המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
האופוזיציה הסורית: ההתקרבות הערבית אל משטר אסד, מכשירה את פשעיו ומחזקת את איראן
17/2/2019


האופוזיציה הסורית: ההתקרבות הערבית אל משטר אסד, מהווה מתן הכשר לפשעיו ומחזקת את איראן

 

לאחרונה ניכרת בכמה ממדינות ערב מגמה להכיר מחדש במשטר אסד כשלטון הלגיטימי בסוריה ולנרמל  את יחסיהן עמו. כך, ב- 16.12.18 ביקר נשיא סודאן, עמר אל-בשיר, בדמשק - ביקור ראשון של מנהיג ערבי בסוריה מאז החלה המלחמה בה לפני כשמונה שנים[1], וב-27.12 פתח איחוד האמירויות מחדש את שגרירותו בדמשק, שהייתה סגורה מאז 2011.[2] כן דווח, כי לקראת כינוסה של פסגה ערבית במרץ הקרוב בתוניסיה, פועלות כמה מדינות ערביות, ובעיקר לבנון, כדי להחזיר את סוריה אל חיק הליגה הערבית [להלן הליע"ר] ממנה הושעתה ב-12.11.11.[3]


מגמה זו עוררה זעם רב בקרב גורמים באופוזיציה הסורית ובכלי תקשורת המזוהים עמה, שטענו כי הכשרת אסד ומשטרו מהווה הסכמה לכל פשעיהם נגד העם הסורי. היו אף שהאשימו כי תמיכתן של כמה ממדינות ערב במהפכה הסורית מעולם לא הייתה כנה. כמו כן, בתגובה להצהרות מצד כמה מדינות ערביות, כי התקרבות למשטר אסד תסייע להרחיקו מאיראן, הבהירה האופוזיציה כי היחסים בין משטר אסד ואיראן הם עמוקים ואל למדינות ערב להניח שיוכלו לנתקם.

 

דוח זה יסקור את התגובות באופוזיציה הסורית להתקרבות הערבית למשטר הסורי.

 

מנהיג ערבי מתרפס בפני אסד[4]

 

האופוזיציה הסורית: אין להשיב את אסד לחיק הערבי כשידו נוטפת דם הסורים

רבות מתגובות האופוזיציה הסורית להתקרבות הערבית אל המשטר הסורי כללו קריאה למנהיגים הערבים לדבוק בעמדותיהם נגד אסד מתחילת המהפכה, תוך הבהרה כי הכשרת המשטר מחדש אינה מוחקת את הפשעים שביצע נגד עמו. יו"ר הרשות העליונה למו"מ, הנחשבת לגוף המייצג את האופוזיציה הסורית במו"מ המדיני, נצר אל-חרירי, אמר במסיבת עיתונאים בריאד ב- 6.1: "אנחנו ניצבים בפני שלב היסטורי: או שנפנה את הדרך למשטר אסד או שלא... המשטר בסוריה הוא משטר פושע מלחמה בכל מובן המילה. בשאר אל-אסד ימשיך להיות פושע מלחמה גם אם אלף מנהיגים ילחצו את ידו... איננו חושבים שזהו צעד נבון כיום לחברה הערבית להכשיר מחדש את המשטר הזה ולקבלו ליד שולחן מכובד כְּזה של הליע"ר, בזמן שידו נוטפת דם סורים... [ההחלטה] לא תשרת את התהליך המדיני ולא את העם הסורי."[5]


