המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טורניר גביע המפרץ בכדורגל מצית עימות בין איראן לעיראק: האם המפרץ הוא פרסי או ערבי
9/3/2023


טורניר גביע המפרץ בכדורגל מצית עימות בין איראן לעיראק סביב השאלה האם המפרץ הוא פרסי או ערבי וסביב השתייכותה של עיראק לעולם הערבי או להגמוניה האיראנית

 

הקדמה

אירוח טורניר גביע המפרץ הערבי ה-25 בכדורגל, במהלך חודש ינואר 2023 בעיר בצרה שבעיראק, עורר מתיחות דיפלומטית בין עיראק לאיראן והצית מחדש ויכוח ישן שניטש בין איראן, הטוענת שיש לכנות את המפרץ "המפרץ הפרסי", לבין סעודיה ושאר מדינות המפרץ שטוענות כי שמו הוא "המפרץ הערבי".

 

הטורניר, שזוכה בתקשורת הערבית לכינוי "אל-ח'ליג'י" [מילולית: המפרצי], מתקיים מאז 1970, בדרך כלל מדי שנתיים, בהשתתפות שש המדינות החברות במשפ"מ [מועצת שיתוף הפעולה המפרצי] – סעודיה, איחוד האמירויות, קטר, בחריין וכווית, לצד עיראק ותימן. הטורניר זכה השנה מפי רבים לכינוי "גביע המפרץ הערבי", כפי שקרה לעתים בעבר, למורת רוחה של איראן.

 

אירוח הטורניר השנה בבצרה שבעיראק, לאחר 43 שנים מאז הפעם האחרונה בה התקיים בעיראק, עורר מחדש תחושות של השתייכות ללאומיות הערבית בקרב תושבי עיראק, מדינה שהנתונה בשנים האחרונות תחת הגמוניה איראנית. הדבר בא לידי ביטוי בכך שתושבי העיר בצרה הביעו שמחה רבה על קיום הטורניר בעירם והכינו קבלת פנים לבבית לאוהדים שהגיעו ממדינות המפרץ. רבים מהם אף פתחו את ביתם בפני אוהדים אלה והציעו להם מקומות לינה ומזון בחינם.[1] בנוסף, בעיתונות העיראקית התפרסמו מאמרים רבים שעסקו בתחושת הלאומיות הערבית שהורגשה במלוא עוזה במהלך ימי הטורניר, הדגישו את התרומה של הטורניר להידוק קשרי העם העיראקי עם שכניו הערבים במדינות המפרץ ואף קראו ל"שיבתה של עיראק אל החיק הערבי".

 

גם מנהיגים ובכירים פוליטיים בעיראק הביעו שמחתם על אירוח הטורניר בארצם ובחרו בדבריהם להשתמש בביטוי "גביע המפרץ הערבי". כך למשל, ב-6.1.23 עם תחילת המשחקים, פורסם בחשבון הפייסבוק הרשמי של ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיאע אל-סודאני, פוסט שבו נכתב כי "ראש הממשלה מוחמד שיאע אל-סודאני הכריז היום, יום שישי  על פתיחת טורניר גביע המפרץ הערבי ה-25 מן האצטדיון הבינ"ל בבצרה...".[2] גם מנהיג זרם אל-צדר בעיראק, מוקתדא אל-צדר בירך בחשבון הטוויטר שלו את "האורחים הערבים המכובדים ממדינות המפרץ הערבי" על הגעתם לטורניר.[3]

 

קבלת הפנים החמה של העיראקים כלפי תושבי מדינות המפרץ הערבים, כמו גם השימוש של גורמים רשמיים עיראקים בכינוי "המפרץ הערבי", עוררו תרעומת קשה מצידה של איראן. ב-7.1 פרסמה התאחדות הכדורגל של איראן הודעה רשמית באתר האינטרנט שלה בה הודיעה על כוונתה להגיש תלונה לפיפ"א בשל השימוש בכינוי "גביע המפרץ הערבי", והדגישה כי השם "המפרץ הפרסי" הוא שם היסטורי שתקף בכל השפות והמפות החדשות או הישנות.[4] חבר הפרלמנט האיראני, ולי אללה ביאתי, גינה את דברי ראש ממשלת עיראק ומוקתדא אל-צדר ודרש מהם התנצלות.[5] בנוסף, כמה ימים לאחר מכן, ב-11.1 דווח כי איראן זימנה את שגריר עיראק נציר עבד אל-מוחסן עבדאללה כדי להביע בפניו את מחאתה על השימוש של בגדאד בכינוי הערבי ולא הפרסי. שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבד אללהיאן, שהתייחס לעניין אמר כי השגריר זומן על רקע השימוש של שלטונות עיראק בכינוי המומצא "המפרץ הערבי" וכי איראן הבהירה לעיראקים את רגישותו של העם האיראני לשימוש בביטוי המדויק והמלא "המפרץ הפרסי".[6] דובר משה"ח האיראני, נאצר כנעאני, הדגיש גם כן כי השם "המפרץ הפרסי" הוא עובדה היסטורית, קבועה, מתועדת ובלתי ניתנת להכחשה וכי החזרה על השם המומצא לא משנה את האמת ולא נותנת לו הכשר.[7].

