המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שר פלסטיני לשעבר: על הפלסטינים ללמוד מהמחאה בישראל ולדרוש את זכותם לדמוקרטיה
26/1/2023


שר פלסטיני לשעבר: על הפלסטינים ללמוד מהמחאה הציבורית בישראל נגד הרפורמה המשפטית ולדרוש את זכותם לדמוקרטיה ושלטון החוק


זיאד אבו זיאד, השר לענייני ירושלים בעבר וכיום בעל טור ביומון הפלסטיני אל-קודס, פרסם ב-22.1.23 מאמר בו קרא לציבור הפלסטיני ללמוד מהמחאה הציבורית בישראל נגד הרפורמה שממשלת נתניהו ממקדמת במערכת המשפט, ולצאת למחאה דומה כנגד היעדר הדמוקרטיה ברש"פ. לדבריו, הוא חש צער למראה ההפגנות בתל אביב בעוד הציבור הפלסטיני שותק ואדיש לנוכח המצב ברש"פ, המתבטא בהיעדר רשות מחוקקת; באי קיום בחירות לפרלמנט ולנשיאות; בפגיעה "פראית" ברשות השופטת; ובחקיקת חוקים "בידי אנשים שלא נבחרו ושלא בהתאם לעקרונות ולנהלים שנקבעו בחוק".

 

אבו זיאד טען כי הפלסטינים זקוקים ל"מכת חשמל שתוציא אותם מקהות החושים" על מנת שידרשו את זכותם לדמוקרטיה, לשלטון חוק, למערכת משפט עצמאית, לחירויות ולחיים בכבוד. 

 

ניכר כי הביקורת מרומזת לאופן התנהלותו הבלתי דמוקרטית של נשיא הרש"פ, מחמוד עבאס. שכן, מאז הפילוג וההפיכה של חמאס ב-2007, הרש"פ אינה מכירה במועצה המחוקקת שנבחרה ב-2006 בה יש רב לחמאס, והיא אף פוזרה בשנת 2018 על ידי בית המשפט החוקתי של הרש"פ, בלא שנבחרה רשות מחוקקת אחרת. במצב זה, עבאס, העומד בראש הרשות המבצעת, מפרסם בעצמו צווים נשיאותיים המחליפים את הליך החקיקה, ובכך מנכס לעצמו את סמכויות החקיקה. יתרה מזו, בשנים האחרונות עבאס משתמש בצווים הנשיאותיים הללו גם על מנת להשתלט גם על הרשות השופטת, מה שמעורר זעם ומחאות מצד איגוד עורכי הדין.[1]

 

יצוין כי אבו זיאד מרבה לפרסם מאמרי ביקורת על התנהלות הרש"פ ומוסדותיה.[2]

 

זיאד אבו זיאד[3]


 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של זיאד אבו זיאד:

 

"בתל אביב התקיימה אמש [21.2.23] אחת ההפגנות הגדולות בהיסטוריה שלה. מספר המשתתפים עלה בהרבה על 80 אלף משתתפי ההפגנה שהתקיימה שבוע קודם לכן. שתי ההפגנות התקיימו במסגרת פעילות מחאה עממית של מאות אלפי ישראלים נגד התוכנית שבכוונת שר המשפטים החדש, יריב לוין, לממש - בתיאום ובתמיכה של ראש הממשלה [בנימין] נתניהו - במטרה להגביל את סמכויות בית המשפט העליון, להעניק לממשלה את הרוב בוועדה לבחירת שופטים, להגביל את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה... ולהכפיפו אליה. מתנגדי התוכנית סבורים כי היא פוגעת באופן חמור בריבונות שלטון החוק ובמהות הדמוקרטיה שעל בסיסה קמה מדינת ישראל. המתח החריף לאחר שבית המשפט העליון... פסק שמנהיג תנועת ש"ס, אריה דרעי, לא יוכל לכהן כשר בממשלה, בשל מעורבותו בענייני שחיתות בעבר...

