כללי

מסמך פנימי של דאעש שופך אור על הסיוע שהעניק חמאס לדאעש בסיני

 

מסמך הלכתי קצר שחיבר חכם דת בולט בשורות המדינה האסלאמית שנחשף לאחרונה, מספק הוכחה נוספת לכך שהזרוע הצבאית של חמאס העניקה סיוע משמעותי לשלוחת המדינה האסלאמית (להלן: דאעש) בסיני ושופך אור על היחסים בין הארגונים ועל המחלוקת הפנימית בקרב אנשי דאעש בנוגע לקיומם. המסמך מאשש את העובדה שחמאס סיפק כלי נשק, כסף וסיוע לוגיסטי לדאעש, בידיעת הנהגת הארגון וחושף עוד היבט להתנגדות שקבלת הסיוע עוררה בקרב אנשי דאעש, הן בסיני והן בקרב הנהגת הארגון הכללית.[1]  

 

מדובר בחוות דעת הלכתית של איש דת המכונה אבו מראם אל-ג'זאירי מאנשי הדת הבולטים בשורות דאעש הידוע בעמדותיו הקיצוניות.[2] מועד חיבור המסמך, שכותרתו "תגובה להתכתבויות בין האחים בסיני וחמאס הכופרת", לא ידוע, אך נראה כי הוא נכתב בשיא פריחת היחסים בין חמאס לדאעש בסיני, היינו לפני המשבר בין הצדדים בסוף 2016.  

 

מן המסמך עולה כי הגיע לידיעתו של אל-ג'זאירי שפעילים בשלוחת דאעש בסיני מנהלים מגעים עם גורמים בזרוע הצבאית של חמאס, והוא נתבקש להביע את דעתו על-כך. הוא מעיד שראה במו עיניו את הטקסטים של ההתכתבויות בין דאעש בסיני לחמאס. היחשפותו של איש דת שהיה חלק מן המנגנון הדתי של דאעש לטקסטים אלה, מלמדת שהנהגת הארגון הייתה בסוד המגעים בין השלוחה בסיני לבין חמאס. אל-ג'זאירי מונה את אופני הסיוע של חמאס לדאעש: תיאום עם חמאס בנוגע להכנסה והוצאת נשק [אל סיני ומתוכו]; תמיכה לוגיסטית; סיוע כספי; אספקת נשק; העברת פצועים לעזה. בשורה התחתונה, אל-ג'זאירי הביע את הסתייגותו הנחרצת מן המגעים הללו ומקבלת העזרה מחמאס, אם כי הוא פוסק כי יש מקום להתיר קבלת נשק מחמאס בתנאים מסוימים.

 

אבו מראם אל-ג'זאירי

 

במשך תקופה ארוכה שמר דאעש בסיני על שתיקה רועמת ביחס לחמאס. בכך המשיך את הקו של גלגולו הקודם, אנצאר בית אל-מקדס. עמדת דאעש לגבי חמאס ברורה: מדובר בתנועה כופרת, בין היתר משום שלא החילה את החוק האסלאמי בעזה ובשל השתתפותה בהליך הבחירות ברשות הפלסטינית בשנת 2006. גם חברי התנועה, ופעילי הזרוע הצבאית בכלל זה, נחשבים בעיני דאעש לכופרים, אף כי אין מדובר בכופרים מלכתחילה [כפאר אצליון] כמו יהודים, נוצרים או בני דתות אחרות, אלא בכופרים שנטשו את האסלאם [מרתדון].

לפיכך, בעיני אבו מראם אל-ג'זאירי קבלת סיוע מחמאס אסורה באופן עקרוני משום שניתן ממי שנטשו את האסלאם. עם זאת, הוא מוכן להתיר קבלת נשק מחמאס בתנאים מסוימים, אך הוא אוסר לחלוטין קבלת כסף, סיוע לוגיסטי או עזרה בכוח אדם. אבו מראם מדגיש כי הסתייעות בנוטשי האסלאם חמורה מהסתייעות בכופרים, משום שכפירתם נחשבת חמורה יותר, שכן הם עזבו בידיעה את האמונה האסלאמית, ומשום שהדבר עלול להתפרש כהסכמה לדרכם.

 

עוד מפריעה לאבו מראם אל-ג'זאירי הימנעותו של נציג דאעש סיני שניהל את המגעים עם חמאס מלהכריז בפני נציגי הזרוע הצבאית גדודי עז אל-דין אל-קסאם כי הם כופרים. יתרה מזאת – הוא התבטא בצורה דיפלומטית שכיסתה על חילוקי הדעות המהותיים ושיבחה את האחווה, בעוד שמן הראוי היה להוקיע אותם ואת תנועתם. ההתנגדות לקשר עם חמאס בוטאה במכתב פתוח למנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדאדי שחיבר אחד מתומכי דאעש ברצועת עזה.[3]

היחסים בין דאעש בסיני לחמאס עלו על שרטון לקראת סוף שנת 2016, כאשר חמאס נענתה ללחץ מצד מצרים והחלה לצמצם את שיתוף הפעולה עם דאעש. בתגובה הגדיר מנהיג דאעש בסיני את חמאס ואנשיו ככופרים, ובעצם הכריז מלחמה עליהם.[4]

 

המסמך מחולק לשלושה חלקים: דיון בסוגיית קבלת סיוע מן הכופרים; דיון בסוגיית קבלת סיוע מנוטשי האסלאם; תגובה להתכתבות עם חמאס.