 

גם בעיתונות האיראנית הביעו זעם על השימוש של הבכירים בעיראק בכינוי "המפרץ הערבי" ולא "הפרסי". כך למשל, היומון האיראני "ארמאן אמרוז" פרסם מאמר פרשנות תחת הכותרת "[ראש ממשלת עיראק מוחמד שיאע] אל-סודאני הולך בדרכו של סדאם חוסיין".[8] בעיתון האיראני "מרדום סאלארי" נכתב בכתבה שכותרתה "חצוף" כי "החוצפה של בגדאד... הגיעה לכדי כך שראש ממשלת עיראק, מוחמד שיאע אל-סודאני, השתמש במונח המומצא 'המפרץ הערבי'...".[9]

 

למרות הזעם האיראני, ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיאע אל-סודאני, לא רק שלא התנצל, אלא אף חזר על דבריו בראיון לערוץ הגרמני דויטשה וולה, בשולי ביקורו בברלין. בתשובה לשאלת המראיין "האם המפרץ הוא ערבי או פרסי" הוא ענה: "מדינות המפרץ הערבי זו מציאות קיימת, ואינני רוצה להיכנס לבעיות הללו שיש מי שמנסים לעוררן. אנו מכבדים את כל ההשקפות, אך אנו כיום חלק מן המערכת הערבית ומחויבים להמשיך את קשרינו עם מדינות המפרץ הערבי. ברור כי הטורניר האחרון הוא תחנת מפגש של המדינות האלה בעיראק לאחר כמעט 43 שנים".[10] בנוסף, משרד החוץ העיראקי הדגיש בהודעה שפרסם ב-16.1 כי יחסיה של עיראק עם סביבתה הערבית נכנסו ל"שלב חדש" וכי אירוח טורניר המפרץ בבצרה הוא "פתח להידוק הקשרים ההדדיים בין עיראק למדינות המפרץ הערבי...".[11]

 

הדיפת הביקורת האיראנית נשמעה מגורמים נוספים בעיראק. כך, עסאם חוסיין, בכיר בזרם אל-צדר, טען כי הדרישה של הפרלמנט האיראני מאל-צדר להתנצל נובעת מן החשש של איראן לאבד את השפעתה בעיראק, בשל ההתקרבות של עיראק לסביבתה הערבית באמצעות הטורניר.[12] כמו כן, מונתט'ר נאצר, עורך היומון העיראקי המקוון "העולם החדש" אמר כי זימון השגריר העיראקי "מנוגד למוסכמות הדיפלומטיות ומהווה תקדים מסוכן המעיד על שאיפותיה של איראן להתערב ולשלוט אפילו בשיח הרשמי של עיראק".[13]

 

הוויכוח מצא ביטוי גם בעיתונות העיראקית שבה, כאמור, כותבים עיראקים רבים הביעו במאמריהם גאווה על השתייכותה של עיראק לאומה הערבית ושמחה על כך שהטורניר יאפשר לעם העיראקי לחזור אל חיק הערבי ולהדק את קשריו עם עמי המפרץ הערבי. הכותבים הדגישו כי היותו של המפרץ ערבי הוא עובדה היסטורית ברורה, וכי הסיבה האמיתית לתרעומת ולמחאה של איראן היא חששה לאבד את ההשפעה וההגמוניה שלה על עיראק. מנגד, כותבים עיראקים אחרים תקפו בחריפות את מדינות המפרץ והאשימו אותן בניסיון לחרחר ריב בין איראן לעיראק. אחד הכותבים הללו אף טען כי במסגרת הטורניר היה על עיראק להציג לעולם את גיבורי משמרות המהפכה והמיליציות העיראקיות הפרו איראניות, ובראשם מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה לשעבר, קאסם סולימאני, אשר הגנו על עיראק ורק בזכותם היא יכולה היום לארח את הטורניר.

