כללי

היומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי לועג לארה"ב: רצתה למוטט את הטליבאן, וכעת נאלצת לקבל את עזרתו; היא אחראית לצמיחתו של דאעש

 

בימים שחלפו מאז הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן פרסם היומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי, היוצא לאור בלונדון, כמה מאמרי מערכת בהם השתלח בארה"ב, לעג ל"כישלון" של "המעצמה העולמית" ותקף אותה על החלטתה לפלוש לאפגניסטן לפני עשרים שנה. באחד ממאמרים אלה נטען כי הנסיגה מאפגניסטן כללה מראות של כישלון, השפלה, תבוסה, הרס וייאוש וכי ארה"ב שפלשה לאפגניסטן כדי למוטט את שלטון הטליבאן, שילמה מחיר כבד בנפש ובכסף ונסוגה משם כשהיא נאלצת להכיר בשלטונו ואף ולהיעזר בו. המאמר העיר בלעג כי אחרון החיילים האמריקאים שפלשו לאפגניסטן מסתלק ממנה סמוך ליום השנה ה-20 לפיגועי ה-11 בספטמבר שהיו, לטענת היומון, "התירוץ" לפלישה למדינה. היומון לעג גם לעובדה שנשיאי ארה"ב בהווה ובעבר שהיו אחראים למלחמה באפגניסטן נאלצו לצפות במו עיניהם במראות הכישלון וההשפלה מקאבול, וקרא לאמריקאים ללמוד לקח לפיו כל פלישה למדינה זרה לא תאריך ימים, ואף תפגע בהם עצמם.

 

מאמר מערכת נוסף שפרסם היומון, התייחס לפיגוע ההתאבדות הקשה שביצע דאעש בנמל התעופה בקאבול ב-26.8.21, בו נרצחו 13 אמריקאים וכ-170 אפגנים, וטען כי ארה"ב היא האחראית לצמיחתו של ארגון דאעש בעיראק ובמדינות אחרות, כולל באפגניסטן.

 

הלעג לארה"ב בא לידי ביטוי גם בקריקטורות שפרסם היומון אל-קודס אל-ערבי, ועיתונים קטרים אחרים, שהציגו את ארה"ב נמלטת או מגורשת מאפגניסטן כשהיא מובסת, או נבעטת החוצה על ידי הטליבאן.

 

יצוין כי קטר, שמציגה עצמה כמתווכת הוגנת וניטרלית בין הטליבאן לארה"ב, היא למעשה תומכת של תנועת הטליבאן, כמו גם של תנועות טרור רבות אחרות, ואירחה בשנים האחרונות את מנהיגי התנועה בשטחה. בעקבות נסיגת ארה"ב מאפגניסטן גורמים אזוריים רבים הנחשבים לבני טיפוחיה של קטר – בהם בכירי חמאס, האחים המוסלמים ועיתונאי אל-ג'זירה - הביעו סיפוק מן "התבוסה האמריקאית" ודיברו בשבח "הג'יהאד".[1]

 

עוד יצוין כי היומון אל-קודס אל-ערבי הוא בבעלות השלטון הקטרי וכי הוא נרכש מידי בעליו הקודמים, העיתונאי עבד אל-בארי עטואן, על ידי אמיר קטר ביולי 2013, חודש לאחר שאביו הוריש לו את השלטון.[2]

קריקטורה ביומון אל-קודס אל-ערבי: הטליבאן בועט את ארה"ב החוצה מהמדינה [[3

להלן תרגום קטעים משני מאמרי המערכת של היומון אל-קודס אל-ערבי:

ארה"ב נסוגה מאפגניסטן בבהלה, איבדה אלפי חיילים ונאלצה להכיר בשלטון הטליבאן

במאמר המערכת של היומון אל-קודס אל-ערבי שפורסם ב-1.9.2021 נכתב: "המראות מנמל התעופה בקאבול לאחר נסיגת החייל האמריקאי האחרון היו רחוקים מתמונת סיום [ראויה] של 20 שנות מלחמה שניהלה ארה"ב תחת הכותרת "מלחמה בטרור", וקרובים יותר למראה סוריאליסטי של חורבן, הרס וכישלון... של מעצמה עולמית פולשת שנסוגה בחיפזון ובמבוכה...