להלן תרגום חלקים נבחרים מן המסמך:

 

עמוד השער של המסמך של אבו מראם אל-ג'זאירי

אבו מראם אל-ג'זאירי: קבלת סיוע מחמאס היא קבלת סיוע מכופרים

בפתח המסמך כתב אל-ג'זאירי:

"מעיון בהתכתבויות בין כמה מהאחים הסיני [פעילי דאעש בסיני] לבין תנועת חמאס הכופרת, עולה שהקשר בין הצדדים נכנס תחת ההגדרה של הסתייעות בכופרים. [המדובר] למשל, בתיאום עמם בנוגע להכנסת והוצאת כלי נשק, הסתייעות בהם בנוגע לתמיכה לוגיסטית, בכסף, בנשק בהעברת פצועים אליהם ועוד. נראה שהאחים פעלו יתר על המידה בתחום זה, בין אם במלים ובין אם במעשים, ובכך נפלו באיסורים רבים שיפורטו בהמשך... "

בחלק הראשון, אבו מראם אל-ג'זאירי פירט את הדעות השונות בקרב חכמי הדת בסוגיית ההסתייעות בכופרים כנגד כופרים אחרים. הוא סקר את הדעות של אסכולות ההלכה השונות: האסכולה המאלכית אסרה על קבלת סיוע מן הכופרים, וכמוה גם האסכולה החנבלית. מנגד, האסכולות השאפעית והחנפית גורסות שהדבר מותר בתנאים מסוימים. אל-ג'זאירי סבר שעמדת האוסרים נראית מבוססת יותר, ולכן עליה להוות עיקרון שסביבו נבנה הדיון ההלכתי בסוגייה, אם כי אין לשלול סיוע כזה במצבי קיצון. לדבריו, קבלת סיוע בנשק מותרת, משום שקיים לכך תקדים במסורת הסונית.

 

העמוד האחרון של המסמך

 

אם יש הכרח ניתן להתיר קבלת סיוע מחמאס בדוחק

לאחר שביסס את העיקרון ביחס להסתייעות בכופרים 'מקוריים' עבר אל-ג'זאירי בחלק השני של המסמך, לעסוק בהסתייעות בכופרים נוטשי האסלאם [מרתדון]. לשיטתו, זו הסוגייה ההלכתית שצריכה להילקח בחשבון במה שקשור למגעים עם חמאס:

אל-ג'זאירי הסביר שחכמי ההלכה המוסלמים לא דנו בסוגיית קבלת סיוע ממי שנטשו את האסלאם בזמן מלחמה, משום שהם דנו בהתנהלות מדינה אסלאמית, ולא תיארו לעצמם מצב כמו המציאות של ימינו שבה קיימות ממשלות שמונהגות בידי אנשים שנטשו את האסלאם ושנוטשי אסלאם חיים באין מפריע בארצות המוסלמים. נוסף לכך, הדגיש, כי "מקובל שכפירתם של הכופרים נוטשי האסלאם חמורה וקשה יותר מזו של הכופר המקורי. העיקרון הוא שיש להילחם בהם ולנתק את הקשרים עמם, ולא להתפייס ולחיות בשלום עמם."

 

על-אף זאת, הוא ציין כי יש מקום להתיר חיים במצב של פיוס או אי-לוחמה עם נוטשי האסלאם, ואפילו קבלת סיוע מהם, כמו במציאות של אנשי דאעש בסיני לנוכח שלטון חמאס בעזה:  

"כמה מחכמי הדת מהאסכולה החנפית הרשו לכרות חוזה עם הכופרים נוטשי האסלאם או להתפייס עמם, כשהם מורידים את הדבר למדרגת כורח [כלומר, גם לדעת החנפים הדבר אסור מלכתחילה], אם [נוטשי האסלאם] מתגוררים בארץ משלהם שהם שולטים בה ביד רמה, כמו חמאס ברצועת עזה, והמוסלמים חוששים מנזקם, או שאין להם כוח להילחם בהם ולפתוח חזית מולם. חכמי הדת קבעו שבמקרים של כורח האיסורים מותרים...

אפשר שניתן להתיר את קבלת הסיוע [מנוטשי האסלאם] במקרים מסוימים כמו במציאות של סיני ועזה, שהיא מצב של כורח. ניתן גם להתיר להתפייס עמם במקרה של כורח, משום שסיבת האיסור להתפייס ולהיעזר היא אחת. [ההיתר] נובע מכך שהכופרים נוטשי האסלאם נמצאים בארץ נפרדת מארץ האסלאם,[5] הם חולקים אויב משותף ואינטרס משותף, בפרט בעת הזאת שבה מעטים המסייעים ורבים אלו שעומדים מן הצד. גם זאת בתנאים מסוימים: שהאחים [פעילי דאעש] ייערכו להגן על עצמם מפני בוגדנות אפשרית [של חמאס], או שיישמרו מפני אפשרות של בגידה, ושהתועלת [בהסתייעות] תהיה עדיפה באופן מכריע לעומת הנזק, וש[היא] תסתיים כאשר התועלת תחדל מלהתקיים...

