המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הרש"פ בראשות עבאס ממשיכה להלל את אימם של שישה מחבלים: "לך התהילה ולנו הגאווה"
25/1/2022


הרש"פ בראשות מחמוד עבאס ממשיכה להלל את אימם של שישה מחבלים:

"לך התהילה ולנו הגאווה"

הקדמה

לטיפה אבו חמיד היא אימם של שישה מחבלי פת"ח וחמאס שהיו מעורבים בפיגועי ירי והתאבדות נגד אזרחים ישראלים. היא זכתה לכינוי "ח'נסאא' של פלסטין", על שם המשוררת מימי ראשית האסלאם, "אל-ח'נסאא'" תמאדר בנת עמרו בן אל-חרת' אל-סלמיה, שנחשבה ל"אם השהידים" ושהודתה לאללה על כך ש"כיבד אותה" במוות של ארבעת ילדיה בקרב אל-קאדיסיה בשנת 637. באופן קבוע זוכה לטיפה אבו חמיד ליחס של כבוד והערכה מצד בכירי פת"ח והרש"פ, והיו"ר מחמוד עבאס בפרט. הללו נפגשו עמה פעמים רבות והעבירו לה מסרי תמיכה ועידוד.[1]

 

ששת בניה של אבו חמיד היו מעורבים בפיגועי ירי והתאבדות נגד אזרחים ישראלים. אחד מהם, עבד-אל-מונעם אבו חמיד, היה פעיל בגדודי עז אל-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס ונהרג בידי ישראל. הוא סייע לרצח שלושה ישראלים בגדה המערבית ב-14.12.90, ולרצח ישראלי נוסף ב-13.2.94; ארבעה בנים אחרים מרצים מאסרי עולם מצטברים בבתי כלא בישראל: בנה הבכור, נאצר אבו חמיד הוא ממייסדי גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של הפת"ח, שימש עוזרו של מרואן ברגותי מזכ"ל פת"ח בגדה המערבית בזמן האינתיפאדה השנייה, ונטל חלק פעיל בביצוע הלינץ' של שני חיילים ישראלים ברמאללה ב-12.10.2000. הוא מרצה שבעה מאסרי עולם ועוד 50 שנה בגין רצח שבעה ישראלים ו-12 ניסיונות רצח. במהלך מאסרו, חלה נאצר אבו חמיד בסרטן, ולאחרונה, לאחר שעבר ניתוח לכריתת גידול, חלה הידרדרות במצבו הרפואי; שריף אבו חמיד היה גם הוא פעיל בגדודי חללי אל-אקצא וסיפק נשק וסיוע לביצוע פיגועים בירושלים ובתל אביב בפברואר-ומרץ 2002. הוא מרצה עונש של ארבעה מאסרי עולם; מוחמד אבו חמיד מרצה שני מאסרי עולם ו-30 שנות מאסר, בגין תכנון פיגועי התאבדות במסגרת פעילותו בגדודי חללי אל-אקצא. נצר אבו חמיד פעל עם אחיו נאצר במסגרת גדודי חללי אל-אקצא, והוא מרצה כיום חמישה מאסרי עולם בגין תכנון פיגועי התאבדות. בן נוסף שלה, אסלאם אבו חמיד, הרג את החייל הישראלי רונן לוברסקי, לאחר שהפיל עליו לוח שיש מגג בניין במחנה הפליטים אל-אמערי ב-26.5.18. קודם לכן, בשנים 2004-2009 ריצה עונש מאסר בשל פיגוע ירי שביצע מטעם הזרוע הצבאית של חמאס.

 

לאחרונה, ב-12.1.2022, אירח יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, את לטיפה אבו חמיד במטה הנשיאות הפלסטינית ברמאללה, כפי שעשה כמה פעמים בעבר. עבאס, שהתעלם ממעורבותו של נאצר אבו חמיד ברצח אזרחים ישראלים, התייחס למחלת הסרטן שלו והאשים את ישראל ב"הזנחה רפואית". הוא ציין כי בעיית האסירים נמצאת בראש סדר העדיפויות של ההנהגה הפלסטינית, שלא תוותר על זכויותיהם חרף כל הלחצים המופעלים עליה.[2] כמו כן, במהלך ישיבת המועצה המהפכנית של פת"ח, שנערכה ברמאללה ב-4.1.2022, שיבח עבאס את משפחת אבו חמיד על "עמידתה האיתנה" ועל "הקרבתה", ואיחל לנאצר אבו חמיד רפואה שלמה ושחרור מהכלא הישראלי.[3]

 

ברוח זו פרסם לאחרונה יומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, מאמרים בשבח לטיפה אבו חמיד. היא הוגדרה כ"סמל לאומי פלסטיני" וכ"גיבורה" אשר "הניקה את בניה בחלב הגבורה, הכבוד והלאומיות הטהורה עד שהפכו לאבירים שאין כמותם בדרכי ההתנגדות". המאמרים גם תקפו בחריפות את ישראל, על רקע מצבו הרפואי של בנה נאצר. באחד מהם, פרי עטו של מופק מטר, חבר המועצה המהפכנית של פת"ח, אף נטען כי ישראל "שותלת במכוון" את מחלת הסרטן בגופם של האסירים הפלסטינים.

