כללי

חבר פרלמנט ירדני, שבנו ביצע פיגוע התאבדות בשם דאעש, התגייס למאבק בקיצוניות

 

בנו של חבר פרלמנט ירדני, מאזן אל-דלאעין, מוחמד בן ה-23 הצטרף לדאעש ביולי 2015[1] וביצע פיגוע התאבדות באוקטובר 2015 בעיר מוסול שבמחוז אל-אנבאר בעיראק[2]. לאחר שנודע לאב על הצטרפות בנו לדאעש, הוא התגייס למאבק באידיאולוגיות קיצוניות והחל לפעול למניעת הצטרפותם של צעירים ירדנים אחרים לדאעש ולהחזרתם של כאלה שכבר התגייסו לארגון. בראיון לערוץ טלוויזיה של האופוזיציה הסורית התוודא אל-דלאעין כי בטרם ביצע בנו את פיגוע ההתאבדות הוא ביקש מגורמים המקורבים לדאעש שיהרגו את בנו כדי שלא יבצע פיגוע התאבדות בשם דאעש.[3]

יצוין, כי סיפורו של אל-דלאעין איננו המקרה הראשון בו בנו של חבר פרלמנט ירדני מצטרף לארגון טרור. בינואר 2015 פורסם כי בנו של חבר הפרלמנט, מוחמד פלאח אל-עבאדי, עמראן בן ה-25 בוגר תואר ברפואת שיניים נהרג בשעה שלחם בעיר חלב שבסוריה בשורות ג'בהת אל-נוצרה.[4]

בראיון לעיתון המקוון "ערבי 21" ב-16.12.15 סיפר חבר הפרלמנט אל-דלאעין על בנו, על הדרכים בהן פועל דאעש לגיוס צעירים ועל פעילותו למנוע הצטרפות צעירים לארגוני הטרור בסוריה ועיראק. אל-דלאעין מתח ביקורת על התקשורת, שאינה ממלאת תפקיד פעיל במאבק בקיצוניות וקרא לפעול למיגור השיח הדתי, שמובילים הארגונים הקיצוניים.

 

הבן מוחמד במדי דאעש ושל האב - חבר הפרלמנט, מאזן אל-דלאעין[5]

 

להלן תרגום הריאיון:[6]

 

בני לא היה קיצוני ואף התנגד לדאעש

ש: הרשה לנו להתחיל בסיפור של מוחמד – כיצד הוא הצטרף לדאעש?

ת: מוחמד לא היה קיצוני מלכתחילה. לאחר מותו של הטייס הירדני, מועאד' אל-כסאסבה, בשנה שעברה, מוחמד נופף בתמונת הטייס בהפגנה במחוז אל-כרכ, כשהוא מגנה את פעולת הרצח הברברית [באמצעות שריפתו בחיים]. הוא תמיד היה מדבר איתי ואומר שזהו ארגון טרור, שאין לו קשר לדת.

אולם, כאשר מוחמד נסע לאוקראינה, דאעש יצר עימו קשר באמצעות רעייתו הזרה, שהתאסלמה לא מכבר. חבורת אנשים, הכוללת תושב אזרביג'אן, אישה צ'צ'נית ותוניסאי, שכנעה את אשתו כי יש לבצע ג'יהאד ולהגר מארצות הכפירה לארצות 'הח'ליפות האסלאמית', תוך ניצול בורותה באסלאם ושיכנועה שתגיע לגן עדן. היא מצדה שכנעה את בעלה [לאמץ] את האידיאולוגיה הזאת וכך הם חלקו אידיאולוגיה משותפת.

