המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מהלכים - בהובלת ירדן ובהסכמת ארה"ב - להשבת המשטר הסורי לחיק הערבי
20/10/2021


מהלכים - בהובלת ירדן ובהסכמת ארה"ב - להשבת המשטר הסורי לחיק הערבי


מאת א. פרי וי. יהושע


הקדמה

בחודשים ובשבועות האחרונים בולטים המאמצים של כמה ממדינות ערב, בהובלת ירדן, לחדש את הקשרים עם המשטר הסורי בראשות הנשיא בשאר אל-אסד ואף להשיב את הלגיטימציה שלו ו"להכשירו" מחדש בקרב העולם הערבי והמערב.

 

מגמה זו קיבלה תנופה בעקבות ביקורו של מלך ירדן, עבדאללה השני, בארה"ב ביולי 2021 שבמהלכו, לפי דיווחים, הציג בפני ממשל ביידן תוכנית לפתרון המשבר הסורי, שכללה נרמול יחסים של ירדן ומדינות נוספות עם המשטר הסורי ואת חזרתה של סוריה לליגה הערבית (להלן, הליע"ר) שבה מוקפאת חברותה מאז 2011, בשל הדיכוי האלים שנקט משטר אסד כלפי המחאות במדינה.

 

כפועל יוצא מכך, החלו להופיע ביטויי התקרבות משמעותיים בין ירדן וסוריה שנתפסו בתקשורת הערבית כ"שבירת המצור והבידוד של משטר אסד". כך למשל, ביקורו של שר ההגנה הסורי, עלי איוב, ב-19 בספטמבר בירדן ופגישתו עם הרמטכ"ל הירדני, יוסף אל-חונייט[1]י ושיחת טלפון שהתקיימה ב-3 באוקטובר בין מלך ירדן, עבדאללה השני, ובשאר אל-אסד לראשונה מאז פרוץ המשבר הסורי[2]. מהלך ירדני זה נובע בעיקרו ממניעים ביטחוניים שרואים בחיזוק שלטונו של המשטר הסורי ערובה להרחקת פעילי חזבאללה ומיליציות פרו-איראניות, לצד פעילי דאעש, מהגבול המשותף בין שתי המדינות, וכן ממניעים כלכליים, בהם הרצון לשפר את המצב הכלכלי בממלכה באמצעות חיזוק הסחר עם סוריה ודרכה.

 

מדיווחים רבים בעיתונות הערבית עולה כי ממשל ביידן העניק "אור ירוק" ליוזמת המלך עבדאללה לפתיחות כלפי משטר אסד ובכלל זה קידום מיזמים שיסייעו לכלכלת ירדן ולמדינות נוספות באזור, כולל סוריה, מבלי שיוטלו עליהן סנקציות מתוקף "חוק קיסר" האמריקאי.[3] בראש יוזמות אלה ניצבים הסכם להעברת גז ממצרים ללבנון דרך סוריה, שבמסגרתו צפוי המשטר הסורי לקבל חלק מהגז; והסכם להעברת חשמל ירדני ללבנון דרך סוריה שיכלול, ככל הנראה, גם את תיקון רשתות החשמל בסוריה במימון חיצוני.[4]

 

החרגת ירדן ומדינות ערביות נוספות מחוק קיסר, אשר מידת יעילותו מוטלת בספק[5], מהווה שינוי במדיניות ארה"ב כלפי משטר אסד.[6] הדבר קורה בצל דיווחים על ירידת חשיבותו של הנושא הסורי בסדר העדיפויות של הממשל האמריקאי ועל נסיגה אפשרית של כוחות ארה"ב מסוריה בעתיד הקרוב. עם זאת, מתן האור הירוק מצד ארה"ב למדינות ערב לנרמל יחסיהן עם משטר אסד, אינו מלמד על כוונתה לנרמל עמו את היחסים. שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, הבהיר כי ארה"ב לא תומכת במאמצים להכשיר מחדש את משטר אסד וכי אין בכוונתה להסיר את הסנקציות נגד סוריה או לתמוך בשיקום המדינה לפני שתהיה התקדמות בלתי הפיכה לפתרון מדיני.[7]

 

מהלכיו של עבדאללה מלך ירדן זכו גם לגיבוי מצד רוסיה, בעלת ברית משמעותית של משטר אסד אשר מעודדת את התקרבותן של מדינות הערבית אליו. בפרט מעוניינים הרוסים בזרימת כספים ערביים לצורך שיקום סוריה, כדי להחזיר לעצמם את השקעותיהם הגדולות במדינה.