 

חדרי קבלת הפנים שנפרסו לכבוד המבקרים בבצרה [15]        ההכנות לטורניר סמוך לאצטדיון הכדורגל בבצרה[14] 

     

 

בדוח זה יובאו קטעים ממאמרים אלה.


כותב עיראקי: איראן נותרה המומה וחסרת מילים למראה העיראקים מתלכדים סביב אחיהם הערבים

העיתונאי העיראקי, איאד אל-דוליימי, טען בטורו ביומון הלונדוני אל-ערבי אל-ג'דיד כי גילויי הסולידאריות הערבית בבצרה הבהילו את איראן והגבירו את חששותיה מאובדן השפעתה בעיראק. לדבריו, הטורניר המפרצי עשוי לבסס נוכחות מפרצית ערבית גדולה יותר בעיראק. כך כתב: "...נראה כי ההתנגדות האיראנית [לשם טורניר המפרץ הערבי] מונעת מחשש רב, במיוחד שידוע שהשם הרשמי של הטורניר הזה הוא גביע המפרץ הערבי ושמדינות המפרץ קיימו אותו בשנים עברו ולא היינו עדים אז להתנגדות איראנית לשם הזה...

 

העניין מורכב הרבה יותר מ[סתם] ויכוח ומחלוקת על השם ועל המונח, כפי שעלול לחשוב מי שעוקב אחר המצב. טהראן, שמאז מהפכת אוקטובר 2019 [בעיראק][16] הבינה כי השפעתה בעיראק החלה להצטמצם, חשה את זה באופן משמעותי יותר במהלך טורניר גביע המפרץ הערבי שאירחה בצרה. למרות שזרועותיה של איראן הן שמנהלות את בצרה, כמו גם ערים אחרות בעיראק, וחרף ניסיונותיה של איראן להפריד את עיראק בכפייה מסביבתה הערבית, הרי שמה שהתרחש בבצרה במהלך הטורניר הזה הסדיר מחדש את העניינים באופן שהטריד מאוד את איראן. תחושת ההשתייכות של [תושבי] בצרה העיראקית לחיק הערבי הייתה ברורה וניכרת [במהלך הטורניר], והניסיון של תושבי בצרה, ומאחוריהם כל העיראקים, להפגין קבלת פנים וכבוד מקסימליים כלפי האורחים המפרציים – אומר הרבה.

 

במשך עשרים שנה פעלה התקשורת המנוהלת על ידי זרועותיה של איראן בעיראק לעשות דמוניזציה לכל מה שהוא ערבי... איראן השקיעה מאמץ רב כדי ש[האזרח] העיראקי יטיל ספק אפילו בערביותו, עד כדי כך שהיא תומכת בכמה זרמים [בעיראק] שמדברים על אומה עיראקית שאין לה קשר לערבים... לו הייתה איראן רואה את פירות ההשקעה שלה בעיראק במשך עשרים שנים מבשילים לכדי נתק של הציבור בבצרה עם תושבי המפרץ, אז טורניר המפרץ הערבי בבצרה היה יכול לחלוף ללא מחאה איראנית, אלא שמה שהיא ראתה היה הרבה מעבר למה שציפתה או העלתה בדעתה.

 

נכון שמהפכת אוקטובר [2019] הייתה הניצוץ [הראשון שהעמיד] בסכנה את השפעתה של איראן בעיראק, אלא שמה שהתרחש בבצרה [במהלך הטורניר] עורר את כל חששותיה של איראן מפני אובדן הדרגתי של השפעתה, שאותה בנתה במשך שני עשורים באמצעות זרועות פוליטיות, דתיות, כלכליות, חברתיות ואפילו תרבותיות... איראן נתקפה הלם שהותיר אותה ללא מלים כשראתה את העיראקים מתלכדים סביב אחיהם הערבים והמפרציים – מראה שאיראן השלתה את עצמה לחשוב כי לא יקרה בקרוב.

נכון, הערבים שגו ביום שהותירו את בגדאד כטרף קל לפה איראני רעבתן... הערבים שגו ביום שוושינגטון שכנעה אותם כי לא תותיר את עיראק כטרף לאותו פה גרגרן. [אך], כעת חובתם היא לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלהם, שכן עיראק לא צריכה מהם לא תמיכה ולא כסף, אלא רק שישובו אליה כדי שהיא תשוב אליהם... טורניר גביע המפרץ הערבי בבצרה עשוי להיות פתח לנוכחות מפרצית ערבית גדולה יותר בעיראק, בייחוד מאחר שממשלת עיראק הנוכחית לא מוצאת בנוכחות הזו שום דופי, גם אם הדבר מרגיז את איראן. [זאת], משום שהיא הרגישה כיצד הנוכחות המפרצית-הערבית הזו בעיראק יכולה לתרום קודם כל לשינוי הדימוי הסטראוטיפי של עיראק וגם לתחושה של הציבור העיראקי שהוא חלק מהערביות הבלתי מעורערת".[17]          

