שחלפו 35 שנים מאז - קרי: יותר משני דורות – ולהסיח דעתנו לחלוטין מתחומי ההתמחות המדעיים. אומות אינן נבנות באמצעות ספרות בלבד, אלא גם באמצעות המדעים, ובעולמנו הנוכחי: [באמצעות] המדע ושוב המדע".[12]