באופן דומה, המועצה האסלאמית הסורית היושבת באיסטנבול ושהוקמה כמקור סמכות אסלאמי לסונים בסוריה, פרסמה פנייה למנהיגי מדינות ערב: "ראשית, אתם החרמתם את המשטר הפושע הזה בשל הפשעים שביצע נגד קרוביכם ואחיכם הסורים. אתם אימצתם ותמכתם בדרישותיהם לחירות ולצדק, אז אל תוותרו על עמדותיכם החשובות הללו ואל תהיו אמצעי להכשרה מחדש של המשטר הפושע הזה. שנית, המשטר הזה מסר את סוריה מבחינה צבאית, תרבותית ופוליטית לידי איראן. החזרתו לכסא של סוריה בליע"ר היא בגדר חיזוק של איראן הכובשת ואיום על הליע"ר מבית. שלישית, קרוביכם ואחיכם בסוריה מזכירים לכם את מאות אלפי ההרוגים שהמשטר הפושע הזה רצח, את מאות אלפי העצורים והעצורות שעדיין חווים עינויים קשים ביותר בבתי הכלא של הדיקטטור של התקופה, ואת מיליוני המהגרים שגירש המשטר הזה באמצעות הפצצותיו ופשעיו. הם מפצירים בכם שלא תנטשו אותם ושלא תמסרו אותם לידי רב הטבחים של סוריה..."[6]

 

גם תנועת האחים המוסלמים של סוריה תקפה כל התקרבות אל משטר אסד: "אנחנו מגנים את הצעד הפוליטי הזה שתומך באסד ובמשטרו ומבהירים שהמשך [קיומו] של המשטר הזה, הישארותו ותמיכה בו, הם תמיכה בתוכנית ההתפשטות האיראנית, תמיכה בקיצוניות ובטרור באזור, הסכמה לכל הפשעים נגד האנושות שביצע המשטר הזה והתנכרות לכל הקורבנות שהקריב העם הסורי הגיבור. הסיבה למהפכה והרעיון שלה שרירים וקיימים והיא ממשיכה כל עוד המשטר הזה ממשיך להתקיים."[7]

 

לצד זאת, גורמי אופוזיציה נוספים חיזקו את מדינות ערב שהתנגדו לחידוש יחסיהן עם המשטר הסורי, ובראשן סעודיה. יו"ר הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה, הגוף המדיני שמתיימר לייצג את האופוזיציה הסורית, עבד אל-רחמן מוצטפא, צייץ ב- 15.1 בטוויטר: "התנגדותן של סעודיה, קטר ומרוקו לנרמול היחסים עם משטר אסד ולחזרת המשטר לליע"ר, מהדקת את טבעת החנק סביב המשטר ותומכיו ושולחת מסר תקיף כי אין פתרון צבאי בסוריה אלא [הפתרון] הוא על ידי יישום ההחלטות הבינ"ל."[8]


כמו כן, ראש מחלקת ההסברה בקואליציה, אחמד רמדאן, צייץ ב-14.1 כי: "עמדתה של סעודיה כלפי משטר אסד קבועה ומתנגדת לכל קיום קשרים עמו. הניסיונות של כמה לסלף את עמדת סעודיה ולהפיץ שמועות, משרתים את איראן ואת הפצת הכאוס שלה. הממלכה [הסעודית] היא המבצר החשוב ביותר של התייצבות נגד הטרור הברברי של ח'ומייני. הגנה עליה היא חובה ערבית."[9]

 

כותבים סורים: ההתקרבות למשטר הפושע תכתים את המתקרבים אליו

במקביל, בכלי התקשורת המזוהים עם האופוזיציה הסורית הופיעו מאמרים שגינו את מדינות ערב על התקרבותן למשטר הסורי. אחד הבולטים שבהם, היה מאמרו של איש האופוזיציה ברהאן ר'ליון, ששימש כיו"ר הראשון של המועצה הלאומית הסורית שייצגה את האופוזיציה הסורית לפני הקמת הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה. ר'ליון ציין כי לא תצמח למדינות ערב שום תועלת מהכשרת המשטר הסורי והזהירן כי הן עלולות להיפגע כתוצאה מכך. הוא כתב: "להערכתי, אין לחזרה הערבית הזו [מעמדותיה] שום קשר למציאות הפוליטית, שכן כפי שציינתי לא פעם, אין זה מציאותי שמדינות - לרבות [מדינות] לא דמוקרטיות ושאינן מאמינות בזכויות אדם - יסכימו להכשיר מחדש נשיא שלא היסס לרצוח מאות אלפים מבני עמו, לגרש מיליונים מהם לחוץ לארץ ו[מבתיהם בסוריה למקומות אחרים] בתוכה ולפרסם עשרות חוקים כדי להכשיר התנפלות על רכושם במטרה למנוע מהם לחזור לארצם...