 

אחד המניעים העיקריים העומדים מאחורי הרפורמה במערכת המשפט הקיימת הוא הכשרת האווירה לסגירת שלושת התיקים הפליליים שהוגשו נגד ראש הממשלה נתניהו. הדבר מציב את ישראל היום על פרשת דרכים: או שתוותר על מערכת המשפט שלה ועל העקרונות הדמוקרטיים, שמנהיגיה המשיכו להתפאר בהם מאז הקמתה, ותהפוך למדינה מזרח תיכונית בכל קנה מידה; או שההתנגדות לרפורמה תצליח לעצור את מימושה או לערוך בה תיקונים מהותיים שיפחיתו את נזקיה.

 

פעילות המחאה נגד הפגיעה בטוהר המשפט, בדמוקרטיה ובריבונות שלטון החוק בישראל, נמצאת עדיין רק בראשיתה. אולם, אני מודה כי בעוקבי אחר המתרחש בישראל, אני חש עצב כאשר אני משווה בין מאות האלפים שמשתתפים בתנועת המחאה העממית בישראל... לבין השתיקה המוחלטת בזירה הפלסטינית נוכח ביטול הרשות המחוקקת, הסירוב לקיים בחירות לפרלמנט ולנשיאות והזלזול הפראי ברשות השופטת.

 

הפילוג [הפלסטיני] נמשך כבר יותר מחמש עשרה שנים, שבמהלכן אנו חיים ללא פרלמנט וללא דמוקרטיה ואנו עדים לחקיקה שמתבצעת בידי אנשים שלא נבחרו ושאינה כפופה לעקרונות ולנהלים שנקבעו בחוק, אשר מגדירים כיצד להציע חוקים וכיצד לדון בהם ולאשרם בפרלמנט. למרות זאת, איננו רואים שום פעילות מחאה עממית נגד הפילוג, או בדרישה שלא להתערב במערכת המשפט, או לקיים בחירות.

 

שתיקה זו, ההשלמה [עם המצב] והאדישות השוררים ברחוב הפלסטיני אינם מסתכמים רק בשתיקה ובהימנעות ממחאה נגד הפילוג, העדר הדמוקרטיה ופגיעה בעצמאות מערכת המשפט, אלא היא כוללת גם היבטים שונים של החיים, כך שההתייחסות למה שקורה היא כאל גזרת גורל או דרך חיים שיש להשלים עִמם. כוונתי במיוחד לפעולות הרצח היומיומיות הפוקדות את בני עמנו ופעולות הדיכוי שמפעיל הכיבוש נגדם, [בנוסף] לפעולות הביזה והשוד והתקיפה המזויינת מצד כנופיות המתנחלים נגדם.

   

אסור שמאות אלפי האנשים שמפגינים ברחובות תל אביב וכיכרותיה יהיו מודעים יותר מאיתנו וחרדים יותר [מאיתנו] לזכותם לדמוקרטיה ולחיים בחסות מערכת משפט המתאפיינת בשלטון החוק ובעצמאות המשפט, ואסור שהם יכבדו את חיי בניהם, את רכושם ואת חירותם יותר [מאיתנו].

 

עלינו לעצור ולשאול את עצמנו מה הביא אותנו לדרגת האדישות הזו.

 

דרושה לנו מכת חשמל שתוציא אותנו מקהות החושים שאוחזת בנו ותעורר את חושינו ואת הכבוד שאנו רוחשים לעצמנו, לחיי בנינו, לכבודם, לזכותנו לחירות, לחופש תנועה, חופש קניין וחופש ביטוי ולזכותנו  לחיים מכובדים ובטוחים.  

 

עלינו להרגיש שיש לנו חיים שאנו ראויים להם ושאיננו נמנים עם [האנשים] המתים-החיים."[4]



[4] אל-קודס (מזרח ירושלים), 22.1.2023

תגיות