המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התבטאויות באיראן נגד תורכיה (ג') – ארדואן חותר תחת שלמותה הטריטוריאלית של איראן
11/1/2021

 

התבטאויות באיראן נגד תורכיה (ג') – ארדואן חותר תחת שלמותה הטריטוריאלית של איראן


מאת: א. סביון ומ.מנזור

הקדמה:

נשיא תורכיה, רג'פ טיפ ארדואן, עורר לאחרונה גל תגובות נזעמות באיראן כאשר ציטט שיר עממי-אזרי שהתפרש באיראן כעלבון ופרובוקציה נגד ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית.

 

ארדואן השתתף ב-10.12.20 בחגיגות הניצחון של אזרביג'אן לשחרור נגורנו-קרבאך מידי ארמניה, ושם קרא בתורכית מן השיר העממי אזרי "אראס": "הם קרעו את [נהר] אראס ומילאו אותו במקלות ובאבנים/ אני לא אפרד ממך, הם הפרידו בינינו בכוח." השיר מקונן על פיצול המחוזות האזריים בין איראן הקאג'ארית לרוסיה הצארית. שטחי הקווקז בהם ממוקמות היום אזרביג'אן, ארמניה וגיאורגיה היו שייכים במאה ה-19 לאמפריה הפרסית הקאג'ארית. בעקבות מפלותיה במלחמות מול רוסיה הצארית הועברו השטחים שמצפון לנהר האראס בהסכמי גוליסתאן (1813) ותורכמנצ'אי (1828) המשפילים לשליטת רוסיה, ובהמשך הוקמה בהם אזרביג'אן העצמאית. השטחים מדרום לאראס נשארו בשליטת איראן, אולם, השטח שאבד לאמפריה הפרסית בשל חולשתה עדיין נתפס בעיני איראנים רבים כבעל זיקה לאיראן. ראו מפה:

 

ההפסדים הטריטוריאליים של פרס לאחר הסכמי גוליסטן ותורכמנצ'אי (משה"ח של ארה"ב)


 

למרות הכחשותיו, ארדואן כיוון בדבריו אל הסנטימנט הלאומי האזרי-תורכי, ככל הנראה, בניסיון לעורר תחושות לאומיות בדלניות בקרב האזרים, הן באיראן והן באזרביג'אן. בצפון איראן מרוכזים שני שלישים מכלל האוכלוסיה האזרית והם מהווים רבע מאוכלוסיית איראן. המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, הוא אזרי במוצאו. אזרביג'אן העצמאית מאכלסת את יתרת שליש האזרים, שהם אמנם שיעים אך ברובם חילונים ומבחינה אתנית, תרבותית ולשונית קרובים לקבוצות התורכיות.

 

יצויין כי במהלך אוקטובר 2020 נרשמו עימותים של תושבים אזרים בצפון איראן נגד כוחות הביטחון שלה. זאת ועוד, בעקבות גילויי תמיכה עממית של תושבי צפון איראן בצד של אזרביג'אן במלחמה מול ארמניה על נגורנו-קרבאך נאלצה טהראן להביע תמיכה פומבית באזרביג'אן השיעית למרות שמסורתית היא בעלת ברית של ארמניה הנוצרית.

לנאום נשיא תורכיה ארדואן בבאקו, אזרביג'אן (10.12.20), ראו קליפ ממרי:



 

תגובת הדוברים האיראניים לפרובוקציה של ארדואן התאפיינה בתחושות עלבון וזעם לנוכח הפגנת הבעלות של ארדואן – יריבה הפוליטי של איראן – על השטח שאיבדה האמפריה הפרסית בשל חולשתה. התגובה האיראנית שיקפה בנוסף חשש מפני מהלך אזרי, בגיבוי תורכי, שיכול לאיים על שלמותה הטריטוריאלית של איראן בגבולותיה הנוכחיים ולעורר מגמות אירידנטיות. מהלך כזה מצד המיעוט האזרי המשמעותי בצפון איראן בדרישה להצטרף לאזרביג'אן העצמאית, עלול להוות תקדים למיעוטים אתניים נוספים בשטחה (דוגמת הכורדים בצפון, הערבים בדרום והבלוצ'ים בדרום-מזרח) להעלות דרישות דומות ולגרום לאובדן חלקים נוספים משטח המדינה האיראנית.

