המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי כווייתי: בתרבות הפוליטית הערבית האינטרסים האישיים והמפלגתיים מעל לדמוקרטיה
28/9/2022


עיתונאי כווייתי: הדמוקרטיה במדינות ערב מצומצמת וכושלת בגלל התרבות הפוליטית הערבית המאופיינת בהעדפת האינטרסים המפלגתיים והאישיים


ב-12.7.2022, כמה ימים לאחר התפטרותו של ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, פרסם העיתונאי הכווייתי מוחמד אל-רומייחי, בטורו באתר אל-נהאר אל-ערבי, מאמר בו השווה בין יישום הדמוקרטיה במדינות המערב לבין יישומה במדינות ערב וטען כי תוצאות ההשוואה מביכות. לדבריו, למרות שהדמוקרטיה במערב אינה חפה מפגמים, היא דמוקרטיה אמתית היודעת לתקן את טעויותיה והפוליטיקאים שם, למשל כמו בבריטניה, הם בעלי מחויבות מוסרית לרוח הדמוקרטיה המונעת מפוליטיקאים לחצות קווים אדומים. זאת, בעוד שבמדינות ערב המעטות המתיימרות להיקרא דמוקרטיות, הדמוקרטיה קיימת רק לכאורה וקיימת תרבות פוליטית פגומה במסגרתה הפוליטיקאים פועלים לקידום האינטרסים המפלגתיים והאישיים הצרים שלהם, תוך רמיסת החוקה ומוסדות המדינה. כדוגמה לכך הוא הציג מדינות כמו תוניסיה, עיראק ולבנון הנחשבות דמוקרטיות, אך בפועל אינן מקיימות דמוקרטיה אמתית, ומסיבה זו סובלות ממשברים פוליטיים וכלכליים עמוקים וממשטרים המתגמלים "מנהיגים כושלים ששבים [וחוזרים] לכיסאות החקיקה".

 

מוחמד אל-רמיחי[1]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

           

"ההשוואה בין יישום הדמוקרטיה במדינות המערב לבין יישומה באזורנו הערבי מביכה. זה לא ש[בדמוקרטיה במערב] אין בהכרח שום פגם, אך ההבדל הוא בכך שהיא מתקנת את עצמה ואת שגיאותיה - בין אם במהירות או באיטיות. [לעומת זאת], במרחב הערבי שלנו, [במדינות שבהן] הדמוקרטיה מתקיימת במשמעותה הכללית, אין לצידה מנגנוני תיקון, אדרבא, ישנם מנגנוני החרבה ושיבוש. לפיכך, עמינו סובלים מצרות צרורות באותם אזורים מוגבלים שמתיימרים להיות 'דמוקרטיים' בכמה מארצות מולדתנו.

 

דוגמה מובהקת לכך היא מה שקרה וקורה בתוניסיה – מדינה שרבים ראו בה כיחידה מבין ארצות ערב שיצאה מן האביב הערבי עם מינימום נזקים ואף עם כמה הישגים.

 

תושבי תוניסיה הגיעו להסכמה לגבי חוקת 2014 שסעיפיה היו אטרקטיביים ואף מצוינים, אך בָּיישום היו מי שהרשו לעצמם את מה שלא ניתן להתיר באף דמוקרטיה, זאת לאחר שהיצרים [האישיים] גברו על סעיפי [החוקה] והאינטרסים החלקיים [קרי,: המפלגתיים] גברו על האינטרסים של הכלל. הגורמים אשר הגיעו לשלטון נקטו בסחבת בכל הנוגע למינויים של חברי בית המשפט לענייני חוקה שעל [הקמתו] מורה החוקה עצמה... כל צד רצה למנות [כחברים בבית המשפט] אנשים מסוימים מבין נאמניו, בהנחה כי בשעת מחלוקת, הללו יוכלו לנטות לטובת עמדתו... סחבת זו הפילה את החברה בתוניסיה למשבר שאנו עדים לו [כיום].[2]

 

בכל התנסות ערבית בדמוקרטיה, נמצא כי הבעיה טמונה באנשים, או ליתר דיוק בתרבות הפוליטית של החברה ושל האליטה בה. כך שמדינה [ערבית] שיש בה מוסד שנקרא בית משפט לענייני חוקה, משתמשת בו לרוב כדי ליישם את מה שהשלטון מטיל עליו וכך היא משווה לו מראה חוקי, או שהשלטון הקיים מתערב כדי להכשיל את פעילות בית המשפט אם הוא מגלה שהוא פועל באופן שלא מתאים לו. [כך למשל], ב-2 בדצמבר 2012 תומכי האחים המוסלמים [ששלטו בזמנו] צרו על בית המשפט לענייני החוקה במצרים ופעילותו שובשה אז...