הערבים שחוזרים [אל אסד] כמוהם כמי שמנפחים בלון מחורר ומבצעים החייאה בגופה נטולת חיים שהם לא ישיגו מהחייאתה דבר זולת אסונות וסכנות. זאת משום שהבסיס שעליו הוקם כל משטר אסד - קרי הפחד שטיפחו מנגנוניו ומדיניות הנקם העקובה מדם שלו במשך עשרות שנים - קרס לחלוטין... [אסד] לא היסס לאיים לשרוף אותו [את העם הסורי], ולאחר מכן שרף אותו בפועל, החריב את תרבותו, נתן הכשר לגניבת מקורות פרנסתו ורכושו והעניקם במתנה לתומכיו, עוזריו ומגניו הזרים... כדי להישאר בשלטון. אולם קללת אסד אשר ליוותה את הנשיא הסודאני, עמר אל-בשיר, מדמשק לח'רטום, ומוטטה את עמודי התווך של משטרו ושעתידה להביא להדחתו בוודאות, תרדוף את כל מי שילך בדרכו ויסכים לתת הכשר לפשע, לרמיסת זכר הקורבנות ולטיהור פני הבגידה והקלון.

 

אני יודע שאינטרסים של מדינות עשויים לחייב העלמת עין מזכויות האדם ושהשינויים הצבאיים בשנה החולפת אפשרו לרוסיה ולאיראן להושיב את אסד מחדש על האוכף הקרוע. אולם השיקולים של הממשלות הערביות יהיו פזיזים מאוד אם הן חושבות שהמשטר יצא מנצח... משטר לא יכול לנצח את עמו ולגבור עליו כי אז הוא לא יהיה משטר עוד אלא כנופיית רוצחים שאין לה אלטרנטיבה זולת להצטרף לכוחות שאפשרו לה לבצע את מעשיה ולעבוד בשירותם ולמענם. המשטר הפסיד את עצמו כשם שהפסיד את 'עמו' והפך לסוכן בשירות הכוחות שהבטיחו את הישרדותו וחיפו על פשעיו. לפיכך, הממשלות הערביות טועות גם אם הן חושבות שחזרתן אליו תסייע לו להיחלץ משבי יריביהם האיראנים ותסייע להן נגדם. זאת משום שלנוכחות שלו אין כבר משמעות ולא תוכן,  זולת מבחינת היותו כלי בידם שיכול להיות חרב המונפת נגד הערבים אחרי [שהיה נגד] הסורים כדי לשרת את האינטרסים שלהם. הארכת שלטונו מחזקת את הכיבוש האיראני... למרבה הצער, אני אומר לאחיי במפרץ שאני מכיר אותם ומעריך את חששותיהם וכן את שאיפותיהם, שדפוס הפעולה הגרוע ביותר הוא לנהות אחרי האשליות והתשוקות, ושבפותחם את דלת ההכשרה מחדש של הפושע ושל משטר הפשע בדמשק, כמוהם כמי שמפנה את פגיונו לעבר חזהו."[10]

 

