המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התקשורת הערבית שבה ומדווחת על מגעים מדיניים בין סוריה וישראל בחסות רוסית
19/2/2021


התקשורת הערבית שבה ומדווחת על מגעים מדיניים בין סוריה וישראל בחסות רוסית


מאת א. פרי


בשבועות האחרונים דיווחו כמה כלי תקשורת ערביים כי רוסיה פועלת לנרמול היחסים בין סוריה וישראל וכי לאחרונה היו חילופי מסרים בנושא זה בין שתי המדינות. כמה מהדיווחים אף טענו כי התקיימה פגישה בין נציגים ממשטר אסד לנציגים ישראלים בבסיס האווירי הרוסי חמימים שבחוף הסורי ובכללם ראש המשרד לביטחון לאומי הסורי, עלי ממלוכ והרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט. על פי הדיווחים, במהלך הפגישה ישראל דרשה את הוצאת הכוחות האיראנים, חזבאללה והמיליציות האיראניות מסוריה, בעוד סוריה דרשה לקבל בתמורה לנורמליזציה תמיכה בהמשך שלטונו של משטר אסד, ביטול הסנקציות נגדו ומתן סיוע כלכלי לסוריה.

 

משטר אסד ושופריו הכחישו את כל הפרסומים בנושא וטענו כי מדובר בשקרים אותם מפיצים כלי תקשורת של מדינות התומכות בנורמליזציה עם ישראל. זאת במטרה לערער את אמינות עמדתו של המשטר כלפי ישראל וליצור מצג שווא, לפיו גם פני סוריה לנורמליזציה עם ישראל.

מנגד, השחקן הסורי המפורסם, דוריד לחאם, שמזוהה עם המשטר הסורי וידוע כבעל עמדות קשות נגד ישראל, אמר בראיון לרשת CNN בערבית כי הנורמליזציה "מגיעה" ושהוא אינו מתנגד לכך בתנאי שתבוצע על פי תנאי יוזמת השלום הערבית מ- 2002.[1] ייתכן כי דבריו נאמרו בתמיכת משטר אסד.

 

כותבים סורים המזוהים עם האופוזיציה שהתייחסו לנושא, התמקדו בשאלה האם שלום עם ישראל בעת הזו יועיל או יזיק למשטר אסד.

 

יצוין כי גם בסתיו 2020, ובפרט בחודש אוקטובר, דנו כמה עיתונים ערביים בנושא חידוש המו"מ לשלום בין סוריה וישראל וכי גם אז הכחיש המשטר הסורי את הדיווחים והדגיש כי הוא מתנגד לכל הסכם עם האויב הישראלי.[2]

כמו כן, יצוין כי רוסיה מתווכת בכמה נושאים הומניטריים בין ישראל לסוריה, ובהם עניין שחרורה של צעירה ישראלית שנכנסה לאדמות סוריה.[3] בנוסף על פי דיווחים באתרי אופוזיציה סורים, רוסיה עורכת חיפושים אחר שרידי גופות חיילים ישראלים במחנה הפליטים ירמוכ בדרום דמשק כדי להעבירם לישראל.[4]

 

סוריה וישראל[5]


 

דוח זה יסקור את הדיווחים החדשים על קידום המגעים בין סוריה וישראל ותגובות המשטר הסורי והאופוזיציה לכך.


דיווחים: חילופי מסרים בין סוריה וישראל בחסות רוסיה, בניסיון לקדם נורמליזציה ולהוצאת איראן מסוריה

הדיווחים על ניסיונות לקדם הסדר בין סוריה וישראל, שכאמור החלו כבר באוקטובר 2020, שבו וצברו תאוצה בסוף דצמבר 2020. ב- 20.12 דיווחה העיתונאית הלבנונית-אמריקאית, ראר'דה דורר'אם, כי רוסיה הציעה למשטר הסורי עסקה שתוביל לפתרון המחלוקות שלו עם ישראל. לדבריה, רוסיה סבורה כי גם איראן צריכה להיות צד בעסקה בשל יחסיה ההדוקים עם המשטר הסורי, וכי קלפי כוח שבידי הרוסים, כמו הסכמי נשק עם איראן ותפקיד חשוב בגורל הסכם הגרעין האיראני, יאפשרו להם לדרוש מאיראן לצמצם את נוכחותה הצבאית בסוריה, ובאופן ספציפי באזור דמשק, כדי שרוסיה תוכל לתת חסות להבנות סוריות-ישראליות-איראניות. דורר'אם העריכה כי רוסיה דנה על עסקה זו עם ישראל לפני שהציעה אותה למשטר הסורי.[6]