בלילה בו נסעו מוחמד ורעייתו לתורכיה, ומשם לסוריה ולמוסול, הייתי בביתם באזור חרקוב באוקראינה. לו היה לי חשד, ולו הקל ביותר, שהוא מתכוון להצטרף לדאעש הייתי מעכב אותו בנמל התעופה ונוקט באמצעי הביטחון הנחוצים כדי למנוע ממנו להצטרף לארגון הפושע הזה. אני זוכר שהתנהל ביני לבין מוחמד ויכוח באותו הלילה בנושא דאעש ויומיים לאחר מכן הופתעתי [לגלות] שהוא הצטרף לארגון לאחר שנסע לתורכיה ומשם לסוריה ולמוסול, וש[מאוחר יותר] הוא ביצע פיגוע, כפי שהם [אנשי דאעש] טוענים. ייתכן שכל טענותיהם כוזבות, כיוון שאני, באמת ובתמים, לא מאמין לסיפוריהם, שכולם עשויים להיות הונאה. אפילו הסיפור שהוא פוצץ מכונית תופת עשוי להיות הונאה, כיוון שכשאנשים נכנסים לארגונים האלה, הם נמצאים תחת שליטתם המוחלטת והופכים לנטולי רצון [משלהם]. שמעתי סיפורים של צעירים ירדנים, ששבו משורות הארגון ואמרו כי פעילי דאעש הצמידו רובה לרקתם בשעה ששוחחו בטלפון עם משפחתם, כדי לאלצם לומר שמדינת הח'ליפות [האסלאמית] היא מדינת האסלאם האמיתי והנכון. זהו ארגון טרור נפשע אמיתי, שחרג מיסודות השריעה האסלאמית שלנו. העקרונות בהם הם עושים שימוש חורגים מכל חוקי אללה.

 

אני פועל למניעת קיצוניות; על התקשורת והחברה למלא תפקיד פעיל יותר נגד התופעה

ש: האם צפית בסרטון בו הופיע מוחמד לאחרונה תחת הכותרת 'אל-ולאא ואל-בראא' ['הנאמנות וההתנערות'][7]?

ת: כן, צפיתי בו,  זו היתה כוונתם בפרסומו [- שאני אצפה בו], שכן בשובי מנמל התעופה בתורכיה החזרתי צעירה ירדנית מהעיר אל-כרכ, שגויסה על ידי דאעש, דבר שהכעיס אותם. למעשה, הצלחתי להחזיר שתי צעירות שתפסתי שם, לא רק אחת. [מלבד הצעירה שעניינה פורסם], יש צעירה נוספת שלא מדברים עליה כלל, כדי לשמור על שגרת חיי משפחתה. בנוסף, החזרתי צעיר ירדני מאזור ארביד לאחר שברח מסוריה לתורכיה ותיאמתי [את העניין] עם השגרירות הירדנית באנקרה. כל זאת [עשיתי] מתוך מטרה לשמור על בני הדור הזה כדי שלא יולכו שולל, כפי שקרה לבני. אני אומר לך כי האיומים בסרטון לא יניאו אותי [מפעילותי זו]. סרטון זה הופיע באתרי האינטרנט של הארגון חודשיים ושבוע לאחר מותו [של בני], והיה ברור שהמסר מופנה אלי. הדבר לא יניא אותי [מפועלי]. שהרי אני [חבר] פרלמנט וחלק מהתפקיד הלאומי שלי הוא להגביר את המודעות בקרב צעירים [בנוגע לסכנה של דאעש].

לפיכך, יזמתי הרצאות כדי להגביר את המודעות של הדור הזה, שעשוי ללכת שולל אחר הארגון הנפשע הזה, ואני מקווה שיוזמה זו תמשיך בכל האוניברסיטאות. אני חושב שהמסר שלי הגיע אליהם במלואו. דיברתי גם באמצעי התקשורת, אך התקשורת הירדנית, למרבה הצער, פועלת במתכונת של התגייסות נקודתית לנושא מסוים [ואז זונחת אותו]. על התקשורת שלנו למלא תפקיד פעיל יותר בנסיבות הקשות הללו כדי להרחיק את הדור הזה מחשיבה קיצונית וטרוריסטית. כמו כן, אל לנו להשאיר את השיח הדתי שלנו כפי שהיה בעבר, אלא עלינו לנקוט הליכים של שיח שוטף בנושאי התפילה, הצום, הצדקה וכיו"ב [כדי שדאעש לא ישתלט על השיח]. עלינו [לרפא] את הנגע החברתי הזה, או את הסרטן הזה, כפי שאני מכנה אותו ולשנות את אופי השיח הדתי. עלינו לרדת [לטיפול בבעיה] בשטח ולגבש אסטרטגיה. כאשר ישנה בעיה כולם מזדעקים למשך יום או יומיים ואח"כ [שוכחים] מהבעיה. יש להתמודד עם האידיאולוגיה הקיצונית הזו, שעלולה לחדור לכל בית, משום שהרשתות החברתיות נמצאות כעת בכל בית ומשום שאין עליהן כל מגבלה, כך שכל אדם חשוף להצטרפות לארגון הזה.

