כללי

כותבים סעודים תוקפים את חזבאללה על רקע ההסלמה הצבאית בינו לבין ישראל:

יוזם את העימות עם ישראל בשירות האג'נדה האיראנית ומחריב את לבנון

 

בעקבות ההסלמה הצבאית שחלה בשבועיים האחרונים בין ישראל לחזבאללה -  ואשר כללה בין היתר שיגור רחפנים ישראלים לדאחיה בבירות ב-25.8, איומים של מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, בתגובת נקם[1] ושיגור טילי נ"ט של חזבאללה ב-1.9 לעבר צפון ישראל - התפרסמו בעיתונות הסעודית מאמרים שתקפו את חזבאללה ואת העומד בראשו, חסן נאסרללה. הכותבים האשימו את חזבאללה שהוא גורר את לבנון לעימותים צבאיים עם ישראל בשירות האג'נדה האיראנית ובכך פוגע במדינה הלבנונית, ממוטט את כלכלתה ובוגד בה. הכותבים טענו כי חזבאללה הפך את ביירות למחנה צבאי והשתלט על מוקדי הכוח החיוניים של לבנון וקראו להחזרת הריבונות במדינה לידי ממשלת לבנון על מנת שזו תוכל להיות בעלת הסמכות היחידה לקבלת החלטות בעניני מלחמה ושלום.

 

קריקטורה ביומון הסעודי אל-ריאד: נאסרללה "העכביש השחור" לוכד את לבנון בקוריו[2]

להלן תרגום קטעים מן המאמרים הנ"ל:

איש התקשורת הבכיר עבד אל-רחמן אל-ראשד: חזבאללה הוא הבעיה ולא ישראל

ב-2.9 למחרת שיגור טיל הנ"ט על ידי חזבאללה לכיוון ישראל פרסם העיתונאי הסעודי הבכיר, עבד אל-רחמן אל-ראשד, לשעבר מנכ"ל ערוץ אל-ערביה ועורך אל-שרק אל-אוסט וכיום יו"ר מועצת העריכה של ערוצי אל-ערביה ואל-חדת,[3] מאמר ביומון הסעודי באנגלית ערב ניוז, תחת הכותרת "תתארו לכם את בירות ללא חזבאללה". במאמרו כתב:

 

I think there is a group of people who still believe the lies Hezbollah and its leader spout to justify using Lebanon in this week’s attack against Israel. At the same time, I doubt  there are any people, even from within this group, who agree with Hezbollah’s actions and the damage the group causes Lebanon while using excuses that no longer convince anyone.

 

Hezbollah has given years of ethnic, patriotic and religious excuses, from the liberation of the south to the protection of religious places and the Syrian Shebaa Farms. Because of Hezbollah, Lebanon is beleaguered internationally in its financial transactions and trade and tourism, while nationally it is held captive and controlled, from the airport to the house of government...

Hezbollah is the only cause of the state’s low income and political bullying...

 

It is not hard to understand the damage caused to Lebanon’s 6 million people by Hezbollah’s presence as an armed militia. However, it is harder to understand those who are still supporting Hezbollah today, echoing its resistance claims against Israel and justifying its arms and daily defiance of the state and its authorities. All other front-line states have signed peace agreements with Israel: Egypt, Jordan, the Palestinian Authority and even Syria, with the Agreement on Disengagement, which is why it used Hezbollah to carry out its heroic acts on behalf of Lebanon...

 

Israel is not the problem, Hezbollah is. If Lebanon’s politicians do not address this problem, the country will not come out from the hole dug for it by Iran and its proxy. 

 

Hezbollah’s followers and fans can still preserve it, while preserving Lebanon at the same time, by forcing it to disarm and become a civil political party. Otherwise, more painful decisions are on the way.

 

Finally, I would only like to say: Imagine Beirut, and all of Lebanon, without Hezbollah. [4] 

 

קריקטורה ביומון הסעודי אל-ג'זירה: חזבאללה כנחש המטיל מצור על לבנון[5]

כותב סעודי בכיר: אסור שהחלטה על מלחמה ושלום תהיה בידי חזבאללה; לבנון ראויה לחזור להיות מדינה ריבונית

