בעל טור ערבי: עלינו לנקות את מקורות ההקצנה האסלאמיים כפי שגרמניה התנקתה מן הנאציזם
חסין שובכשי, בעל טור ביומון אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, פרסם ב-5 ביולי מאמר שכותרתו "עקירת ההקצנה", בו קרא לעולם המוסלמי לאמץ את דרכי מאבקה של גרמניה בנאציזם בתום מלחמת העולם השנייה, כדרך לניקוי וטיהור מקורות ההקצנה שבתוכו.
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"כאשר המשטר הנאצי נפל ואדולף היטלר הובס בתום מלחמת העולם השנייה ... החליטה גרמניה לעשות בדק בית מלא, עמוק ורציני. היא בחנה את עצמה בצורה מעמיקה ואובייקטיבית ובכל הרצינות, ומצאה שהפתרון הראשון לבעיה הוא עקירת האידיאולוגיה הנאצית.
החל קמפיין נחוש לעקירת כל השפעות האידיאולוגיה הנאצית הישירות והעקיפות, על כל מה שיש לו קשר למורשת, לתרבות, לאידיאולוגיה, לאמנויות ולפוליטיקה בגרמניה. החלה הנבירה ברעיונות של גתה, ניטשה וקנט והחלה בדיקה של כל יצירותיהם באופן מעמיק ומדויק, מחשש שהן ישפיעו על האחר ויסללו דרך ברורה להקצנה ואחר כך לנאציזם. יתר על כן, חדרו גם למורשת המוזיקה ומנעו את השמעת המוזיקאי והמלחין הגרמני הידוע וגנר, שאדולף היטלר האזין לו בקביעות. את השמעת המוזיקה אסרו מחשש שתהיה אחד הגורמים המשפיעים אידיאולוגית על האנשים ומעודדת אותם לקיצוניות.
גרמניה הבינה שהיא ניצבת בפני התמודדות גורלית שתחייבה להחליט ברצינות האם להיות או לחדול. לנוכח חומרת העניין היא הייתה צריכה להתמודד עם הבעיות הסבוכות בפני הנאציזם ביד ברזל ובלי גינונים.
זה בדיוק המשבר שהעולם המוסלמי עומד מולו – יכולתו להתמודד עם ההקצנה החבויה בדפיהם של מקצת הכותבים אשר הקיצונים מנצלים אותם כדי להכשיר ולהשריש את עמדותיהם ומעשיהם וגם את פשעיהם.
היום חוזרים ונשנים הרציחות ומעשי הטרור מצד ארגוני הדם והמוות, כגון אל-קאעדה, חזבאללה ודאעש שרוצחים והורסים בהסתמך על פסקי הלכה ודעות מוזרות. כל עוד ממשיכים להעלות את הנושא ולהתמודד עמו בכפפות של משי, התוצאות לא יהיו רציניות, מועילות, משפיעות וחיוניות כלל. עלינו להבין לגמרי, כי נחוצים צעדים שונים כדי לשרש את האידיאולוגיה של הטרור וכי הדרך תהיה מייגעת.
עלינו להיות משוכנעים שאיננו עושים זאת כדי לרצות את המערב או מישהו אחר, אלא כדי להגן על הדת ועל החברות האסלאמיות מפני הסכנה הזאת, משום שהם יספגו את הנזקים הכבדים ביותר ואת הקרבנות הרבים ביותר.
הנושא חשוב וחמור ביותר. חודש הרמדאן עבר, פיגועי קבוצות הטרור לא פסקו והדם נשפך ברחובות כמעט בכל מדינה אסלאמית. מחובתנו לנקות ולטהר את מקורות ההקצנה שאם לא כן, למרבה הצער, לא יהיה סוף למסכת [שפיכות] הדמים ... העיניים דומעות ממראות הרצח והדם."[1]
