הקו האנטי ישראלי והאנטישמי של היומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי בראי הקריקטורה

היומון הקטרי, אל-קודס אל-ערבי, היוצא לאור בלונדון, מקדם בשנים האחרונות שיח אנטי-ישראלי ואנטישמי חריף ביותר.

מאז היווסדו בשנת 1989 על ידי איש התקשורת הפלסטיני, עבד אל-בארי עטואן שחי בלונדון, ידוע היומון בביקורתו החריפה נגד ישראל ובעלי בריתה ובתמיכתו בארגוני הטרור כדוגמת חמאס, חזבאללה ואפילו אל-קאעדה. קטר רכשה את היומון אל-קדס אל-ערבי ביולי 2013, כחודש לאחר עלייתו לשלטון של אמיר קטר, השיח' תמים בן חמד, מהלך שגרם לעטואן - שסרב לתכתיבים הקטרים החדשים בנוגע לקו המדיני של היומון - להתפטר מתפקידו.[1] מאז שומר היומון על המגמה האנטי-ישראלית שבולטת מאוד במאמרים המתפרסמים בו[2] והטון האנטי ישראלי החריף, אף הפך לכדי תעמולה אנטישמית נגד ישראל ואזרחיה.

מגמה אנטישמית זו בולטת במיוחד בקריקטורות המתפרסמות ביומון תחת העורכת החדשה, סנאא' אל-עאלול, שהיתה סגניתו של עטואן בטרם התפטר. ברבות מן הקריקטורות המתפרסמות באל-קודס אל-ערבי ישראל מוצגת על ידי הדמות הסטראוטיפית הנלעגת של היהודי עם הזקן והאף הארוך והעקום. חלק מהקריקטורות אף כוללות מוטיבים אנטישמים קלאסיים השאובים מדת הנצרות או האסלאם, כמו האשמת היהודים בצליבת ישו או החדית' האנטישמי הפופולרי אודות מלחמתם של המוסלמים ביהודים ביום הדין

המופיע הקובץ החדית' המהימן צחיח מוסלם. על פיו חדית' זה הנביא מוחמד אמר: 'יום הדין יבוא כאשר ילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם והיהודי יתחבא מאחורי האבן והעץ. האבן והעץ יאמרו [למוסלמי]: 'הו מוסלמי, הו עבדו של אללה, מאחורי מסתתר יהודי, בוא והרוג אותו, חוץ מעץ הע'רקד שהוא עץ היהודים.'[3]

כמה מהקריקטורות ביומון מציגות את ישראל או תושביה כחיות כמו עכביש, נמלים ועוד, כפי היה נהוג באירופה של המאות הקודמות להציג את היהודים. השוואה לחיות מעין אלה שוללת את ההתייחסות לישראלים כדמות אנוש, ומשייכת להם את כל התכונות השליליות המיוחסות לבעלי חיים אלה.

קריקטורות אחרות משוות את ישראל למשטר הנאצי בעוד אחרות מייחלות לחיסולה של ישראל.

יצוין כי על צוות הקריקטוריסטים הקבוע של אל-קודס אל-ערבי נמנית הקריקטוריסטית הפלסטינית אומיה ג'וחא, הידועה בקריקטורות האנטישמיות הארסיות שלה, שלא אחת נחסמו לצפייה ברשתות החברתיות עקב תלונות על הסתה.[4] ג'וחא המזוהה עם תנועת חמאס, זכתה לכינוי "אשת שני השהידים" בשל נישואיה לשני פעילים בכירים בזרוע הצבאית של התנועה, גדודי עז אל-דין אל-קסאם, שנהרגו.[5] קריקטוריסט נוסף, המפרסם דרך קבע ביומון, הוא הפלסטיני מוחמד סבאענה, שנעצר בעבר על ידי ישראל בחשד להענקת שירותים לגורמים עוינים, במהלך ביקור שקיים בירדן בשנת 2013.[6]

דוח זה יציג כמה מהקריקטורות האנטישמיות והאנטי-ישראליות, שפורסמו בעיתון בשנה האחרונה:

 
שימוש בדמות סטריאוטיפית נלעגת של יהודי כדי לייצג את ישראל

בקריקטורות רבות ביומון אל-קודס אל-ערבי, ישראל מוצגת ישראל באמצעות הדמות הסטראוטיפית הנלעגת של היהודי, המוצג כיצור דמוני לבוש שחורים עם זקן ואף ארוך ועקום. להלן כמה דוגמאות:

דגל ישראל נקרע באמצעות סכין מדממת כשברקע צללית של דמות סטריאוטיפית נלעגת של יהודי

בכיתוב נאמר: מערכת "חרב ירושלים" [מבצע שומר החומות] - "כישלון מצעד הדגלים" הישראלי בירושלים[7]