 

אותה מעצמה עולמית גם הותירה אחריה קציר דמים: 75 אלף חיילים ושוטרים אפגנים, 71 אלף אזרחים אפגנים ו-3,500 חיילים משורות הצבא האמריקאי ומכוחותיהן של 42 מדינות זרות [נהרגו]; [שילמה] מחיר חומרי יקר וכבד: כ-822 טריליון דולר שהושקעו רק על ציוד צבאי, ו[השיגה] תוצאה עלובה שהוכיחה שכל מה שתכננה חזר אליה כבומרנג שכן, [היא] פלשה למדינה כדי להפיל את הטליבאן ונסוגה ממנה לאחר שמסרה אותה מחדש לידיו.

 

לעג ההיסטוריה: החייל האמריקאי האחרון יסתלק מאפגניסטן סמוך ליום השנה ל-11.9

באופן פרדוקסלי, ההיסטוריה רצתה שהחייל האמריקאי הפולש האחרון יסתלק [מאדמת אפגניסטן] ימים ספורים לפני יום השנה ה-20 למתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר... שהיו התירוץ הראשון בו השתמש נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש הבן כדי לפלוש לאפגניסטן...

כמו כן רצתה ההיסטוריה שארבעת נשיאי ארה"ב האחראים על המלחמה הארוכה ביותר של ארה"ב – [ג'ורג'] בוש הבן, ברק אובמה, דונלד טראמפ וג'ו ביידן – יאלצו לחזות במו עיניהם במראות... ההשפלה, הפינוי, הייאוש ושפיכות הדמים בנמל התעופה בקאבול לאחר שהבירה נפלה בידי הטליבאן והנשיא האפגני אשרף ר'ני נמלט...

הלקח מהנסיגה: כל פלישה חיצונית לא תאריך ימים ותשליך קשות על הפולש

הלקח הראשון [שמלמדים] קציר הדמים הזה והתוצאה העלובה הזו, הוא שכל פלישה חיצונית בהכרח לא תאריך ימים... ויהיו לה השלכות [קשות] על הפולש שיזיקו לו לעיתים יותר מאשר לקורבנות הפלישה עצמם...

העתיד הקרוב יחשוף אם האשליות של המעצמה העולמית נבחנו [ על ידה] לאור התבוסות והכישלונות [שלה] ו[בעקבות זאת] היא תימנע מלחזור על [טעויות] העבר, או שמא היהירות של 'השוטר העולמי' [קרי, ארה"ב] תמשיך להתקיים במוחותיהם של אנשי ממשל זה או אחר, ויחד עימן יתעצמו עוד יותר האידיאולוגיות [הדוגלות] בהתערבות צבאית, פלישה והכנעה.

 

נשיא רפובליקני, הלוא הוא [ג'ורג'] בוש הבן, התחיל את המלחמה באפגניסטן נגד שלטון הטליבאן; נשיא רפובליקני אחר – טראמפ – הכיר בתנועה באופן רשמי לאחר 19 שנה; נשיא דמוקרטי, הלוא הוא [ברק] אובמה, היה הראשון שהבטיח לסגת [מאפגניסטן]; ונשיא דמוקרטי [אחר] – ביידן - השלים את הנסיגה. לפיכך, אין שום הבדל מהותי בין שתי המפלגות בכל הנוגע להפצת אשליות הפלישה והניסיון לייפותה.

 

תמציתו של הלקח הקשה היא שהדייר בבית הלבן – הנוכחי או הבא – יהיה מחויב להתמודד עם התוצאות [באפגניסטן], אך יהיה עליו לעשות זאת באמצעות שלטון הטליבאן – אותו שלטון [שארה"ב] ראתה בו [שורש] המחלה וכיום רואים בו כמי שבידיו התרופה".[4]

 

מימין: קריקטורה ביומון הקטרי אל-וטן ומשמאל: קריקטורה ביומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי.

