כללי

נוכח המעורבות הרוסית הגוברת באוקראינה: אסד מהדק יחסיו עם איראן ומחליש את תקוות המדינות הערביות להרחיקו ממנה

 

ב-8.5.22 הגיע נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ללא הודעה מוקדמת, לביקור של שלוש שעות באיראן, במהלכו נפגש עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ועם נשיאה, אבראהים ראיסי, כדי לדון בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות, ובפרט בתחום הכלכלי.

 

ביקורו של אסד היווה את נקודת השיא של ביקורים הדדיים שקיימו בכירים משתי המדינות לאחרונה. בסוף פברואר האחרון ביקר ראש המשרד לביטחון לאומי הסורי, עלי ממלוכ, באיראן[1]; בתחילת מרץ ביקר בסוריה עוזרו הבכיר שר החוץ האיראני לעניינים מדיניים, עלי אצר'ר ח'אג'י[2]; ובסוף מרץ הגיע שר החוץ האיראני, חוסיין עבד אל-להיאן לביקור בסוריה.[3] חשיבות מיוחדת יוחסה לביקור בשל קיומו על רקע המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. לדברי פרשנים יתכן והמלחמה העלתה חשש סורי מצמצום התמיכה הרוסית במשטר, ועוררה רצון אצל איראן למלא את הריק הרוסי בסוריה ולהרחיב את השפעתה בה.[4]

 

במהלך הביקור הדגישו מנהיגי המדינות את חשיבות התמיכה האיראנית בסוריה ואת שיתוף הפעולה ההדוק בין המדינות בהתנגדות שהם מנהלים נגד הישות הציונית ונגד ארה"ב. המנהיגים אף הסכימו על חידוש קו האשראי האיראני לסוריה, שמשמעותו מתן הלוואות בתנאים מקלים למשטר הסורי כדי שיוכל לרכוש סחורות, ובראשן נפט, על רקע משבר האנרגיה במדינה. ברוח זו התפרסמו בעיתונות הסורית הממסדית מאמרים רבים שהדגישו את היחסים האסטרטגיים העמוקים בין שתי המדינות ואף ציינו כי ייתכן וביקורו של אסד התקיים במסגרת היערכות למלחמה אזורית עתידית של כל הציר הפרו-איראני נגד ישראל והנוכחות האמריקאית באזור.

 

כמו כן, נראה כי ביקור זה היה גם בבחינת מסר למדינות הערביות שהחלו לגלות לאחרונה פתיחות כלפי המשטר הסורי, ובראשן איחוד האמירויות, בתקווה להרחיקו מאיראן.[5] ואכן, אנשי אופוזיציה סורים קראו למדינות ערב לחדול מהתקרבותן אל המשטר הסורי כיוון שבריתו עם איראן הדוקה ולא ניתן להחלישה.

 

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, עם נשיא איראן, אבראהים ראיסי[6]

 

דוח זה יסקור את תוצאות ביקורו של אסד באיראן ואת התגובות עליו.

אסד: איראן הייתה המדינה היחידה שעמדה לצידנו מאז תחילת המלחמה בסוריה

ביקורו של בשאר אל-אסד באיראן היה הראשון במדינה מאז 2019 וכלל פגישות שעסקו בנושאים מדיניים וכלכליים עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ועם נשיא איראן, אבראהים ראיסי, שזו לו פגישה ראשונה עם אסד מאז היבחרו.

במהלך הביקור שיבחו המנהיגים את הברית האיתנה בין המדינות. אסד שיבח את איראן כ"מדינה היחידה שעמדה לצידנו מאז תחילת העימות בתוקפנות המערבית התכפירית [הכוונה לאסלאמיסטים סונים המאשימים אחרים בכפירה]". הוא הוסיף: "אנו עדים לנפילת התפקיד האמריקאי באזור והוכחנו שאנו מסוגלים לנצח את ארה"ב ואת הכוחות הדומיננטיים באמצעות שיתוף פעולה הדוק בין מדינות האזור... יש הסבורים שהתמיכה של איראן בחזית ההתנגדות היא תמיכה בנשק בלבד, אך התמיכה והסיוע החשובים ביותר מצד הרפובליקה האסלאמית [של איראן] הם בהפצת רוח ההתנגדות והמשכה".[7]

 

ח'אמנאי אמר בתורו, כי "סוריה כיום היא לא כפי שהייתה לפני המלחמה אלא מעמדה נהיה גבוה הרבה יותר מבעבר ועל כולם לראות בה כוח אזורי".[8] הוא שיבח את אסד באומרו כי "אין לנו ספק שביכולתך לשחרר את האדמות הסוריות שנותרו וכי תחת הנהגתך סוריה תישאר מאוחדת".[9]

 