 

כותב עיראקי: הטורניר היה קרנבל פוליטי שהדגיש את הזהות הערבית של עיראק

מאזן אל-חסוני, בעל טור ביומון העיראקי העצמאי צות אל-עיראק טען גם הוא במאמרו כי איראן חוששת מן הקשר המתהדק בין עמי האזור המפרצי לבין עיראק, שקיבל ביטוי בקבלת הפנים החמה והלבבית של תושבי בצרה לאורחיהם מן המפרץ ובהתנהלות הטורניר כולו. הוא כתב: "לראשונה, אחרי למעלה מחמישים שנה מאז נערך הטורניר הראשון של גביע המפרץ, איראן מוחה היום על השם הזה בפני פיפ"א... סבורני כי הסיבה המרכזית [לכך] - לצד סיבות אחרות - היא החשש מפני הקשר העז שהבליט הטורניר הזה בין עמי האזור המפרצי ומפני התקרבות הרגש העממי [הערבי] בין עמי המפרץ לעיראקים באופן משמעותי. הדבר מלמד כי כל הניסיונות של שיח'ים במפרץ ושל מפלגות האסלאם העדתיות [קרי: השיעיות] העיראקיות שטיפחה איראן, לזרוע פֵּירוד בין העיראקים לאחיהם במפרץ לא נשאו פרי מעולם. אדרבא, ראינו ושמענו שבחים והשתוקקות להידוק קשרי האחווה והמפגש בין שני הצדדים, העיראקים ועמי המפרץ, חרף כל הניסיונות לזרוע [ביניהם] פֵּירוד על בסיס עדתי ודתי. איראן גם זוכרת את העמדות של [מדינות] המפרץ שתמכו בעיראק במלחמת המפרץ הראשונה וחוששת כי הקשר הזה יחודש באותו אופן... 

 

בצרה ותושביה שנשאו על כתפיהם את האחריות הגדולה לשקף את אופיו של האזרח העיראקי – על טוב לבו, נדיבותו ואהבתו למולדתו וליתר העמים - נתנו דוגמה מצוינת בנשיאת הנטל הזה, עד כי האורחים המפרציים חשו מבוכה נוכח עוצמת הנתינה הספונטנית הזו [של תושבי בצרה], שמעידה על האותנטיות של התכונות הטובות הללו, חרף כל העוני והמחסור שממנו סבלה העיר...  

 

אהבתם הגדולה של האנשים הללו היא אך ורק לעיראק, ואהבה זו היא שמחברת ביניהם והיא זו שמפחידה את הכוחות העדתיים [קרי: השיעים] הללו ואת תומכיהם מחוץ לגבולות [קרי: את איראן]. זה אינו טורניר כדורגל – זו הזדמנות לבטא את השמחה ואת אחדות הגורל של העיראקים, לשבור את מחסומי הפחד הפוליטיים והחברתיים ולהרוס את כל הערכים הזרים והקלוקלים שמפלגות החורבן, השחיתות והעושק [הפרו-איראניות] רצו לבנות על [חורבות] המורשת של עמנו. הם לא הבינו כי הטורניר יקבל כיוון כזה שעוין אותן ואת כל מה שהן בנו במשך שנות שלטונן האומללות.

 

כל הכבוד לעמנו... כל הכבוד לתושבי בצרה שהציגו את טוב הלב, את הכבוד, את הכנות בקשר ואת האחווה עם האחרים יהיו אשר יהיו זהותם, אזרחותם, דתם והלאום שלהם, משום שכך הם התחנכו במשך כמה דורות. כל הכבוד [להם], שכן הם משיבים את בצרה אל המוצא האמיתי שלה [קרי: הערבי], שכל הטינופת של התרבויות הזרות שהביאו עימן מפלגות העושק והבורות [הפרו-איראניות] שמנהלות את ענייניה של העיר ושל עיראק - לא [הצליחו] להחריבו. האם לא אמרתי לכם כי זה אינו רק טורניר כדורגל? זהו קרנבל פוליטי, חברתי ותרבותי וכותרת גלויה וברורה לעיראקים שמייחלים לשינוי האמיתי שיבליט את זהותם השורשית מחדש".[18]

 

איראן ממקשת את השטיח שמדינות ערב פורסות בפני עיראק כדי להשיבה לחיק הערבי[19]



