ראש הרשות הלאומית לעיתונות במצרים יוצא נגד שיח' אל-אזהר בשל המשך סירובו להגדיר את אנשי דאעש ככופרים

בשנים האחרונות הקפיד מוסד אל-אזהר להימנע מהאשמת פעילי ארגוני הטרור, ובראשם דאעש, בכפירה. לטענת בכירי אל-אזהר, אדם הוא מוסלמי כל עוד לא חזר בו מהשהאדה, קרי ההכרזה כי אין אלוה בלעדי אללה ושמוחמד הוא נביאו,  ולמרות שמעשיהם של פעילי דאעש הם נפשעים אין לפסוק שהם כופרים, שכן זוהי פסיקה הנתונה בידי שופט שרעי בלבד. עוד טוענים בכירי אל-אזהר כי אם אל-אזהר יפסוק שפעילי דאעש וארגוני טרור אחרים הם כופרים, לא יהיה כל הבדל בין אל-אזהר לבין ארגוני טרור אלה, שלא מהססים להאשים את זולתם בכפירה. עמדה זו עוררה על אל-אזהר לא פעם ביקורת קשה בתקשורת המצרית. זאת בנוסף לביקורתו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי, על אל-אזהר שאינו מתגייס כראוי לקריאתו לחידוש השיח הדתי במצרים על מנת למגר את הקיצוניות במדינה.[1]

ביקורת זו נגד אל-אזהר שבה ועלתה במצרים בעקבות מתקפה שביצע ארגון דאעש בסיני, באל-עריש בבוקר עיד אל-פטר (5.6.19) שבה נהרגו שמונה אנשי ביטחון מצרים ביניהם קצין.[2] כרם ג'בר, ראש הרשות הלאומית המצרית לעיתונות, פרסם ביומון הממסדי אל-אח'באר, מאמר בו יצא נגד מוסד אל-אזהר וטען כי הסבריו מדוע אין להגדיר את אנשי דאעש ככופרים אינם משכנעים עוד ואינם מקובלים. ג'בר קרא לשיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב,לבחון מחדש את עמדת אל-אזהר בנושא ולתקנה שכן "האמונה לא מעניקה לטרוריסט זכות לשחוט את ילדינו".

כרם ג'בר[3]

להלן תרגום קטעים מתוך מאמרו של ג'בר:[4] 

"האסמכתאות שהציג אל-אזהר לפני ארבע שנים לזיכוי דאעש מאשמת כפירה, כבר לא משכנעות היום. מן הדין שהאמאם הגדול [קרי שיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב], שלו אנו רוחשים הערכה וכבוד רב וכן אנשי הדת הנכבדים יצפו בסרטון הווידאו של פעולת הטרור ש[אנשי דאעש] הפיצו בבוקר החג [עיד אל-פטר], יקיימו דיון בעניינו כדי לומר לנו את דעת ההלכה והדת בעניין.   

בווידאו רואים טנדר עם מקלע ושומעים את קולות הטרוריסטים צועקים דקלומים דתיים, כאילו שהם הולכים למלחמת קודש, תוך שהם מאיימים להרוג ולשרוף את הכופרים ולהחריב עליהם את מבצרם וקוראים 'אללה אכבר אללה אכבר, שחטו את אויבי אללה'.

כבוד האמאם, [שיח' אל-אזהר אחמד אל-טיב], אויבי אללה [עבור אותם טרוריסטים] הם [הקצין שהם הרגו] עמרו [אל-קאדי] וחבריו הטובים, ילדי המצרים הפשוטים, שבאו לשרת בצבא. מוסלמים שמעידים כי 'אין אל מלבד אללה ומוחמד שליח אללה', שעל מצחם סימן תפילה[5], ובידיהם קוראן... הם ילדינו, יוצאי חלצינו, העיניים שדרכן אנו רואים את העולם, המקל עליו אנו נשענים, צעירי מצרים היפים המאמינים בריבונם ובמולדתם.

מנגד, הטרוריסטים הפושעים, שאל-אזהר הנכבד סירב להאשימם בכפירה, אין להם מולדת ולא דת, הם לא מאמינים במצרים, לא באדמתה, לא בשמים שלה, לא בדגלה ולא בהמנונה. זוהי כנופיה טרוריסטית נפשעת, שתרה אחר כל בִּיצה של דם ואש כדי לבצע בה את הטרור האפל שלה ופשעיה הברבריים...

הטרוריסטים באים בחשיכה במכוניתם שעליה מוצב מקלע, כדי להרוג את ילדינו [החיילים] בעת ההכנה לתפילת החג. אמרו לנו איזו הלכה בעולם מאפשרת לזאבים צמאי דם אלה להימלט עם ידיהם המגואלות בדם [מהגדרתם ככופרים]. האסמכתאות שאל-אזהר הציג בפנינו לפני שנים אינן משכנעות עוד. האמירה שלכם [אנשי אל-אזהר] כי 'אל-אזהר לא פוסק כפירה על אדם כל עוד הוא מאמין באללה וביום הדין', אינה מקובלת ואינה הגיונית. הרי [גם] ילדינו אשר נהרגו מאמינים באללה וביום הדין. האמונה לא מעניקה לטרוריסט זכות לשחוט את ילדינו, אשר לא עצמו את עיניהם בלילה למען אללה כדי לשמור על המולדת שלהם.      

אני כבר לא מסכים עם אמירתו של אחד מאנשי הדת שאני מעריך כי 'אם נאשים בכפירה את דאעש, נספק להם תירוץ להאשים אנשים בכפירה'. הרי הם לא מצפים מאתנו לרשות או הסכמה, הרי הם כבר האשימו אותנו בכפירה ופסקו כי יש לשחוט ולרצוח אנשים מאמינים טובים.           

אין זה מספיק שנתייחס אליהם כאל 'משחיתי הארץ'[6] ולהטיל עליהם עונש מוות, שכן מה שהם עושים אינו [רק] השחתה, אלא זו פגיעה בדת של אללה, אשר קוראת לשלום, מידות טובות ומוסר, אוסרת לפגוע במוסלמים ובלא מוסלמים, ומגנה על נפשותיהם וכבודם. הטרור לא היה מעולם תוצר של האסלאם.  

כבוד האמאם הגדול [שיח' אל-אזהר], הפעם, עלינו להתעמת עם העובדות, כדי שנצליח להתמודד עם המרצחים האלה, ולבחון מחדש את המורשת שלנו, לבקר אותה ולתקנה."