המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב מצרי: ההתקרבות בין תורכיה למצרים - משיקולים פוליטיים זמניים ולא תוביל לפיוס ביניהן
13/6/2021


כותב מצרי באתר תורכי: ההתקרבות בין תורכיה למצרים

מונעת משיקולים פוליטיים זמניים ולא תוביל לפיוס בין השתיים

 

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות משמעותית ביחסים בין תורכיה ומצרים, זאת לאחר שנים ארוכות של מתיחות ועוינות קשה, שנבעה בעיקר מהתמיכה והחסות שמעניקה תורכיה לתנועת האחים המוסלמים שהוצאה מחוץ לחוק במצרים ונחשבת ליריב המר של שלטון אל-סיסי.[1]

 

ב-10.4.21 שוחחו שר החוץ מצרי סאמח שוכרי ושר החוץ התורכי מולוד צ'אווש אור'לו בטלפון וחמישה ימים לאחר מכן, ב-15.4.21, הכריז צ'אווש אור'לו על "עידן חדש" ביחסי המדינות והוסיף כי משלחת תורכית הוזמנה לקהיר בחודש מאי, כדי לדון בנרמול היחסים בין שתי המדינות ובהחזרת השגרירים.[2] ואכן, ב-5.5.21 ביקרה משלחת של משרד החוץ התורכי בקהיר, שם דנה במשך יומיים עם בכירים ממשרד החוץ המצרי על היחסים בין המדינות ועל סוגיות אזוריות בעלות עניין משותף.[3]

 

למעשה, כבר באוגוסט 2020 החלו להופיע בתקשורת הערבית דיווחים על מאמצי תיווך ומגעים בין שתי המדינות בניסיון להגיע להבנות בנושאים שבמחלוקת.[4] כמה שבועות לאחר מכן, בספטמבר 2020, בכירים תורכים בהם יאסין אקטאי, יועצו של נשיא תורכיה ארדואן, וכן שר החוץ התורכי צ'אווש אור'לו, אישרו דיווחים אלה, וגם ארדואן עצמו קרא לדיאלוג עם מצרים.[5]

 

ההתקרבות בין המדינות השתקפה בחודשים האחרונים בעיתונות המצרית שבהדרגה הפסיקה לפרסם תכנים אנטי-תורכיים כפי שעשתה במשך השנים האחרונות. נראה כי גם תורכיה מצידה מרסנת את השיח התקשורתי האנטי-מצרי משטחה.[6] לאחרונה דווח כי השלטונות התורכים הורו לערוצי טלוויזיה שנמצאים בבעלות האחים המוסלמים ומשדרים מאיסטנבול, לחדול מהביקורת וההסתה שלהם נגד מצרים.[7] גורמים במשטר התורכי ובתנועת האחים המוסלמים אישרו דיווחים אלה.[8] כמו כן, תורכיה ומצרים מנהלות בחודשים האחרונים מו"מ על הגבולות הימיים ביניהן ומשאבי הגז בים התיכון, ונראה שגם בתחום זה ישנה התקדמות.[9] ביטוי נוסף להתקרבות בין המדינות ניתן לראות בהסכם שהושג בלוב בפברואר 2021 והביא להקמת ממשלת אחדות ולרגיעה בלחימה שהתנהלה במשך שנים בין המחנה בראשות ח'ליפה חפתר שנתמך על ידי מצרים, לבין ממשלת ההסכמה בראשות סראג', שנתמכה על ידי תורכיה.