 

באשר לסוגיית הכסף ומימון פעולות, הרי שהכרחי להתבונן במהותו של הכסף שנלקח מהם. האם הוא ניתן כתמיכה, ואם כן אז האם התמיכה מותנית או בלתי-מותנית?  יש לעיין בהיבטים הפוליטיים של [לקיחת] הכסף, ומה ההשלכות אם הכופרים נוטשי האסלאם אינם מציעים תמיכה בלתי מותנית. העיון בסוגיה מונח לפתחו של האמאם [מנהיג דאעש, אבו בכר אל-בגדאדי במקרה זה], יגן עליו אללה, ואלמלי כן [אם התמיכה התקבלה ללא הסכמתו], זו פגיעה בזכויותיו."

 

פעילי דאעש בסיני

 

ביקורת על נציג דאעש בסיני שנמנע מלהוקיע את אנשי חמאס ככופרים בהתכתבויות ביניהם

החלק השלישי של המסמך נוגע לתוכן הטקסטים של ההתכתבות בין נציגי חמאס לנציג מטעם דאעש בסיני. אל-ג'זאירי הביע מורת רוח מהסגנון ומהתוכן, ונזף בנציג מטעם דאעש על שלא הצהיר במפורש בפני אנשי חמאס שהם כופרים:

 

"ניכר מן ההתכתבויות כי מי שהיה אחראי לקיום הקשר איתם לא הכריז עליהם ככופרים ולא הצהיר בפניהם שהם נטשו את האסלאם, נוסף על-כך שהוא התפייס עמם...

תחילה יש לומר שהכפירה של ממשלת חמאס גלויה ואינה סוד לאנשים דוגמת האחים בסיני. אדרבא, הם האנשים שמכירים הכי טוב את מצבם [של אנשי חמאס] הודות לשכנות ביניהם. כבר דיברתי על הסיבות להאשמת חמאס בנטישת האסלאם בספר 'המוסלמים הבוגדים'. לא ניתן [להתחמק מהכרזה על אנשי חמאס ככופרים] באמצעות התירוץ של מצב בלתי ידוע [שכן מעשיהם ודבריהם ידועים לכל, בפרט לפעילי דאעש בסיני].

 

לאחר עיון מדוקדק בהתכתבות בין הממונה מטעם האחים בסיני לבין גדודי [עז אל-דין] אל-קסאם, הזרוע הצבאית של ממשלת חמאס נוטשת האסלאם, נראה על-פניו שהממונה על הקשר עמם לא התנער מהם ולא הכריז עליהם ככופרים, להיפך: הוא התיידד איתם והתרועע איתם. זאת בעוד שהוא אינו במצב של כפייה או אילוץ, אלא הוא נמצא במקום של שלטון האסלאם ובארץ של ג'יהאד. יתרה מזאת, חמאס זקוקה לקשר ומשתוקקת אליו יותר מהאחים, משום שאם היא תנטוש את הקשר הדבר יוביל להידוק המצור עליה.

 

הדבר ברור מכך [שהממונה מטעם דאעש על המגעים] בירך [את אנשי הקשר שלו בחמאס] לשלום, כינם אחים יקרים, התייחס בחיוב לפעילותם, התפלל עליהם שאללה לא ימנע מהם את גמולם הטוב, כינה את מתיהם חללי קודש [שהידים], אמר ששיתוף הפעולה בין הצדדים טוב לאומה האסלאמית וכן הלאה. יתרה מזאת, באותה עת כאשר דובר על [ההתכתבות], נפוצה השמועה שהאחים בסיני מכריזים על חמאס ככופרים. הנציג מטעם האחים בסיני גינה את מנהיגי חמאס על 'טענתם' שהאחים הכריזו עליהם ככופרים, והגדיר את הדבר ניסיון להעכיר את הקשרים בין הצדדים. התשובה מטעם חמאס הייתה שהם לא שמעו על-כך שהאחים הכריזו עליהם ככופרים, ושאלו דברים מסולפים שנועדו להכשיל את הקשר המבוסס על דת ומוסר!!"

 

אל-ג'זאירי: על אנשי דאעש לחסל כל איש חמאס שנופל לידיהם

"לסיום, אומר כי חובה להציג בפני האחים העומדים בקשר עם חמאס נוטשת האסלאם ולמפקדים שמאחוריהם, כי עליהם לחסל את מי מהם שניתן בעודו בחיים. יש להסב את תשומת לבם של האחים המפקדים אל ההבנה האמיתית של הקשר בינם לבין חמאס נוטשת האסלאם ואופן ההתנהלות מולם כפי שהובהר לעיל. בנוסף לכך, יש להצהיר בפניהם שהם כופרים ולהבהיר להם שנטשו את האסלאם ולהתנער מהם.

על החתום: אבו מראם אל-ג'זאירי"