דמויות יהודים דמוניות, שיצאו מה"תיק הדתי הציוני", מסתערות על ירושלים כשבידיהן חרמשים[8]

"התדמית של ישראל", קרי של הסטריאוטיפ היהודי, נסדקת[9]

ישראל המיוצגת על ידי דמות היהודי הסטריאוטיפי, מחבלת "בבחירות הפלסטיניות"

בירושלים על רקע הטענות כי מנעה מהפלסטינים תושבי העיר להשתתף בהן[10]

מוטיבים אנטישמים בקריקטורות אל-קדס אל-ערבי

חלק מן קריקטורות ביומון נושאות מוטיבים אנטישמיים קלאסיים הלקוחים ממסורת האסלאם או הנצרות. כך למשל, בקריקטורה שפרסם היומון ב-21.9.2020 נגד נרמול היחסים בין איחוד האמירויות וישראל, נראה מנהיג ערבי זונח את החרב ורץ ללחוץ את ידו של ראש ממשלת ישראל לשעבר, בנימין נתניהו, המסתתר מאחורי אבן שכועסת עליו ואומרת: "הוי מוסלמי, הוי עבד אללה, מה אתה עושה?!!".

קריקטורה זו היא למעשה פרפראזה לחדית' אנטישמי, המופיע הקובץ החדית' המהימן צחיח מוסלם, לפיו הנביא מוחמד אמר: 'יום הדין יבוא כאשר ילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם והיהודי יתחבא מאחורי האבן והעץ. האבן והעץ יאמרו [למוסלמי]: 'הו מוסלמי, הו עבדו של אללה, מאחורי מסתתר יהודי, בוא והרוג אותו, חוץ מעץ הע'רקד שהוא עץ היהודים.'

הקריקטורה האנטישמית בגנות הנורמליזציה[11]

קריקטורה אחרת רמזה לטענה האנטישמית, כי היהודים הם אלה שצלבו את ישו. בקריקטורה מה-3.7.2021 תואר הוצג העציר המנהלי הפלסטיני, ר'דנפר אבו עטואן, השובת רעב בכלא בישראל, כמי שנצלב על ידי היהודים בישראל בדומה לנרטיב האנטישמי שישו נצלב על ידי היהודים.

האסיר ר'דנפר אבו עטואן כמו ישו הצלוב[12]

דמוניזציה של ישראל באמצעות הצגתה כחרק ומזיק

כחלק מניסיון לעשות דמוניזציה, ישראל או הישראלים מוצגים לעתים היא כחרקים או מזיקים.

קריקטורה לרגל "יום האדמה": ישראל כעכביש שלכד את פלסטין[13]

חיילים ישראלים בדמות חרקים המכלים את ענף השלום[14]

ישראל כזיקית המחליפה צבעים – בין הדם הפלסטיני לנורמליזציה עם מדינות ערב[15]

קריקטורות המייחלות לסופה של ישראל

כמה מהקריקטורות מתייחסות לישראל כישות שאין לה זכות קיום ואשר סופה קרב.

קריקטורה תחת הכותרת "אתם עתידים להסתלק": היהודים יעזבו את פלסטין "בקרוב מאד"

כשעל גבם "ההיסטוריה המסולפת" שלהם, "הצהרת בלפור" ו"הבטחת טראמפ"

 [קרי, עסקת המאה]. הזקנה הפלסטינית אומרת לדמות היהודי שעוזב: "לך לעזאזל"[16]

קריקטורה שפורסמה במהלך מבצע שומר החומות: לוחמים פלסטינים חמושים יביאו את "היום בו תיפול ישראל"[17]

דגל ישראל הולך ומתכלה על רקע קיום "מצעד הדגלים" בירושלים[18]

ישראל כנאצית

בחלק מהקריקטורות מתוארת ישראל כנאצית. אחת הקריקטורות שהתפרסמה ב-10.4 הציגה את בתי הכלא בישראל כמחנה ההשמדה אושוויץ. הקריקטורה פורסמה בעקבות שחרורו של האסיר הפלסטיני, מנצור אל-שחאתית, מן הכלא הישראלי במצב נפשי קשה ואובדן הזיכרון תחת הכותרת "אסיר פלסטיני לא מכיר את אימו עקב עינויים בבתי הכלא [הישראלים]." זאת למרות שכבר בעת שחרורו האשימו גורמים פלסטינים וערביים את מנהיג התנועה ברצועת עזה, יחיא אל-סינואר באחריות למצבו וטענו כי הסיבה לכך היא האלימות כלפיו מצד אסירים מתנועת חמאס, עקב סכסוך שהתגלע בינו לבין אל-סינואר. [19]  

בתי הכלא בישראל מוצגים כמחנה ההשמדה אושוויץ[20]

צנחנים ישראלים צונחים אל קברם מדגל ישראל המתכלה, שבמרכזו צלב קרס[21]