יו"ר הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה, עבד אל-רחמן מוצטפא, טען בנוסף כי התקרבות אל משטר שפגע בעמו כמו משטר אסד מטילה חשדות על הצד המתקרב. במאמר שפרסם ביומון אל-קודס אל-ערבי היו"ל בלונדון הוא ציין: "כל מי ששם פניו לעבר משהו שיש בו כדי לפתוח דלת לחידוש היחסים עם משטר אסד... מבצע טעות אסטרטגית קשה ונע לעבר מבוי סתום. זוהי טעות שעלולה לפגוע בכשירות של הצדדים שקושרים עצמם למשטר, ואז להעבירם למרחב המורעל שלו בסבירות גבוהה יותר מכפי שיוכלו הם להשיקו [מחדש] או להחזיר לו את כשירותו. כל מי שחושב לצדד בצד המנצח כדי להבטיח לעצמו חלק מהשלל ודריסת רגל [בסוריה] - ולוּ על חשבון דמם של מיליוני שהידים ודמעות של אימהות - חי באשליה מסובכת, מציב עצמו בעמדה מפוקפקת ופותח פתח... לחשדות לגבי יחסיו עם המשטר הזה על כל הרקורד שלו בתחום פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. דבר לא יכול להשיב את הלגיטימציה למשטר פושע שאחראי למיליוני קורבנות, עצורים ומהגרים. משטר שביצע מעשי טבח באמצעות שימוש בנשק כימי ובחביות נפץ; משטר שהעדיף למכור את סוריה מאשר להשיבה לסורים. העם הסורי עבר מזמן את שלב האל-חזור, עמידתו האיתנה לאורך שמונה שנים מול משטר חביות הנפץ, הנשק הכימי, המשחטות, בתי המעצר ועמודי התלייה, חייבת לסמן לכולם בבירור, שחשיבה על הכשרת המשטר מחדש תגרור אסון חסר תקדים באזור ובעולם... כל ניסיון להשיק את המשטר [מחדש] משמעו בהכרח הוקרת הרוצחים והפושעים ותמיכה בתוכניתם לבסס את העריצות, את העבדות, את השחיתות, את הטרור ואת הדיכוי, תמורת העלמת רצון הסורים, שלילת זכויותיהם וברית נגד תוכניתם למען שלטון דמוקרטי שמאמין בפלורליזם, צדק ושוויון..."[11]

 

במאמרים נוספים נכתב כי תמיכתן של כמה ממדינות ערב במהפכה הסורית לאורך המשבר הייתה רק מס שפתיים. כך למשל, עדנאן עבד אל-רזאק, בעל טור באתר האופוזיציה www.zamanalwsl.net, כתב ב- 30.12: "אין חדש תחת השמש. לאחר מעשי הטבח של אסד האב בחמאה, תדמור, חלב ואדליב בראשית שנות השמונים של המאה שעברה, [ולאחר ש]דיכא באמצעות מטוסים ותותחים את תנועת האחים המוסלמים, שבו השליטים הערבים ובירכו על ניצחונות חאפז אל-אסד, תמכו בו כספית ושיווקו אותו בעולם. זאת ועוד, בזמנו הם עלו לרגל בהמוניהם לדמשק העומדת איתן. כך גם היום, לאחר קשירת הקשר של העולם נגד מהפכת הסורים בעת שהופיעו סימני תבוסתה הצבאית והמדינית, שבו בניהם של אותם שליטים כדי לברך על ניצחון בנו של חאפז אל-אסד... אולם אין הפתעה בכל ההפתעות הללו שלא הותירו לסורים, ולו באופן זמני, ניצוץ של תקווה למדינה דמוקרטית שבה הם יהיו אזרחים ולא נתינים. זאת מכיוון שמי שבחן באמצעות שכלו ולא באמצעות רגשותיו, את התנהלות הערבים ואת מטרותיהם כאשר טענו כי הם תומכים במהפכה, יודע בוודאות שהם תרמו להריגתה ולא לכך שהיא תנצח. זאת, בפשטות, מכיוון שהם מודעים טוב יותר מכולם לתופעות הלוואי השליליות שלה שלא ישאירו אף אדם בזוי מהם על כס אביו.[12]

 