 

יצויין כי פתיחותה של הממלכה הירדנית לסוריה אינה מהלך בילטרלי בלבד, אלא ביטוי למהלך ערבי רחב יותר שכולל מדינות ערביות רבות כדוגמת מצרים, עיראק, איחוד האמירויות ועוד. ככלל, אין מדובר במגמה ערבית חדשה. צעדי ההתקרבות אל המשטר הסורי וקריאות להשבתו לליע"ר, החלו עוד לפני כמה שנים, כשמצרים הייתה אחת החלוצות בכך.[8] נראה כי מדינות ערביות רבות השלימו עם כישלון המהלכים להפלת המשטר הסורי ועם העובדה כי "אסד נשאר לעת עתה" כדברי יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, במרץ 2018.[9]

 

דוח זה יציג את ההתפתחויות האחרונות בהתקרבות הערבית אל משטר אסד.


המניעים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים של ירדן להכשיר מחדש את המשטר הסורי

לאחרונה ניכרת התקרבות בין ירדן וסוריה באור ירוק אמריקאי ורוסי. התקרבות זו ניכרה במגעים רמי דרג בין שתי המדינות: ב- 19.9 ביקר שר ההגנה הסורי, עלי איוב, בעמאן ודן עם הרמטכ"ל הירדני, יוסף אל-חונייטי, בשיתוף הפעולה בין צבאות שתי המדינות ובביטחון הגבול ביניהן. היה זה ביקור ראשון של בכיר סורי בירדן מאז 2011 [10]; ב-23.9 נפגש שר החוץ הירדני, אימן אל-צפדי, עם מקבילו הסורי, פייסל אל-מקדאד, בשולי עצרת האו"ם בניו יורק[11]; וב- 27.9 ביקרו בירדן השרים הסורים לכלכלה, מים, חקלאות וחשמל והגיעו להבנות עם מקביליהם הירדנים על חיזוק שיתוף הפעולה בתחומי התחבורה, החקלאות, הסחר והמים[12].

 

שיאה של ההתחממות ביחסי שתי המדינות באה לידי ביטוי בשיחת טלפון ב-3.10 בין מלך ירדן עבדאללה ובשאר אל-אסד לראשונה מזה עשר שנים וישנן הערכות כי בקרוב תתקיים פגישה בין השניים.[13]

 

מגמת פתיחות זו של ירדן כלפי סוריה ניכרת גם בכמה צעדים בשטח ובהם פתיחתו מחדש של מעבר ג'אבר-נציב בגבול סוריה-ירדן לתנועת מעבר סחורות ואנשים החל מה- 29.9[14], וכוונה להפעיל בקרוב את אזור הסחר החופשי הסורי-ירדני בגבול ביניהן, לאחר שהיה סגור במשך יותר משש שנים.[15]


למעשה, מאז חודש יוני 2021 מוביל המלך עבדאללה יוזמה ערבית שנועדה להכשיר מחדש את המשטר הסורי, והוא הציגה לנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ולנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בפגישותיו עמם בקיץ האחרון. היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, דיווח כי בפגישותיו של מלך ירדן עם הנשיאים ביידן ופוטין, נדון מסמך ירדני חשאי שהציע אימוץ גישה של "צעד תמורת צעד" מול המשטר הסורי, שנועד "לחולל שינוי הדרגתי בהתנהלותו, בתמורה לתמריצים שיקלו על העם הסורי ועל חזרת הפליטים לסוריה". לפי הדיווח, המסמך מתמקד ב"מאבק בטרור ובלימת ההשפעה הגוברת של איראן" בסוריה, ועוסק בין היתר, בנסיגה של כל הכוחות הזרים שנכנסו לסוריה לאחר שנת 2011 (אין התייחסות ברורה לנוכחות הצבאית הרוסית בסוריה, שהחלה בסוף 2015) בתמורה לנסיגת הכוחות האמריקאים ופתיחת ערוצי תיאום בין כוחות הביטחון הסורים לבין מקביליהם במדינות השכנות, לצורך שמירה על הגבולות.[16]


פגישת המלך עבדאללה עם נשיא ארה"ב ביידן[17]


 

המלך עבדאללה הסביר את מגמת הפתיחות לסוריה בעת ביקורו בארה"ב, באומרו כי ירדן חותרת להציג פתרונות למשבר הסורי בשיתוף מדינות ערב והקהילה הבינלאומית, כדי להשיב את סוריה לחיק הערבי.[18] בראיון לרשת CNN אף אמר, כי "המשטר [הסורי] כאן כדי להישאר", וכי אם הרצון הוא לשנות את אופן התנהלות המשטר הסורי ולא בשינוי המשטר עצמו, אזי יש לחשוב כיצד ניתן לקיים דיאלוג עמו.[19]

