עורך יומון לבנוני המקורב לחזבאללה: לאיראן יש היום ארסנל המאיים על מערב אירופה ויכולת להפיל מדינות
הקדמה
ב-16 במאי 2019, פרסם אבראהים אל-אמין, עורך היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, מאמר שכותרתו: "שיח המלחמה נגד איראן: ארצנו איננה מחוץ למערכה"[1], שעסק באפשרות של מתקפה נגד איראן והשלכותיה על לבנון.
לדברי אל-אמין, לא ברור מהי עמדת ממשל ארה"ב כלפי מערכה נגד איראן, אך בעלות בריתה - ישראל, סעודיה, האמירויות וחלקים מאירופה - קוראים לה להנחית עליה מכה קשה, כדרך היחידה להסיג את איראן מעמדותיה. לדבריו, צעדי ארה"ב עד כה לא מעידים שתהיה מלחמה, אך הם מכשירים לכך את הקרקע. הוא השווה את העימות בין ארה"ב לאיראן, לזה שבין ישראל לחזבאללה: כפי שישראל רוצה להכות בחזבאללה, אך אנשי המקצוע שלה סבורים שלא תושג הכרעה והמחיר יהיה כבד, כך גם לארה"ב ידוע מחירה של מלחמה באיראן גם אם היא רוצה בהחלשתה.
לדעת כותב המאמר, תומכי המלחמה באיראן לא מבינים את נקודות החוזק של איראן. לדבריו, איראן חזקה כלכלית, מדינית וצבאית, בעלת ארסנל גדול היכול לאיים גם על אירופה, בעלת יכולות לחימה שעלולות לערער את יציבותן של מדינות, ובעלי בריתה הרבים באפגיניסטן, סוריה, עיראק, תימן פלסטין ומקומות נוספים בעולם הערבי והאסלאמי יתגייסו לצידה במקרה של מלחמה.
אל-אמין הזהיר כי אם תפרוץ מלחמה, חזבאללה יהיה בליבה כחלק מציר ההתנגדות, והאש תגיע גם לישראל, לסעודיה, לאמירויות ולעוד מדינות.
אבראהים אל-אמין[2]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
צעדי ארה"ב מכשירים את הקרקע לעימות גדול בכמה זירות
"נראה שבממשל האמריקני הנוכחי יש אי ודאות בנוגע להתנהגות מול איראן. מדיניותו של דונלד טראמפ כקודמיו, מתבססת על הכנעת העולם, אך כל אחד וסגנונו. טראמפ שאוהב עסקאות, יודע שהדבר מחייב לרכז את כל גורמי הכוח לפני המו"מ ובמהלכו והוא בוחן את הדברים לפי האינטרס הישיר של ארה"ב כפי שהוא רואה אותו. כך הוא נוהג לגבי איראן. אולם הגורם המשתנה כאן קשור לאופיו של צוותו הפנימי ולאופי האינטרסים של ארה"ב ובעלות בריתה בעולם ובאזור.
אם כן, אנו מול ברית (שיש לה דעה אחרת כלפי איראן) הכוללת את צוותי משרד החוץ, המועצה לביטחון לאומי וגורמים בעלי השפעה בארה"ב וגם את הברית של ישראל, סעודיה, האמירויות וכן קולות אירופיים. זו ברית הסבורה כי לא ניתן להגיע להבנה עם איראן, שתביאה לציית למדיניות ארה"ב וכי הגיעה העת להכותה קשות, דבר שיחולל בה משבר שיוביל [אותה] לקריסה פוליטית פנימית ויחליש את כל הציר שהיא מנהיגה באזור. בעלי הדעה הזאת טוענים כי המלחמות שפקדו את האזור משנת 2001 בעיראק, בסוריה, בפלסטין ובלבנון לא השיגו את יעדן - להכות את האסטרטגיה האיראנית העוינת את האינטרסים של המערב ושל ישראל - ולכן אין זה מועיל לשוב ולכוון [את המכה] אל הזרועות, אלא יש להכות ישירות בראש...