 

במקביל, ב- 21.12 דיווח האתר הסעודי הליברלי אילאף מפי קצין ישראלי בכיר בעילום שם כי סוריה מעבירה מסרים לישראל, מתוך כוונה להגיע להסדר עמה. לדבריו, "אסד רוצה להתקרב לציר הסוני כדי לפרוע את חובותיו לאיראן ולהוציאה מסוריה. הוא מבין שישראל יכולה לעזור לו בכך מול ארה"ב ומול הציר המפרצי והסוני. כעת הוא רואה בנו [קרי, בישראל], בדומה לרוסים, גשר לארה"ב ולמדינות המפרציות והסוניות. אסד... לא יבוא לעשות שלום מחר. הוא מוכן עכשיו לדבר כדי לחזק את משטרו, לשוב לליגה הערבית... להגיע למצב של אי לוחמה עם ישראל ובהמשך לדון בעניין הגולן ונושאים אחרים... מה שחשוב הוא הסיכוי ש[אסד] יהיה מוכן לפרק את הציר האיראני...".[7]

 

כמה שבועות לאחר מכן, בינואר 2021 דיווחה גם רשת אל-ערביה הסעודית מפי גורם דיפלומטי רוסי, כי בין סוריה וישראל מתקיימים מגעים בחסות רוסיה ובעידודה.[8] היומון המקוון ראי אל-יום שפועל מלונדון, דיווח ב-19.1.21 על הדלפות בדבר הצעה שהגישה ישראל לאסד בדצמבר 2020, באמצעות מתווך. על פי הדיווח, הצעה זו כללה מתן ערבות ישראלית ואמריקאית להוצאת הכוחות התורכים מצפון סוריה; לנסיגת הכוחות האמריקאים ממזרח סוריה ולהשבת ההשפעה הסורית על לבנון. כל זאת בתמורה להסכם שלום עם ישראל שיותיר את הגולן בידי ישראל ויכלול את הוצאת הכוחות האיראנים וחזבאללה מסוריה. לפי הדיווח, אסד סירב להצעה.[9]

 

היומון אל-ערבי אל-ג'דיד, שבבעלות קטר ויוצא לאור בלונדון, דיווח כי בביקורו של שר החוץ הסורי, פייסל אל-מקדאד, במוסקבה בחודש דצמבר האחרון, העביר לו הצד הרוסי את הדרישה הישראלית להרחקת איראן מדרום סוריה וכי בתמורה לכך המשטר הסורי יקבל סיוע כספי לסגור את חובותיו לאיראן ותימצא דרך להשאיר את בשאר אל-אסד בשלטון בהסכמה בינלאומית.[10]

 

מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם טען גם כן שנושא הנורמליזציה בין סוריה וישראל נדון בפגישות רוסיות-סוריות במוסקבה ובדמשק וכי במסגרת הדיון שאלו נציגי המשטר אודות התמורה שיקבל והאם זו תכלול גם את הסרת הסנקציות האמריקאיות נגדו, שהרי נרמול יחסים עם ישראל יוביל בהכרח ליציאת האיראנים מסוריה.[11]

 

דיווחים על פגישה סורית-ישראלית בבסיס צבאי רוסי בסוריה

בנוסף, התפרסמו דיווחים גם על פגישה שהתקיימה בין נציגים סורים וישראלים. ב- 14.1.21 דיווח ערוץ אל-חדת' השייך לרשת אל-ערביה כי משלחת של המשטר הסורי נפגשה עם משלחת ישראלית בחסות רוסית בבסיס חמימים הרוסי בסוריה. עוד דווח כי קודם לפגישה זו נפגשו הצדדים בקפריסין, מבלי שצוין מועד האירוע.[12]

 

