כללי

​

מצרים: גינויים למרצה באוניברסיטת אל-אזהר שהצדיק רצח נשים בגין לבוש לא צנוע

הקדמה

ב-20 ביוני 2022 רצח הסטודנט המצרי, מוחמד עאדל, בדקירות סכין את חברתו ללימודים, נירה אל-אשרף, ליד שערי אוניברסיטת אל-מנצורה במצרים, משום שדחתה את חיזוריו. כמה ימים לאחר מכן, נרצחה באוניברסיטה הפרטית למדע שימושי בעמאן, בירת ירדן, צעירה ירדנית, בשם אימאן ארשיד על רקע דומה.[1]

 

מקרה הרצח של נירה אל-אשרף עורר זעזוע במצרים אולם לצד גינויים נשמעו גם קולות שהצדיקו את המעשה משום שאל-אשרף לא עטתה חיג'אב. הבולט שבהם הוא המטיף המצרי, מברוכ עטיה, מי ששימש בעבר בתפקיד דיקן הפקולטה לשריעה באוניברסיטת אל-אזהר וכיום משמש כמרצה בה. בסרטון שהפיץ בחשבון הפייסבוק שלו לאחר הרצח של נירה אל-אשרף, הטיל עטיה את האחריות לרצח על הנשים עצמן בטענה שאינן לבושות בצניעות. כך אמר: "הנשים עוטות חיג'אב על מנת לחיות. הן לובשות בגדים רחבים כדי לא לפתות [גברים]. אם חייך יקרים לך, עלייך לצאת מביתך כשאת מכוסה בלבוש רחב, לא בבגדים הדוקים, לא עם מכנסיים וללא שיער גלוי על לחייך. אם תעשי כן גבר תאוותן עלול לראותך ולרצוח אותך. זאת עובדה".[2] ברשתות החברתיות התפרסמו תגובות מצד גברים מצרים שהצדיקו את דבריו של עטיה ואף את הרוצח, עד כדי כך שנפתח האשטאג תחת השם "מוחמד עאדל הוא קורבן ולא פושע".[3]

 

עמדת עטיה ותומכיו עוררו סערה ציבורית וביקורת נוקבת מצד גורמים רבים במדינה שראו בכך הצדקה של רצח נשים והסתה למקרים דומים. המועצה הלאומית לנשים מיהרה להגיש תלונה לתובע הכללי נגד עטיה באשמת הסתה לרצח. כמו כן, עשרות עיתונאיות ופעילות פרסמו גילוי דעת בו הזהירו מפני שיח הסתה נגד נשים והצדקת הרצח ברשתות החברתיות. הפעילות הביעו חשש כי הן תהיינה הקורבן הבא וקראו לתובע הכללי במצרים לפעול לעצירת ההסתה. ברשתות החברתיות נפתחו ההאשטאגים "אני הקורבן הבא" ו"זכותה של נירה".[4]

 

גם אוניברסיטת אל-אזהר מיהרה לפרסם הודעה המתנערת מדבריו של עטיה בהסבירה כי מדובר  ב"דעה אישית [שלו] אשר אינה עולה בקנה אחד עם  ההערכה של מוסד אל-אזהר כלפי הנשים והצעדים שהוא נקט כדי לשמור על זכויותיהן ולהעצים את מעמדן."[5] בנוסף, מרכז הפתוות העולמי של אל-אזהר הדגיש בהודעתו כי "בחינת ערכי המוסר של האישה לפי השאלה אם היא עוטה לא עוטה חיג'אב היא דבר האסור על-פי הדת" והוסיף כי "שימוש ב[חיג'אב] כתירוץ לתקיפת הנשים הוא פשע גדול ומגונה".[6]  גם דאר אל-אפתאא' המצרי, מוסד פסיקות ההלכה של מצרים, גינה את דברי עטיה מבלי לנקוב בשמו. בהודעתו נאמר: "ההרגל של כמה אנשים המתיימרים [להציג עצמם כמטיפים] לקשור בין מקרים של תקיפת צעירות, הטרדה או רצח, לכך שהן זנחו את עטיית החיג'אב הוא בבחינת דברי שטנה... והסתה לתקיפת נשים..."[7]