עד כה איש אינו יכול לקבוע נחרצות לאן מועדות פני ארה"ב. ההתגייסות המדינית, הצבאית, הדיפלומטית והתקשורתית אינה משקפת בהכרח כיוון של מלחמה, אך היא מכשירה את הקרקע לעימות גדול בכמה זירות שלא יסתיים בהכרח בהכרעה. לכן כולם דנים בנושא באופן ריאלי, אף שיש מוטיבציה גבוהה ליריבי איראן ולאויביה [לפעול]. במצב כזה, אנו לפני דגם דומה לזה של העימות הקיים בין ישראל לחזבאללה בלבנון, שבו לאויב יש את כל הסיבות לפתוח במלחמה ענקית. קיימת גם אווירה אזורית מתאימה מבחינת האיבה וההתגייסות נגד חזבאללה במספר לא מועט של בירות ערביות והמשך האווירה העוינת כלפיו בלבנון. ואולם בישראל יש גורמים מקצועיים הסבורים כי מתחייבת בחינה של כל האפשרויות, של אופן התפקוד ושל היכולת להכריע את המערכה. מלבד זאת, המחיר [של המלחמה כיום] גבוה מזה שהעריכו בעבר. כך גם לגבי איראן. היום איש אינו מעז לקרוא לעימות כולל אך רבים רוצים שהיא לא תצבור כוח..."
לאיראן יש ציר של בעלי ברית שיצטרפו למערכה לצידה; ביכולתה להפיל מדינות
"מצדדי המלחמה מניחים שאיראן תעמוד בפני קשיים שיניעו אותה לסגת ולנהל מו"מ. חלקם רואים את מצבה של איראן היום כמו זה שהיה לפני שלושים שנה וטועים לחשוב שהנהגתה מעדיפה את הישרדות המשטר על פני כל דבר אחר. לדעתם, כפי שהאימאם חומיני קיבל החלטה להפסיק את המלחמה בעיראק במאה הקודמת, כך ההנהגה האיראנית תיסוג אם יופעלו עליה לחצים ובהם מכה קשה. אולם, ייתכן שאלה החמיצו הערכה מסוג אחר לגבי המצב באיראן ולגבי הקלפים החזקים שבידיה.
בהקשר זה אפשר להציג את [הנקודות] הבאות:
- איראן היום חזקה מאות מונים מבחינה כלכלית, מדינית, צבאית ומבחינת השפעתה, בהשוואה למצבה בימי המלחמה עם עיראק. יש לה יכולות שיאפשרו לה להתמודד, למרות הקשיים, עם כל [השלכות] המצור המוטל עליה. אופי כלכלתה מאפשר התמודדות עם סוג כזה של לחצים כלכליים.
- לטהראן יש היום יחסים הדוקים עם האזור ועם העולם, שימנעו את בידודה. מדינות המפרץ, שעמדו לצד סדאם חוסיין במלחמתו נגד איראן, כבר לא חושבות באותו אופן ודואגות לעצמן יותר מאשר לאינטרסים האמריקאים... אפילו אירופה מתייחסת לאיראן באופן שונה, בדומה לתורכיה, אפגניסטן, פקיסטן ורוסיה. וושינגטון לא תמצא במדינות אלה מרחב פתוח לניהול מלחמה הרסנית נגד איראן.
- לאיראן יש היום ארסנל צבאי, מהסוג שמאיים על הקצה הרחוק ביותר של מערב אירופה בנוסף ליכולתה העצומה להרוס את כל מוקדי ההשפעה במזרח התיכון. יש לה יכולות לחימה, שיאפשרו לה לפתוח במלחמה לתקופה שאיננה מתאימה [בהכרח] לאינטרסים של צבאות ומדינות גדולות כמו ארה"ב [שעלולה] לערער ואולי אף להפיל מה שמכונה מדינות הקיימות כיום.
- לאיראן יש ציר של בעלי ברית, שיצטרפו למערכה לצידה: צבא אמיתי באפגניסטן, כוח רב השפעה בסוריה ובעיראק, מפלגה שיש לה יכולות של מדינה כמו חזבאללה ויכולות עצומות בתימן, נוסף על בעלי ברית בפלסטין ובאזורים אחרים בעולם הערבי, שיחושו בצורך לסייע לה..."