 

ההתקרבות בין המדינות הוצגה בעיתונות הירדנית כתפנית מדינית הכרחית הנובעת משינויים המתרחשים במאזני הכוחות באזור. העיתונאי הירדני מאהר אבו טיר כתב: "כל האזור משורטט מחדש. הוא מתפרק ומורכב מחדש. אין בכך שום דבר מוזר".[20] במאמר אחר כתב: "כל מאזני הכוח באזור השתנו, במיוחד אלו אשר השפיעו על התיק הסורי... כל ההימורים על הפלתו של המשטר הסורי נכשלו באופן מפחיד... ניתן בפשטות לקרוא את התהפוכות ביחסים הערביים והאזוריים: מי שהיה אויביך כבר אינו האויב שלך ומי שלא היה קרוב אליך נהיה קרוב. הדוגמאות לכך הן רבות... מי היה מאמין למשל שהתורכים יתקרבו למצרים; שתהיה התקרבות בין המצרים והקטרים או שהאיראנים יפגשו בבגדאד עם יריבים ערביים... אין זה הגיוני שכל השינויים האלו יתרחשו באזור ללא דמשק, [במיוחד] כאשר החלו להישמע בגלוי קריאות להחזירה לליגה הערבית."[21] במאמר נוסף הדגיש אבו טיר כי "הדרג הרשמי בירדן לא היה יכול להעלות את רמת היחסים עם דמשק בצורה כזו אלמלא היה בטוח כי צפויים שינויים עתידיים בעמדה הבינלאומית כלפי דמשק"[22].

 

לא מעט מניעים – כלכליים מדיניים וביטחוניים - עומדים מאחורי הרצון הירדני להכשיר מחדש את משטר אסד. ירדן מודאגת מאוד מנוכחות חזבאללה ומיליציות פרו-איראניות נוספות באזור דרום סוריה שגובל עמה ורוצה שהמשטר הסורי ידאג להרחקת גורמים אלה. לפי דיווחים, בפגישתו של המלך עבדאללה עם הנשיא פוטין באוגוסט 2021, העיסוק במצב בדרום סוריה קיבל משקל רב[23], וייתכן שהדבר תואם את הרצון הרוסי להרחיק את לוחמי חזבאללה ולוחמים פרו-איראנים מגבול סוריה-ירדן במסגרת הבנות אמריקאיות-רוסיות-ירדניות מ-2018 וכחלק ממאבקי ההשפעה בין רוסיה לאיראן בסוריה.[24] עם זאת, יצוין, כי ניסיון העבר מלמד על קושי של רוסיה להגביל את ההשפעה האיראנית בסוריה ולהרחיק את המיליציות הפרו-איראניות מדרום המדינה.[25]

 

לפי היומון הערבי המקוון ראי אל-יום, בביקורו של שר ההגנה הסורי, עלי איוב, בעמאן ב- 19.9, התחייבה סוריה, שהנוכחות הצבאית באזור הגבול בין שתי המדינות תהיה של כוחותיה בלבד וכי חמושים איראנים ופרו-איראנים יורחקו משם.[26] היומון אל-קודס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון, דיווח כי המשטר הסורי מודה מאחורי הקלעים כי איראן וחזבאללה הפכו לנטל עליו.[27]

 

ירדן גם מודאגת מכך שבגבולה עם סוריה פועלים גורמים אסלאמיים קיצונים, בהם דאעש, ומוברחים דרכו סמים ונשק.[28] להערכתה, חיזוק שליטת כוחות המשטר הסורי בגבול יסייע למנוע זאת[29] וגם ימנע הגירה נוספת של פליטים סורים אליה ואולי אף יעודד את שיבתם לארצם. המלך עבדאללה ציין לאחרונה כי ארצו מארחת כ-1.3 מיליון פליטים סורים, המהווים נטל כבד עליה.[30]

 

פתיחות ירדנית כלפי סוריה גם תיטיב עם מצבה הכלכלי המדרדר של ירדן, שנפגע מאוד כתוצאה מחוק קיסר, בשל צמצום יחסי הסחר ביניהן ובשל היותה של סוריה השער של ירדן לים התיכון.[31] החרגתה  מיישום חוק זה על ידי ארה"ב תאפשר לה לקדם את היחסים הכלכליים עם המשטר הסורי מבלי להיחשף לסנקציות.[32] הכלכלן הירדני, רעד אל-תל, הסביר כי חידוש היחסים הכלכליים בין ירדן וסוריה הוא "צורך לאומי דחוף של שתיהן" וכי ייבוא מסוריה יבטיח זמינות סחורות בשוק הירדני ובמחירים נמוכים.[33]