איראן היא המרוויחה העיקרית מההתקרבות לאסד; המחשבה שיתנתק ממנה - אשליה

הביקורת נגד מדינות ערב כללה, כאמור, גם את שלילת הנחתן שחידוש היחסים עם המשטר הסורי יתרום לניתוקו מאיראן. הרשות העליונה למו"מ הבהירה בהקשר זה בהודעתה ב-31.12, כי "תהליך נרמול היחסים הוא הכרה מפורשת בנוכחות האיראנית שפוגעת בדמוגרפיה הסורית. כמו כן, הדבר מהווה תמיכה מדינית במשטר הזה שהשליך את עצמו אל החיק האיראני מאז השעות הראשונות של המהפכה הסורית, ואף קודם לכן."[13]


באופן דומה, ראש מחלקת ההסברה בקואליציה של האופוזיציה, אחמד רמדאן, צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "על מי שמזמין את אסד לליע"ר ומעניק חברות לסוריה [בגוף הזה] להבין שאיראן היא המרוויחה הראשונה מכך. אנשי הדת שלה ישלטו בייצוג של שלוש מדינות ערביות [בליע"ר, קרי, סוריה, לבנון ועיראק] ותהיה להם [זכות] וטו על החלטות הליגה. האם יש מי שמבין זאת?"[14] בציוץ נוסף טען: "אסד הוא זה שהתנגד לכל תפקיד ערבי בפתרון המשבר ב- 2011, והוא זה שהביא את איראן והמיליציות שלה להרוג את המפגינים הלא-אלימים בסוריה. אל תביאו את הנחש לביתכם. הליע"ר נפרצה."[15]

 

קולות ברוח זו עלו גם במאמרים של כותבים סורים המזוהים עם האופוזיצה. ר'אזי דחמאן, בעל טור ביומון אל-ערבי אל-ג'דיד, טען כי כל השתתפות ערבית בפרויקטים בסוריה תשרת את טובתה של איראן. הוא כתב: "המציאות מחייבת גם להבין את גבולות היכולת של הערבים לסלק את ההשפעה האיראנית מסוריה או לפחות להתחרות בה. כל מה שהערבים יוכלו לעשות הוא לפתוח מחדש את השגרירויות אך אלו לא יוכלו להגיע רחוק יותר מאשר אל משרדו של וליד אל-מועלם, שר החוץ [הסורי], שלא נותן דבר [אפילו] לחדרן שמכין לו קפה. משטר אסד ומנגנוני המודיעין שלו לא ירשו לאף שגרירות לקיים פעילות תרבותית משמעותית, לא להיות בקשר עם אנשי אופוזיציה ולא להשפיע על דעת הקהל הסורית. זאת ועוד, לאיראן יש תוכנית 'שיעיזציה' ועל בסיסה היא מושכת חלק מהסורים באמצעות כסף או דברים אחרים... היכן התוכנית של הערבים שתתחרה עם התוכנית האיראנית? לא ניתן להתמודד עם תוכניות בלי תוכניות [נגדיות], מה גם שהתוכנית האיראנית נתמכת על ידי משטר אסד, שהפך לחלק מהתוכנית האיראנית באזור...

על המנהיגים הערבים להבין שמעורבותם במיזמי השיקום של אסד היא ביזנס טהור שאין צורך לארזו בסיסמאות, משום שהתועלת של תהליך זה ורווחיו יזרמו לכיסיהם של מקורבי אסד. נורא מכך, זו תהיה תמיכה בהשפעה האיראנית בסוריה וחיזוקה. סביר להניח שמתוך עשרות דוחות בינ"ל הערבים מודעים לכך שאיראן התכוננה היטב לשיקום. היא הקימה עשרות חברות קש סוריות והיא, יחד עם החברות של הנשיא פוטין, יגרפו רווחים של מיליוני דולרים. זה יגרום לסורים כאב שאין לשאתו: מצד אחד הם ירגישו שהערבים לא שמו לב לפצעיהם ומצד שני תהליך [השיקום] יוצג כגמול לכל פעיל מיליציה או שכיר חרב שהרג ילד סורי או אנס אישה סורית... זה יהיה נפלא אם הערבים לא ירשו לרוסיה של פוטין לרמות אותם. אל להם להרשות לה למכור להם את אשליית יציאת איראן מסוריה, זהו שקר שלא ראוי לעסוק בו וששום דבר לא שקול לו מלבד מקבילו [השקר] האמריקאי, על הישארות כוחות [ארה"ב] עד ליציאת איראן ותחילת תהליך מדיני אמיתי..."[16]