הפעולות נגד מתקני הנפט והמכליות במפרץ עלולות להישנות ואף להתרחב
"להפצצה שביצעו מטוסי הכוחות התימנים [החות'ים] נגד מתקני הנפט המרכזיים בסעודיה, היו תוצאות. כך גם לפעולות, שפגעו במכליות הנפט באמירויות, בלי קשר למבצעיהן, היה מסר הקשור להתייחסות לרעיון מלחמה קטלנית [אפשרית] נגד מדינה כמו איראן. יש לציין כי המכליות שנפגעו באמירויות לא היו בדובאי או במפרץ הפרסי, אלא מחוץ למיצרי הורמוז וכי יש מי שאומר שסגירת המיצרים הללו על ידי איראן, לא תשבש את הובלת הנפט מהאזורים שמחוץ למיצרים במפרץ. לכן, איש לא יכול להיות בטוח שפעולות כאלה לא יישנו ולא יורחבו בהיקפן, במיקומן ובעצמתן.
כמו כן, יש עניין נוסף שראוי לעמוד עליו. שכן, ממשל טראמפ כבר ביקש מאזרחי ארה"ב בכל מדינות האזור לנקוט אמצעי זהירות והטיל מעין עוצר על אלפי הדיפלומטים והפקידים שלו במדינות האזור. הוא עורך תמרונים כדי להגן על בסיסיו הצבאיים, או על מטותיו הדיפלומטיים והמדיניים במדינות האלה. אין כל משמעות לצעד הזה, אם תפרוץ מלחמה. אפילו בעלות בריתה של ארה"ב, המאיצות בה לצאת למלחמה - ישראל, סעודיה, מאע"מ ומדינות נוספות - יודעות היטב כי לשונות האש תגענה אליהן כאשר תתלקח."
חזבאללה יהיה בלב המערכה
"בכל הנוגע לנו, בלבנון ובפלסטין, הכול יודעים כי היעד העיקרי של מלחמה נגד איראן הוא מתן ערובה לביטחון ישראל ושלומה באמצעות פגיעה בבעלי הברית של איראן באזור. ישראל יודעת היטב, וזו עובדה ידועה, שהיא תהיה מעורבת במלחמה ותהיה יעד ממשי של בעלי הברית של איראן. היא תתנהג כאילו שהיא ניצבת בפני הזדמנות לפגוע ב'סוכנים של איראן', כפי שאמר שר החוץ האמריקאי.
היום, ישנה הסתה נגד חזבאללה בשיח האמריקאי, הישראלי והסעודי שמופנה נגד איראן. הם רוצים בראש ובראשונה את הראש של חזב [אללה], אשר יודע זאת היטב. הוא גם מכיר את חוזקותיו ואת מקומו במערכה... שהוא יהיה בליבה.
די להציג תמונה אחת: כאשר איומי האויב היו קשורים לפעילי ההתנגדות ולמתקנים בלבנון, רמז חסן נסראללה על [אפשרות פגיעה] במתקני הגרעין בדימונה ובמכלי האמוניה בחיפה. אפשר רק לדמיין מה תהיה עמדתו אם האיום [של האויב] יהיה קשור לאיראן - מרכז ציר ההתנגדות ומגינו.
המנהיג הסובייטי ההיסטורי ג'וזף סטאלין נשאל יום אחד על אופי הקשר בין ברית המועצות - מרכז התנועה הקומוניסטית - עם מפלגות וכוחות קומוניסטים בעולם וענה: אנחנו תומכים ונותנים חסות לכל המפלגות הקומוניסטיות בעולם. כל אחד מאיתנו פועל לפי מעמדו ותנאיו. אם מפלגה קומוניסטית [כלשהי] תהיה במשבר בארצה, אנו נבחן את הדרכים לסייע לו ומה הכי טוב לעשות. אולם, במקרה שאנו נהיה נתונים למשבר, הרי שאין ויכוח על כך שכל הקומוניסטים בעולם יחלצו להגן על ברית המועצות."