בעל טור עיראקי: איראן מאמינה שעיראק היא מחוז איראני ורוצה למנוע את חזרתה לסביבתה הערבית

אחמד צאדק, בעל טור נוסף ביומון העיראקי צות אל-עיראק, הדגיש במאמרו כי הסיבה האמיתית למחאה האיראנית על שם הטורניר היא תחושתה של איראן כי עיראק היא מחוז איראני השייך לה וחששה שעיראק תשוב אל סביבתה הערבית. הוא כתב: "... המהומה המלאכותית, שעוררה איראן בהתנגדותה לכינוי 'המפרץ הערבי', חושפת בראש ובראשונה כוונה רעה [שלה] לחבל בחזרה של עיראק לחיק סביבתה הערבית... כמו כן, [היא חושפת] רצון [איראני] בכישלון טורניר זה...

 

הטורניר הראשון של 'גביע המפרץ הערבי' התקיים בשנת 1970 בבחריין ומאז הוא התקיים יותר מפעם אחת במדינות המפרץ. עיראק ניצחה בטורניר שלוש פעמים. בכל הסבבים הללו הטורניר נקרא גביע 'המפרץ הערבי' ואיראן לא התנגדה לכך. אם כך, מדוע היא מתנגדת לכך היום, כשהטורניר מתקיים בבצרה באותו שם רשמי.... לדעתי, האיראנים חשים כי מבחינה היסטורית עיראק היא מחוז איראני ושהיא תישאר כזו. איראן מאמצת עד היום את התחושה הלאומית הגזענית הישנה הזו, בדבר שייכות עיראק לאיראן וכך זה יימשך. איננו שוכחים כי אחד מאנשי הדת חובשי הטורבן האיראנים הצהיר בגאווה, ברהב וביהירות, חודשים ספורים לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979, כי עיראק היא מחוז איראני והמשך ישיר של איראן.

 

מדינות המפרץ סבורות כי המפרץ הוא ערבי בלבד ואינן שוקלות לחצותו [ולהגיע] לאיראן, ואילו איראן סבורה כי המפרץ הוא פרסי וייתכן שהיא שוקלת לחצותו בעתיד [ולהרחיב את השפעתה] אל מדינות המפרץ שבגדתו השנייה."[20]  

 

כותב ביומון עיראקי: שמו של "המפרץ הערבי" הוא עובדה גיאוגרפית והיסטורית מבוססת

עמאר אל-רביעי, כותב ביומון העיראקי אל-זמאן הביא במאמרו שכותרתו "המפרץ הוא ערבי מובהק לנצח" תימוכין היסטוריים וגיאוגרפיים המעידים לטענתו על כך ששמו של אזור המפרץ הוא "המפרץ הערבי" ולא "המפרץ הפרסי". הוא כתב: "מוזר שיש מי שמכנים את המפרץ הערבי בשמות אחרים בטענות שקריות ומטעות. [אזור זה] כונה בשמות רבים עוד בשנים שלפני הספירה הנוצרית ולא מוזכר בהם כי המפרץ שייך למדינה לא ערבית. אלו הם שמות שמשמעויותיהם מרמזות על כך שהוא [המפרץ] ערבי, כמו למשל השם 'ים ארץ הכשדים' – ומיהם הכשדים? האם הם לאומים לא ערבים?!

 

ואולם, כאשר יש מי שמשמיעים ביטויים ושמות [אחרים עבור המפרץ הערבי] כאוות נפשם – זה עניינם, שכן זה לא יועיל לשינוי העובדות [בשטח], שהן עובדה קיימת עוד מלפני הספירה...

 

במפות שהתפרסמו בשנת 1634 מופיע השם 'המפרץ הערבי' בשפה הלטינית. גם הביזנטים השתמשו בשם 'המפרץ הערבי'. מי שיצר את הכינוי הזה הוא ההיסטוריון הרומאי פליניוס הצעיר במאה הראשונה לספירה... השם 'ים בצרה' חוזר לתקופת הניצחון האסלאמי בתקופתו של הח'ליף ישר הדרך עמר בן אל-ח'טאב והשתמשו בו המומחים הראשונים לתורת הדקדוק דוגמת אל-ח'ליל בן אחמד אל-פראהידי[21], גיאוגרפים כמו יאקות אל-חמוי[22] והיסטוריונים כמו ח'ליפה בן ח'יאט[23] ואל-ד'הבי[24] וכמה מחכמי הדת. כמו כן, כמה מן הערבים במהלך [תקופת] הח'ליפות העבאסית כינוהו 'מפרץ עיראק', אך הכינוי 'המפרץ הערבי' נותר בשימוש [גם כן]. ד"ר עמאד אל-חפיט'[25] אומר: 'הכינוי 'המפרץ הערבי' מוכר עוד מלפני האסלאם ו[השימוש בו] נמשך עד לאחרי [כינון] האסלאם בקרב תושבי חצי האי ערב וסביבתו. העות'מאנים כינוהו 'מפרץ בצרה''...

