המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבים ערבים: ארה"ב ואירופה הפקירו את אוקראינה; לא ניתן לבטוח בעזרת ארה"ב מול איראן
4/3/2022


עיתונאים ערבים בביקורת על ארה"ב ואירופה: נטשו את אוקראינה לגורלה; קיבלנו הוכחה שלא ניתן לבטוח בארה"ב ושהיא לא תבוא לעזרתנו מפני איראן


הקדמה

בעקבות המלחמה בה פתחה רוסיה נגד אוקראינה התפרסמו בעיתונות הערבית מאמרי ביקורת חריפים  על המערב, ובפרט על ארה"ב ומדינות אירופה, אשר לא נחלצו לעזרת אוקראינה ו"נטשו אותה לגורלה". לטענת העיתונאים הערבים, זוהי הוכחה כי לא ניתן לסמוך על ארה"ב ואירופה אשר ברגע האמת זונחות את בעלות בריתן ולא מוכנות להגן עליהן צבאית. רבים מהכותבים הערבים אף לעגו להחלטה של ארה"ב והמערב להטיל סנקציות על רוסיה וטענו כי הוכח כבר שצעד זה חסר כל השפעה.

 

לדעת כמה מן כותבים, הפלישה הרוסית לאוקראינה וההתנהלות של המערב עימה הן הוכחה לפגיעה החמורה שחלה במעמד ארה"ב כמעצמה הגדולה בעולם. הללו טענו כי מה שגרם לפגיעה זו היא ארה"ב עצמה ובפרט מדיניות המפלגה הדמוקרטית תחת אובמה וביידן אשר מסרבת לנקוט באופציה צבאית או לאיים בה כנגד גורמים שונים בעולם, ובראשם איראן, הטליבאן, רוסיה וסין, מה שאפשר לגורמים אלה לצבור כוח ולהאמין כי ביכולתם לעשות ככל העולה על רוחם.

 

טענה נוספת שהעלו הכותבים היא שהלקח שנלמד מהמשבר האחרון הוא שעל כל מדינה לפתח כוח צבאי משל עצמה על מנת שלא תהיה תלויה באיש ברגע האמת. לדברי אחד הכותבים, המשבר סיפק הוכחה למדינות ערב כי במקרה שאיראן תנסה לפגוע בהן או לכבוש אותן, ארה"ב לא תבוא לעזרתן, כשם שלא באה לעזרתה של אוקראינה.

 

המערב מקריב את אוקראינה במאבק מול הדב הרוסי[1]


 

להלן תרגום קטעי מכמה מאמרים אלה.


עיתונאי סעודי: לא ניתן עוד לבטוח בארה"ב ובאירופה שהתעלמו מתחנוניו של הנשיא זלנסקי

טארק אל-חומיד, בעל טור ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, טען במאמרו כי האירועים האחרונים הוכיחו שהעולם השתנה ושלא ניתן עוד לבטוח בארה"ב ובאירופה. הוא כתב: "אכן, העולם השתנה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה הראשונה שנפתחת נגד מדינה דמוקרטית באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. גם [מערכי] הבריתות [בעולם] עוד ישתנו: מי שניתן היה לבטוח בו אתמול כבר לא ניתן לבטוח בו היום, ומי שהיה אויב עשוי להפוך לבעל ברית.

 

הדור שלנו וזה שאחריו, יעמוד בפני אמת ברורה והיא שלא ניתן [עוד] לבטוח בארה"ב ובאירופה. [זה הוכח] בהתנסויות בולטות, החל מאפגניסטן ועד אוקראינה. העולם לא ישכח את תמונות האפגנים שנפלו מהמטוס האמריקאי, כפי שלא ישכח את ההתחננויות של נשיא אוקראינה ל-27 מדינות שהתעלמו מבקשותיו לצרף את ארצו לנאט"ו, ו[לבסוף] לא מצא איש שיעמוד לצדו נגד הפלישה הרוסית.

