כללי

זעם בקרב אזרחים בדרום לבנון נגד כפיה דתית שמפעיל חזבאללה בדרום לבנון

 

בחצי השנה האחרונה התרבו הדיווחים בתקשורת הלבנונית על נסיונות של כפיה דתית מצד חזבאללה על תושבי דרום לבנון. נסיונות אלו באו לידי ביטוי בהחלטות והוראות שפרסמו מועצות ומחוזות בדרום לבנון הנתונות לשליטת נציגים של ארגון חזבאללה, אשר מורות על סגירת חנויות לממכר משקאות חריפים ומטילות איסור על עירוב מגדרי.

 

החלטות אלה עוררו התנגדויות וביקורות נגד חזבאללה מצד חלקים בציבור בדרום לבנון התומכים בו כארגון התנגדות אך לא בהכרח שותפים לדרכו האסלאמית. התנגדויות אלה הובילו במקרים רבים לביטול הוראות אלה. הביקורת על החלטות אלה הנוגעות לכפייה דתית מצאה ביטוי גם בעיתונות הלבנונית, ובכלל זה גם בעיתון אל-אח'באר הידוע בתמיכתו בחזבאללה.

 

דוח זה יסקור כמה דוגמאות לכפיה הדתית מצד חזבאללה ולהתנגדות שהדבר עורר בלבנון בחודשים האחרונים:

 

איסור עירוב מגדרי במקומות ציבוריים

ביולי 2016 דווח בעיתונות הלבנונית כי מועצת העיירה ג'בשית במחוז נבטיה שבדרום לבנון הורתה לאסור על כניסת נשים לבתי קפה-אינטרנט ומקומות בידור ולסגור מקומות אלו בזמני התפילה, כדי "לשמור על שלוות [החיים] של תושבי העיירה ומתוך התחשבות בשריעה ובמוסר". מפעילי מקומות אלו התנגדו להוראה בטענה שלמועצת העיירה אין סמכות להוציא תקנות מסוג זה. כתב היומון הלבנוני אל-אח'באר, הידוע בתמיכתו בחזבאללה, טען כי רוב תושבי המקום דתיים אך יחד עם זאת הם מתנגדים לכפיה דתית. אחד התושבים אף השווה את ההחלטה להתנהלות של ארגון דאעש.[1]

 

עוד באותו חודש דווח כי ראש עיירת אל-ח'יאם שבדרום לבנון החליט לאסור השתתפותן של נשים בתחרות מרתון שנערכה בחאצביא. בעל הטור ביומון הלבנוני אל-נהאר, אבראהים חידר, שדיווח על כך, ציין כי מועצת העיירה נמצאת בשליטת נציגי חזבאללה, וכי בעיירה חי מיעוט נוצרי.[2] מאוחר יותר דיווח היומון אל-אח'באר, כי למרות החלטה זו 13 נשים מהעיירה השתתפו במרתון.[3]

 

באותו חודש גם דווח כי מועצת העיירה עיתרון, גם היא בדרום לבנון, הורתה לאסור על עירוב מגדרי בבריכת השחייה הציבורית בעיירה וגם הפעם נתקלה ההחלטה בהתנגדותם של חלק מהתושבים שברובם שומרים באופן מסורתי על אי עירוב מגדרי, אך מתנגדים עקרונית לכל כפיה דתית מצד הרשויות. על פי הדיווח ביומון אל-אח'באר, מועצת העיירה חזרה בה מאוחר יותר מהחלטתה בשל התמרמרות התושבים.[4]

 

מרתון החרמון בעיירה אל-ח'יאם בדרום לבנון[5]

 

באוגוסט 2016 התייחס ראש המועצה המבצעת של חזבאללה הסיד האשם צפי אל-דין, לכפיה הדתית בג'בשית, בעיתרון ובאל-ח'יאם בצורה המשתמעת לשתי פנים, באמרו: "מטרת חזבאללה [במסגרת פעילותו במועצות] העירוניות היא אך ורק מתן שירותים לאנשים, וזאת במסגרת שני גבולות: האחד שמירה על החוק הלבנוני והשני כיבוד תרבותה של החברה".[6]

 