 

מה שמחזק את כינויו של המפרץ הערבי בשם זה הוא שהמפרץ הוא שטח ימי שאורכו 3,300 ק"מ כאשר חלקה של השכנה איראן הוא רק 1,100 בעוד ש-2,200 הק"מ הנותרים [שייכים] לערבים, השוכנים על שתי גדות המפרץ הערבי, המערבית והדרומית: בסולטנות עומאן, באיחוד האמירויות, בבחריין, בקטר ובסעודיה וגם בצדו הצפוני [קרי:] בעיראק ובערים הערביות שהן כעת תחת שליטה איראנית כמו ערבסטאן [הכוונה לחבל האהוואז] ושלושת האיים הערביים.[26]

 

כמו כן, מחקרים מדעיים מודרניים החלו להדגיש כי לכינוי המפרץ הערבי [המפרץ ה]'פרסי' אין שום קשר למציאות, שכן [המפרץ] הוא ערבי מאז התקופה הפרהיסטורית. יתרה מכך, השבטים הערבים שוכנים משני צידי המפרץ מקדמת דנא והם עדיין שוכנים בחוף המזרחי שכובשת איראן חרף מדיניות ה'פרסיזציה' שהיא נוקטת על מנת למחוק את זהותם הלאומית. לכן, תפוצתו [הרחבה] של השם 'המפרץ הערבי' תואמת עובדה גיאוגרפית מבוססת, שכן הקשר בינו לבין הערבים היה הדוק [עוד] לפני [כינון] האסלאם ולאחריו... שמו של המפרץ ימשיך להיות 'המפרץ הערבי' ואין ערך לשום טענות שווא חלולות".[27]

 

"המפרץ הערבי" נדהם מההתעקשות של המשטר האיראני לכנותו "הפרסי"[28]


 

מנגד: כותבים עיראקים-שיעים מצדדים באיראן ותוקפים את מדינות המפרץ

מנגד, כותבים עיראקים אחרים דווקא צידדו באיראן והאשימו את מדינות המפרץ בניסיון לסכסך בין עיראק לאיראן. לדבריהם, על עיראק דווקא להדגיש את השתייכותה לחיק האיראני ולא לערבי מאחר ש"הגיבורים" של משמרות המהפכה" והמיליציות העיראקיות הפרו איראניות הם שהגנו עליה ובזכותם היא קיימת היום.

 

פרשן עיראקי: לולא קאסם סולימאני והשהידים הגיבורים, לא היינו יכולים לארח את גביע המפרץ

מנהל עבד אל-אמיר אל-מורשדי, יועץ תקשורת ופרשן פוליטי עיראקי, טען במאמר שפרסם בסוכנות הידיעות העיראקית העצמאית burathanews.com כי מן הראוי היה להציג לאורחים מהמפרץ תמונות של "השהידים הגיבורים" מפקד כוח קודס לשעבר במשמרות המהפכה קאסם סולימאני, סגן ראש החשד השעבי לשעבר, אבו מהדי אל-מוהנדס שחוסלו על ידי ארה"ב בשדה התעופה בבגדאד בשנת 2020, ויתר ההרוגים מקרב המיליציות העיראקיות החמושות הפרו איראניות, שכן לדבריו בזכותם עיראק קיימת היום. הוא כתב: "בני העם העיראקי בכלל, ותושבי בצרה בפרט, יכולים להתגאות בטורניר גביע המפרץ הערבי ה-25 בבצרה. [טקס] הפתיחה עלה ביופיו המרהיב ובתוכנו על טקס הפתיחה של המונדיאל בדוחה... דבר נוסף שמשך את תשומת ליבי הם חדרי קבלת הפנים המפוארים ורחבי הידיים שבהם קיבלו כמה מן השיח'ים המכובדים של בצרה פני מאות אורחים מפרציים ועיראקים לסעודה חגיגית, שעלתה על כל הסעודות החגיגיות של נשיאים, מלכים וסולטנים רבים, בצורה ובתוכן והיוותה רְאָיה לרוחב הלב העיראקי האינסופי ההולם את עיראק...