 

בעקבות הסערה הציבורית והביקורת הרבה שספג, פרסם מברוכ עטיה קטע וידאו נוסף בו ניסה להבהיר את דבריו באומרו כי לא תקף את נירה אל-אשרף, לא התייחס להיותה ללא חיג'אב, ואף התפלל למען נשמתה וביקש עונש צודק לרוצח. הוא הוסיף: "זהו פשע מגונה ונתעב. אי עטיית חיג'אב אינו מהווה הצדקה לרצח. אך אמרתי שהחיג'אב מגן [על הנשים] ומפחית את שיעור המקרים [של פגיעה בהן]". בנוסף הודיע עטיה על השעיית פעילותו ברשתות החברתיות.[8]

 

הביקורת על דברי מברוכ עטיה נשמעה גם בעיתונות המצרית. כותבים וכותבות רבים תקפו בחריפות את עטיה על שיצר זיקה בין לבוש הנשים לבין רציחתן, ומתחו ביקורת על כך שהחברה המצרית מאפשרת חילחול של רעיונות קיצוניים במערכת החינוך ובמוסדות השונים. הללו קראו למהר ולטפל בשורש הבעיה על מנת לעצור את ההסתה נגד הנשים ולמנוע את הרצח הבא.

 

להלן תרגום קטעים מכמה מאמרים אלה.

 

קריקטורה באל-ערבי אל-ג'דיד: גבר מציע לאישה נישואין באיומי אקדח[9]

ליברל מצרי: מברוכ עטיה מייצג תופעה של אידאולוגיה קיצונית שהתנחלה בתוכנו; עלינו להיאבק בה

העיתונאי הליברלי המצרי, ח'אלד מונתצר, כתב בטורו ביומון אל-וטן, כי הבעיה היא לא מברוכ עטיה עצמו אלא העובדה שהוא מייצג זרם ותופעה רחבה במצרים וכי יש מיליוני אנשים שחושבים כמוהו אשר נמצאים בעמדות השפעה במדינה כולל במערכת החינוך. הוא קרא להציב את הדיון בבעיה בראש סדר היום ולטפל בשורשי הבעיה. כך כתב: "אנשים שָֹמְחו על פרישתו [מהרשתות החברתיות] של השיח' מברוכּ [עטיה]... וחשבו ש[בכך] המערכה נגד הפונדמנטליזם הסתיימה. לעניות דעתי, המערכה [רק] התחילה, שכן מברוכ אינו אדם יחיד אלא הוא [מייצג] זרם, תופעה. וגם אם מברוכ [עטיה] פרש [מהרשתות החברתיות] מה לגבי שאר המברוכים המברכים [על דבריו]? הם הרי מחלחלים למערכת החינוך ולאונות המוח [של כולם]...

 

מברוכ [עטיה] פרש מהמסך ומהתקשורת אך האם יפרוש מהוראה? וגם אם יפרוש מהוראה הרי שיש [בקרבנו] מיליון אחרים כמותו שממלאים תפקיד מנהלי ובעלי מנטליות זהה לשלו. הם מדברים מעל הבימה בשפה כמו שלו, נכנסים לכיתות הלימוד כדי לעשות שטיפת מוח לילדים באותה נימת דיבור וממלאים את תפקידו באוניברסיטה, בחברה או במפעל באותה דרך [כמוהו]. זוהי מנטליות שמסתננת [לחברה] וממתינה להזדמנות להשתלט [עליה]. ישנם רוצחים רבים אשר רק ממתינים להזדמנות, אך כעת הם עדיין מסווים את [כוונותיהם]. חיים בינינו אנשים רשעים, כפי שאומר הנשיא, ולכן המערכה נגדם חשובה יותר מהמערכה נגד האויב החיצוני. שכן, האויב החיצוני הוא בעל מאפיינים מוגדרים ו[הוא נמצא] במקומות מוגדרים, ואילו הם דומים לנו וחיים בתוכנו...