 

היתר אמריקאי להעברת אנרגיה ממצרים ומירדן ללבנון המחייבת שת"פ עם משטר אסד

אחד הצעדים הבולטים בדרך להכשרת המשטר הסורי בסביבה הערבית, היה אישור הסכמים להעברת גז וחשמל ללבנון דרך אדמות סוריה, שהשגתם חייבה קיום מגעים ערביים רשמיים עם אנשי משטר אסד.[34] אישור הסכמים אלה מהווה עדות נוספת למתן אור ירוק אמריקאי לפתיחות כלכלית ערבית כלפי המשטר הסורי מכיוון שיש בהם הפרה של חוק קיסר, שכמה מסעיפיו אוסרים ספציפית על סיוע למשטר בתחומי תעשיית הגז והשירותים ההנדסיים.[35]

 

הסכמה אמריקאית למהלך זה הייתה בבחינת אינטרס אמריקאי לחלץ את לבנון ממשבר האנרגיה בו היא מצויה ולייתר את מהלכי חזבאללה לייבא ללבנון דלק מאיראן. כבר ביולי 2021 דווח על דיונים בין מצרים, ירדן ולבנון על אפשרות להעביר גז ממצרים ללבנון דרך ירדן וסוריה[36], וכי המלך עבדאללה ביקש מארה"ב החרגה מחוק קיסר, בין היתר לצורך קידום הסכמי העברת האנרגיה ללבנון. אולם, התנופה בקידום הסכמים אלו באה רק לאחר שמזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, הודיע ב-19.8 כי ארגונו יחל לייבא דלק איראני ללבנון השרויה במשבר כלכלי ואנרגטי חמור, תוך הפרה בוטה של הסנקציות הבינלאומיות המוטלות על איראן.[37] התפארותו של נאסרללה בייבוא דלק מאיראן גרמו לכך ששגרירת ארה"ב בלבנון, דורות'י שיאה, מיהרה להודיע, ב-19.8, על החלטת הממשל האמריקאי לסייע ללבנון לקבל חשמל מירדן וגז ממצרים דרך סוריה. לדבריה, התקיים משא ומתן עם הבנק העולמי להשגת מימון עבור הגז המצרי ולתיקון קווי החשמל וצינורות הגז.[38] בהתייחסה לכך שזו הפרה של חוק קיסר, הודתה שיאה כי מדובר ב"עניין מורכב", וציינה שהיא נמצאת בקשר עם משרד האוצר האמריקאי ועם הבית והלבן במטרה לאפשר את הסיוע הזה ללבנון.[39]

 

שרי הנפט והאנרגיה של מצרים, סוריה, ירדן ולבנון, בעת הדיון בעמאן על העברת הגז המצרי ללבנון[40]



מדיווחים בעיתונות הערבית עולה, כי משטר אסד הציב כמה תנאים בתמורה להסכמתו להעברת האנרגיה ללבנון דרך שטחיו, ובהם תיקון קווי החשמל וצינורות הגז בארצו, מבלי שהמשטר יישא בהוצאות, ומתן מענה לצרכי הדלק והגז של העם הסורי.[41] ואכן, ב-11.9 אישר שר הנפט הסורי, בסאם טעמה, כי סוריה תקבל כמות מסוימת מהגז המצרי בתמורה להעברתו דרך אדמותיה ללבנון.[42]

 

בצל הדיווחים אודות האור הירוק האמריקאי לנרמול יחסי ירדן סוריה וההיענות לבקשת המלך עבדאללה לתת הקלות ופטורים מהסנקציות של חוק קיסר, הבהירו הבכירים האמריקאים כי מהלך מדיני זה אינו בבחינת הסכמה אמריקאית להכשרתו מחדש של משטר אסד. שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, אמר ב- 13.10 כי אין בכוונתה של ארה"ב "להביע תמיכה כלשהי במאמצים לנרמל יחסים או להכשיר את אסד, להסיר ולו סנקציה אחת על סוריה או לשנות את עמדתנו להתנגד לשיקום סוריה עד שתהיה התקדמות בלתי הפיכה לפתרון מדיני.[43] בנוסף, גורם במשרד החוץ האמריקאי הבהיר ב-29.9 כי לארה"ב אין תוכניות לנרמל או להעלות את היחסים הדיפלומטים עם המשטר הסורי וכי היא לא מעודדת אחרים לעשות זאת.[44] עם זאת נראה כי יעדי ארה"ב בנושא הסורי השתנו תחת ממשל ביידן. דוברת משרד ההגנה האמריקאי, ג'סיקה מקנולטי, אמרה כי "משימתנו היחידה בסוריה היא [להבטיח] תבוסה תמידית של דאעש".[45]