חילופי הדברים בין מנהיגי שתי המדינות כללו גם מסרים עוקצניים כלפי מנהיגי מדינות ערביות שנרמלו את יחסיהן עם ישראל, מבלי לנקוב בשמותיהן. זאת בפרט על רקע מגמת ההתקרבות הערבית אל המשטר הסורי בתקווה להרחיקו מאיראן.[10] כך, ח'אמנאי אמר כי "כמה מנהיגי מדינות שכנות של איראן וסוריה יושבים עם מנהיגי הישות הציונית והם שותים קפה ביחד, בעוד שתושבי ועמי המדינות הללו מילאו ביום ירושלים [האיראני שמצוין ביום שישי האחרון של חודש הרמדאן] את הרחובות וקראו סיסמאות נגד הציונות והציונים". הנשיא ראיסי אמר כי "כאשר כמה מנהיגים בעולם הערבי ומחוץ לו הימרו על התמוטטות המשטר הסורי, עמדו ממשלת איראן ועמה לצד סוריה". אסד מצידו טען כי "מה שמנע מהישות הציונית לשלוט באזור היה היחסים האסטרטגיים בין איראן וסוריה שחייבים להימשך בצורה חזקה". בנוסף אמר כי "הצלחת ההתנגדות הפלסטינית הוכיחה כי הנורמליזציה של כמה ערבים עם ישראל הייתה בעלת תוצאות הפוכות".[11]

 

בעקבות ביקורו של אסד: חידוש קו האשראי האיראני לסוריה ומשלוחי הנפט אליה

כלי התקשורת המזוהים עם המשטר הסורי הבליטו את הפן הכלכלי בביקורו של אסד באיראן, ובפרט לאור הדיווח כי נשיאי שתי המדינות חתמו על חידוש קו האשראי האיראני לסוריה, שהוקפא לפני כשלוש שנים, על מנת לצייד את סוריה במוצרי נפט ומוצרי יסוד נוספים שקיים בהם מחסור.[12] לפי דיווחים בעיתונות הערבית, המשטר הסורי ביקש לאחרונה ממדינות ערביות, ובהן איחוד האמירויות, אלג'יריה ועיראק, לספק לו נפט אך הסנקציות נגד סוריה מנעו מהן להיענות לכך. לפיכך, לא נותר למשטר פתרון זולת הפעלת קו האשראי האיראני וביקורו של אסד באיראן נועד לדון בנושא זה.[13] הדיווחים בתקשורת הסורית הרשמית לא ציינו את שווי קו האשראי, אך החוקר הכלכלי הסורי המזוהה עם משטר אסד, שאדי אחמד, אמר כי שוויו יהיה כשני מיליארד דולר.[14]

 

ב- 15.5 הודיע ראש הממשלה הסורי, חוסיין ערנוס, על השלמת הליכי קו האשראי האיראני החדש והוסיף כי בקרוב יחלו להגיע משלוחי נפט איראני אל סוריה. שר החשמל הסורי, ר'סאן אל-זאמל, אמר כי לאחר הפעלת קו האשראי האיראני ייפתר חלק משמעותי בבעיית ייבוא הנפט של סוריה.[15]

 

גורמים כלכליים סורים רבים דיברו בתקשורת הממסדית על חשיבות חיזוק היחסים הכלכליים בין סוריה ואיראן בעת הזאת. כך למשל, הכלכלן מוחמד דיוב אמר כי חשוב למשוך משקיעים ואנשי עסקים איראנים לסוריה ולהרחיב את השתתפות איראן בשיקום התשתיות במדינה. לדבריו, יש להישען על חומרי גלם וטכנולוגיות מאיראן כדי לצמצם את הייבוא הסורי ממדינות אחרות ולחסוך שימוש במטבעות קשים.[16] מרצה לכלכלה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת טרטוס, ד'ו אל-פקאר עבוד, ציין כי ביקורו של אסד יאיץ את הדיון על הנתיב היבשתי והימי בין שתי המדינות והעריך כי בקרוב תצא הודעה על צעדי הביצוע של פרויקט חיבור איראן, עיראק וסוריה במסילות רכבת.[17]

 

בהמשך לתוצאות ביקורו של אסד, נחתם מזכר הבנות בין לשכת התעשייה של דמשק וריף דמשק ובין לשכת הסחר הסורית-איראנית, כדי למשוך השקעות איראניות אל סוריה. [18] בנוסף, במהלך ביקור משלחת כלכלית סורית בטהראן נחתם מזכר הבנות בין מועצות ההנהלה של לשכת הסחר הסורית-איראנית שכלל בין היתר את ביטול אגרות המכס על סחורות משתי המדינות והקמת מרכז סחר איראני באזור הסחר החופשי בדמשק.[19]

 

העיתונות הסורית הממסדית: יחסי סוריה-איראן חזקים מאי פעם

מאמרים בעיתונות הסורית, ובמיוחד ביומון הממסדי אל-ת'ורה, התייחסו בעקבות הביקור לעומק היחסים בין סוריה ואיראן והדגישו כי לא ניתן יהיה לערערם.