 

מה שבטוח הוא שארה"ב ואירופה סיכנו את אוקראינה. הן השתמשו בה כדי להתגרות ברוסיה... עד שהרוסים פלשו אליה, ועכשיו הנשיא ביידן אומר: 'לא נשלח כוחות לאוקראינה'[2], נשיא גרמניה אומר: 'אני מבקש מפוטין להפסיק את המלחמה!'[3] ושר [במשרד] ההגנה הבריטי [ג'יימס היפי] אומר בפני הפרלמנט: 'על כולנו בבית הזה להיות ברורים מאוד [ולומר] כי כוחות בריטיים וכוחות נאט"ו, לא צריכים למלא תפקיד פעיל באוקראינה'[4]...

 

ארה"ב ואירופה נחושות להעניש את הרוסים, אך מבלי לפגוע בנפט [הרוסי שזורם לאירופה] ומבלי להפסיק את המלחמה בכוח. כמו כן ישנה מחלוקת חריפה באירופה בכל הנוגע לשימוש בסנקציית [הניתוק של רוסיה ממערכת] ה-SWIFT, למרות ש[האיחוד האירופי] נופף בה קודם לכן, כשהמערב ניפח את המשבר הזה ללא הצדקה.

 

המטרה בדברים אלה איננה נקיטת עמדה, אלא הערכה פוליטית. הסיפור פה הוא לא [לנקוט עמדה] בעד או נגד [צד מסוים], אלא זהו סיפור על כך שהעולם השתנה ונכנס למלחמה קרה חדשה ועל תחילתו של סכסוך פתוח, בצל מנהיגים מערביים חלשים. אנחנו ניצבים בפני מלחמה אמיתית, ללא מדינאים אמיתיים... העולם השתנה ומי שלא מבין זאת משלה את עצמו. השלכות הפלישה הרוסית לאוקראינה יפגעו ב[מערכי] הבריתות בכל העולם. המרוויחה [מכך] עד כה היא סין, והמפסידות מבחינה אסטרטגית הן ארה"ב ואירופה, זאת משום שיש מולנו מדינאים מערביים שכל עניינם הוא [שיקולי] בחירות, למרות [שבזירה הבינלאומית] הנזק שנגרם למדינותיהם רב. העולם הזה השתנה והלקח מכך הוא שמי שדואג לחזית הפנימית שלו ולאינטרסים הלאומיים שלו, ומי שמתנהל בתבונה, הוא שירוויח... בעולם החדש הזה, המסר הברור הוא שאין לבטוח באף אחד..."[5]

 

ארה"ב משתמשת באוקראינה כדי להתגרות בדב הרוסי[6]


 

יו"ר איגוד העיתונאים באמירויות לזלנסקי: המערב נטש אותך, סע לפוטין והגע עימו הסכמות

יו"ר איגוד העיתונאים באיחוד האמירויות, מוחמד יוסף, פרסם ביומון האמירתי אל-ביאן, מאמר בו פנה אישית לנשיא האוקראיני זלנסקי וקרא לו לנסות להגיע עם הנשיא פוטין להסכמות על מה שעוד אפשר להציל, לאחר שמדינות המערב זנחו אותו לגורלו. הוא כתב: "אדון הנשיא האוקראיני זלנסקי, אל תצטער על מה שכבר אבד. נסה לדאוג למה שעוד נותר. עלה על מטוסך וסע למוסקבה או למינסק. עמך זקוק להחלטה אמיצה כדי לשמור על מולדתו. אלה שהבטיחו לך [סיוע, קרי המערב] לא יושיטו לך יד, אז אל תצפה לכך. הם רגילים לשכוח [את הבטחותיהם], להתעלם ולתרץ תירוצים. סע ושאל את פוטין מה רצונו, נהל עימו משא ומתן ולא תחזור ממנו מאוכזב!... 

 

[מדינות המערב] נטשו אותך לבדך משום שנשענת על משענת קנה רצוץ. ידעת מראש כי כאשר אבן תיפול על ראשך היא תגיע מהגדר הרעועה והמתמוטטת הזו. אירופה... זנחה אותך לגורלך. כוחה [נועד] רק כדי [להגן] על עצמה ולא על מי שנחשבים ידידיה. היא [עצמה] גרורה... של המדינה החזקה והגדולה ביותר, ארה"ב, ורק לארה"ב יש את הזכות לנקוט מהלך, לפעול ולהרתיע, אך למרבה הצער היא נמצאת בעידן ההסננות וההתנשאות על הידידים! 