 

ההתגרות הבוטה מצד ארדואן בתחושות הלאומיות ההיסטוריות ובכבודם הלאומי של האיראנים, תוך אזכור נחיתותם הפוליטית והצבאית שבעטייה נקרעו שטחים מן האמפריה הפרסית והחשש שקריאתו תעורר תביעות בדלניות של מיעוטים אתניים בשטחה, גרמה לדוברים הרשמיים האיראניים לצאת בבוטות, נגד ארדואן, זאת לצד תגובה חריפה מצד הציבור ברשתות החברתיות. אם בעבר נראה היה שהביקורת בתקשורת האיראנית על ארדואן, היריב הפוליטי הפרו-אסלאמיסט (בסוריה ובקווקז) מנוהלת מלמעלה כך שתהיה מבוקרת ומצומצמת עתה הוא הוצג בריש גלי בתקשורת האיראנית כמגלומן, סולטן המנסה להחיות את האמפריה העת'מאנית-תורכית על חשבון איראן האסלאמית.[1] גורלו הושווה לגורלם של מוחמד מורסי, איש "האחים המוסלמים" שבתום שנה כנשיא מצרים נשפט ע"י הצבא, ושל צדאם חוסין העיראקי שנשפט למוות והוצא להורג בידי בני עמו. יחד עם זאת, משרד החוץ האיראני בחר להסתפק בנזיפה חמורה בלבד.[2] היומון כיהאן, שופר המשטר, בחר לפרסם אזהרה לארדואן מפני המשך מגמה זו נגד איראן. לעומתו קראו דוברים פרגמטים ורפורמיסטים לנצל את דברי ארדואן כדי לחזק את הזהות האיראנית של המעוטים האתניים, בבחינת החייאת האמפריה הפרסית, או לשתף פעולה עם מדינות נוספות באזור כדי ליצור מסגרת שוק משותף על בסיס כלכלי.

 

דוח זה, השלישי בסדרת הדוחות אודות המתיחות האחרונה בין איראן לתורכיה, יסקור את התגובות באיראן לפרובוקציה של נשיא תורכיה ארדואן באזרביג'אן:

 

תגובות באיראן לפרובוקציה של הנשיא ארדואן כלפיה

א.      התגובה הרשמית: בכירי משה"ח והנהגת איראן

ככלל, תחושות הזעם והעלבון לצד החשש מפני השלכות אופרטיביות שיפגעו בריבונות איראן באו לידי ביטוי בתגובות דוברי משרד החוץ האיראני ויתר הדוברים הרשמיים מן המחנה האידיאולוגי:

 

שר החוץ האיראני זריף: "איש אינו יכול לדבר על אזרבייג'ן היקרה שלנו"

שר החוץ האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, ביטא בטוויטר ב-11.12.20 את תחושת הבעלות של איראן על הטריטוריות שאיבדה ובמסווה של פגיעה בריבונות אזרביג'אן חשף את חששות איראן מפני סיפוח חלקים נוספים מהשטח האיראני אליה:

"לא אמרו לארדואן כי השיר שקרא בטעות בבאקו עוסק בהפרדה הכפויה של האזורים מצפון לאראס ממולדתם איראן! האם הוא לא הבין שהוא מדבר נגד הריבונות של הרפובליקה של אזרבייג'ן? איש אינו יכול לדבר על אזרבייג'ן היקרה שלנו."[3]

                                                  

 

דובר משרד החוץ האיראני: "איראן אינה מאפשרת לאיש לפגוע בשלמותה הטריטוריאלית"

דובר משה"ח האיראני, סעיד ח'טיבזאדה הודיע ב-11.12.20 כי "הבהרנו לשגריר התורכי שעידן התביעות הטריטוריאליות והתרחבות האימפריות נגמר... איראן אינה מאפשרת לאיש לפגוע בשלמותה הטריטוריאלית וכפי שההיסטוריה המפוארת שלה מעידה איראן לא מוותרת ולו במעט על בטחונה הלאומי."[4]

 

יו"ר המועצה לשמירת אינטרסים רזאי: "אם ארדואן מתכוון לאיראן הגדולה ... זה נכון"