 

לצד זאת, איש האופוזיציה הסורית, מישל כילו, טען במאמר שפרסם ב- 5.1 ביומון אל-ערבי אל-ג'דיד, כי גם אם אסד היה רוצה להתנתק מאיראן, זו לא הייתה מאפשרת לו לעשות זאת. הוא כתב: "אינני מאמין שנשיא סודאן, עמר אל-בשיר, ועמיתיו הערבים באו לסוריה כדי לחלצה מידי איראן, בזמן שנשיא הכוח הצבאי החזק ביותר שידעה ההיסטוריה [קרי טראמפ] מודיע על נסיגה ממנה... אני לא אזכיר ניסיונות קודמים של מדינות גדולות שהשלו עצמן כי ביכולתן להוציא את [המשטר] האסדי מידי אנשי הדת [האיראניים], כפי שעשה נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, בשנת 2008, ואז התברר שניסיונו נחל כישלון חרוץ משום שהייתה בו התעלמות ממה שגם הערבים מתעלמים ממנו היום: טיב היחסים האיראנים-האסדים הייחודי שמקורו בתחום האידיאולוגי דתי-עדתי ולא בתחום הפוליטי כמקובל בין מדינות... [אלו יחסים] שמצטמצמים ליחסי הכלה ומיזוג שבמסגרתם בולע אחד משני הצדדים את האחר, ומכיוון שכך, הגדול [בולע] את הקטן והחזק את החלש. הוא מטביע בו את חותמו עד כדי הגבלת חירותו ושובר את רצונו או שולל אותו ממנו לחלוטין, על אחת כמה וכמה כאשר הוא [החזק, קרי איראן] זה שהצילו, הותירו בשלטון מאז 2012 ונערך לקרבות על אדמותיו עם כוחות ממדינות שונות... לא ייתכן שהוא [אסד] יעלה על דעתו דבר כזה [להינתק מאיראן] משום שאנשי הדת של טהראן יכולים 'לשבור את מפרקתו' אם [רק] יחשוב להינתק מהם או אם תהיה כוונה מצדו להגיב בחיוב לערביי המפרץ... נראה שהם [ערביי המפרץ] לא קראו את הקללות האישיות שהוטחו בהם בכלי התקשורת שלו [של אסד], אשר לא דילגו על אבותיהם ואבות אבותיהם, והודיעו להם שהם חזרו לדמשק מושפלים ומובסים ושהיה עליהם לנשק את נעליו של אסד בתמורה לכך שהתיר להם לחזור ולדעת שהוא 'יתבע מהם דין וחשבון על התמיכה בטרור' וש[גם] אז לא יועילו להם בקשת רחמים או התנצלות. האם יש במולדתנו הערבית מי שמהמרים באמת על ערביותו של שליט שלא הסתפק ברצח מיליון סורים, אלא אמר בשיח ששודר בטלוויזיה: 'שהערבים ופלסטין ילכו לגיהינום, אנחנו לא ערבים'? האם הם לא מבינים שמשטר אסד ישוב להרגלו לגזול את כספיהם לטובת איראן שגם היא נתונה במצור ומותשת וזקוקה מאוד לכספיהם?"[17]

 



[1]  www.sana.sy, 16.12.2018

[2]  www.mofa.gov.ae, 27.12.2018

[3]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.1.2019

[4]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 30.12.2018

[5]  אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 7.1.2019

[6]  http://sy-sic.com, 8.1.2019

[10]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 9.1.2019

[11]  אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 16.1.2019

[12]  www.zamanalwsl.net, 30.12.2018

[13]  www.baladi-news.com, 31.12.2018

[16]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 8.1.2019

[17]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 5.1.2019