מכון המחקר ג'סור המזוהה עם האופוזיציה הסורית ונמצא בתורכיה, הוסיף פרטים על הפגישה בבסיס חמימים. לפי הדיווח של המכון מה-18.1.21,  הפגישה התקיימה בחודש דצמבר 2020 כשמהצד הסורי נכחו בה ראש המשרד לביטחון לאומי, עלי ממלוכ, ויועצו המיוחד לעניינים ביטחוניים ואסטרטגיים, בסאם חסן, בעוד מהצד הישראלי נכחו הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט ואיש המוסד לשעבר, ארי בן מנשה. בנוסף נכח בפגישה מפקד הכוחות הרוסים בסוריה, אלכסנדר צ'ייקו. מכון המחקר הוסיף, בדומה למה שדיווח האתר הסעודי אילאף בדצמבר 2020, כי המשטר הסורי דרש במהלך הפגישה לחדש את יחסיו עם הציר הסוני-ערבי ולהבטיח את חזרתו לליגה הערבית, לקבל סיוע כספי להחזר חובותיו לאיראן כדי שיוכל להוציא את כוחותיה מסוריה, לקבל תמיכה להמשך שלטונו ולבטל את הסנקציות נגדו. בתמורה, כך לפי המכון, דרש הצד הישראלי לפרק את "ציר ההתנגדות", להוציא את איראן, חזבאללה והמיליציות הזרות מסוריה לגמרי, להקים ממשלה סורית שחציה מהאופוזיציה ולארגן מחדש את המוסדות הצבאיים והביטחוניים של המשטר.

 

להערכת המכון, הפגישה הסורית-ישראלית "היא ראשיתו של ערוץ שרוסיה דוחפת לכינונו וההערכה היא כי הוא יתרחב במידה רבה בשנת 2021, משום שרוסיה סבורה כי יחסים ישירים בין משטר אסד לבין תל אביב יוכלו להוות גלגל הצלה למשטר ולמאמציה בהמשך להשיג אישור בינלאומי לתוכנית הפתרון המדיני שלה בסוריה". אשר לתועלת שיפיק מכך המשטר הסורי, העריך המכון, כי "שלום עם ישראל הוא פתרון אידיאלי [שיאפשר] למשטר אסד להיחלץ מהמצור הדיפלומטי והכלכלי שהוא חווה זה כעשור ולתת לו הכשר לצלוח עשורים נוספים בשלטון, אלא אם יתרחש פיצוץ עממי או שייווצרו תנאים אחרים שלא ניתן לצפותם."[13]


המשטר הסורי: הדיווחים על מגעים עם ישראל - ניסיון לטשטוש עמדתנו נגד כיבושיה

בדומה להכחשה שפרסם באוקטובר 2020, גם הפעם דחה משרד החוץ הסורי את הדיווחים על המגעים המתנהלים עם ישראל. מקור רשמי במשרד מסר לסוכנות הידיעות הסורית הרשמית סאנא כי "הרפובליקה הערבית הסורית מכחישה באופן נחרץ את הידיעות השקריות שמפיצים כמה כלי תקשורת 'מטעם' על קיום פגישות סוריות-ישראליות במקום כלשהו, ומבהירה שפרסומן הוא ניסיון כושל מצד מממני העיתונים הללו לעורר ספק לגבי עמדותיה העקרוניות והקבועות של סוריה ביחס לכיבוש הישראלי... הכוחות שעומדים מאחורי השקרים הללו הם אותם כוחות שרצים, חסרי נשימה, לנורמליזציה עם הישות הזו ומנסים לגרור את כל האזור לבריתות ציוניות-מערביות - פעם באמצעות הטלת אימה ופעם באמצעות פיתוי - ומשהם נכשלים בכך, הם פונים לפרסום חדשות כזב".[14]

 