גם מוחסן רזאי, יו"ר המועצה לשמירת אינטרסים,  התייחס בטוויטר לבעלות של איראן על השטחים שאיבדה ועל החשש מפני תסיסה בקרב מיעוטים אתנים באיראן שעלולה לגרום למלחמה פנימית באיראן:

"אם בקריאת השיר ​על אראס ארדואן מתכוון לאיראן הגדולה, זה נכון. כי אזרבייג'ן ממוקמת בלב האומה האיראנית ולצד אחיה האחרים: הלורים, כורדים, הבלוצ'ים והערבים. אם בדעתו לחזור על הנסיון הכושל של דאעש בסוריה, זו טעות."[5]


חבר מג'לס ביר'ש: "דרום הקווקז הוא טריטוריה איראנית"

חבר המג'לס מחמוד אחמדי ביר'ש אמר ב-13.12.20 כי דרום הקווקז הוא טריטוריה איראנית וטען כי פעולותיו  "החובבניות" של ארדואן באזור מאפשרות לישראל להשתמש בדרום הקווקז כדי לאיים על בטחון איראן.

 ראו קליפ ממרי 


 

ב.      תגובות יומונים אידיאולוגים ופרגמטים

יומונים אידיאולוגים ופרגמטים בחרו להתמודד עם האיום הפאן-תורכי שהציג ארדואן לאיראן בשתי דרכים: האידיאולוגים באזהרה כלפי ארדואן מפני המשך דרך זו, והפרגמטים/רפורמיסטים הציעו לחדש את מודל המדינה האיראנית כמסגרת גג למיעוטים האתניים הרבים בה:


שופר המשטר כיהאן: "תורכיסטן" היא מילת המפתח שארדואן מנסה לכלול בלקסיקון של העם המוסלמי בתורכיה ושל העמים דוברי התורכית בארצות שבמזרח הים הכספי ובמערבו"

סעדאללה זארעי, מתח במאמר המערכת "בגידת ארדואן במוסלמים שבתורכיה," ב-11.12.20, ביקורת חסרת תקדים על התנהלות ארדואן במרחב האזורי והאשים אותו בגלוי בניסיון לכפות את ההגמוניה של תורכיה ויישום חזון תורכיסטן על העמים דוברי התורכית בקווקז, מהלך שמתנגש עם החזון האסלאמיסטי של איראן המהפכנית לאזור השפעה שלה במרחב המיושם באמצעות ציר ההתנגדות השיעי. כיהאן מתח ביקורת נוקבת על התנהלות ארדואן בסוריה ובעיראק – אזורי השפעה שאיראן רואה בהם שטח שלה, ונסיונותיו לקדם בהם את האינטרסים שלו על חשבון איראן. כיהאן יוצא נגד מהלכי ההתפשטות של ארדואן בטענה שבגד בערכים ובמסר האסלאמיסטי שעל גליו הוא נבחר בהעדיפו את הממד האתני התורכי על פני האסלאמי. להלן עיקרי המאמר:

 

"ניתן לתאר את מדיניות החוץ של תורכיה במהלך קרוב לעשרים שנותיו של רג'פ טיפ ארדואן [בהנהגת תורכיה] במונחים של 'חוסר יציבות' ו'תנודתיות גבוהה'... במאמציה לצמצם את ההבדלים עם שכנותיה ולמנוע פיתרון סכסוכים אזוריים... יחסי תורכיה עם מרבית שכנותיה נמצאים כיום במצב אדום או צהוב. היחסים עם איראן היו במצב כמעט "יוצא דופן", ושתי המדינות ניסו לשמור על יחסים ידידותיים ויציבים. דברי רג'פ טאיפ ארדואן לפני יומיים במצעד הכוחות הצבאיים האזריים לגבי האזורים הקשורים ל"אראס", הרגיזו את השכן היחיד הזה [איראן, איתו היא נמצאת] ביחסי ידידות. כאילו אין מקום במילון שלו [מונחים כגון] קיום יחסים סבירים וידידותיים עם השכנים! תורכיה ממוקמת גיאוגרפית בין מדינות שיחסיה עם רובן מנותקים מאנקרה או במצב הפכפך: בולגריה, יוון, קפריסין, סוריה, עיראק, ארמניה, אזרבייג'ן ואיראן... בתוך זה, לרפובליקה של אזרבייג'ן ולאיראן היו יחסי ידידות עם תורכיה בתקופה זו, שהושפעו בעיקר מהאינטרס של איראן בממשלה הנתמכת על ידי האסלאמיסט במדינה זו...