 

עורך אל-ת'ורה, אחמד חמאדה, כתב: "לביקור הנשיא בשאר אל-אסד בטהראן ולפגישתו עם האייתוללה עלי ח'אמנאי, מפקד המהפכה האסלאמית באיראן, ועם נשיא איראן, אבראהים ראיסי, יש משמעויות עמוקות הן מבחינת העיתוי והן מבחינת התוכן. ראשית, הביקור הוא בבחינת הוכחת המובן מאליו, [קרי] שהיחסים בין שתי המדינות אינם חדשים, אלא החלו עם פרוץ המהפכה האסלאמית באיראן והיכו שורש וכיום הם חזקים, איתנים ויציבים יותר מאי פעם, ובפרט בצל המערכה המשותפת נגד הטרור שזרעה הרג, הרס, חורבן וכאוס בסוריה בפרט ובאזור בכלל. כמו כן, היחסים האסטרטגיים הללו באים בצל ההתערבות הזרה והמערבית, ובמיוחד האמריקאית, בענייני סוריה ואיראן שהשתיים מנהלות נגדה מערכה נחושה ביותר. אין עוד בכוחם של ארה"ב ועושי דברה באזור ובעולם לכפות את חזונם ואת האג'נדה שלהם על שתי המדינות, בזכות העמידה האיתנה של עמיהן והראייה המדינית ארוכת הטווח של הנהגתן... הניסיונות של ארה"ב ועושי דברה לפרק את הקשר בין שתי המדינות ואת ציר ההתנגדות שבים ונכשלים. אדרבא, הניסיונות הללו גורמים לסוריה ואיראן לפתח עוד יותר את יחסיהן ולבסס את עומקם האסטרטגי באופן שתורם לתפנית איכותית שמחזקת את ביטחון ויציבות האזור ומשרתת את האינטרס של עמיו."[20]

 

מזכיר המערכת באל-ת'ורה, נאצר מנד'ר, הדגיש במאמרו, כי שיתוף הפעולה הסורי-איראני גם יאיץ את הנסיגה האמריקאית מהאזור. הוא כתב: "חשיבות הביקור היא קיומו בצל המורכבויות בזירה הבינלאומית והידרדרותה לעבר עיקול מסוכן שמאיים על הביטחון והשלום בעולם כתוצאה מהמדיניות האמריקאית ההרסנית שחותרת להגמוניה ולשליטה בלעדית. ממשל ביידן פועל להגברת המתיחות בזירה הבינלאומית כדי לכפות את האג'נדה הקולוניאליסטית שלו, כחלק מתוכניתו הכאוטית וההרסנית שהוכנה עבור סוריה ומדינות האזור כולו. סוריה ואיראן ניצבות בקדמת המדינות שפועלות נגד המדיניות ההרסנית הזו. לפיכך, ההתמקדות האיראנית בהמשך התמיכה בסוריה למען השלמת ניצחונה על הטרור ושחרור יתר האדמות הסוריות, היא מסר ברור לכל מי שמהמרים על האפשרות של התערערות היחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות. אין היתכנות לכך שמסלול שיתוף הפעולה והתיאום הרצוף בין דמשק וטהראן למען שחרור כל האדמות ייפסק אי פעם...

 

הסימנים בשטח והנתונים המדיניים מוכיחים כי נסיגת ארה"ב מהאזור כולו הפכה לבלתי נמנעת מכורח הכישלון המצטבר של מדיניותה, ומקבלי ההחלטות האמריקאים מודעים להשלכות הכישלון הזה על מעמדה ועל יוקרתה של ארצם. אין ספק שהמשך שיתוף הפעולה בין סוריה ואיראן לצד כל המדינות בעלות הברית והידידות יאיץ את הנסיגה האמריקאית וימנע מארה"ב לבנות מחדש את מערך הטרור שלה כדי לשוב ולתקוף את מדינות האזור..."[21]

 

איהאב זכי, בעל טור באל-ת'ורה, השתמש בטון מאיים יותר בציינו כי ביקורו של אסד נערך במסגרת מלחמה אזורית אפשרית נגד ישראל וארה"ב. הוא כתב: "לא ניתן לבחון את ביקורו של הנשיא בשאר אל-אסד בטהראן בהתעלם מהטון הנוקשה שבו הזהיר חסן נאסרללה, מזכ"ל חזבאללה, את הישות הזמנית [קרי ישראל] מהשלכות תקיפותיה שיענו בתגובה מהירה וישירה.[22]

 

הואיל ונאסרללה לא הגדיר זירה ספציפית לתקיפה, כל האפשרויות באות בחשבון ובפרט מאחר שהפגישה [הסורית-איראנית] התקיימה בין שתי מדינות אויבות של הישות הזמנית ובעלות מגע ישיר עמה. בהקשר זה לא ניתן להחמיץ את דברי הנשיא אסד כי הברית הסורית-איראנית הייתה המכשול בפני השתלטות הישות הזמנית על האזור...