סלמאן אל-דוסרי, לשעבר עורכו של היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון כתב: "במשך עשורים ארוכים נותר חסן נאסרללה השולט בעניינים בלבנון. הוא מצווה ומצייתים לו. הוא מחליט בענייני מלחמה ובענייני שלום. אין שום משטר שמרתיע אותו ואין שום מדינה שעוצרת אותו. אם הוא רוצה לסבך את ארצו הוא עושה זאת, ואיש לא מעז להתנגד לו. כשאיראן מניעה אותו ליישם את הטקטיקות שלה, לא אכפת לו אם זה לטובת לבנון או נגדה. הוא שותף לטרור של איראן ומעניש את הלבנונים כלכלית, פוליטית וחברתית. הוא מציב את עצמו כצד במשבר בסוריה, וכך המדינה כולה סובלת. כך המשיך נאסרללה להיות השולט, לא רק משום שהסתמך על נשק חזק יותר מנשקה של המדינה, אלא גם באמצעות [הפעלת] טרור כלפי כל מתנגדיו ואיש לא הצליח להרים את קולו או להביע את התנגדותו. היריבים שאותם העניש הארגון [חזבאללה] בהתנקשויות קיימים בזיכרון הקולקטיבי. כהרגלו, הארגון פועל בנפרד מן המדינה בסוגיות של ריבונות ואז התגובה מפתיעה ומעל ליכולתה של לבנון. ודאי ששום תוצאות הרות אסון לא מעניינות את חזבאללה ואת עוזריו – מה שחשוב [עבורו] הוא להשיג את רצונו באמצעות ההסלמה הזו, גם אם תהפוך למלחמה כוללת.

 

הפעם, בעקבות ההתכתשויות בין ישראל לחזבאללה, הופתע חזבאללה, ובראשו נאסרללה, מכך שבפעם הראשונה המשוואה השתנתה, והסתיימה השפעתו  של 'הטרור [שמפעיל הארגון כלפי] היריבים' בהדרגה, שכן התודעה הלבנונית, כמו הערבית שלפניה, בנוגע לשקרי ההתנגדות האסלאמית, השתנתה מאוד מכפי שהייתה לאחר ההרפתקה של הארגון ב-2006. הקולות הלבנונים החלו לצאת נגד מי שחטף את ארצם ורוצה להעלים אותה...

 

כבר אי אפשר להשאיר את ההחלטה על מלחמה ושלום בידי חזבאללה כך שיתמרן באמצעותה וישתמש בה כפי שמכתיבה לו האסטרטגיה של טהרן באזור, בעוד שממשלת לבנון נותרת בכל פעם בעמדה פסיבית בלי לשאת בשום אחריות מצידה, שהראשונה והבולטת היא [חובתה לבחון] האם התכתשויות וקרבות שווא כגון אלה [של חזבאללה עם ישראל] הם לטובת העם הלבנוני או לטובת הארגון לבדו?...

 

מעגל המחאה שאומרת שלבנון איננה קטנה יותר מחזבאללה ממשיך להתרחב. לבנון ראויה לחזור להיות מדינה בעלת ריבונות, מדינה בעלת הסמכות היחידה להגן על אזרחיה ועל כלל האינטרסים שלהם ולא [להיות שבויה של] מהפכה אשר רוכבת על גב המדינה ושממנה הלבנונים אינם מרוויחים דבר פרט לחורבן ולהרס"[6].

 

קריקטורה ביומון הסעודי אל-ג'זירה: חזבאללה נועל את לבנון[7]

בעל טור סעודי: העימותים שיזם חזבאללה עם ישראל לא משקפים רצון לבנוני אלא את האג'נדה האיראנית

עבדאללה אל-עולקי, בעל טור ביומון הסעודי מכה, כתב: "לאחר הסנקציות המוצלחות שהטיל ממשל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על משטר האייתולות, ההערכה כעת היא שאיראן תפעל באמצעות סוכניה וזרועותיה באזור. אין ספק שחזבאללה הלבנוני מהווה קלף מדיני חשוב שמשמרות המהפכה משתמשים בו במו"מ העקיף [שלהם] עם אירופה וארה"ב וייתכן שהאירועים האחרונים שאותם חולל חזבאללה הלבנוני במכוון מול ישראל, הם ההוכחה הטובה ביותר לכך...