 

מפלגת הצדק והפיתוח [האסלאמיסטית] ורג'פ טאיפ ארדואן עצמו [העומד בראשה] עלו לשלטון [ב-2002] באנרגית האסלאמיסטים. אז ועכשיו האסלאמיזם תופס מקום בתורכיה ובאזור, ומפלגה זו זכתה בקולות העם התורכי מכוח אותה טענה. אך מה שקרה בתקופה זו [בת] כמעט 20 שנה הוא שהדגש של ממשלת אנקרה היה על לאומיות קיצונית פאן-תורכית. למעשה, ארדואן אימץ סוג של אידיאולוגיה אנטי-מוסלמית ואידיאולוגיה אנטי-אזורית אגב בגידה בעם המוסלמי של תורכיה ובגידה באידיאלים האסלאמיים...

 

ארדואן אימץ גישה פרו-כאוטית בשני העשורים האחרונים, במיוחד בעשר השנים שבהן האזור נקלע למשבר בטחוני מורכב וסכסוכים מדממים פרצו בסוריה, עיראק ולבנון... לכן ניתן לומר שלמרות התפקיד המשמעותי שמילאו אמריקה, אירופה, סעודיה, קטר, האמירויות וכו' במשבר הבטחוני בסוריה, תפקידה של תורכיה היה ייחודי מכל הבחינות. תורכיה היא כיום הגורם העיקרי להמשך המשבר הזה בסוריה. מצד אחד, צבא תורכיה הוא המכשול העיקרי במבצע של הצבא הסורי לשחרור שרידי מחוז אידליב משליטת [מיליצית] ג'בהת אל-נוצרה, ומצד שני הוא מחזק את הבדלנים על ידי כיבוש חלקים בצפון סוריה.


גם יחסי תורכיה-עיראק התבססו על התפתחות מתיחות. חיילים תורכים נוכחים בחלקים נרחבים של מערב עיראק... בתואנה של [לחימה] בהשפעת כוחות ה-PKK באזורים אלה, למרות מחאות חוזרות ונשנות מצד הצבא וממשלת עיראק. התנהגותה של תורכיה במערב עיראק היא כה מטרידה בעיני העיראקים, עד כי חלק ממנהיגי עיראק טוענים שמספר כוחות ההתערבות הצבאית התורכית בעיראק גדול ממספר כוחות הכיבוש האמריקאים וזה בלתי נסבל.

 

בהתבסס על האמור, ממשלת רג'פ טיפ ארדואן כבר מזמן התרוקנה אפילו מ"צבע האסלאמיזם" והפכה למשטר שוחר התפשטות, תוקפנות ושוביניזם. "תורכיסטן" היא מילת המפתח שארדואן מנסה לכלול בלקסיקון של העם המוסלמי בתורכיה ושל העמים דוברי התורכית בארצות שבמזרח הים הכספי ובמערבו. במקום שלקסיקון זה  יקרא להתכנסות לאומנית, הוא מספר על ניסיונה של תורכיה לשלוט על העמים דוברי התורכית. והשאלה המהותית היא האם האזור והמדינות הללו מקבלים את "ההגמוניה של ארדואן"?

 

במהלך המלחמה האחרונה בין אזרבייג'ן לארמניה, ארדואן ביקש לעשות צעד לקראת הקמת תורכיסטן... ארדואן ביקש לשנות את המשוואה האזורית לטובת תורכיה, דבר שמשמעותו הוא זניחת התפקיד האזורי של רוסיה ואיראן. אך על אף מחירה מבחינת תורכיה ורג'פ טיב ארדואן, המדיניות הזו לא עבדה, והמלחמה לא הצליחה להביא את תורכיה אל הים הכספי. ההסכם המשולש בין מוסקבה, באקו [אזרביג'אן] וירוואן [ארמניה], שנחתם ב -20 בנובמבר, לא שירת את תורכיה ולא נגע לגבול הדרומי של ארמניה עם איראן, ולכן ארדואן נשאר מאחורי השער ולא הצליח למצוא חלק בפרוזדור שהוזכר בהסכם זה.