 

על רקע זה התפרסמו לאחרונה הערכות שונות בעיתונות הערבית אודות הבנות שהושגו בין ארה"ב ורוסיה לגבי סוריה. בין היתר דווח על פגישה בז'נבה ב-15.9, בין האחראי על המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי האמריקאית, ברט מקגורק, לבין סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ורשינין, ושליחו המיוחד של הנשיא הרוסי פוטין לענייני סוריה, אלכסנדר לברנטייב. היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, העריך בעקבות הפגישה, שתוצאותיה לא פורסמו, כי כיום ישנה פתיחות  אמריקאית לעמדה הרוסית בנושא הסורי, הדורשת מהמערב לחזק את המוסדות הסורים, כולל מוסד הנשיאות, להשיב את שליטת משטר אסד על כל חלקי המדינה ולהסיר את הסנקציות של חוק קיסר. לפי דיווחים ביומון, ייתכן שבתמורה לכך דרשה ארה"ב את הרחקת איראן והמיליציות הפרו-איראניות מגבול ישראל.[46]

 

במקביל גובר לאחרונה השיח בתקשורת הערבית על נסיגה אפשרית של הכוחות האמריקאים מסוריה. הערכות על כך נשמעות הן מפי גורמים המתנגדים למשטר אסד והן מפי גורמים התומכים בו.[47] זאת חרף העובדה שמקורות בממשל שללו אפשרות כזאת[48] וחרף דברי גורמים במנהל העצמי הכורדי בצפון מזרח סוריה שנתמך על ידי ארה"ב, לפיהם בכירים אמריקאים אישרו כי הנוכחות האמריקאית בסוריה תימשך.[49]

 

קריאת לחזרת סוריה לליע"ר: היא חלק בלתי נפרד ממערך הביטחון הלאומי הערבי

על רקע ההתקרבות בין ירדן וסוריה ועוד קודם לכן, ישנם דיווחים רבים בעיתונות הערבית על כוונה להזמין את סוריה לפסגה של הליע"ר באלג'יריה במרץ 2022[50], המלווה בהצהרות של בכירים בכמה ממדינות ערב, על תפקידה המרכזי וחשיבותה של סוריה ועל הרצון להשיבה לחיק הערבי.

 

הצהרות כאלה הגיעו במיוחד ממצרים ומירדן. ראש ממשלת ירדן, בשר אל-ח'צאונה, אמר ב-19.8 כי ארצו "כמו גם מצרים וכמה מדינות ערביות אחרות, רוצות בחזרתה של סוריה למושבה בליע"ר... וכי המערכת הערבית הרשמית יכולה להניח את היסודות לקידום יוזמה ודיאלוג טובים יותר עם הסורים באמצעות חזרתם למקומם הטבעי בחיק הליע"ר".[51] שר החוץ הירדני, אימן אל-צפדי, אמר ב-22.9, כי "סוריה היא מדינה אחות ואין מנוס מתיאום עמה" וכי "לצורך פתרון המשבר הסורי יש הכרח בדיאלוג אמריקאי-רוסי ובתפקיד ערבי קולקטיבי".[52] ב-13.10 דיווח היומון ראי אל-יום כי במהלך ביקורו של המלך עבדאללה בקטר הוא ביקש את תמיכתה בהצעה ירדנית ומצרית להשיב את סוריה לליע"ר, בהתחשב בכך שקטר נמנית עם המתנגדות הבולטות לצעד זה.[53]

 

שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, אמר ב-4.10, כי פגישתו עם שר החוץ הסורי, אל-מקדאד, בשולי עצרת האו"ם בניו יורק (ב- 24.9), נועדה "לבדוק כיצד יכולה מצרים לתרום לחילוץ סוריה מהמשבר שלה ולחזרתה אל הקבוצה הערבית" והוסיף כי סוריה היא "חלק בלתי נפרד ממערך הביטחון הלאומי הערבי, ומבחינה היסטורית ליחסים בין מצרים וסוריה תמיד הייתה חשיבות מיוחדת".[54]