סגירה בכוח של חנויות לממכר משקאות חריפים

בינואר 2017 דיווח היומון אל-אח'באר כי כמה חברי מועצה בעיירה כפר רומאן המשתייכים לתנועת אמל השיעית ולארגון חזבאללה, פעלו לקידום עצומה הדורשת סגירת חנויות לממכר משקאות אלכוהוליים בעיירה, עליה חתמו אלפיים וחמש מאות איש. בתגובה העניק מושל מחוז אל-נבטיה, שעיירה זו נמצאת בתחום המוניציפלי שלו, למועצת העיירה סמכות לנקוט צעדים נגד בעלי חנויות אלה, אך חברים במועצת העיירה מן המפלגה הקומוניסטית וממפלגת אל-טליעה – השלוחה של האגף העיראקי במפלגת אל-בעת' הערבית - הביעו התנגדות בישיבת המועצה לצעד וכך גם חלק מתושבי העיירה שהפגינו נגד ההחלטה, בטענה שהיא נוגדת את החוק הלבנוני. בעקבות זאת, המועצה החליטה להעביר שוב את הנושא לידי מושל המחוז.[7]

 

תושבי רומאן מוחים נגד החלטת מועצת העיירה לסגור חנויות למשקאות אלכוהוליים[8]

 

איסור השמעת מוזיקה בטקסים ציבוריים

ב-16 בינואר 2017 דיווח אתר ג'נוביה הידוע בהתנגדותו לחזבאללה, כי בערב לזכרו של מנהיג קובה, פידל קסטרו, שנערך בבירות יומיים קודם לכן, ב-14 בינואר, ביטלו מארגני האירוע שני קטעי נגינה בעוד. זאת בעקבות התנגדות נציגי חזבאללה שנכחו בערב, ובראשם חבר הפרלמנט מוחמד רעד. הדבר עורר תרעומת מצד כמה ממשתתפי הערב כולל תומכי איחוד הנוער הדמוקרטי והמפלגה הקומוניסטית שעזבו את האולם במחאה.[9]

 

בהקשר זה יצוין כי מקרה דומה אירע בתחילת דצמבר 2016 בקמפוס האוניברסיטה הלבנונית בבירות, כאשר מועצת הסטודנטים בפקולטה להנדסה,  שחבריה משתייכים לחזבאללה, סירבה לאפשר לסטודנטים בפקולטה זו לקיים ברחבת הפקולטה טקס לזכר חברם שנהרג בתאונת דרכים. הטקס היה אמור לכלול השמעת שירים של הזמרת הלבנונית המפורסמת, פיירוז, שהיתה אהובה על הבחור שנהרג. אולם נציגי חזבאללה באוניברסיטה טענו כי השמעת שירים בפומבי בפקולטה היא דבר אסור, שכן חלק מהסטודנטים לא שומעים שירים מסיבות דתיות. נציגי חזבאללה טענו כי הם ביקשו מהמארגנים לקיים את האירוע באולם סגור על מנת שלא להפריע לסטודנטים שאינם רוצים לשמוע שירים, אך המארגנים סירבו. בסופו של דבר סטודנטים המשתייכים לחזבאללה הגיעו למקום ומנעו בכוח מהסטודנטים האחרים לקיים את הטקס.[10]

 

עיתונים בלבנון: הכפייה הדתית מצד חזבאללה - נסיון לשנות את אורח החיים במדינה

כאמור, בעיתונות הלבנונית, הן התומכת והן המתנגדת לחזבאללה, נשמעו ביקורות נגד הכפייה הדתית שמפעיל הארגון במדינה.

 

העיתונאי אילי פואז כתב באתר now Lebanon, הידוע בהתנגדותו לחזבאללה: "בלבנון לא קיים חוק האוסר עירוב מגדרי במירוץ או בכל פעילות אחרת. נשים וגברים משתתפים יחד במרתון בירות המתקיים מדי שנה. אם כך, על בסיס מה הוציאו [מועצות] העיירות החלטה זו? האם לא ניתן לומר שמועצת העיירה במקרה כזה עברה על החוק? האם לא ניתן לומר שהחלטה זו מנוגדת לחוקה שבהקדמה שלה נקבע כי לבנון היא רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית המבוססת על כיבוד חירויות הכלל ובראשן חופש הביטוי והאמונה, על צדק חברתי ושוויון בזכויות וחובות בקרב כל האזרחים ללא אפליה או העדפה[?]. האם ההקדמה לחוקה זו אינה אומרת שהעם הוא מקור השלטון ובעל הריבונות באמצעות המוסדות החוקתיים?... [במקרים הללו] לא מדובר בבעיה חולפת, כי אם בשינוי באורח החיים בלבנון. הדבר המצער הוא שהמדינה אינה עושה דבר כדי להכריע בנושא, כדי להגן על החוקה שמכוחה היא שולטת וקובעת שוויון בין האזרחים. [המדינה מתנהלת] כאילו היא הסכימה לקיומו של חוק מקביל, בדיוק כמו שהסכימה קודם לכן לקיומו של נשק מקביל [של חזבאללה] וכלכלה מקבילה [שמנהל חזבאללה] וליותר מסמכות  שלטונית אחת [רמז לכך שחזבאללה מקבל החלטות בעצמו]. התפוררות זו של מוסדות המדינה ללא ספק תוביל גם להתפוררות חברתית ולמשבר נוסף שיתווסף לשאר המשברים העוברים על לבנון".[11]