 

דבריו של רג'פ טיפ ארדואן לפני יומיים במהלך מצעד הכוחות האזריים בבאקו לרגל הניצחון במלחמת נגורנו-קרבאך האחרונה מלמדים כי תורכיה מאשימה את איראן בכישלון, וזאת בעוד שלא רק איראן, גם שום מדינה באזור, אף לא המדינות התורכיות בצפון איראן, יכולות לסבול הקמתה של אמפריה בדלנית ומתערבת ולא תהיה תקומה לחלום של ארדואן..."[6]

 

שופר המשטר כיהאן: "עלייתו ונפילתו של מורסי היא דוגמה לארדואן"

שופר המשטר כיהאן הזהיר את ארדואן במאמרו ב-13.12.20 להמשיך לשלב ידיים עם  איראן האסלאמית ולא לסטות מהנתיב האסלאמי-מהפכני, לטובת רצון להגשים שאיפות אישיות להתפשטות אזורית ולהפוך לכלי שרת בידי האויבים המערביים שמבקשים לפצל את האזור בין הלאומים השונים. כיהאן הזכיר לארדואן את גורלו של הנשיא המצרי, מוחמד מורסי, איש התנועה האסלאמית, גם הוא כארדואן, שנשפט ומת ב-2019, לאחר ששיתף פעולה עם המערב, לטענת היומון. כיהאן ציין שאיראן היא בעלת ברית אמיתית והיחידה שתמכה בארדואן ברגעיו הקשים בנסיון ההפיכה נגדו.​ להלן עיקרי המאמר:

 

"מה עושה מר רג'פ טיפ ארדואן באזור? האם הוא אקטיבי או פסיבי? האם הוא משרת את העמים או את אויביהםהאם הוא לא הבין את הלקח? האם הוא מבין מיהו הידיד ומיהו האויבהאם הוא חושב בצורה רציונלית, או שהוא נקלע לאשליות ומתנהג בסיכון גבוה? שאלות אלו הועלו ברצינות רבה יותר מאז דבריו המעוותים בבאקו. 

 

אם אנו מאמינים כי אזור המזה"ת הוא תחת מתקפת "הציונות הנוצרית" מאז מלחמות העולם הראשונה והשנייה, עלינו לראות כיצד עמדותיו של ארדואן בשנים האחרונות קשורות לתוכנית "הציונות הנוצרית" (בריטניה, ארה"ב, וישראל) ... שאיפותיו, טענותיו ומעשיו של ארדואן אינם תואמים אלה את אלה. הוא הביע את רצונו ההזוי להחיות את האמפריה העות'מאנית ואז הביע אהדה כלפי המדינות באזור! אשליה זו הייתה כשהלביש את בגדי הלאומים השונים על משמר הראווה שלו וכנראה החשיב את עצמו סולטן. האם מישהו מקבל שהוא דואג למשל, לשלמותה הטריטוריאלית של הרפובליקה של אזרבייג'ן בעוד הוא עצמו כובש חלקים מעיראק וסוריה ומפר את שלמותן הטריטוריאלית של שתי המדינות השכנות?...

 

ב-2015 הלביש ארדואן את משמר הכבוד שלו במדי בני

הלאומים השונים שהרכיבו את האמפריה העת'מאנית[7] 



מוחמד מורסי, החבר של ארדואן במצרים ששהה בכלא ומת במהלך המשפט, הוא שיעור [לארדואן]. מורסי לא היה בר מזל כמו ארדואן ששרד את ההפיכה [נגדו]. מורסי סמך על אמריקה ועל סעודיה ונכנס למשחקן נגד האומות באזור, אולם במקביל הופל בהפיכה שהן [אמריקה וסעודיה ארגנו]. ביקור החוץ הראשון של מורסי מאז כניסתו לתפקיד היה לסעודיה...