 

בתגובה להתפתחויות אלה אמר שר החוץ הסורי, פייסל אל-מקדאד, בסדרת ראיונות לכלי תקשורת סורים כי "סוריה מברכת על כל יוזמה לחידוש היחסים הטבעיים והחמים עם המדינות הערביות האחיות", וציין כי השינוי בעמדה בנושא הסורי נובע מניצחון המשטר הסורי "במלחמה שנערכה נגדו". בעניין הליע"ר, הוא אמר כי "סוריה היא הלב הפועם של הזהות הערבית ואם הליע"ר [מתקיימת] ללא ליבה הפועם, אז מהי הליע"ר הזו?"[55] עוזר שר החוץ הסורי, אימן סוסאן, גילה כי מתקיימים מגעים גלויים וחשאיים בין סוריה ובין כמה מדינות ערביות וכי בשלב הבא ישוקמו היחסים באופן שיביא "ליצירת מציאות ערבית בריאה ותקינה".[56]

 

כאמור, הרצון הערבי להשבת המשטר הסורי לליע"ר ולחיק הערבי איננו חדש וקריאות לכך נשמעות מזה כמה שנים אף בעידודה של רוסיה. יתרה מכך, בשנים האחרונות חלו כמה התפתחויות המהוות הכרה במשטר אסד וקבלתו מחדש מצד כמה ממדינות ערב, כגון: פתיחתן מחדש של שגרירויות האמירויות ב-27.12.18 ובחריין ב-28.12.18 בדמשק[57]; חידוש הטיסות בין סוריה לבין אמירות אל-שארקה, החברה באיחוד האמירויות[58]; וביקורו של השר העומאני לענייני חוץ, יוסף בן עלווי, בסוריה ופגישתו עם הנשיא אסד ביולי 2019.[59]

 

ברבות ממדינות ערב התומכות בנרמול היחסים עם משטר אסד גוברת ההנחה כי חיזוק היחסים בינן לבין משטר אסד והשבת סוריה לליע"ר ירחיקו את המשטר הסורי מאיראן. בהקשר זה כתב העיתונאי הירדני, מאהר אבו טיר, במאמר ביומון אל-ר'ד: "כולם מודעים לקשר של בגדאד ודמשק לציר האיראני אולם ההתקרבות הירדנית באה מתוך מחשבה שניתן ליצור נתיב ערבי ביחסים הבילטרליים [עמן] בנפרד מהקשר [שלהן] עם איראן. זאת כדי שירדן לא תשלם את המחיר של המצב באזור וכדי שהעיראקים והסורים לא יהיו בבידוד משכניהם ויידחפו בכפיה לחיק האיראני, שיחשב למקום המפלט היחיד שלהם..."[60] עם זאת, נוכח עומק יחסי סוריה-איראן במישור המדיני, הכלכלי והצבאי, ספק אם מהלכים אלו יישאו פרי ויהיה ביכולתן של מדינות ערב להחליש את הברית הסורית-איראנית.[61]

 

מאמרים סורים: ארה"ב הותשה בסוריה לאחר יותר מעשור של מדיניות הרסנית

בעיתונות הסורית הממסדית הוצגה התחממות היחסים בין מדינות ערב והמשטר הסורי, כניצחון של משטר אסד וכשבירת הסנקציות האמריקאיות המוטלות עליו.

 

מאמרים סורים רבים התייחסו לשינוי שחל בעמדת ארה"ב בנושא הסורי, ובפרט נוכח הסכמתה להעברת האנרגיה ללבנון דרך סוריה. כך למשל, עבד אל-מנעם עלי עיסא, בעל טור ביומון אל-וטן המזוהה עם המשטר הסורי, טען במאמרו ב-20.9, כי ארה"ב התקרבה בגישתה לעמדה הרוסית לגבי המשבר הסורי והיא מעוניינת בפתרונו. לדבריו, אחד הסימנים הבולטים לכך, הוא "'הפטור' האמריקאי שניתן ללבנון להעברת גז מצרי [אליה] דרך סוריה, דבר המהווה פרצה משמעותית בגדר של [חוק] קיסר שארה"ב לא חדלה לומר שהוא המקל שאיתו תשיג את מה שלא השיגו ערימות כספים ובריתות רחבות ושונות. מתן הפטור האמריקאי איננו אירוע חולף, אלא צעד יציב במסלול שיניח את היסודות לצעדים עתידיים..."[62]

 