 

מכמה דיווחים עולה כי מצרים מפקפקת ברצינות כוונותיה של תורכיה לפיוס עם משטר אל-סיסי, ולפיכך דורשת ממנה לנקוט צעדים מעשיים ברורים שיוכיחו את רצינותה, ובכללם: אי התערבות בעניינים הפנימיים של מצרים, הכרה בלגיטימיות של משטר אל-סיסי בו הטילה ספק במשך שנים, הוצאת כוחותיה הצבאיים מלוב ואף גירוש האחים המוסלמים משטחה או הסגרתם למצרים.[10] יתרה מזו, שה"ח המצרי שוכרי אמר ב-15.3.21 בנאום שנשא בוועדת קשרי החוץ של הפרלמנט המצרי כי מצרים מצפה לראות "שינוי אמיתי במדיניות התורכית" וכי "דיבורים אינם מספיקים אלא הם צריכים להיות מלווים במעשים".[11] בהקשר זה פורסמו לאחרונה דיווחים שאמינותם לא ברורה, לפיהם תורכיה כבר החלה לשלול אזרחות תורכית מחברי האחים המוסלמים ואף החלה לגרשם משטחה, זאת לאחר שנים בהם סיפקה להם מקלט.[12] כמו כן ישנם דיווחים כי בכירי האח"ס כבר החלו לבחון אפשרות להעתקת מקום מושבם מתורכיה למדינה אחרת.[13]

 

צעדי ההתקרבות בין תורכיה למצרים לאחר שנים של יריבות מרה עוררו שיח בתקשורת הערבית ופרשנים רבים ניסו להסביר את התפנית שחלה ביחסי המדינות והסיבות לה. אחד מהם הוא הכותב המצרי שמס מחמוד שפרסם ב-27.3.21 מאמר תחת הכותרת "ארדואן ואל-סיסי – התקרבות או פיוס" באתר התורכי בשפה הערבית www.turkpress.co. במאמרו טען מחמוד כי ההתקרבות בין שתי המדינות אינה משקפת פיוס אמיתי אלא מונעת בעיקר מאינטרסים כלכליים ומהצורך של שני המשטרים לשמר את התמיכה הציבורית בהם ולמנוע תסיסה מבית. לדבריו, מבחינת תורכיה מדובר בפרגמטיות מוגבלת שנועדה לשרת את ענייניה הפנימיים, מבלי לוותר על ערכיה ועל האינטרסים המהותיים שלה בתחום מדיניות החוץ.

 

שמס מחמוד[14]


להלן תרגום קטעים מהמאמר:

 

"מי שמתבונן היום ביחסים בין מדינות, מבין כי הם מתבססים על אינטרסים ועל פרגמטיות, ש[משקלם] עולה או יורד בהתאם ל[זהות] היריב, ל[מהות] העקרון ולרווח [הצפוי מעצם קיומם של יחסים אלו ומרמתם]. אם מדינה כמו ארה"ב, על כל עוצמתה והשפעתה הצבאית, הכלכלית והתקשורתית, נאלצת [לעיתים] לוותר על כמה מעקרונותיה ומקווי הפעולה הכלליים שלה כדי לשמור על האינטרסים שלה ולהסתפק במלחמת הצהרות ובגינויים חסרי תועלת ובה בעת לחתום בגלוי ולעיני המצלמות על הסכמים ביטחוניים וכלכליים גדולים, עם אותן מדינות שעליהן היא מותחת ביקורת על אחת כמה וכמה שמדינה כמו תורכיה יכולה לעשות זאת גם כן.

 

עם כל קיצוניותו של המשטר המצרי, ולמרות המתקפה התקשורתית שהוא [מנהל] נגד תורכיה, יחד עם בעלות בריתו, סעודיה ו[איחוד] האמירויות... הוא מעוניין מאוד ביחסים כלכליים חזקים עם תורכיה, כדי לשמר את אחד ממקורות ההכנסה שבאמצעותם הוא משלם למוסדות שתומכים בו מבית ומייפים את תדמיתו כלפי חוץ...

 

ההבדל המהותי בין [מנהיג] פרגמטי אחד לאחר, הוא שאחד מהם מאמין בפרגמטיות כעיקרון שורשי והאינטרס הוא נר לרגליו תמיד, גם אם ייאלץ למכור למענו את דתו ואת שמו הטוב, ואילו השני שם את הפרגמטיות למטרה שהוא חותר אליה [רק] כשהנסיבות וההתפתחויות מאלצים אותו לשנות את קווי הפעולה שלו, כדי לשמור על מה שחשוב מבחינתועבור הראשון, הפרגמטיות היא סגנון חיים ולמענה הוא מוכן לשנות את עורו ואת דתו ועבור השני הפרגמטיות מוגבלת, משום שיש לו עקרונות-על או אידיאולוגיה נשגבה, שחשובים יותר מהפרגמטיות ומדרישותיה.  