 

נטשו אותך לבדך משום שלא למדת מלקחי אפגניסטן, אף שחלפו חודשים ספורים בלבד מאז נפילתה. היא לא נפלה בגלל שתנועת טליבאן ניצחה, אלא משום שהאמריקאים ומאחוריהם נאט"ו ומדינות אירופה בעלות בריתה, החליטו לסגת, וזנחו את [הנשיא] אשרף ר'אני ואת המדינה [שלו]... לגורלם. היית צריך ללמוד מהלקח הזה ולהפיק ממנו תועלת. כמעט בכל יום מימי המשבר הם [קרי, מנהיגי המערב] חזרו ואמרו שהם לא ישלחו חיילים להגן על אוקראינה ועל המשטר הדמוקרטי שלה שהביאך אל כס הנשיאות. מאנשים אלה היה עליך להיזהר. היה עליך לחשוב ולהתבונן במציאות נכוחה גם אם היא מעוררת תדהמה, שכן [בסופו של דבר] העימות יהיה בינך לבין הארסנל של רוסיה...

 

אדון הנשיא זלנסקי, הם נטשו אותך לבדך, אם כך סע למוסקבה גם כן לבדך, כדי להציל את מה שעוד ניתן להציל, ואל תמתין לסוף טרגי למולדתך ולעמך".[7] 


עורך יומון סעודי: לאוקראינה הזכות לחשוב "עם ידידים כאלה, מי צריך אויבים?"

פייצל עבאס, עורך היומון סעודי באנגלית Arab News, טען במאמר מה-26.2.2022 כי האירועים האחרונים באוקראינה נתנו תזכורת נוספת לחוסר האמינות של ארה"ב והמערב. לדבריו, כל המדינות צריכות לסמוך על עצמן ולבנות את היכולות הצבאיות שלהן במקום לסמוך על כך שארה"ב תעזור להן בעת הצורך. הוא כתב:

"On Feb. 17, we ran an interview in Arab News with Kosovo Prime Minister Albin Kurti…

"Throughout the interview, I repeatedly asked whether he still thought the West – namely the US, NATO and the EU – remained reliable, and whether these entities, should push come to shove, would stand up for Kosovo or abandon it as they did in Afghanistan and, as we are now seeing, in Ukraine.

"Prime Minister Kurti defended the West and said that he thought America and NATO were there to stay. Kurti, 47, belongs to the same generation as I do. It is a generation that saw the US – under the leadership of George W. Bush – rush to help liberate Kuwait in the 1990s with the help of regional allies. Later in the decade, the US – under Bill Clinton – helped end the Balkan War and halt the Serbian massacres in Kosovo and Bosnia.

"However, in more recent years our generation also saw embarrassing acts by the same superpower not standing up for its own values or acting upon its own red lines. We saw that happen in both Syria and Ukraine. Former US President Barack Obama threatened Syrian dictator Bashar Assad with an imaginary red line if he used chemical weapons in 2012. There was also a similar threat if Russia took over Crimea in 2014. On both occasions, the former president and Nobel Peace Prize winner did absolutely nothing.

"Today, we are seeing President Joe Biden follow the same path. Despite the tough talking, he is not really saying much. You can grin and you can frown but as long as what you are essentially saying is, 'NATO is not sending troops to Ukraine,' then the outcome is the same as not doing anything.

"Ukraine – a democracy which did everything by the book and hoped to join NATO one day – is paying the price for believing that the US and the West would protect it if it chose a different orbit from that of its next door neighbor, Russia…

"Meanwhile, one cannot help but think that observers in Moscow must be laughing at recently announced punitive measures such as barring Russia from competing in the Eurovision Song Contest 2022 or denying St. Petersburg the chance to host a UEFA Champions League final.