 

מברוכ [עטיה] אמנם פרש, אך צורת החשיבה [שלו] עדיין קיימת. עדיין יש אנשים שמזדהים [עימו], ועדיין יש כאלה שמצדיקים פשעים כגון רצח, פיצוצים ופעולות התאבדות!! המערכה [שלנו] היא נגד הביצה המעופשת הנמצאת מאחורי גדר הבית ולא נגד המוני הזבובים התוקפים אותנו מן החלונות ואנו נאלצים לגרשם... כל עוד הביצה האידיאולוגית פעילה, החרקים ימשיכו להטיל שם ביצים, הזחלים יבקעו מהן ויהיו נשאי הריקבון, החולי והמוות. 

 

עלינו להציב בראש סדר היום של השיח הלאומי את הדיון [בשאלה] מה קרה למוח המצרי? מדוע הוא החל להאמין בקלות לסיפורי מעשיות, מדוע הוא נוטה להצדיק אלימות בלי שום בעיה כיצד הסתנן הווירוס הזה למוח המצרי וכיצד נטפל בו? מהם החיסון המונע ופרוטוקול הטיפול [במחלה]?

 

במשך שנים על גבי שנים מברוכ ריתק את הצופים והפך טרנד, ואנו למרות שנדהמנו, לא שאלנו [את עצמנו] כיצד השתלט מברוכ על המוחות הללו והשיג את שיאי הצפייה הללו? לוּ היינו שואלים, מבינים ומשיבים [על השאלה], לא היינו מגיעים למצב הזה שבו הוא הרהיב עוז להסית נגד נשים שאינן עוטות חִיג'אב ולדרוש מכל אישה ללבוש לבוש רחב כדי להגן על עצמה מפני רצח...

 

מברוכ פרש או הורחק [מהרשתות החברתיות] אך החשיבה הטרוריסטית לא הורחקה... בידוד של וירוס והכרת המבנה שלו מקל על הרופאים לטפל בו. האם בודדנו את הווירוס המחשבתי האמיתי או שמא [רק] את אחת המוטציות שלו?"[10]

קריקטורות במצרים: התגובות המצדיקות את רצח נירה אשרף חמורות יותר מהרצח עצמו[11]

עיתונאית מצרית: "די לדיכוי, לסדיזם ולפשיזם למען מטפחת ראש"

העיתונאית המצרית, סחר אל-געארה, מתחה בטורה ביומון המצרי אל-וטן ביקורת נוקבת על מברוכ עטיה וטענה כי במקום להטיף לסובלנות, כמצופה מאיש דת, הוא התיר את דמן של הנשים שאינן עוטות חיג'אב, מעשה המשתווה בחומרתו להאשמה בכפירה. כך כתבה: "האם נירה אשרף הייתה חייבת להישחט בשערי האוניברסיטה כדי שנתקומם ונדרוש לסגור את 'שופרות ההסתה' לשנאת נשים וביזויָן, לעידוד אלימות נגדן והפעלת טרור נגד נשים שאינן עוטות חיג'אב?

 

מי יודע כמה נשים כמו נירה עלינו להגיש כקורבן לאלילי הדמגוגיה של האדיקות הדתית וללהטוטני הרשתות החברתיות מקרב הליצנים הנוכלים והנוכלות אשר מכרסמים בביטחון המולדת ובשלומה החברתי. [הם עשו זאת רק] על מנת לזכות בתואר 'משפיען' או לזכות במיליוני דולרים מסרטוני הלצון והלגלוג העוסקים בכבוד הנשים, ללא בושה, תחת הכרזה 'אין בושה בדת'. כמה נשים כמו נירה צריכות למות כדי ש'מטיף' יפרוש [מהרשתות החברתיות]?...

 

מברוכ עטיה... לא הסתפק בדמה הטהור של נִירה [שנשפך] ואשר כל בן אנוש צריך לשתוק אל מולו מתוך כבוד, אלא הוא החליט שזוהי הזדמנות הולמת לפלג את האחדות הלאומית ולקרוע לגזרים את המרקם החברתי והרים את קולו הרם כשהוא לועג ומלגלג לנשות מצרים 'שאינן עוטות חיג'אב'. היה זה מחזה שבלשון המעטה אפשר לתארו כפשיטת עורה של הקורבן וקריעת גופתה לגזרים בהאשמות שווא מפוברקות...