 

עלייתו ונפילתו של מורסי הן דוגמה לארדואן. הוא עצמו חווה כמה מהזיכרונות האלה. למרות שירותי ההתאבדות שלו עבור ממשל אובמה, ארדואן נדקר על ידי אותו ממשל... ארדואן יודע טוב מכולם שהוא היה ככל הנראה מופל בהפיכה בהובלת [מדינות] זרות, אלמלא התמיכה והייעוץ המתוזמנים והקפדניים של איראן. באותו לילה מסוכן, איראן היתה זו שעמדה על יציבותה וביטחונה של תורכיה וארדואן היה בטוח מן הסכנה...

 

מדיניות הפילוג בין המדינות היא מדיניות בריטית המופעלת על ידי הציונים והאמריקאים כאחד. במאה האחרונה הם ניסו לקדם פאן-תורכיזם ופאן-איראניזם באיראן ובתורכיה... מדיניות הרסנית זו כבר מקודמת באזור בקרב השיעים, הסונים, הפרסים, הערבים, התורכים והכורדים, מכיוון שאחדות ושיתוף פעולה וסינרגיה בין המדינות מסוכנים לאימפריה המערבית...

איננו מאבדים את אויבינו (אמריקה, ישראל ובריטניה), אך אם מישהו [ארדואן] משרת אותם, לא נחסוך ממנו נקם. האומות הערניות באזור הכשילו את אויביהן בבושת פנים... האם השיעורים הללו לא מספיקים כדי להעיר את ארדואן?"[8]

 

קוצ'אני, עורך היומון הפרגמטי סאזנדגי: "מר ארדואן! אפילו בבתי המשפט העת'מאנים דיברו פרסית"

לצד העלבון והזעם מן המהלך של ארדואן, קרא מוחמד קוצ'אני, העורך הראשי של העיתון הפרגמטי סאזנדגי, בדף האנסטגרם שלו להחייאת איחוד מדיני של בני כל השבטים האתניים באיראן החשים זיקה למורשת הפרסית-איראנית, ולחיזוק הזהות האיראנית שלהם:

"בהעדר פוליטיקאים ואינטלקטואלים הדוגלים בלאומיות  איראנית, התורכים 'הכלבים' החדשים השכנים לובשים

צורה חדשה. אל מול החילוניות והמיליטריזם של הכמאליסטים התורכים, תמיד הפקתי לקח מהפוליטיקה של רג'פ טיפ ארדואן. אולם כאיראני אני מאמין שהתשובה היחידה לניאו-עות'מאניזם היא "הניאו-הספאוויזם." [איני מתכוון] לתחיית השלטון הספאווי (שעשה טעויות רבות) [שושלת איראנית שיעית ממוצא תורכמני-כורדי, 1722-1501, ששלטה ברוב שטח איראן המודרנית] אלא לרפורמה שלו ולהחייאת מורשתו בעידן המודרני כפי שארדואן עבר מעות'מאניזם לעות'מאניזם "חדש." 

 

תחיית המורשת שאיחדה את איראן לאחר אלף שנות התפוררות עקב פלישת הפולשים התורכים איחדה את הפרסים, התורכים, הכורדים, הארמנים, הגרוזינים, הגילאקים [תושבי צפון איראן], הלורים והערבים תחת איראנשהר והחייתה את מדינת כורש [הגדול] ודריווש [שליטי האמפריה הפרסית הראשונה,550 –331 לפנה"ס].

 

מותו של העניין הלאומי באיראן, הן בקרב הפוליטיקאים והן בקרב ההוגים בעולם, גרם לארדואן להעז לא רק להמשיך לעוות את ההיסטוריה של איראן ואזרבייג'ן כנשמת איראן, אלא גם לשגות באשליות לגבי אראס.

 

אני יודע שהפאן-תורכים (לא האזרים והתורכים של איראן, שהם עמודי התווך של המדינה הזו מ[תקופת] הספאווים [1501] ועד למהפכה החוקתית 1905-6]] יתקפו את הדף הזה ... במקום זאת, האם אין מקום שכולנו האיראנים, במיוחד האזרים והתורכים באיראן, נזכיר לנשיא תורכיה ונשיק האשטאג שהצד ההוא של האראס, מעולם לא הופרד מהתרבות והציוויליזציה של איראן למרות שהוא כיום מדינה עצמאית בשל ההתערבות הרוסית.

