המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שה"ח הבחריני לשעבר: על מוסדות ההלכה האסלאמיים להוביל לשוויון מגדרי בחברה הערבית
15/8/2018


שה"ח הבחריני לשעבר: נשים בחברות הערביות מופלות לרעה. מחובתם של מוסדות ההלכה האסלאמיים להוביל לשוויון מגדרי

 

ב-26.4.2018 פרסם ד"ר עלי מוחמד פח'רו, שר החוץ של בחריין לשעבר וכיום חבר מועצת המנהלים של הארגון הערבי למאבק בשחיתות, מאמר שבו טען כי נשים בחברות הערביות והאסלאמיות סובלות מאפליה מגדרית כתוצאה מרעיונות פרימיטיבים ערביים ולא ערביים אשר הוחדרו לפני מאות שנים לספרות ההלכה האסלאמית והחדית' ויוחסו לנביא מוחמד באופן מוטעה.  פח'רו קרא למוסדות ההלכה האסלאמיים לערוך בחינה מעמיקה של היחס לנשים באסלאם ולתת פרשנות חדשה לטקסטים האסלאמים במטרה להוביל להעצמת נשים ולשוויון מגדרי בחברות הערביות.


ד"ר עלי מוחמד פח'רו [1]


 

להלן תרגום קטעים ממאמרו הנ"ל:

                 

"האם אפשר לדבר על העצמת נשים בחיים הציבוריים הערביים מבלי לפתור את בעיית הגישה התרבותית והדתית כלפי הנשים? שהרי ילד ערבי יונק מחלב אמו התנהגויות ואמירות אשר מפחיתות מערכה האנושי של האישה וממעמדה בחברה.

 

בליבה של התרבות הזו נגד נשים – שאותה סופג הילד בביתו, קורא עליה בספרי בית הספר שלו ושומע עליה יומם וליל ברבים מערוצי הדת ברדיו ובטלוויזיה, לאורכן ולרוחבן של מדינות ערב - טמונה מורשת הלכתית קנאית שמפגרת אחר הרוח והערכים של העידן הזה, שבה שולטים חדית'ים המיוחסים באופן שקרי ומזויף ל[מוחמד] נביא מסר הרחמים והצדק האלוהי... שכן רוח האסלאם, מטרותיו הגדולות, השוויון שהוא מעניק לבני האדם, פסוקי הנפש האנושית האחת ומסורת שליח האסלאם – כל אלו אינם יכולים לקבל שלנביא ייוחסו אמירות בנוסח: 'הופעתי בגן העדן וראיתי שרוב דריו הם עניים, והופעתי בגיהינום וראיתי שרוב דריו הן נשים' או: 'המזל הרע [טמון] בשלושה דברים: בסוס, באישה ובבית'... או: 'הנשים חסרות שכל ודת' וכיוצא באלה אמירות גסות וטופלות אשמת פשע על האישה המוסלמית...

 

כיצד אפשר לדבר על שוויון של האישה הערבית לגבר הערבי בזכויות האנושיות ובחובות הלאומיות; על שוויון הזדמנויות בחיים ובמשרות ציבוריות בכירות וכן על שוויון בהכנסות בכל מגזרי העבודה, בשכר ובקידום. זאת  כאשר המחוקק, המנהיג הפוליטי ואיש השלטון התחנכו למשמע משפטים הפוגעים בכבוד האישה ומטילים ספק באיזונה הנפשי והשכלי?

 

לפיכך, יש לנו הזכות לדרוש ממוסדות מקורות הסמכות האסלאמיים להכריע בעניין עיוות דמותן והשפלתן של הנשים במורשת ההלכתית ובמה שכונה מדעי החדית', מכיוון שברור כי רבים מן המנהגים והרעיונות הפרימיטיביים שהיו מצויים בחברות ובתרבויות ערביות ולא ערביות קדומות, הוחדרו להלכה ולחדית' על מנת להצדיק את ביצועם בייחוד בארמונותיהם של הסולטאנים ושל בעלי הממון והמעמד הנכבד...

 

האישה הערבית שחדרה לתחומי החינוך – מגן הילדים ועד להשכלה הגבוהה ולמעלה מזה בכישרון ובהצטיינות; אשר מהווה אחוז גבוה שעולה [בהתמדה] מכוח העבודה במגזרי העבודה השונים... דבר שהוביל לעצמאותה הכלכלית ולהפיכתה לאחד ממקורות המימון החשובים של צרכי המשפחה,  ולמרכיב חשוב במוסדות החברה האזרחית... אשר נאבקה ומתה למען ההגנה על אומתה... - על האישה הזו עדיין חלים כללים שקבע חכם הלכה זה או אחר לפני מאות רבות של שנים ובשל מה שהשתרבב למדעי החדית' בשל הבורות, הפוליטיקה או הטיפשות החברתית.

 

משום שהמורשת הדתית והאסלאמית שוכנת בלב התרבות הערבית, במחשבה, בהתנהגות, בחקיקה המשפטית ובהתנהלות היומיומית, הרי שחידוש התרבות הערבית כפתח להעצמת האישה הערבית בכל תחומי החיים, צריך להיעשות באמצעות בחינה שורשית של תחומי ההלכה האסלאמית והחדית'ים המיוחסים לנביא ובאמצעות פרשנות חדשה של הטקסטים של הקוראן – זוהי זכות וחובה של כל הדורות הבאים...

 

הגיעה העת שהאישה הערבית תחוש את האנושיות שלה, את כבודה ואת זכותה המלאה לשוויון, לכבוד ולהערכה שלהם היא ראויה כאם, כבת, כאחות, כרעיה, כעמיתה לעבודה וכאזרחית."[2]



[1]  אח'באר אל-ח'ליג' (בחריין), 5.8.2017

[2]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 26.4.2018