 

יומון המקורב לחזבאללה מתנגד לכפייה הדתית: על הארגון לשים קץ לטעויות של חלק מנציגיו

היומון הלבנוני אל-אח'באר ידוע בתמיכתו בחזבאללה בפעילותו כארגון התנגדות וכן בפעילותו הפוליטית. יחד עם זאת, היומון אינו תמיד מצדד בגישה האסלאמית דתית של הארגון ואינו מהסס לעיתים למתוח ביקורת על חזבאללה בעניינים חברתיים, כדוגמת אורח החיים הדתי שמנסה הארגון לכפות על האזרחים. דוגמא לכך ניתן לראות במאמר שפרסם ביולי 2016 פיאר אבו צעב, בעל הטור ביומון בו יצא נגד ניסיונותיו של חזבאללה לכפות איסור עירוב מגדרי בעיירות שונות בדרום לבנון. אבו צעב הזהיר מפני מתח שעלול להיווצר בין חזבאללה כארגון אסלאמי לבין חלק מהציבור התומך בו בהיותו ארגון התנגדות, וטען כי תפקידו של חזבאללה הוא בראש ובראשונה התנגדות המגנה על לבנון ובכלל זה תרבותה המגוונת וכך עליו להמשיך. הוא כתב: "החלטה של מועצה עירונית זו או אחרת, בדרום לבנון פתחה מחדש - ולו גם באיחור - את הדיון המטריד סביב גבולות הפתיחות החברתית והחירויות הפרטיות... בקרב הציבור שבו לחזבאללה נוכחות חזקה או השפעה..."

 

אבו צעב אמנם טען כי מדובר בהחלטות מקומיות שהתקבלו על ידי נציגי חזבאללה בדרום המדינה, ואינן קשורות להחלטות של דרגים גבוהים בארגון, אך יחד עם זאת  הביע חשש שהן יהפכו לתופעה ציבורית שתתרחב לעיירות וכפרים נוספים בהם יש ציבור התומך בחזבאללה. אבו צעב הוסיף: "אם הבעיה שעלתה מתוך האיסור המגדרי בבתי קפה-אינטרנט, בבריכה ציבורית או במרתון, קשורה במהותה בתרבות השלטת... בחברות התומכות בחזבאללה, אזי מחובתו של הארגון להסיר את הבלבול ולשים קץ לקיצוניות של חלק מנציגיו הנבחרים ולטעויותיהם הפוליטיות. חזבאללה... הוא מפגש בין מפלגה דתית מצד אחד ומפלגה פוליטית בחברה רב גונית מצד שני. אולם לפני הכול הוא [ארגון] התנגדות שניצח בשם האינטרס הלאומי [הלבנוני] והפאן ערבי, והוא חוצה גבולות מבחינה עדתית או דתית... הוא השקיע את כל המאמצים שלו בהתנגדות לישראל, ובכך הפך למודל... עבור שאר תנועות השחרור הלאומי בעולם השלישי. להישג העצום הזה יש השלכות לאומיות ופאן-ערביות ודאיות, והחשובה שבהן פתיחת צוהר לעתיד בו האנשים יהיו סובלניים, לחברה המכילה את הפרט, המכבדת את האישה ומעניקה לה מקום... גבירותי ורבותי, לבנון כולה שלנו וההגנה עליה היא גם הגנה על תרבות משותפת, על עקרונות, יסודות וחוקים לאומיים אשר מגנים על כולם, לא משנה מיהו הציבור, ואשר חלים על כולם".[12]

 

ביקורת דומה ביומון אל-אח'באר נמתחה על חזבאללה גם בעקבות המקרה שאירע באוניברסיטה הלבנונית בבירות. העיתונאי אחמד מחסן באל-אח'באר כתב: "האם מה שמכונה מועצת הסטודנטים סבורה שבדרך הזו היא שומרת על ההתנגדות, על האסלאם ועל המסורת של המהפכה האסלאמית למשל, או שמדובר פה בעניין פשוט של [מאבק] על שליטה[?]. מה גורם למועצת [הסטודנטים] להאמין שהיא יכולה לאסור [על אחרים] ולהחליט מהי מוסיקה מתאימה ומהי מוסיקה שלא מתאימה[?]...". מחסן אף ציין כי קבוצה מסוימת של קיצונים בתוך חזבאללה באוניברסיטה הם אלה שאחראים להתנהגות זו ולא כל הסטודנטים התומכים בחזבאללה, תומכים בכך. [13]