 

כפי שאמר חכים נזאמי גנג'וי [משורר, 1209 – 1141, שכתב את שיריו בפרסית וגר בקווקז] ... "כל העולם הוא גוף ואיראן היא הלב"... מר ארדואן! אפילו בבתי המשפט העת'מאנים דיברו פרסית... ​"[9]

 

הרפורמיסט סעיד חג'אריאן: "עפ"י הצעת ארדואן, ניתן להפיק תועלת ממודל 'האיחוד האירופי' ולהפכו למקומי"

תיאורטיקן התנועה הרפורמיסטית והעיתונאי, סעיד חג'אריאן, שניצל מנסיון התנקשות ב-2000, ככל הנראה בשל פעילותו, קרא במאמרו "בואו ניקח ברצינות את הצעתו של ארדואן", באתר "משק נו", להתבסס על הצעת ארדואן בשינויים מסויימים ולחבור למדינות נוספות כדי לייצר גוש כלכלי אזורי ולמקסם אינטרסים לאומיים. הוא סקר את שתי המגמות הבולטות כיום בעולם: גלובליזציה לעומת ספראטיזם (התבדלות) וקבע כי על איראן ללכת בדרך של גושים כלכליים אזוריים:

"לרגל נצחון צבא אזרבייג'ן בנגורנו-קרבאך, הגיע ארדואן לבאקו, צפה במצעד הכוחות וציטט [שיר בתורכית]. שיר זה עורר מהומה באיראן וניתוחים על כוונותיו האמיתיות התפרסמו... בכל מקרה, בתוך המהומה שהתגלעה סביב השיר, נשכחה הצעתו של נשיא תורכיה לקואליציה בקרב מדינות האזור. יש להתייחס להצעה זו תוך ביצוע כמה שינויים כאל הצעה שבאה מתוך כוונה טובה ... 

 

מצד אחד, איראן אינה מסוגלת לבקש ספראטיזם מכיוון שראשית, כלכלתה מבוססת על יצוא נפט, ושנית, היא צריכה מבחינה טכנולוגית לשתף פעולה עם מדינות זרות שונות בנושאים כמו נפט, גז ופיתוח תעשייתי אחר, כמו גם אספקת חומרי גלם להפחתת נטל החסרונות הטכנולוגיים שלה. מצד שני, היא לא יכולה להפוך לגלובליסטית מכיוון שראשית, הסדר המשפטי הבינלאומי והאמנות הבינלאומיות אינם מקובלים בארצנו. שנית, התעשייה והכלכלה המקומיות ייתקלו במשבר בשל השפעת מודל הגלובליזציה על קטגוריות כמו חיסול מכסים, ואפילו עובדים מיומנים יעזבו את הארץ. יתר על כן, על פי היגיון הגלובליזציה, יש דרישות לשיתוף פעולה ביטחוני שלא בהכרח מקובלות על מדינתנו.

 

במצב כזה, על איראן להתקשר תחילה בהסכמים אזוריים עם מדינות ברמתה הדומות לה ביותר. הגוש הכלכלי עולה בהדרגה מהקשר והארגון של מדינות אלה, ולאחר זמן מה גוש זה יתחבר לעולם ויתעכל לבסוף בדפוס הגלובליזציה. אם נשים לב נראה שבאיחוד, באמנות ובארגונים כמו ASEAN, האיחוד האירופי, הארגון לשיתוף הפעולה שנחאי, NAFTA ודומיהם היה רצון להקים שוק משותף. בשווקים משותפים אלה הרווח וההפסד של מדינות מתפרקים והם מתפתחים בהדרגה (בניגוד להיגיון הגלובליזם המעדיף מדינות חזקות ומפותחות). כמובן שכניסה לגושים כאלה אינה מונעת שיתוף פעולה עצמאי עם מדינות שאינן חברות בהם. איראן, למשל, יכולה להתקשר בברית כלכלית אזורית ובמקביל לפעול [עצמאית] בתהליך מכירת הנפט לסין, הודו ולדרום קוריאה.

 

היקף הגוש יכול להקיף את תחום הציביליזציה האיראנית ולהפגיש בין מדינות כמו עיראק, תורכיה, ארמניה, אפגניסטן, פקיסטן ואזרבייג'ן. מדינות אלה יכולות לבנות שוק משותף, ולסלול את הדרך ליציבות ולפיתוח כלכלי על ידי ניהול מכסים ופרמטרים כלכליים אחרים, וכל אחד יכול לכסות כמיטב יכולתו סוגיות כמו רפואה, נפט וגז, ע"י האליטות, כוח האדם והטכנולוגיה [שלרשותו].