במקביל פורסמו בעיתונות הסורית הממסדית מאמרים שתקפו את כלי התקשורת הערבים שדיווחו על פגישות בין נציגים מסוריה ומישראל. אחמד חמאדה, מנהל המערכת לעניינים מדיניים ביומון אל-ת'ורה, השתלח במאמרו ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, שציטט את הדיווח של מכון המחקר ג'סור. הוא כתב: "הכתבה המסולפת מפיצה טענות כזב שבסיס חמימים אירח פגישה סורית-ישראלית בחסות רוסיה, כדי לדון בכמה נושאים שאולי האירוני ביותר שבהם והמעורר צחוק ובוז יחדיו, הוא הטענה על קיום דיון בדבר חזרת סוריה לליגה הערבית - עם מי? עם הישות הישראלית!! לאיזו רמה של טמטום הגיעו אנשי מכון 'המחקר' ואלו שהכינו את כתבת 'התחקיר' כשהאשליות הוליכו אותם לרמה הזאת של בדיה ושקר נתעב וזול שהניעה אותם לפברק נושאים שנידונו אולי במוחותיהם הרקובים ובראשיהם שאין בהם דבר זולת בוגדנות!... מכיני הכתבה השקרית שכחו שרק לפני ימים בודדים היתה תוקפנות ישראלית נגד דיר אל-זור ואל-בוכמאל [הכוונה לתקיפה ישראלית שבוצעה ב- 13.1.21 נגד כוחות סורים ומיליציות פרו-איראניות בערים דיר אל-זור ואל-בוכמאל במזרח סוריה ושלפי דיווחים מספר הנפגעים בה עמד על כ- 80][15] שבוצעה משום שסוריה אינה חדירה לנורמליזציה המטונפת [עִמה] ומשום שהיא השפילה את שליטי ארה"ב וישראל... לא נותר אפוא באמתחתם של נותני החסות לתוקפנות נגד סוריה ולו אמצעי אחד מוכָּר של הטעיה והולכת שולל, או אמצעי מטונף אחר שהם לא השתמשו בו כדי לממש את יעדיהם הקולוניאליסטיים בסוריה. לכן, כלי התקשורת והוגי הדעות שלהם בדו את השקרים והפיצו שמועות כדי לסלף את העובדות ובכך להסיח את הדעת מהאמת אודות הטרור, תומכיו ומפעיליו וכדי להעסיק את דעת הקהל בסיפורים הוליוודיים מופרכים..."[16]

 

בדומה לכך כתב גם עבד אל-רחים אחמד, בעל טור ביומון אל-ת'ורה: "בצל ההסתערות של חלק מהמשטרים הערבים על נורמליזציה חינמית עם האויב הישראלי, שתופס בכוח הזרוע את אדמת פלסטין ואת הגולן הסורי הכבוש, נחלצו כמה משופרי התקשורת שקשורים לאותם משטרים, כדי לקדם את הנורמליזציה מצד אחד וכדי להצדיק [מן הצד השני] את הקריסה המוסרית והאנושית הזו, באמצעות פברוק ידיעות על פגישות סוריות-ישראליות ובכך לאותת שכל המדינות הערביות הולכות במסלול הזה... לכוחות שמנרמלים יחסים [עם ישראל] ושפועלים בהתאם לפקודות הממשל האמריקאי, אין החלטה עצמאית ואין ביכולתם לסרב ללכת במסלול זה, ולכן הם לא במקום [בו יוכלו] לדבר על סוריה או להנחות את כלי התקשורת שלהם לפברק ידיעות עליה, בייחוד משום שכאשר דמשק קיימה שיחות [עם ישראל] במדריד או במקומות אחרים, היא עשתה זאת באופן גלוי ולא חשאי ולשם יעד אחד [בלבד]: השבת הזכויות לבעליהן."[17]

 

הערכות שונות באופוזיציה הסורית לגבי נכונות משטר אסד לנורמליזציה עם ישראל

כמה כותבים סורים המזוהים עם האופוזיציה התמקדו בניסיון להעריך את כדאיותה של נורמליזציה עם ישראל למשטר הסורי.

 

חאזם נהאר, כותב וחוקר סורי ובעל טור ביומון הלבנוני אל-מודון המתנגד למשטר הסורי, העריך כי משטר אסד יסכים לנורמליזציה עם ישראל רק כאשר החלופה תהיה לאבד את שלטונו. יחד עם זאת הוא טען כי משטר אסד עדיין לא הגיע לשלב הזה ואם יעשה זאת כעת הוא רק יפסיד את בעלי בריתו. הוא כתב: "האם ייתכן שהמשטר הסורי יפנה כעת לעבר נרמול יחסיו עם ישראל כדי לצאת מבידודו?... המשטר כבר הרגיל אותנו שהוא מסוגל לעשות ויתורים לא צפויים מול הזירה החיצונית כאשר הלחצים גוברים עליו, או ליתר דיוק, כאשר אין לו מוצא אחר זולת היענות ללחצים... במצבי לחץ כאלו ייתכן שמדיניות החוץ הסורית תנסה להרוויח זמן. כך למשל, המשטר יכול להביע נכונות לחדש את המו"מ עם ישראל, או לגלות גמישות בנושא השבת הגולן לסוריה [כך שייעשה] בהדרגה ולאורך זמן רב יחסית, תוך שמירה [מצדו] על מרחב תמרון טוב שיאפשר לו להשתחרר מכל התחייבות. בתמרון כזה הוא יצליח כהרגלו, להפחית זמנית, את הלחצים המופעלים עליו בציפייה להתפתחויות אחרות במצב.