"Even the more serious measures announced so far such as sanctioning individuals are all likely to be considered acceptable collateral damage when we take into consideration what the Russian government thinks it is fighting for…

"Understandably, Ukrainian President Volodymyr Zelensky has expressed his frustration with his Western allies by saying he has not received the answers he wanted. He feels – and rightly so – that Ukraine has been left alone to fend for itself. Indeed, nobody can blame Kiev for thinking that with friends like these, who needs enemies?

"Back to our interview with Kosovo’s PM which I referred to at the beginning, perhaps the only thing I can now agree with Kurti on is the other part of his answer to me. Which is that while his country continues to rely on the US and NATO, it also is working on building its own army in the meantime. That is obviously a very wise decision for any country depending on the US and Western powers in general these days."[8]

 

הנשיא זלנסקי ללא כיסוי אמריקאי

האיש שמוסר את המתנה אומר: "ביידן שלח לך את זה, כבודו"[9] 



עיתונאי סעודי: ארה"ב גרמה במו ידיה לפגיעה במעמדה ולהתחזקותן של רוסיה, סין ואיראן

העיתונאי הסעודי עבדאללה בן בג'אד אל-עותייבי טען במאמרו ביומון אל-שרק אל-אוסט, כי מדיניות המפלגה הדמוקרטית של אובמה וביידן וסירובה להשתמש בכוח ואף לחשוב על אופציה כזו ריסקה את יוקרתה וכוחה של ארה"ב עד כי רוסיה, סין, איראן והטליבאן ניצלו זאת לטובתם. לדבריו, לו נשיא אוקראינה היה מציאותי הוא היה מבין שאסור לו לסמוך על ההבטחות של ארה"ב ואירופה לסייע לו. הוא כתב: "... לאחר סיום המלחמה הקרה הפכה המערכת הבינלאומית לחד-קוטבית בהובלת ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות, אולם ההיסטוריה לא עוצרת... רוסיה וסין חוללו תמורות גדולות מאוד במאזן הכוחות הבינלאומי ועוצמתן הולכת וגוברת. הן ממלאות את החללים האסטרטגיים בעולם, שארה"ב ואירופה ויתרו על מילויים...

רעיונית, איש אינו אוהב מלחמה, אך מבחינה ריאליסטית צריך להיות מוכן לה. במערב התגבש הרעיון של 'התנגדות למלחמה', סירוב 'להיערך לקראתה' ולעתים התנגדות לשים על השולחן את הרעיון של '[השימוש ב]כוח'... [בהקשר זה] אפשר להיזכר באירועים שהתרחשו לא מכבר: תוך חודשים אחדים קיבל הטליבאן לידיו מ[הנשיא] ביידן את מדינת אפגניסטן ומטוס העביר את הנשיא האפגני, [אשרף] ר'אני, לגלות. על פי כמה מקורות, כמה בכירים אמריקנים הציעו לנשיא האוקראיני [וולודימיר] זלנסקי, גורל דומה. נראה גם כי הוויתור [האמריקאי] לאיראן [בנושא הגרעין] קרוב מאד.


שאלה חשובה שיש להעלות בדאגה ובזהירות היא: לאור העובדה ש'השמאל הליברלי' בארה"ב, המיוצג על ידי המפלגה הדמוקרטית - ובתוכה הזרם של [הנשיא לשעבר, ברק] אובמה - כבר ריסק את יוקרתה של ארה"ב ביודעין, האם מדיניותו תוביל לריסוק המערכת הבינלאומית ומוסדותיה?!...

 

ההנהגה האוקראינית נגררה אחר הבטחות אמריקניות ואירופיות והרחיקה לכת עמן בחושבה שהיא מוגנת. לכן הנשיא [זלנסקי] מביע כעת בדרכים רבות תחושת אכזבה. לו ניחן במידת מה של ריאליזם, הוא יכול היה למנוע מארצו ומהעולם את המשבר החמור הזה.