 

מאמר זה אינו מתייחס בהכרח לביטחון וליצירת ברית ביטחון, אך הגוש - המבוסס על גבול משותף או שכנות - מבקש מלכתחילה גם לקדם שלום, יציבות וביטחון משותפים ולהפחית את האיומים האזוריים. למעשה, על פי הצעת מר ארדואן, ניתן להפיק תועלת ממודל "האיחוד האירופי" ולהפוך אותו למקומי, ותוך הפחתת המתיחות האזורית ושיתוף הפעולה הכלכלי, אנו יכולים להתרחק בהדרגה מקוטביות ומהסכמים דו-צדדיים."[10]

 

היומון ג'ואן: "הסולטן ההזוי"

היומון ג'ואן, המקורב למשמרות המהפכה, האשים במאמר המערכת "הסולטן ההזוי" מה-12.12.2020 את ארדואן כי "בהרפתקאותיו הצבאיות המרובות" המשתרעות מקרן אפריקה והמזה"ת ועד הקווקז הוא מבקש ליצור "מדינה מדומיינת." היומון מחה על נסיונו של ארדואן לכלול את השטח שמצפון לאראס באמפריה "העת'מאנית החדשה" ועל נסיונו לפגוע בשלמות הטריטוריאלית של איראן. ראו דוח ממרי באנגלית:

IRGC-Affiliated Javan Daily: Erdoğan 'Is In Pursuit Of Creating His Delusional State,' His 'Imaginary New Ottoman Empire'


הפרשן צאדק מאלכי: ארדואן מבקש לחלק את איראן ולספח את אזרביג'אן אל תורכיה

הפרשן המדיני, צאדק מאלכי, המקורב למשה"מ, אמר ב- 15.12.20 ליומון הרפורמיסטי "שרק" כי ארדואן מבקש לחלק את איראן ולספח את אזרביג'אן אל תורכיה כדי להקים את "תורכיסטן הגדולה" והסביר כי "הניאו-עת'מאניזם" של ארדואן מתמקד במבט מזרחה לכיוון הקווקז. ראו דוח ממרי באנגלית:

Iranian Expert Sadeq Maleki: 'The Old Ottomanism Was Looking To Expand To The Gates Of Vienna And To The West, [Erdoğan's] Neo-Ottomanism Has Its View Toward The East'

 

טוויטר: #ארדואן טעה

גולשים איראנים רבים הביעו את דעתם בטוויטר תחת ההאשטאג "ארדואן טעה" - #اردوغان_غلط_کرد. אחד מהם, ג'לאל מילאני, פעיל רשת המרבה לצטט להדהד דוברים אידיאולוגיים בדף הטוויטר שלו, שיתף את תמונתו של ארדואן בדמות היטלר, תמונת נשיא עיראק סדאם חוסין לאחר שהורד מחבל התלייה וגרס כי השרדות כל שליט במזה"ת תלויה בשיתוף הפעולה שלו עם איראן:


twitter.com/milani135 11.12.2020



[2] שה"ח התורכי מולוד צ'אווש אור'לו, שוחח עם עמיתו זריף והבהיר כי ארדואן רוחש כבוד מלא לריבונות הלאומית ולשלמותה הטריטוריאלית של איראן ולא היה מודע לרגישויות סביב השיר. זריף הדגיש את חשיבות היחסים הידידותיים והמכבדים בין שתי המדינות, והיחסים הלבביים בין נשיא תורכיה לבין בכירים איראנים, והביע תקווה כי היחסים הבילטרליים יתרחבו בהקשר לאמון הדדי. איסנא (איראן), 12.12.2020

[3] טוויטר, זריף, 11.12.2020

[4]  איסנא (איראן), 11.12.2020

[5] איסנא (איראן), 11.12.2020

[6] כיהאן (איראן), 11.12.2020

[7] Gulfnews.com

[8] כיהאן (איראן), 13.12.2020

[9] אינסטגרם, קוצ'אני, 10.12.2020

[10] משק-י נו (איראן), 20.12.2020  

תגיות