המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב לבנוני: שגריר צרפת בלבנון משרת את איראן וחזבאללה ופוגע באינטרסים של לבנון וארצו
24/5/2020


כותב לבנוני: שגריר צרפת בלבנון פועל בשירות איראן וחזבאללה ופוגע באינטרסים של לבנון וצרפת

 

הפרשן המדיני הלבנוני אחמד פהד אל-איובי, פרסם ביומון הלבנוני אל-לואא' מאמר תחת הכותרת: "שגריר צרפת בביירות - הדיפלומט המשווק את ההגמוניה האיראנית על לבנון" שבו האשים את ברונו פוּשֶה, שגריר צרפת בלבנון העומד לסיים את תפקידו, כי הוא פועל בשירותם של איראן וחזבאללה. אל איובי טען כי בהשפעת ארבע שנות כהונתו בשגרירות ארצו באיראן [2011-2016], פועל השגריר פוּשֶה כיום בביירות כאילו היה "הממונה על שיווק החוץ של ממשלת חזבאללה" וכי "אינו מחמיץ שום הזדמנות לטהר את שמו של חזבאללה" המעוניין להפוך את המודל הלבנוני למודל איראני מוקטן. זאת, לדבריו, למרות שרוב מדינות העולם מגדירות את חזבאללה כארגון טרור.

 

אל-איובי הזהיר כי פושה הוא ממובילי הקו בצרפת, הדוגל בהצטרפות לציר האיראני וכי בכוונתו לנתק את לבנון מהעולם הערבי והמערבי ולצרפו לציר האיראני. הוא הדגיש כי מעשיו של פושה מנוגדים למדיניות החוץ הצרפתית המסורתית בלבנון וקרא לנשיאות צרפת ולמשרד החוץ שלה לשים קץ לפעילותו "מעוררת הדאגה" ולהחזירו מביירות לצרפת. 

 

אחמד אל-איובי [1]

 

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

נראה כי השפעתן של ארבע השנים שבילה ברונו פוּשֶה כיועץ השני של שגרירות צרפת בטהראן ממשיכה לתת את אותותיה בפעילותו הדיפלומטית עד היום, כשהוא על סף סיום תקופת כהונתו כשגריר צרפת בלבנון, שכן, הלה פיתח את גישתו 'הקואופרטיבית' כלפי איראן באופן מיוחד במינו, כך שהוא מכהן כעת ב'משרת' הממונה על שיווק החוץ של ממשלת חזבאללה בראשות חסאן דיאב.

 

על פי המסורת הדיפלומטית הצרפתית, שני היועצים - הראשון והשני - בכלל השגרירויות שייכים לביטחון החוץ הצרפתי, שהוא התחום שבו האיראנים מיטיבים לטוות מלכודות כדי לגייס את מי שמופיעים אצלם סימני נטייה להצטרף למערך האינטרסים האיראני. פוּשֶה ספג את רעיונות ההגנה על התוכנית האיראנית באזור ופעל במהלך שירותו בטהראן כדי להיות אחד מהאליטה הצרפתית הדוגלת בנקיטת עמדה פרו-איראנית. כידוע, יש בקרב דרג מקבלי ההחלטות ובפרט במשרד החוץ הצרפתי, מאבק סביב הגישה כלפי הקשר עם איראן. יש מי שרוצים להעמיק [את הקשר הזה] יותר, כדי להשיג פריבילגיות ממשטר האיאתולות [האיראני] בעוד שחבורה אחרת מעוניינת בכך 'שפריז תתייצב לצד בירות העולם החופשי, כדי לצאת נגד ההרס והטרור האיראני באזור'. חבורה זו מבינה היטב את היכולת של איראן לבצע מניפולציות ולהשתמש בקלף של הארגונים הקיצוניים דוגמת אל-קאעדה ודאעש שזעזעו את פריז בהתקפות הטרור שלהם.

 

מאבק זה נמשך היום בעוז בין החבורה הקוראת לצרפת להצטרף לגרמניה ולהגדיר את חזבאללה כארגון טרור, לבין דיפלומטים אחרים בעלי קשרים עם חברות הנפט והגז הצרפתיות, המציעים לשמור על הקשרים עם איראן כדי להשיג עסקאות בהיקף רחב...

 

השגריר, שהוא אחד ממובילי 'החבורה האיראנית' בממשל הצרפתי, אינו מחמיץ שום הזדמנות לטיהור שמו של חזבאללה. הוא זה שאמר באחת ההרצאות שנשא לפני שנה באוניברסיטת סן-ז'וזף [בלבנון], שקיים 'חשש אצל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מפני איראן' והדגיש כי צרפת ממשיכה לדבר עם האיראנים. אשר לחזבאללה, אמר [השגריר] כי לדעתו  'מי שמתנגדים לדבר עם הארגון הזה שוגים, שכן [בכך] הם מסרבים לדבר עם 30% מנציגי העם הלבנוני בפרלמנט'. בעמדה נוספת שהביע לאחר הבחירות לפרלמנט [הלבנוני] אמר השגריר, כי 'הבחירות הצמיחו רוב חדש ויש להרכיב את הממשלה על בסיס זה'. בתשובה לשאלה אם טיבו של הרוב שהוקם והיותו בעל ברית של איראן יהוו גורם שיוביל לדחיית הרכבת [הממשלה] השיב פוּשֶה: 'רוב הוא רוב'.