הביקור עשוי להפוך למסוכן יותר בעיני האויב הציוני אם יתייחס אליו בהקשר של המלחמה האזורית שנאסרללה הכריז עליה, משום שמלחמה לא יכולה להיות אזורית ללא סוריה ו/או איראן... השקפה זו לא מצטמצמת לישות הזמנית בלבד, אלא עשויה לכלול גם את ארה"ב שמבינה כי ציר ירושלים [קרי, הציר הפרו-איראני] הכריז שהאסטרטגיה שלו היא להוציאה מהאזור. היא עשויה לראות בביקור הזה את אחד מצעדי האסטרטגיה הזו, שכן הבסיסים האמריקאים בסוריה נחשבים לאחד מביטויי הנוכחות [האמריקאית באזור]..."[23]

 

האופוזיציה הסורית למדינות ערב: כל הימור על הרחקת אסד מאיראן הוא הימור כושל

גם האופוזיציה הסורית והתקשורת הערבית שמתנגדת למשטר אסד, ראו בביקור הוכחה ליחסים הסורים-איראנים ההדוקים והציגוהו כהוכחה לחוסר התכלית של ניסיונות הפתיחות מצד המדינות הערביות כלפי אסד ומשטרו במטרה להרחיקם מאיראן.[24] כך למשל, היומון אל-ערבי אל-ג'דיד שיוצא לאור בלונדון, תיאר את הביקור כ"צעד שמאשר כי איראן היא עדיין בעלת הברית הקרובה ביותר של אסד" וציין כי הוא מהווה "מסר למדינות ערביות שמנסות להשיק מחדש את משטר אסד ולתת לו את המושב של סוריה בליגה הערבית, כשהן מצדיקות זאת בהרחקת אסד מאיראן, בעודו מוכיח כי אין נסיגה בבריתו עמה".[25]

 

באופן דומה העריכו פרשנים באוזני היומון אל-קודס אל-ערבי היוצא גם כן בלונדון, כי ביקורו של אסד בטהראן, נועד לומר לכל המדינות הערביות שרוצות לתמוך בו בתמורה לצמצום קשריו עם איראן, כי יחסיו עמה אינם ניתנים למשא ומתן, בעוד איראן מבהירה באמצעות הביקור כי לא תוותר על המשטר הסורי.[26]

 

חוקר יחסים בינלאומיים, מחמוד עלוש, כתב במאמר באתר האופוזיציה הסורי www.syria.tv כי: "הבחירה של אסד לבקר בטהראן שבועות מעטים לאחר ביקורו באבו דאבי מעידה על כך שהקשר של המשטר הסורי עם איראן עדיין הדוק מאוד ויהיה קשה למדינות הערביות להחלישו. אם יש מסקנה ברורה שניתן להסיק מהביקור הזה, היא כי גישתן של כמה מדינות ערביות כלפי סוריה מבוססת על אשליות שלא ניתן לממש. יתרה מזו, גישה זו תניב תוצאות הפוכות ועשויה לסייע לאיראן לחזק את נוכחותה בסוריה במקום להחלישה. אסד נשען כעת על תמיכה כלכלית, במיוחד ממדינות המפרץ, כדי לסייע לכלכלה הסורית להתאושש וליטול חלק בתהליך שיקום סוריה. סיוע כזה יסייע לאסד לו לבסס את שלטונו מחדש בלא שייאלץ לסגת ולו צעד אחד בעניין ההסדר המדיני. ספק אם הרווחים הצנועים שייתכן כי המדינות הערביות שחותרות לבסס השפעה בתוך סוריה ישיגו, אכן מצדיקים את הסיכון הזה..."[27]

 

אתר האופוזיציה הסורי "נדאא' פוסט" אף טען בהקשר זה, כי האיראנים הזהירו את אסד במהלך ביקורו "לא ליפול למלכודת המפרצית... ולא לפגוע באינטרסים האיראנים בסוריה כמענה לכל לחץ אפשרי מצד מסלול הנורמליזציה הערבית שהחלו עמו כמה מדינות ערביות".[28]

 

על רקע זה קרא יושב ראש הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה הסורית, סאלם אל-מסלט, לגיבוש עמדה ערבית מאוחדת מול ההתפשטות האיראנית בסוריה והדגיש כי כל הימור על הרחקת אסד מאיראן נועד להיכשל.[29]