לפיכך, לא צפוי שהמשטר הסורי ישנה את עמדותיו בכל הנוגע לישראל ולנורמליזציה עִמה, אלא במקרה חריג ביותר: כשיגיע  לרגע שבו יצטרך לעשות את הבחירה הקשה והברורה בין הסתלקותו מן השלטון, לבין הישארותו בו בתנאי שיגיע לנורמליזציה עם ישראל... סבורני שהמשטר לא הגיע לרגע הזה ואולי גם לא יגיע... למרות רצונו לשווק את עצמו מחדש, אין למשטר [אסד] תועלת בנורמליזציה עם ישראל כעת, בייחוד מכיוון שהדבר ייעשה ללא תמורה והוא יפסיד הרבה יותר ממה שירוויח, אם יופעל לחץ לעבר כיוון זה... נורמליזציה כעת תסבך את המשטר מבחינת הארגון מחדש של מאזני [הכוח שלו] ויחסיו האזוריים והבינלאומיים שעדיין שומרים על קיומו, למרות שבריריותו. אלו אותם יחסים שהוא השקיע בהם רבות, ובפרט עם איראן, חזבאללה, המפלגות הלאומיות הערביות והשמאל הערבי בכלל. הוא עלול להפסיד גם בזירה הפנימית, שכן הבסיס להמשך קיומה של מפלגתו השולטת [קרי, מפלגת הבעת'] הוא עדיין עמדתה המוצהרת בעניין ישראל והנושא הפלסטיני..."[18]

 

מנגד, הכותב הסורי, ר'אזי דחמאן, העריך שהשלום עם ישראל כדאי למשטר הסורי. במאמרו ביומון אל-ערבי אל-ג'דיד, הוא טען כי משטר אסד רוצה "בהסכם דומה לזה שעשתה ממשלת סודאן, [קרי] הסכמה לנורמליזציה [עם ישראל] ללא שום תנאים מוקדמים, בתמורה לפתיחת הדלתות הסגורות בפני אסד. זאת מכיוון שהמשטר  סבור כי מדינות המערב הסתבכו כשהרחיקו לכת בעניין הסנקציות נגדו ודלתותיהן נעולות  [בפניו] כך שלא ייפתחו באמצעות הטקטיקות הקודמות בנוסח שיתוף פעולה מודיעיני ואיום בערעור היציבות בלבנון, אלא [כיום] דרושה מהלומה בסדר גודל של נורמליזציה עם ישראל כדי להפיל את חומת הבידוד שמקיפה את משטר אסד... אסד מהמר על כך שמדינות העולם יברכו על הסכם [הנורמליזציה עם ישראל] ואז יפתחו את כספותיהן כדי להציל את כלכלתו ולשקם כל אבן שהשמיד. [הוא מהמר על כך] שהעולם על מדינותיו וארגוניו ימחק את כל העובדות שנכתבו  אודות התנהגותו האלימה ושיגעונו ו[שהעולם] יוותר על דרישותיו לשלב מעבר [בסוריה], לחוקה חדשה ולהעמדה לדין של פושעי מלחמה [בהתאם להחלטות מועצת הביטחון]... אסד מבין שהוא לא ייכנס למו"מ במסגרתו ימלא אחר תנאים ודרישות. כל מה שנדרש ממנו הוא להסכים לנורמליזציה ולהוציא את המיליציות של איראן מסוריה. פרט לכך הוא זה שיגיש רשימת דרישות: תמיכה כלכלית, הסרת הסנקציות ואולי גם אי התערבות בענייני סוריה בעתיד."[19]



[1] arabic.cnn.com, 12.2.2021

[3] http://sana.sy/, 17.2.2021

[4] damascusv.com, 4.2.2021

[5] www.waseelatv.com, 13.11.2020

[6] www.annaharar.com,  20.12.2020

[7] elaph.com, 21.12.2020

[8] www.alarabiya.net, 21.1.2021

[9] www.raialyoum.com, 19.1.2021

[10] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 28.1.2021

[11] www.syriahr.com, 19.1.2021

[13] jusoor.co, 18.1.2021

[14] http://sana.sy/, 18.1.2021

[15] www.syriahr.com, 13.1.2021

[16] אל-ת'ורה (סוריה), 18.1.2021

[17] אל-ת'ורה (סוריה), 19.1.2021

[18] www.almodon.com, 10.1.2021

[19] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 28.1.2021