 

הפארסה שבה משחקים אנשי חזבאללה הלבנוני הפכה להיות גלויה בפני הרחוב הערבי וכולם מבינים כעת שאין זו אלא תופעה של דיבורים בעלמא, שכן ההתנגשויות [הצבאיות] שיזם חזבאללה עם הישות הציונית אינן תולדה של החלטה לאומית שמשקפת את מצפון העם הלבנוני על כל עדותיו, אלא הן מימוש כפוי של האג'נדה של משמרות המהפכה האיראניים, ולכן הלבנונים מייחסים לארגון הטרוריסטי הזה בגידה לאומית. כאשר המולדת כולה משמשת אמצעי פוליטי חסר ערך בידי מפלגה טרוריסטית, זהו סימן מובהק לפשע הבגידה הלאומית.

 

מה שמצער בעניין זה הוא שהכלכלה הלבנונית הגיעה למדדים מסוכנים המבשרים קריסה מוחלטת של המטבע הלבנוני והיא סֻווגה בין הכלכלות הגרועות ביותר בעולם. האחראי לכל אלה הוא המטורף חסן נאסרללה, שכן המשקיעים הזרים  עזבו את לבנון לאחר שחזבאללה הפך את ביירות למחנה צבאי והשתלט על מוקדי [הכוח] החיוניים של המדינה. כמו כן, הפעילויות המפוקפקות של חזבאללה בתחום הסחר בסמים הפכוהו ל[ארגון] עשיר שאינו זקוק לכלכלה הלאומית, שכן המנטליות שלו מצמצמת את המולדת למדינת חסות של המשטר האיראני ותו לא.

 

לבנון היא מדינה קטנה גיאוגרפית... וחלשה צבאית, ומנגד, ישראל זוכה לתמיכה אמריקאית ואירופית בלתי מוגבלת שאִפשרה לה להיות כוח צבאי וטכנולוגי חזק באזור וייתכן שההיסטוריה הצבאית שלה עם סביבתה הערבית מצביעה על עליונותה. לא מדובר כאן בשפה תבוסתנית אלא בקבלת דין התבונה וההיגיון... ההרפתקנות העצמאית המסוכנת שנוקט חזבאללה במלחמותיו הכושלות עם ישראל אינה אלה סחר זול בסוגיה הפלסטינית..."[8]

בעל טור סעודי: חזבאללה והעומד בראשו הם סמל הבגידה הלאומית של העשורים האחרונים

חמוד אבו טאלב, בעל טור ביומון הסעודי הממסדי עוכאט', כתב: "אסונם של הערבים אינו [מגיע] עוד מחוץ לארצותיהם אלא מתוכן, וחששם הוא כבר לא מפני חורש רעות רחוק אלא מפני בוגד קרוב. בעבר הבגידה הייתה חשאית ונסתרת, אך כעת היא פומבית וגלויה ומבצעיה מכריזים עליה בפומבי, כאילו ביצעו פעולה נאצלת ולא בגידה לאומית בזויה.

 

ייתכן כי סמל הבגידה הלאומית המוסדית הבולט ביותר בעשורים שחלפו הוא המודל של חזבאללה ומנהיגו [חסן] נאסרללה. אדם זה וארגונו צצים כל אימת שמתרחש משבר בלבנון ומזכירים לנו את כל הפשעים שביצעו נגדה. [נאסרללה] יוצא ממחבואו לאחר כל פשע [שארגונו מבצע] כדי לשאת נאום ארוך רווי שקרים, הטעיות וזיוף... בלא להניד עפעף, בעוד שהקהל שלו מריע לו מול מרקע עצום וחוזר על סיסמאות נבובות בהתלהבות מעושה. התקרית של תקיפת שני הרחפנים [הישראלים] בדאחיה הייתה פרק נוסף בסדרת [מעשי] ההרס שמבצע חזבאללה נגד לבנון, שהיווה כרגיל תמריץ לנאסרללה לשאת נאום שמעורר במאזיניו רק תיעוב כלפיו וצער על לבנון.

 

[נאסרללה] מדבר על הערביוּת, אך דבק בָּנאמנות לאיראן; הוא קורא להתנגדות נגד ישראל אך מקיים איתה עסקאות; הוא מאיים בהרתעת מי שתוקפים את לבנון, אך מרסק את ביטחונה ואת ריבונותה ומחריבה פוליטית וכלכלית; הוא מסתער ונוהג בבריונות כלפי מוסדותיה של לבנון ובכללם הצבא ומנגנוני הביטחון, אך הופך ליצור מוג לב ומפוחד כשישראל מעבירה לו מסר מאיים. זו דוגמה ברורה ונתעבת של... בגידה, וחרף כל זאת, הוא עדיין מדבר על פטריוטיות..."[9]