 

אנו עומדים בפני מצב חברתי פרדוקסלי, שכן במקום שתפקידו של המטיף יהיה להפיץ סובלנות וחסד, הוא החליט לחלק את הנשים [בחברה] לשתי קבוצות: 'נשים שעוטות חיג'אב [ומשום כך] חיות בביטחון' ו'נשים אינן עוטות חיג'אב', שאם אחת מהן אינה לבושה בבגדים רחבים אפשר להרוג אותה. הוא שכח כי בארץ הזאת יש פלורליזם דתי. האם ניתן להעלות על הדעת את מצבן של הנוצריות במצרים כעת ועד כמה הן נחשפו לטרור? מברוכ ניסה לגרור אותנו למגרש דתי ולבקש את עזרתו של ציבור צופיו נגד הנשים, תוך שהוא משתמש [לשם כך] בחִיג'אב. זוהי האשמה נוספת - האשמה בכפירה. הוא ניסה להכפיש כל אישה שהתנגדה לו תוך שהוא משתמש בחִיג'אב ללא שום בושה, רק כדי להציג אותנו [הנשים שלא עוטות חיג'אב] בפני החברה כ'חילוניות כופרות'. זהו משחק ישן, אווילי וגלוי...

 

שיח' אל-אזהר כבר הכריע בעניין כשאמר כי אי עטיית חיג'אב אינה מוציאה [את האישה] מהאסלאם[12]. כן, [עטיית] החִיג'אב אינה היסוד השישי של האסלאם ויש דעות רבות שאומרות שהיא לא נוהג [בהלכה האסלאמית] וגם לא חובה. כל מה שאמר שיח' אל-אזהר הוא שאי עטיית החיג'אב היא עבירה. אך, כפיית החיג'אב בסגנון טליבאן או הצ'אדור האיראני אינה רק פסגת האבסורד, אלא זהו איום ממשי על שלום הציבור...

 

די לדיכוי, לסדיזם ולפשיזם למען 'מטפחת ראש': הו שייח' [עטיה], הסתלק [מכאן], 'מי ייתן ואללה לא יברך אותך'."[13]

 

כותבת מצרית: אנשי הדת הקיצוניים הם אלה המחפיצים את הנשים

המשוררת והעיתונאית המצרית, פאטמה נאעות ביקרה בטורה ביומון אל-מצרי אל-יום  את אנשי הדת המחפיצים את הנשים ותולים בהופעתן החיצונית את הסיבה לפגיעה בהן. היא קראה להיאבק בחשיבה זו, אותה כינתה "טרוריסטית". כך כתבה: "כהרגלם, אחדים מ'אלה שמתיימרים להיות [אנשי] דת'  מופיעים רק כאשר עולה [סוגייה הקשורה] לנשים, ומסתתרים כאשר מתרחשים אסונות, מגפות, עוני, מחלות, מלחמות עולם ועניינים לאומיים. קיים קשר מותנה מוזר בין הופעתם של אלה לבין 'גוף האישה'. הדבר היחיד שמשך את תשומת ליבם בטרגדיה המהדהדת הזו שפילחה את הלב של מצרים הוא שהצעירה שנרצחה לא עטתה חיג'אב. הם תלו בכך את הסיבה לרצח! רצה הגורל, ויומיים לאחר מותה של נירה אירע פשע מכוער דומה בירדן, שהקורבן שלו היתה הסטודנטית אימאן ארשיד שנרצחה על ידי קולגה שלה מאותה הסיבה: היא דחתה את אהבתו היוקדת. ההבדל היחיד בין שני הקורבנות הוא שהשהידה הירדנית עטתה חיג'אב. כאילו שהגורל רצה להשתיק את לשונותיהם של אלה שמגזימים בדיבור ובמעש בענייני דת [ולהדגיש] כי הפשע הוא עיוור ואינו מבחין בין קווצות השיער של הקורבנות [אם היו מוסתרים אם לאו] וכי ההבחנה הזו נמצאת רק במוחותיהם של המתיימרים להיות [אנשי] דת.