 

יו"ר הרש"פ ותנועת פת"ח, מחמוד עבאס, מחבק את לטיפה אבו חמיד (12.1.22)[4]


 

להלן תרגום קטעים משני מאמרים בשבחה של לטיפה אבו חמיד ביומון הרש"פ הממסדי אל-חיאת אל-ג'דידה:

 

היומון אל-חיאת אל-ג'דידה: לטיפה אבו חמיד - סמל ומופת; הניקה את בניה בחלב הגבורה, הכבוד והלאומיות

במאמר המערכת של היומון אל-חיאת אל-ג'דידה נכתב: "אֻם נאצר אבו חמיד היא גיבורת השעה הפלסטינית, לא רק משום שהניקה את בניה בחלב הגבורה, הכבוד והלאומיות הטהורה עד שהפכו לאבירים שאין כמותם בדרכי ההתנגדות, אלא גם משום שהיא מחזקת את הביטחון ואת הוודאות שלנו כי שבירת הרצון הפלסטיני היא בלתי אפשרית, וכי הרצון הזה ינצח, בזכות סבלנות דוגמת זו שאנו עדים לה כיום אצל אֻם נאצר, שליבה מלא אמונה של אדם הפועל לשם שמיים, אשר מייחל אך ורק לרצות את אללה ואת המולדת.

 

התרבות הערבית כיום צריכה לחדש את דוגמאות המופת שלה לסבלנות והעזה ולקרוא היטב את הביוגרפיה האֶפִּית של אֻם נאצר בהקשר זה. סבלנותה קרובה לסבלנותה של אל-ח'נסאא' [הלא היא] תמאדר בנת עמרו בן אל-חרת' אל-סלמיה. למעשה, סבלנותה אינה מתערבבת עם בכי שבור ולא עם קינה הנישאת על גבי אסון כבד, אלא היא סבלנות של העזה ושל קריאת תגר, סבלנות של וודאות בהכרחיות הניצחון, אשר ככל שיתמהמה בוא יבוא, ללא עוררין וללא שום ספק.

 

אנו מבינים כמובן שסבלנותה של אֻם נאצר אינה נטולת כאב וצער וייתכן שאנו רואים את הניצוץ בעיניה ניצת כאשר היא רואה את מיטותיהם הריקות של ששת בניה בחדרי ביתה, [מיטות] שאותן רוקן הכיבוש כאשר עצר אותם. אין ספק שהכאב הזה מתעצם כשהיא רואה שם את נאצר היקר שלה חולה מאוד כשהסוהר הישראלי שולט בו בעריצות ולא מספק לו טיפול רפואי הוגן, הגם שהדבר נמצא באחריותו לפי כל החוקים האנושיים, המשפטיים והמוסריים!

 

מדובר בכאב אצילי בלב אצילי, ברוח בלתי מנוצחת וברצון חופשי שהופכים את הגברת [אֻם נאצר] לסמל ומדגישים את כאבה הטהור. היא הסמל של עמנו היום ועל העולם להבין מהי ההתנגדות האמיתית, באמצעות הסבלנות של האישה הזו וכוח הסבל שלה נוכח כל הכאב הזה, ללא שום ייאוש וללא שום תסכול או שבירה וללא שום דמעות שבר. שלום לך, אם שופעת אהבת אם; לך התהילה ולנו הגאווה; ולפלסטין ההיסטוריה וסיפורי המופת."[5]

 

בעל טור ובכיר בפת"ח: ישראל "שותלת" בכוונה סרטן בגופם של האסירים הפלסטינים

בדומה לכך, פרסם מופק מטר, חבר המועצה המהפכנית של פת"ח ובעל טור ביומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, מאמר בו שיבח את לטיפה אבו חמיד ובניה, ואף האשים את ישראל בכך שהיא גורמת במכוון לאסירים הפלסטינים לחלות במחלת הסרטן "בדרך זו או אחרת". הוא כתב: "אישה פלסטינית, אם לששה גיבורים שחמישה מהם ג'יהאד, נצר, שריף, נאצר ומוחמד אסירים בבתי הכלא של הכיבוש האימפריאליסטי הגזעני הישראלי, והשישי שבהם, עבד אל-מונעם, שהיד. היא קיבלה את הכינויים 'ח'נסאא' של פלסטין' ו'[עץ] האלון של פלסטין' והפכה לסמל לאומי פלסטיני. מנהיג תנועת פת"ח ונשיא העם הפלסטיני, אבו מאזן [קרי, מחמוד עבאס], נשק בכל הכבוד וההוקרה לראשה של סמל הסבלנות, העמידה האיתנה וההקרבה לטיפה מוחמד נאג'י אבו חמיד, הידועה בכינוי אֻם נאצר אבו חמיד. להערכתנו, כל אחד מ-14 מיליון ויותר הפלסטינים במולדת ומחוץ לה מייחל לרגע בו יזכה בכבוד לצְפּות ב[אותות] הנחישות, הַכּבוד, הכּוח, התקווה והַניצחון על פניה...