בעל טור נוסף ביומון אל-וטן, מנד'ר עיד, טען במאמרו מה-15.9 כי "ארה"ב מצאה בסוגיה של העברת הגז המצרי ללבנון דרך סוריה אפשרות [לממש] את מה שייחלה לו - 'לבצע פניית פרסה' בנושא הסורי ולסגת באופן שיהיה מקובל על יריבי ומבקרי ממשל הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, בתוך ארה"ב".[63]

 

חלק מהמאמרים הדגישו בהקשר זה, כי מדובר בתבוסה של ארה"ב. העורך הראשי של היומון הממסדי אל-בעת', בסאם האשם, כתב ב-22.9, כי "ייתכן שבתוך שבועות מעטים נתעורר ו[נחוש] כאילו חוק קיסר לא היה [קיים]! אין פה שום הבנות, הסכמים או הסדרים, מעל השולחן או מתחתיו, וייתכן שאין צורך בכך. העניין בפשטות הוא שארה"ב התעייפה והותשה כתוצאה מלמעלה מעשר שנים של מדיניות משוגעת, הרסנית, אבסורדית וכושלת ביותר, שרק הכתימה את המוניטין שלה..."[64]

 

עורך היומון הסורי הממסדי תשרין, עארף אל-עלי, טען במאמרו ב-3.10, כי ארה"ב ומדינות ערב נכשלו והבינו שעליהן לשנות את מדיניותן כלפי סוריה ואף לבקש את סליחתה. הוא כתב: "ההסתערות והנהירה של כמה אחים ערבים לעבר דמשק אינן מקריות, אלא מגיעות לאחר שארה"ב, מדינות המערב, הישות הציונית, המשטר התורכי וכמה מדינות הנשלטות על ידי שייח'ים [רמז למדינות המפרץ], נכשלו [במאמציהן] לפגוע בסוריה ולהסיטה ממסלולה הלאומי. לא נותר להם אלא להסכים לשוב ולעלות לרגל לדמשק פעם נוספת ולבקש סליחה..."[65]




[1] http://sana.sy/, 19.9.2021

[2] יצוין כי היו דיווחים שטענו שהמלך עבדאללה היה בקשר רציף עם אסד עוד לפני שיחת טלפון זו. www.raialyoum.com, 19.6.2021; arabic.sputniknews.com, 22.6.2021

[3] חוק קיסר הקרוי על שמו של צלם לשעבר בצבא אסד שהבריח עשרות אלפי תמונות המתעדות עינויים בבתי הכלא בסוריה, מאפשר לארה"ב להטיל סנקציות על מי שמספק מימון למשטר הסורי או מקיים עמו עסקאות. עד כה לא מימש החוק את יעדיו להשיג ויתורים ממשטר אסד. ראו דוחות ממרי: משטר אסד והסנקציות האמריקאיות (א): רוסיה, איראן וחזבאללה, נחלצים לסייע למשטר, 11.6.2021; משטר אסד והסנקציות האמריקאיות (ב): לחץ כלכלי על הציבור כדי להעשיר את קופת המדינה, 11.6.2021

[4] אל-אח'באר (לבנון), 22.9.2021; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 29.9.2021; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.10.2021

[6] הפרשן הבכיר ביומון אל-שרק אל-אוסט, אבראהים חמידי, טען כי ההחרגה מחוק קיסר אינה פורמלית וכי ירדן, מצרים ולבנון מחכות למסמך כתוב מממשל ביידן שיאשר זאת. אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 18.9.2021

[7] www.state.gov, 13.10.2021

[9] https://time.com/, 30.3.2018

[10] אל-וטן (סוריה), 20.9.2021

[11] www.raialyoum.com, 23.9.2021

[12] http://sana.sy/, 28.9.2021

[13] אל-אח'באר (לבנון), 4.10.2021

[14] www.alarabiya.net, 29.9.2021; יצוין כי על פתיחת מעבר הגבול הוחלט עוד ב-2018 בעקבות השתלטות המשטר הסורי על מחוז דרעא בדרום המדינה, אולם מאז התנועה בו הייתה מצומצמת והוא נסגר לעיתים תכופות באמתלות שונות

[15] אל-ר'ד (ירדן), 9.10.2021

[16] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 2.10.2021

[17] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 20.7.2021

[18] www.raialyoum.com, 21.7.2021

[19] edition.cnn.com, 25.7.2021

[20] אל-ר'ד (ירדן), 20.9.2021

[21] אל-ר'ד (ירדן), 4.9.2021

[22] אל-ר'ד (ירדן), 28.9.2021

[23] אל-ראי (ירדן), 23.8.2021; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 22.8.2021