 

אחד מאלה המגזימים בדיבור ובמעש בענייני דת, [הגם] שלדת אין שום קשר אליהם, אמר: 'הסיבה לפשע היא החפצת האישה בדרמה ובסרטים'... כאן עולה השאלה: מיהו זה שמחפיץ את האישה והופך אותה למשהו זול למכירה ולרכישה? האם הדרמה והאומנויות שהן [פעילויות] יקרות ערך שמעודדות את האישה להצטיין, לעבוד, להוכיח את עצמה, להסתמך על עצמה ולהתמודד עם החברה בנחישות ובגאווה עצמית? או שמא הקיצוניים והטרוריסטים שאותם ראינו במו עינינו מוכרים נשים שבויות בשווקי סחר העבדים בכל מקום שכבשו דאעש, בוקו חראם, טליבאן ואחרים מקרב ארגוני התכפיר [קרי, האשמה בכפירה], ההשפלה, הרצח וסילוף הדת? מיהו זה שמחפיץ את האישה ומזלזל באנושיותה? דרמה כמו בסדרה 'אילא אנא' ['רק אני'][14] שגרמה לָ[גיבורה] הצעירה להתמודד עם בעיותיה החברתיות, הנפשיות והבריאותיות כדי להחזיק מעמד ולהצליח, או המטיף שהתיר להטריד ולפגוע בְּאישה שאינה עוטה חיג'אב, תהא אשר תהא דתה. אינני מבינה כיצד ייתכן שהאיש הזה לא נעצר לאחר הצהרה מפחידה זו..."[15]

 

כותבת בחריינית ביומון מצרי: עלינו להציב את הדיון במעמד האישה בראש סדר היום

העיתונאית הבחריינית ח'ולה מטר כתבה בטורה ביומון המצרי אל-שורוק כי מעמד הנשים הוא נושא שתמיד נדחק לשוליים בחברות הערביות, ועל כן קראה לבחון מחדש את מערכת החינוך ולנקוט צעדים מעשיים כדי לשנות את המציאות. כך כתבה: "המחקרים המתפרסמים על ידי מכונים שקשורים אליהם מדגישים כי התקיפות הגופניות והמיניות נגד נשים אינן תוצאה של לבושן, או מה שהם מכנים 'הופעתה הלא צנועה'. אדרבא, [נשים] רבות שעוטות חיג'אב וניקאב נתונות להטרדות יותר [מאשר נשים שאינן עוטות חיג'אב או ניקאב], בין אם ברחוב, בתחבורה הציבורית, בחופי הים, בבתי הקולנוע, בתי הקפה ובכל המרחבים הפתוחים לכל, מלבד לנשים. על הנשים לחשוב רבות בטרם הן אוזרות אומץ ותעצומות נפש כדי לממש בגבורה את זכויותיהן הבסיסיות כבנות אדם...

 

מה שקרה [מקרי הרצח] אינו אירוע או פשע מקרי. מדובר בסדק חברתי שאנו נשלם עליו מחיר כבד, במשך דורות רבים בעתיד ומי שתשלמנה את המחיר הן בעיקר הנשים. על כן בעוד שבכמה מדינות התרחשו מהפכות, התקוממויות או בחינה מחודשת בסוגיית מעמד האישה, נותרה סוגיה זו ודרך ההתייחסות של החברות [במדינות אחרות] לנשותיה הרחק מכל בחינה מחודשת... הבה נבחן מחדש ובצורה אמיתית את מערכת החינוך - לא משום שזה מה שדורשים ה'חברים ובעלי הברית' החדשים של כמה מהמדינות- אלא כדי להשיב לנשים הערביות את כבודן ואת זכותן כבנות אדם - ונעצור את אנשי הדת הבורים במקום לפקח על אגודות פוליטיות שפועלות בדרכי שלום. כמו-כן, יהיה זה מועיל שהמשפחות [יבחנו] מחדש כיצד לחנך את בנותיהן ובניהן. הפתרונות ברורים, פשוטים וקלים לו [רק] היו מקבלי ההחלטות, שמשלמים לחבורה של אנשי תקשורת כדי שיגנו [את מעשי הרצח], נוקטים צעדים מעבר לגינוי במשך כמה שעות ותו לא ואחר כך שוכחים מכך עד לרצח האישה הבאה ועוד אישה ועוד אישה כאילו היו עדר כבשים [הנשחטות] בחגים".[16]