 

מההיסטוריה ומהעמדות של מפלגת הצדק והפיתוח התורכית ושל מנהיגה, רג'פ טייפ ארדואן, ניכר כי הם משתייכים לקבוצה השנייה ולא לראשונהלשיטתה של הקבוצה הראשונה, הפרגמטיות הפוליטית הייתה מחייבת את מפלגת הצדק והפיתוח ואת נשיא תורכיה להסתפק בגינוי ההפיכה [של עבד אל-פתאח אל-סיסי] במצרים [עת הדיח את שלטון האחים המוסלמים בראשות הנשיא מורסי, בשנת 2013] ובאירוח חלק מהאופוזיציה [המצרית] על אדמת [תורכיה], אך זאת מבלי להסלים את שיח העוינות כלפי המשטר המצרי. [זאת] משום שהתועלת הפוליטית והכלכלית שתורכיה [יכולה] להפיק ממשטר כמו המשטר המצרי, גדולה בהרבה מ[התועלת שב]ריצוי קבוצת אופוזיציונרים [מצרים] חסרת כל משקל או השפעה... כך, על פי [אותה] פרגמטיות, היה על תורכיה לנטות במשבר המפרצי האחרון לצד סעודיה, [איחוד] האמירויות ויתר מדינות המצור, במקום לעבר קטר, שכן אז היא הייתה מפיקה מכך [רווח] כפול מזה שהפיקה מקטר...[15] 

 

ואולם, המדיניות התורכית החדשה שואפת לבנות יחסים חזקים עם בעלי ברית אמיתיים, כדי ש[תורכיה] תוכל לסמוך עליהם במלחמתה האמיתית נגד הפרגמטיות של הקפיטליזם [המערבי] ולהקל את הלחצים שמופעלים עליה [ברמה] האזורית והעולמית ולשמור על גבולותיה מפני מניפולציה בינלאומית... זה מה שגרם לה לחתור ברצינות [להקמת] קואליציה שתכלול את איראן, מלזיה, קטר, פקיסטן ואינדונזיה; לסייע לאזרים במלחמתם האחרונה נגד ארמניה;[16] להתייצב בתוך שטחי עיראק וסוריה; לשלוח פריגטות כדי ללוות את ספינת [הקידוח] ערוג' ריס [Oruç Reis] במזרח הים התיכון[17] ולחתום על הסכמים ביטחוניים וימיים עם ממשלת ההסכמה הלובית הלגיטימית.[18]

 

פרגמטיות הייתה אמורה להטות [את תורכיה] להפחתת [המתיחות הפוליטית] עם יורש העצר הסעודי [מוחמד בן סלמאן], כאשר [האחרון] הפגין פתיחות וידידות כלפי התורכים, לאחר משבר ההתנקשות בג'מאל ח'אשוקג'י, אך קרה ההיפך. פרגמטיות הייתה אמורה גם להטות [את תורכיה] לטובת ישראל בנושא ירושלים ולטובת המשטר [של בשאר אל-אסד] בנושא המהפכה הסורית...  


נשאלת השאלה: מה גורם למפלגה כמו הצדק והפיתוח או לנשיא כמו רג'פ [טייפ] ארדואן לפנות [בשלב הנוכחי] לפרגמטיותאם נתבונן היטב, ניווכח שמועדי הבחירות, המצב [הפוליטי] הפנימי, וסקרי דעת הקהל... מספקים מידע לכל משטר בר דעת [שמסייע לו להחליט] אם לשנות את קווי הפעולה שלו או להתמיד בהם, ומעריכים את מידת הצלחתם או כישלונם ואת מידת השפעתם השלילית או החיובית על העם שהולך להצביע... 