 

הכובשים הציונים הגזענים שורפים שוב את לבה של אֻם נאצר על אש קטנה, לאחר שרצחו את בנה עבד אל-מונעם, וכעת הם מניחים לבנה בכורה האסיר אל-נאצר, ליפול טרף ל[מחלת] סרטן קטלנית הדומה להם בכל פרטיה ובכל ישותה. שכן הם דומים לסרטן במאפייניו, כיצור החודר כדי להרוג כמה שיותר יצורים חיים כדי להתפשט ולהפיץ מוות...

 

כותבי ההיסטוריה נוכחו לדעת כי לאסיר הפלסטיני יש כוח פלאי על טבעי שמאפשר לו להביא להבשלת התודעה הלאומית האישית והקולקטיבית לאחר שיישם החלטה גורלית שאותה קיבל לאחר תכנון מוקדם ומתוך רצון [קרי, ביצע את המעשה שבגינו נאסר]. בכך הוא מנתץ לא רק את לחץ הכבלים ואת מחסומי הפלדה ואת חשכת הצינוק אלא את המונח אסיר עצמו, כאשר הוא מוכיח את כשלון הטרוריסט הישראלי העושק להגביל את רצונו ולשבור את רוחו להתרומם ולשאוף לחירות, הגם שהוא אזוק בשלשלאות. כך [הישראלים] נוהגים כעת עם האסיר נאצר אבו חמיד האזוק בשלשלאות למרות אובדן ההכרה שלו שנגרם בשל שני סרטנים: אחד מהם הוא יצור אנושי ציוני ישראלי כובש גזעני – שתוקף את הפלסטיני, את הערבי ואת האדם החופשי הדוגל בחירות; וה[סרטן] השני הוא יצור טבעי שהיצור הראשון [האנושי, קרי ישראל] שותלו בכוונה, בדרך זו או אחרת, בגופם של אסירים שאימצו את המאבק כדרך להחזיר לעמם את חירותו ולשחרר את אדמת מולדתם. אנו כאן בפלסטין גאים... שיש לנו בית ספר להוראת סבלנות שהוא הגברת הנכבדה אֻם נאצר אבו חמיד..."[6]

 

אילוסטרציה של לטיפה אבו חמיד ובניה בחשבון הטוויטר של

 דובר נציבות הגיוס והארגון של פת"ח, מוניר אל-ג'אר'וב[7]

 





[2] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 13.1.2022. אודות תמיכתה הכספית של הרש"פ במחבלים ובבני משפחותיהם, ראו דוח ממרי: הרש"פ משיקה מנגנון חדש לתשלום קצבאות למחבלים ובני משפחותיהם באמצעות כספומטים, 8.7.21; המשך התמיכה הממסדית מצד הרש"פ ותנועת הפת"ח במאבק המזוין נגד ישראל, 4.4.2019; עבאס: "לו נותרנו עם גרוש אחד בלבד היינו משלמים אותו למשפחות השהידים והאסירים", 24.7.2018; מחמוד עבאס ערב נאומו באו"ם: אמשיך לשלם קצבאות לאסירים ולמשפחות השהידים, 24.9.2017; התקשורת הפלסטינית: עבאס מסרב להפסיק התשלומים לאסירים ולמשפחות שהידים, 28.7.2017; עבאס ובכירים ברש"פ: דבקים בתשלום הקצבאות לאסירים ולמשפחות השהידים, 10.7.2017; בכירים ברש"פ ובאש"פ: הקצבאות לאסירים יימשכו; לא נאפשר סחטנות אמריקאית-ישראלית, 16.6.2017; וכן דוח ממרי, 1.5.2019; דוח ממרי, 30.10.2018; דוח ממרי, 22.8.2017; וקליפ ממרי, 27.8.2017. יצוין כי סכומי הקצבאות שמשלמת הרש"פ לאסירים, ולאסירים המשוחררים ולבני משפחות השהידים פורטו בהרחבה בסקירתו של ראש מכון ממרי, יגאל כרמון, בקונגרס האמריקאי ב-6 ביולי 2016. ראו דוח ממרי.

[3] http://wafa.ps, 4.1.2022

[4] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 13.1.2022

[5] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 13.1.2022

[6]  אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 16.1.2022