 

למי שסבור כי ב'בחירות' בלבנון יש משהו שדומה לדמוקרטיה, [נזכיר כי] החקירה המשפטית בעניין אסון גדול שהתרחש ב-4.8.2020 המכונה 'אסון הנמל' [הכוונה לפיצוץ בנמל בירות] שובשה ועד היום לא ידוע מי האחראי. זאת, למרות שבאירוע נהרגו 218 אזרחים לבנונים ובעלי אזרחויות נוספות ונפצעו 7,000 איש. כאילו שלדמם של האזרחים, לפצעיהם ואפילו לכספיהם אין משמעות בבִּיצת העימות על האינטרסים[3]...

 

בהשוואה לכך, אירועי השבוע החולף [תחילת יולי 2022] בבריטניה מלמדים ההיפך. ראש הממשלה [בוריס ג'ונסון] שיקר לציבור ולעמיתיו בממשלה ו[אי לכך] התפטרו שניים מן השרים הבכירים – שר האוצר ושר הבריאות... בעקבות זאת, שרים רבים נוספים התפטרו מהממשלה משום שהם סברו ששקר זה דופי גדול אצל פוליטיקאי. הדבר החשוב ביותר בסיפור הזה הוא התרבות הפוליטית והמחויבות המוסרית [של השרים לפיה] יש קו אדום שאסור לפוליטיקאי או לאיש זולתו לחצותו. זוהי רוח הדמוקרטיה, ולכן ראש הממשלה נאלץ להתפטר...[4]

 

למרות שמלאו שישה עשורים לחוויה הפרלמנטרית בכווית, היא עדיין נתקלת בקשיים רבים ויוצאת ונכנסת ממשבר אחד למשנהו בשל סיבה מרכזית... והיא שהבעיה היא באנשים ולא בסעיפי [החוקה]...

 

גם תוצאות הבחירות בעיראק מצביעות בבירור על ירידה בכיבוד תוצאות [ההצבעה] בקלפיות. [החשיבה שם היא:] שהציבור יגיד מה שהוא רוצה באמצעות הקלפיות ואנחנו, אנשי השררה, נעשה מה שאנחנו רוצים[5]...

 

ברוב המקצועות, נדרשים האנשים העוסקים בהם [להיות בעלי] רישיון והכשרה קודמת על מנת לקבל את העבודה. חורג מכך הפוליטיקאי, בייחוד הערבי: די בכך שהוא יצטרף למפלגה בעלת 'שיניים' כלכליות או [מפלגה] חמושה שכופה על האנשים את האפשרויות שלהם [בכוח הנשק], או [מפלגה שיש לה] שבט או עדה בעלי כוח - כדי שיהפוך לפוליטיקאי שאיש אינו יכול לו, ואז הוא מפר את החוק, מפיץ שחיתות ומתעשר על חשבון הרוב.

 

יתרה מכך, [כדי לעמוד בתנאי הסף] של כמה מחוקי [הגשת] המועמדות למשרות פוליטיות באזורנו, [כמו למשל] חברי פרלמנט... די לדעת קרוא וכתוב!! תופעת הלוואי של מימוש הדמוקרטיה [בחברה] הערבית היא שעל פי רוב אנשיה מהווים מועדון [סגור], ואת חלקם תוקפת שוב ושוב מחלת [ההידבקות] לכיסא, שאליו הם משתוקקים ולמענו הם נלחמים.

 

תמצית ההתנסות של הערבים בדמוקרטיה... היא שלרוב מעניקים פרס לכושלים בכך שמשיבים אותם שוב ושוב לכיסאות החקיקה. אז היכן הפגם? בוודאי שלא בסעיפי [החוקה]!".[6]

 



[2] הכוונה לשורת צעדים בהם נקט הנשיא המכהן בתוניסיה, קיס סעיד, החל מיולי 2021 שעיקרם ריכוז הסמכויות בידיו, ובכללם הדחת הממשלה, הקפאת פעילות הפרלמנט ובהמשך גם פיטורי שופטים. ראו למשל https://www.raialyoum.com/, 26.7.2021, אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 31.3.2022, https://www.alarabiya.net/, 2.6.2022.

[4] ר"מ בריטניה לשעבר בוריס ג'ונסון התפטר ב-7.7.2022 לאחר שחברי ממשלתו התפטרו במחאה על התנהלותו וקראו לו להתפטר.

[5] באוקטובר 2021 התקיימו בעיראק בחירות פרלמנטריות אך בשל מחלוקות פוליטיות קשות, טרם הוקמה ממשלה נכון לזמן כתיבת המאמר.

[6]www.annaharar.com, 12.7.2022