 

[יחד עם זאת], קיוויתי שחדרי קבלת הפנים והרחובות יקושטו בתמונותיהם של מי ששמרו על יוקרתה של עיראק וישותה, מנהיגי הניצחון הגיבורים השהיד [אבו מהדי] אל-מהנדס ואורחו הגיבור [קאסם] סולימאני והשהידים [שפעלו בהתאם] לפתווה של סמכות הדת העליונה [עלי אל-סיסתאני[29]] מקרב גיבורי כוחותינו החמושים על כל מחלקותיהם. זאת, כדי שהעולם יידע מי הם אותם הגיבורים... שהותירו לנו יוקרה, כבוד ומדינה, כך שנוכל לערוך את טורניר [גביע] המפרץ אילולא הם – לא היינו יכולים [לעשות זאת] או שלא היינו [כלל]..."[30]

 

בעל טור עיראקי: "ערביי המדבריות" שמסכסכים בין עיראק לאיראן לא ילמדונו מהי ערביות; הם בדואים חסרי תרבות

נעים אל-האשמי אל-ח'פאג'י, בעל טור נוסף בסוכנות הידיעות העיראקית העצמאית burathanews.com, תקף במאמרו בחריפות רבה את הסעודים ואת שאר העמים ממדינות המפרץ אותם כינה בכינוי הגנאי "ערביי המדבריות". לדבריו, לאורך ההיסטוריה ועד היום הם מתערבים בענייניהן הפנימיים של מדינות ערב, ובהן עיראק, וממיטים עליהן אסונות וכך גם היום הם פועלים לסכסך בין עיראק לאיראן. הוא כתב:"...לרוע מזלה של כל מדינה ערבית הסובלת מסכסוכים פנימיים, ערביי המדבריות [קרי: הסעודים ויתר עמי מדינות המפרץ] תוחבים את אפם בענייניה הפנימיים, וכתוצאה מכך גורלה הוא חורבן והרג. יש לנו היסטוריה שחורה ומבחילה [מלאה בדוגמאות לכך ובכלל זאת], ההתערבות של ערביי המדבריות בסוגייה של העם הפלסטיני, וכן [בענייני] לבנון, סוריה, עיראק, תימן ובחריין... ערביי המדבריות התערבו [גם] בענייניה של עיראק בתקופת שלטון הבעת' ו[שלטונו של] סדאם [חוסיין] העכברוש המת. הם הציתו לנו מלחמות לא מוצדקות עם איראן ועם כווית, התערבו בעיראק על ידי כך ששלחו גייסות של מתאבדים ומחבלים ועל ידי פסקי הלכה שפרסם [השיח' יוסף] אל-קרדאוי ו- 55 שיח'ים ווהאבים סעודיים...

 

השם טורניר גביע המפרץ אינו חדש. בין אם שמו של המפרץ בספרי ההיסטוריה היה מפרץ בצרה, המפרץ הערבי או המפרץ הפרסי - הדבר אינו משנה במאומה את המציאות שבה עמי ערב והאסלאם נאבקים זה בזה. שכן, מה שווה הערביות כשאלפי אזרחים עיראקים נכלאים בבתי מעצר מדבריים בסעודיה, או כשמאות עיראקים נכלאים בבתי הכלא בכווית ומאות מהם הוסגרו [על ידי מדינות המפרץ הללו] לידי המודיעין של סדאם חוסיין העכברוש המת וגורלם הוא הוצאה להורג ורצח?...

 

כשאנו רואים את גייסות התקשורת העדתיים [קרי: הסונים] מלבים [את האש] סביב שם [הטורניר] המפרץ הערבי במטרה להתגרות ברגשותיה של השכנה איראן שיש לה גבול עם המפרץ באורך למעלה מ-2000 ק"מ, זה דבר טבעי [שלא מפתיע]. התקשורת הבדואית הווהאבית תחבה את אפה בשיח על כך שאיראן זימנה את שגריר עיראק והביעה [בפניו] את זעמה על השימוש במונח 'המפרץ הערבי'. [זאת, למרות ש]ממשלת איראן [דווקא] בירכה את נבחרת עיראק בעקבות זכייתה והעפלתה לשלב השני, תוך שימוש במלים 'הנבחרת העיראקית האחות'. ביטוי זה עורר את כעסם של גייסות אנשי התקשורת הכפופים לכנופיות הווהאביות המאשימות בכפירה ואת הדוברים בשמן. הלוואי שהמשטר הסעודי ישנה את דרכו המאשימה את השיעים בכפירה, ישמיט את פסקי ההלכה המאשימים את השיעים בכפירה שנלמדים בבתי הספר הממשלתיים הרשמיים בסעודיה ויפסיק לטפול שקרים על השיעים באוניברסיטאות האסלאמיות הסעודיות הווהאביות הרשמיות. [רק] כאשר המשטר הסעודי יראה באזרחיו השיעים אזרחים מן השורה ויפסיק להאשים את השיעים במדינות ערב ובכללן עיראק בכפירה – הוא יוכל לדבר על הערביות של עיראק והערביות של השיעים. אנו ערבים על אפם וחמתם של סוכני כוחות האימפריאליזם מקרב מדינות ערב הריאקציונריות ואיננו זקוקים להוכחה מסוכני האימפריאליזם שאנחנו ערבים ומוסלמים...