 

העמדות המדיניות של ארה"ב ביחס לאפגניסטן, אוקראינה, סוריה ואיראן עשויות להעביר למדינות החזקות בעולם, ולסין בפרט, את המסר כי כעת יש [להן] הזדמנות ללכת בדרכם של פוטין, טליבאן והמשטר האיראני, להשפיל את ארה"ב ומדינות אירופה ולהפיק מכך רווחים מקסימליים ללא נזקים ראויים לציון. ארה"ב היא האימפריה החזקה ביותר בעולם כעת, באופן חסר תקדים בהיסטוריה... אולם סירובה להשתמש בעוצמה שלה, לאיים בה או להניחה על שולחן המו"מ הפך את העוצמה הזאת לחסרת ערך וחסרת שיניים וגרם לכך שהיא לא מפחידה [איש] בשלב זה של ההיסטוריה...


במשבר בסדר גודל כזה ובמידת חומרה כזו, הדיבורים על סנקציות בשעת מלחמה הם חסרי משמעות, שכן אין למעשה סנקציות שיכולות לשנות משהו בטווח הנראה לעין. אורך רוח והמתנה לא ישרתו כעת את המדינה ולא את העם באוקראינה. השאלה הדוחקת היא מה יעלה בגורלה של אוקראינה? ומה אחרי אוקראינה? ומה יקרה למדינות הנמצאות במצב דומה בגבול רוסיה?[10]


סגן עורך אל-ערבי אל-ג'דיד: פלישת רוסיה לאוקראינה הוכיחה כי האימפריה המערבית בשלבי דעיכה אחרונים

העיתונאי הלבנוני חוסאם כנפאני, סגן עורך היומון הלונדוני אל-ערבי אל-ג'דיד, טען במאמר שכותרתו "אוזלת היד המערבית והקורבן האוקראיני", כי אוקראינה היא קורבן של דעיכת האימפריה המערבית וכי ציפייתה לעזרה ממנה הייתה נאיבית. כך כתב: "התסריט על פיו התפתחו העניינים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה לא היה מפתיע, ובמיוחד עמדת המערב, והאמריקנית בפרט, ביחס להתקדמות הרוסית לעבר בירת אוקראינה, קייב. עוד לפני תחילת המבצעים הצבאיים היה ברור... כי המהלך המערבי להרתעת שאיפותיו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לא יחרוג מ[הטלת] סנקציות שאין להן שום השפעה שלא יתרמו להרתעת פוטין... אולם, מה שכן תמוה הוא עמדתה של אוקראינה שמגנה את העמדה המערבית הזו. ככל הנראה קייב ציפתה למהלך אירופי ואמריקאי נרחב יותר נגד הפלישה הרוסית אשר קרובה להשתלט על בירת אוקראינה... הסתמכותה על מהלך מערבי משקפת גם נאיביות מדינית רבה, במיוחד לאור העובדה שההצהרות של [מדינות] המערב שקדמו לתוקפנות הרוסית לא הזכירו בשום צורה כל מוכנות [שלהן] להילחם לצד אוקראינה, [אלא] הסתפקו ב[הבטחות] לחמש את צבא אוקראינה כדי שיוכל להתמודד מול הכוחות הרוסים...

 

ברגע האמת, עם כניסת הכוחות הרוסים אל אדמת אוקראינה, הופתעו [נשיא אוקראינה וולודימיר] ז'לנסקי ובכירים אוקראינים נוספים מהיקף החולשה של המחנה המערבי ומאוזלת ידו, או [שמא] מחוסר רצונו להיכנס לעימות עם רוסיה, שעלול להתדרדר למלחמת עולם שתמיט חורבן על אירופה. נראה כי אירופה לא מוכנה לחזור אחורה ולהקריב את עידן הרווחה שבה חיים אזרחיה מאז התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבין את המציאות הזו היטב ופועל לפיה. אין ספק כי הוא מתייחס להצהרות של המערב ולאיומיו בזלזול רב, אשר דרך אגב מגיע לו... אפשר שהאיום של [נשיא ארה"ב ג'ו] ביידן לאחרונה כי [ארה"ב] תגן על כל טפח מאדמות המדינות החברות בברית נאט"ו, מעביר [דווקא] מסרים חיוביים רבים לפוטין, שכן [אמירה כזו] לא מהווה איום כלפי הרוסים כשם שהיא מהווה אור ירוק [עבורם] להעמיק חדור בשטחי אוקראינה שלא הצטרפה רשמית לברית נאט"ו...