הן מציגות את אחרון החיילים האמריקאים באפגניסטן עוזב את המדינה כשבידיו "התבוסה"[5]

 

 

ארה"ב אשמה בהופעתו של ארגון דאעש בעיראק ובאפגניסטן

במאמר מערכת קודם שפורסם ב-27.8.21, בעקבות הפיגוע שביצע דאעש בנמל התעופה בקאבול, נכתב: "משרד ההגנה האמריקאי הגדיר את המתקפות שאירעו באזור נמל התעופה בקאבול... 'החמורות ביותר' שבוצעו נגד כוחותיו מאז הפלת מסוק [אמריקאי] בחודש זה [קרי, אוגוסט] בשנת 2011 [על ידי הטליבאן]. אין זה מקרי כלל שבאותה שנה... הטליבאן יצאו ממעוזי הכוח שלהם והתקרבו לגבולות הבירה קאבול.

 

הממשל האמריקאי וכוחותיו הצבאיים המשיכו לבצע את אותה הטעות, שבה נאלצו להכיר בהמשך. לאחר שארה"ב גרמה לעם האפגני לשלם מחירים כבדים, ולאחר שהיא עצמה ובעלות בריתה איבדו אלפי חיילים והפסידו מאות מיליארדי [דולרים], היא החליטה לסגת [מאפגניסטן] במחיר נוסף של השפלה. אחרי כל זה היא גם חטפה מכה צבאית גדולה [קרי, הפיגוע בנמל התעופה בקאבול] שהכניסה את הנשיא ג'ו ביידן וממשלו למשבר חדש שיתכן וידחוף אותו ל[בצע] פעולות צבאיות [נוספות] שאיש אינו יודע מתי יגיע סופן.

ראוי להזכיר שארגון 'המדינה האסלאמית [דאעש] במחוז חו'רסאן' שביצע את המתקפות האחרונות נגד האזרחים, החיילים האמריקאים ופעילי הטליבאן [בנמל התעופה בקאבול] לא היה קיים אז [קרי, ב-2011], וכי הוא הופיע רק בשנת 2013.

מבלי להגזים, ניתן להטיל את האחריות [לתופעה של דאעש] על המדיניות האמריקאית, שהחליטה בתגובה לפיגועי ה-11 בספטמבר, לכבוש את אפגניסטן ולאחר מכן את עיראק...

 

ההשלכות של כיבוש ארה"ב בעיראק הובילו לפתיחת הדלת בפני הקמת ארגון 'המדינה האסלאמית' שבפעולת בזק השתלט על מוסול, לאחר מכן השתלט על חלקים גדולים מסוריה, היווה איום על מדינות האזור, והפך למרכז משיכה והשראה עבור התנועות הסלפיות החמושות, שהניפו את דגלו באסיה ובאפריקה וביצעו פעולות טרור עולמיות כשהן מושפעות מהאידיאולוגיה שלו. בין הארגונים הללו גם [דאעש] במחוז ח'וראסאן שעלה על הטליבאן, על אל-קאעדה ועל כל התנועות הקודמות באלימות שלו ובמלחמה הפתוחה שלו נגד העולם כולו...

ראוי גם להרהר בהיסטוריה [וללמוד] כיצד הסתיים הניסיון [האמריקאי] הכושל להפוך את עיראק לאפגניסטן: מנהיגי קבוצות אפגניות חמושות הכריזו על נאמנותם לארגון שקם במדינה ערבית ש[ארה"ב] כבשה [קרי, נאמנותם של האפגנים לארגון דאעש שקם בעיראק]. זאת, 12 שנים לאחר שעיראק שולבה באופן תמוה בתגובת הנקמה של ארה"ב על פיגוע [ה-11 בספטמבר] שהואשם בו ארגון [אל-קאעדה] שייסד סעודי ממוצא תימני שחי באפגניסטן [קרי, בן לאדן]. וזאת, לאחר [ולמרות] שהטליבאן הסכימו בזמנו לשפוט אותו על אדמתם..."[6] 

 

קריקטורה ביומון אל-קודס אל-ערבי: קרחון הטליבאן מטביע את ארה"ב[7]