[24] אל-אח'באר (לבנון), 22.9.2021; ראו דוח ממרי: המאבק בין רוסיה לאיראן על מוקדי ההשפעה בסוריה, 24.9.2019

[26] www.raialyoum.com, 26.9.2021

[27] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 28.9.2021

[28] אל-ר'ד (ירדן), 8.9.2021

[29] אל-ר'ד (ירדן), 20.9.2021

[30]  edition.cnn.com, 25.7.2021; יצוין כי לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים, נכון לספטמבר 2021 רשומים בירדן כ- 670 אלף פליטים סורים. הפער הגדול בין הנתון של האו"ם לבין הנתון הירדני הרשמי מוסבר בכך שרבים מהפליטים הסורים אינם רשומים בנציבות האו"ם. data2.unhcr.org, 30.9.2021; ראו דוח ממרי: ירדן והפליטים הסורים: בין חשש מפני אזרוחם בממלכה, לבין קריאות לשלבם בתוכה, 2.5.2016

[31] arabic.sputniknews.com, 22.6.2021

[32] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 27.9.2021; אל-אח'באר (לבנון), 22.9.2021; אל-דוסתור (ירדן), 12.9.2021

[33] אל-ר'ד (ירדן), 28.9.2021

[34] במסגרת זו הגיעה ב-4.9 משלחת לבנונית רשמית לדמשק, לראשונה מזה עשר שנים, ובתום שיחות בין שני הצדדים הסכים המשטר הסורי לסייע בהעברת הגז המצרי והחשמל הירדני דרך שטח סוריה ללבנון ראו: www.alahednews.com.lb, 4.9.2021. בנוסף, ב- 8.9, התקיימה פגישה מרובעת ירדנית-מצרית-סורית-לבנונית של שרי האנרגיה של המדינות בבירת ירדן, עמאן, שבה הוסכם על גיבוש תוכנית עבודה עם לוח זמנים בנוגע להעברת הגז המצרי ללבנון. ראו: אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.9.2021.

[36] אל-אח'באר (לבנון), 20.7.2021; www.almodon.com, 28.7.2021

[37] www.alahednews.com.lb, 19.8.2021; ראו דוח ממרי: התנגדות חריפה בלבנון להצעת חסן נאסרללה, לייבא דלק מאיראן כפתרון למשבר הדלק במדינה, 6.7.2021; יצוין כי על אף שהעברת דלק איראני ללבנון היא הפרה של הסנקציות הבינלאומיות על איראן שאוסרות עליה לייצא נפט, ארה"ב לא מנעה זאת והסתפקה באמירות כי ייבוא דלק מאיראן לא משרת את לבנון וכי אין לה צורך בדלק איראני. english.alarabiya.net, 19.8.2021; www.alahednews.com.lb, 18.9.2021; aliwaa.com.lb, 19.9.2021

[38] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 20.8.2021

[39] english.alarabiya.net, 19.8.2021

[40] http://sana.sy/, 8.9.2021

[41] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 12.9.2021; www.raialyoum.com, 12.9.2021; www.almodon.com, 25.8.2021

[42] http://sana.sy/, 11.9.2021

[43] www.state.gov, 13.10.2021

[44] www.reuters.com, 30.9.2021

[45] www.defenseone.com, 8.10.2021; יצוין גם כי עוד בתקופת ממשל טראמפ ארה"ב הצהירה פעמים רבות כי רצונה הוא לשנות את דרכי ההתנהלות של המשטר הסורי ולא להחליפו. אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 24.6.2020

[46] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.9.2021, 18.9.2021

[47] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 30.8.2021; אל-וטן (סוריה), 20.9.2021; www.raialyoum.com, 20.9.2021; www.almodon.com, 21.9.2021

[49] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.9.2021; m-syria-d.com, 28.9.2021

[50] www.raialyoum.com, 20.9.2021; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 29.9.2021

[52] www.raialyoum.com, 23.9.2021

[53] www.raialyoum.com, 13.10.2021

[54] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.10.2021

[55] http://sana.sy/, 30.9.2021, 7.10.2021

[57] www.mofaic.gov.ae, 27.12.2018; www.mofa.gov.bh, 28.12.2018

[58] http://sana.sy/, 24.5.2018

[59] http://sana.sy/, 7.7.2019

[60] אל-ר'ד (ירדן), 20.9.2021

[62] אל-וטן (סוריה), 20.9.2021

[63] אל-וטן (סוריה), 15.9.2021

[64] אל-בעת' (סוריה), 22.9.2021