 

מי שבוחן היטב את המצב של תורכיה מבין כי ההישגים של מפלגת הצדק והפיתוח בזירה הפנימית ובזירה החיצונית, כמו גם הפרויקטים שתורכיה החדשה שואפת להמשיך בהם, מאלצים את המפלגה ואת הנשיא לנקוט ברגיעה ולעשות כמה ויתורים במקום לאבד את כל [מה שהיא השיגה עד כה]! ...

 

מדוע כעת?

 

תורכיה פעלה במרץ בתחום מדיניות החוץ לאחר [סיום] תקופת ה-"אפס בעיות",[19] במיוחד בזמן גלי 'האביב הערבי', והוכיחה לכולם כי ביכולתה להכריע או לשנות את השיקולים הבינלאומיים והאזוריים, ולנגח את [המעצמות] הגדולות בעוצמה בשטח ובשדה [הקרב], ולא רק באמצעות הצהרות או מהלכים פוליטיים. במיוחד לאחר כישלון ההפיכה הצבאית האחרונה נגדה, שארה"ב וכמה מדינות ערביות ואירופיות תמכו בה, כספית ותקשורתית.

 

[בנוסף], תורכיה רשמה הישגים גדולים נגד ה-PKK, תוכניותיו ותומכיו הבינלאומיים באמצעות כניסתה לשטחי סוריה; כמו כן היא רשמה הישגים [בים התיכון] מול מצרים ויוון הזוכות לגיבוי אירופי, לאחר שתמכה בממשלת ההסכמה בלוב; היא הצליחה להבטיח את גבולותיה עם עיראק, סוריה ואיראן באופן מתקבל על הדעת; והיא הפגינה מידה של שוויון [כוחות] 'ממשי' מול הרוסים והאמריקאים בכמה מצבים. אך, כל הנושאים האלה שתורכיה נאלצה להתערב בהם בו זמנית בהתאם לפרגמטיות המוגבלת שלה השפיעו בבירור על מצבה הכלכלי. לכן תורכיה מנסה [כעת] להוריד מעל עצמה את הלחץ, כדי שתוכל להמשיך [לגבות כלכלית את החלטותיה], מאחר וכעת היא כבר מסוגלת לקדם מדיניות של מקל וגזר ברמה האזורית והבינלאומית.


הבוחר התורכי שעליו נשענים מפלגת [הצדק והפיתוח] והנשיא [ארדואן] לא מצביע רק על סמך השתייכותו האידיאולוגית. חלק מהתורכים המשתייכים לזרם האסלאמי או לזרם החילוני מצביעים לארדואן, לא מתוך אהבה אליו או למפלגתו, אלא משום שמידת החופש בתקופת שלטונו גדולה בהרבה מזו שבתקופה הכמאליסטית. כמו כן, חלק מהתורכים שמתנגדים אידיאולוגית ל[רג'פ] טייפ ארדואן נאלצים להצביע לו משום שהזינוק הכלכלי שהוא השיג ושהם הפיקו ממנו תועלת עדיפים בהרבה מאשר הימור רע על יריביו...


לכן, ההתקרבות האחרונה בין מצרים לתורכיה היא תוצאה של לחצים גדולים שמופעלים על שתיהן, שאילצו כל אחת מהן לבחון את האינטרסים שלה. [ההתקרבות] החלה עם הפיוס הלובי[20] והיא נעשתה גלויה בסוגיית הים התיכון. מצרים מבודדת היום, והיא מנוצלת אפילו בידי בעלות בריתה הקרובות ביותר, כפי שעשו ישראל ויוון כשחתמו ביניהן על הסכם שמצרים הודרה ממנו.[21] כך נהגו גם סעודיה ו[איחוד] האמירויות כלפי מצרים בחודשים האחרונים; וכך גם באשר למשברים האחרונים, כמו משבר סכר הנהדה שמהווה איום ממשי על המשטר המצרי, משום שהעם המצרי נמצא על סף פיצוץ. כל מה שחסר לו כדי להתקומם ולו באמצעות מקלות ואבנים, הוא צימאון חדש בנוסף לצימאון הכלכלי, הפוליטי והריבוני שבו הוא שרוי מאז עליית כוכבי ההפיכה הצבאית 'החדשה' [של שנת 2013]...