 

האם אלה אשר מכנים את השיעים [בכינויי הגנאי] אל-רואפד [מילולית: מתנגדים[31]] ו'פרסים' לא קראו את ההיסטוריה הערבית והאסלאמית לעומקה? האם הם לא קראו את ספרי החדית' [מסורות הנביא] המהימנים שמי שכתבו אותם הם פרסים? האם הם לא חקרו את שורשיהם של ארבעת מייסדי האסכולות הסוניות שלהם, שכולם מן האומה הפרסית[32]? גדולי המדענים וההיסטוריונים שלהם הם פרסים. זאת ועוד, באיראן חיים עדיין בלוצ'ים וכורדים סונים, ואיראן לא הפכה אותם לשיעים, אז כיצד [אפשר לטעון ש]היא פועלת כדי להפוך אזרחים לשיעים מחוץ לגבולותיה? מדובר במוחות רקובים, באנשים חלשים ובבדואים חסרי תרבות..."[33]




[3] https://twitter.com/Mu_AlSadr, 5.1.2023

יצוין כי גם בברכתו על זכייתה של עיראק בטורניר, השתמש אל-צדר פעמיים נוספות בביטוי "המפרץ הערבי" וכתב כי "הטורניר השיב את עיראק לשורות הערבים". https://twitter.com/Mu_AlSadr /, 19.1.2023

[6] https://www.isna.ir/news, 11.1.2023, 12.1.2023

[13] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 12.1.2023

[16] הכוונה לגל המחאות שפרץ בעיראק באוקטובר 2019 על רקע המצב הכלכלי, הפוליטי והחברתי במדינה בהן נשמעו גם קריאות נגד מעורבותה של איראן בעיראק.

[17] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 17.1.2023

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.1.2023

[21] אל-ח'ליל בן אחמד אל-פראהידי (718-789) – סופר ומומחה לדקדוק מאזור בצרה.

[22] יאקות אל-חמוי (1178-1229)- סופר ומחבר אנציקלופדיות שעסק גם בהיסטוריה ובגיאוגרפיה.

[23] ח'ליפה בן ח'יאט (160-240)- היסטוריון וסופר מבצרה.

[24] שמס אל-דין אל-ד'הבי (1254-1348) – מחדש ואימאם ערבי.

[25] עמאד מוחמד ד'יאב אל-חפיט' – עיראקי, חבר התאחדות ההיסטוריונים הערבים. 

[26] הכוונה לשלושת האיים האמירתיים טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא שנכבשו על ידי איראן בשנת 1971.

[27] אל-זמאן (עיראק), 10.1.2023

[28] אל-ערב (לונדון), 17.1.2023

[29] הכוונה לפסיקת ההלכה של סמכות הדת השיעית העליונה אייתוללה עלי אל-סיסתאני מ-2014 שהורתה למעשה על הקמת החשד השעבי נגד דאעש.

[31] בשל התנגדותם לשלטון הח'ליף הראשון אבו בכר ותמיכתם בעלי אבן אבו טאלב.

[32] נראה כי טענתו של אל-ח'פאג'י לפיה ארבעת מייסדי האסכולות הסוניות הם פרסים אינה מדויקת. שכן, מייסד האסכולה החנבלית, אחמד בן חנבל (780-855) נולד בבגדאד למשפחת פרסית, ובדומה לכך גם מייסד האסכולה החנפית, נעמאן  בן ת'אבת אבו חניפה (699-767) נולד באל-כופה שבעיראק למשפחה פרסית. יחד עם זאת, השניים האחרים אינה פרסים: מייסד האסכולה המאלכית מאלכ בן אנס (711-795) נולד באל-מדינה שבסעודיה ומייסד האסכולה השאפעית, מוחמד בן אדריס אל-שאפעי (767-820) נולד בעזה ומת במצרים.  

תגיות