 

מקורות הבקיאים באווירה הדיפלומטית השוררת כעת בפריז אומרים כי בכירים בבירה הצרפתית הביעו את כעסם על ההזדהות המוחלטת של שגרירם בביירות ברונו פוּשֶה עם חזבאללה, כאילו הוא עובד בסגל [הדיפלומטי] האיראני ולא הצרפתי. זאת, בהתחשב ברקע של שירותו בבירה האיראנית ובקשרים שרקם מעבר למקובל, עם דרגים שונים של מקבלי החלטות ביטחוניים ומדיניים בטהראן. עוד מסרו המקורות הללו, כי הדרך שנקטו השגריר פוּשֶה ותומכיו במשרד החוץ בשנים בהן פעל בלבנון, הסיטה את מהלך מדיניות החוץ לפינות אפלות ודוחפת את לבנון להתמקם בציר האיראני ולהתנתק מהסביבה הערבית שלה ומיחסיה הבינלאומיים...

 

חזבאללה רוצה להפוך את לבנון למודל איראני מוקטן, ובמקום הכלכלה החופשית הוא רוצה 'כלכלת התנגדות'[2] בדיוק כפי שהצהיר נשיא [לבנון] מישל עון. פירושו של דבר, בפשטות, הוא ניתוק יחסי לבנון עם העולם הערבי ובפרט עם מדינות המפרץ, עם ארה"ב ועם מדינות האיחוד האירופי ודחיפתה לעבר הציר האיראני עליו מוטלים סנקציות ומצור ואשר נשען על אשליות בנוגע לברית עם רוסיה וסין.

 

השגריר פוּשֶה מעודד בעצם מלחמה מדינית ותרבותית כוללת נגד ההיסטוריה של לבנון, זהותה ויציבותה. הדבר פוגע באינטרסים הלבנוניים והצרפתיים שכן הוא מנוגד למגמות של נשיא צרפת עמנואל מקרון ושל משרד החוץ הצרפתי, אשר פועלים באופן מסורתי למען יציבות מדינית ביטחונית וכלכלית בלבנון. לפיכך, מעורר הדבר ספקות רבים באשר לאינטרס שיש לשגריר פוּשֶה משיווק תוכניות חזבאללה בזמן שרוב מדינות העולם מגדירות אותו כארגון טרור.

 

שאלות לשגריר העוזב:

השגריר פוּשֶה דיבר על שלטון הרוב, אך הוא התעלם מהאופן בו הגיע הרוב הזה [לשלטון] וכיצד השתמש בנשק, ביצע הפיכה, השבית את המוסדות החוקתיים וכפה חוק בחירות לאחר שמנע את השלטון מהרוב של [מחנה] ה-14 במרץ, למרות  שניצח בכמה מוקדים. כיצד נעלם מעיני השגריר הצרפתי כי חלק מ'הרוב' הזה שנעזר בנשק, מואשם ברצח ראש הממשלה [לשעבר] רפיק אל-חרירי החבר הגדול של צרפת, כמו גם ברצח פוליטיקאים ואנשי תקשורת לבנונים רבים? כיצד זה מריע השגריר פוּשֶה לתוכנית הפיננסית של ממשלת הנשיא חסאן דיאב... שאין בה שום רפורמות הכרחיות שקרן המטבע הבינלאומית העמידה אותן כתנאי...?

 

ההיסטוריה של [הקשר של] 'האם הרחומה' [כינוי של צרפת] עם לבנון היא ההיסטוריה של שארל דה גול ופרנסואה מיטראן וז'אק שיראק, האם זה מקובל ששגריר משחק במוניטין ובגורל של הקשר הזה אשר אינו עוצר בלבנון אלא מסתעף לכלל העולם הערבי...?

 

בקיצור, 'לבנון איראנית' לא תזכה בשום אופן לתמיכתם של המערב והערבים, ואילו לבנון סמל [הדו קיום], הרבגוניות והערביות היא זו שהקהילה הערבית והבינלאומית ישקיעו מאמצים כדי להצילה ולסייע לה. האם צרפת רוצה להיות בציר הזה או בציר הבידוד, המצור והטרור? שאלה זו מופנית לנשיאות צרפת ולמשרד החוץ שלה, בזמן שהשגריר פוּשֶה מנסה לערב את ארצו בתסבוכות ובפשעים של מדיניות איראן בלבנון…  האם הוא ישלים את 'תפקידו' החשוב, או שצרפת תיזום את החזרתו [מביירות] ותשים קץ לפעילות המדאיגה הזו, המתנהלת בין אל-דאחיה לבין 'מעון הארזים' [מקום משכנה של שגרירות צרפת בביירות]?'.[3]  

 

 



[1] https://twitter.com/TDZHqlw4uQs3EBb/photo

[2]  "כלכלת התנגדות" היא מונח שבו השתמש המנהיג האיראני העליון ח'אמנאי כדי לתאר מודל חדש של כלכלה איראנית המבוססת על הסתמכות עצמית ועל התנגדות לשיתוף פעולה כלכלי עם המערב, לרבות השקעות זרות באיראן. להסבר של ח'אמנאי בהקשר זה ראו מסמך ממרי על נאום הקווים האדומים של ח'אמנאי מ-30.6.2015

[3] אל-לואא' (לבנון), 15.5.2020