 

רצונה של תורכיה לשקם ולחזק את כלכלתה אשר מסייעת לה לגבות את החלטותיה הצבאיות ואת מיזמי הפיתוח שלה, ו[בכך] להרגיע את הבוחר התורכי מאלץ אותה למתן את טון הדיבור שלה עם גורמי חוץ ברמה האזורית והבינלאומית, לנסות להגיע להסכמים אזוריים ובינלאומיים חדשים, שבהם יהיו לתורכיה זכויות יתר, פריבילגיות והשפעה. זאת, לאחר שהוכיחה לבעלות בריתה ולאויביה כי היא אויבת חזקה למי שנוהג כלפיה באיבה ובעלת ברית נאמנה למי שנותנים אמון בה ובשותפיה.


עם זאת, השוני הרב בין עמדות תורכיה ומצרים, רצון המשטר המצרי 'לנקום' בתורכיה ורצונה של תורכיה 'לחנך' את המשטר המצרי, הופכים את יחסי השתיים למתוחים באופן תמידי ולתלויים בתמיכה החיצונית במצרים ובמצב הכלכלי בתורכיה. [הדבר] הופך את מה שקורה עכשיו [ביניהן] להתקרבות [המבוססת על] אינטרסים בלבד, ולא לפיוס [אמיתי], או לפיוס בסגנון ה'פיוס המפרצי', שאף צד [בו] לא מאמין לצד האחר, במיוחד לאחר אותם גלי איבה שכמעט הסתיימו בפשיטה צבאית לקטר ובהפיכה צבאית נגד [רג'פ] טייפ ארדואן ומפלגתו".[22]



[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.4.2021, 15.4.2021, 16.4.2021

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.5.2021

[4] https://arabi21.com, 24.8.2020; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 28.8.2020

[5] https://rassd.com, 13.9.2020; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 18.9.2020;www.raialyoum.com , 18.9.2020

[6] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 15.10.2020

[8] https://twitter.com/samykamaleldeen, www.alarabiya.net, 18.3.2021; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 21.3.2021; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 22.4.2021

[9] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 3.3.2021; https://www.raialyoum.com, 3-4.3.2021; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 7.3.2021, 22.3.2021, 30.3.2021

[10] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 10.3.2021; https://gate.ahram.org.eg/, https://arabi21.com/, 13.3.2021; https://www.raialyoum.com, 10.4.2021; www.alarabiya.net, 14.4.2021, 16.4.2021

[11] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 14.3.2021

[12] www.alarabiya.net, 25.11.2020, 3.12.2020, 25.1.2021

[13] www.alarabiya.net, 11.3.2021, 14.4.2021, 21.4.2021; https://www.raialyoum.com, 10.4.2021

[15] על מעורבות תורכיה במשבר המפרצי מול קטר ראו בדוח ממרי: הפיוס המפרצי – ניצחון ברור לקטר בהסכם שעתידו מעורפל, 20.1.21

[16] עוד על מעורבות תורכיה בסכסוך בנגורנו קרבאך ראו בדוח ממרי: דיווחים בסוריה: תורכיה שולחת לוחמים מהאופוזיציה הסורית כדי לסייע לאזרבייג'ן מול ארמניה, 2.10.20

[17] תורכיה שלחה את ספינת הסקר ערוג' רייס לאזור בים התיכון הנתון במחלוקת בין תורכיה ליוון, בליווי ספינות מחיל הים התורכי. אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 13.8.2020

[19] "אפס בעיות עם המדינות השכנות" היה הכינוי שניתן למדיניות מדיניות החוץ התורכית בראשית שלטונה של מפלגת הצדק והפיתוח.

[20] באוקטובר 2020 נחתמה הפסקת אש בין שני הצדדים היריבים במלחמת האזרחים הלובית.

[21] הכוונה למזכר הבנות שנחתם בין יוון, קפריסין וישראל במרץ 2021, לחיבור בין רשתות החשמל של שלוש המדינות.

תגיות