 

הפלישה הרוסית לאוקראינה כיום ביססה מציאות שהייתה ידועה [מראש] שתמציתה היא כי דעיכתה של האימפריה המערבית הגיעה לשלביה האחרונים, ונראה כי אוקראינה היא הקורבן החדש ביותר שלה".[11]

 

הדב הרוסי זולל את הדבש המייצג את אוקראינה ואדיש לסנקציות הבינ"ל בדמות הדבורים[12]


 

עיתונאי עיראקי: מדינות ערב קיבלו הוכחה שארה"ב לא תסייע להן מול איראן

העיתונאי העיראקי אבראהים זביידי טען כי ההתנהלות של ארה"ב במקרה האוקראיני אכזבה את מדינות ערב אשר הבינו כי לא יוכלו להסתייע בארה"ב אל מול איום איראני. הוא כתב: "העם האוקראיני גילה לאחרונה כי מי שמצפה לעמדות תקיפות ונחרצות מבעלי בריתו האמריקאים והאירופאים, דומה למי שרוצה לשמור על מים בתוך מסננת.

 

שני גורמים עשו עוול לעם האוקראיני – ברית נאט"ו והנשיא האוקראיני [זלנסקי] הטיפש, שהרחיק לכת עם הפרובוקציות שלו נגד הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין החמדן שרק חיכה להזדמנות המתאימה כדי להשיב [אל חיק רוסיה] את הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר. [הנשיא האוקראיני] השלה עצמו כי ארה"ב ומדינות אירופה לא יינטשו אותו, לא ישאירו אותו להתמודד לבדו עם הסערה ולא יאפשרו לרוסיה לפלוש [למדינתו], לא עכשיו ולא בעוד שנים...

 

עמדתו הרפה והמהוססת של הנשיא ביידן ביחס לפלישה הרוסית האחרונה, לא אכזבה רק את האוקראינים, אלא היא אכזבה וגרמה מפח נפש גם לבעלי בריתה האחרים של ארה"ב, ובמיוחד עמינו הערביים, הסובלים מהזאבים האיראניים. שכן, אם המשטר האיראני כבר כבש עד היום ארבע בירות ערביות והפעיל נגד מדינות האזור האחרות את כל סוגי הטרור והתוקפנות, אז [עכשיו] הוכח כי ביידן לא יעזור לאף אחד [מהמשטרים הערביים] אם משמרות המהפכה [האיראניים] יחליטו לכבוש מדינה ערבית חמישית, בדומה לבעל בריתם הרוסי. [זאת] במיוחד בעקבות חזרתם [של ארה"ב והמערב] אל הסכם הגרעין הישן, הסרת הסנקציות [מעל איראן], ואי הפגיעה בפעילותה התוקפנית באזור. נעשה ודאי עכשיו כי התימנים, הלבנוניים, העיראקים, הסורים, הסעודים, האמירתיים, הבחריינים והכוויתים [שסובלים מהתנהלות איראן] לא יקבלו [מארה"ב] דבר למעט הפרחת מילים באוויר, במקום לנקוט פעולות ממשיות ומזוינות."[13]

 

 



[1] אל-ערב (לונדון), 1.3.2022 

[2] הנשיא ביידן אמר: "Our forces are not and will not be engaged in the conflict with Russia in Ukraine."  .  https://www.whitehouse.gov , 24.2.2022

[3]נשיא גרמניה פרנק־ולטר שטיינמאייר אמר: "I call on President Putin to stop the insanity of this war. Now!" www.bundespraesident.de , 25.2.2022

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.2.2022

[6] אל-ערבי  אל-ג'דיד (לונדון), 25.2.2022

[7] אל-ביאן (איחוד האמירויות), 27.2.2022 

[8] ערב ניוז (סעודיה), 26.2.2022

[9] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 28.2.2022

[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 27.2.2022

[11] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 27.2.2022

[12] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 28.2.2022

[13] אל-ערב (לונדון), 27.2.2022