 

ש: האם אמו של מוחמד צפתה גם כן בפרסום ‘אל-ולאא ואל-בראא’?

ת: כן. היא צפתה בו והאל היה לה לעזר. היא פגועה וכאובה עד היום. היא עדיין מקוננת עליו מידי יום על ידי כתיבה [עליו].

 

הרשתות החברתיות ככלי מרכזי לגיוס תוך הבטחת גמול בגן העדן

ש: סיפרת שהצלחת להשיב צעירות וצעירים שדאעש גייס אותם. כיצד הם גויסו?

ת: הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מרכזי בגיוס הצעירים הללו, שנכנסים לאתרים של ארגון הטרור דאעש, המנצל את הקשיים הסוציאליים, בין אם עוני או אבטלה, כדי לשכנע את הצעירים שהוא דואג לספק את צרכיהם בכל תחומי החיים לרבות מגורים וכסף. [דאעש] מכוון במיוחד לצעירים עם נטיות מסוימות לדת ומראה להם סרטי ג'יהאד. הוא משכנע אותם שהם ייכנסו לגן עדן, שפעילותם עולה בקנה אחד עם השריעה ושבאמצעות פעולות הג'יהאד שיבצעו יזכו בבתולות שחורות העין [בגן עדן] וכד'. השכנוע הזה לא קורה בין לילה, אלא הוא דורש חודשים ארוכים ועשוי להימשך 5-4 חודשים ולפעמים אף שנה, בהתאם לאדם ולמידת נטייתו וקבלתו את האידיאולוגיה המוצעת ברשתות החברתיות.

אחד המקרים בהם נתקלתי הוא סיפורו של צעיר בן 24, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטה ללימודים אסלאמיים, צעיר אינטלקטואל. דאעש שם לו למטרה משכילים בעלי תפיסות נאורות, כמו רופאים, מהנדסים ועורכי דין. הוא מחפש את השכבה הזאת כדי להוכיח לעולם שאנשיו אינם מובטלים ועבריינים כפי שנהוג לחשוב לגביהם, אלא ההיפך מכך.

 

ש: האם ישנם תאים רדומים של דאעש, שמגייסים [אנשים לשורות הארגון] בירדן?

ת: הארגון הזה לא [פועל] רק בירדן. יש לו תאים רדומים בכל רחבי העולם - בסוריה, בעיראק, בתורכיה, במצרים, בלוב. הם מגייסים [אנשים] באמצעות מתווכים, שעשויים להיות אנשים החברים בארגון בתוך ירדן שמשתמשים בשמות בדויים ברשתות החברתיות, כפי שקרה עם הצעירה שגויסה בעיר אל-כרכ. זמן מה לאחר הצטרפותם [לארגון] באמצעות ערוצי הקשר מתבצעת ביניהם שבועת אמונים לח'ליפה, [אבו בכר אל-בגדאדי], וזהו שלב שמשמעותו במידה רבה היא שהם [הצעירים הללו] מחויבים כלפי הארגון וחייבים לבצע את הפקודות עד כדי כך שמרחיקים אותם ממשפחתם ולפעמים אף דורשים מהם להרוג אחד מבני משפחתם.

ש: מהי התמונה שמציגים אלה השבים משורות הארגון?

ת: שמעתי את סיפורה של הצעירה ששבה מתורכיה והיא הציגה תמונה הפוכה לחלוטין מזו שהארגון מתיימר [להציג]. לדבריה, הארגון לא מייחס חשיבות לדת, בניגוד למה שהציגו בסרטי הג'יהאד [שלו]. מיד כשהם נכנסים לאל-רקה [מעוז דאעש בסוריה] הצעירים מנותקים ממשפחותיהם והארגון שולט על כל תחומי חייהם, עוקב אחר תנועותיהם, רושם אותם ללימודי שריעה שהרי הוא מעוניין לשטוף את מוחם. מי שמתנגד לכך, נשלח [לבצע] פעולות התאבדות, כפי שסיפרה הצעירה.

 

בנוסף, יש את סיפור משפחתו של צעיר מהעיר אל-סלט, שנסע לאל-רקה וגילה כי הקבוצה הזו [קרי, דאעש] לא הגונה ורחוקה מהאסלאם. הוא ניסה לחזור, אך אנשי הארגון גילו זאת, ולכן רצו להוציאו להורג והלבישוהו בבגד הכתום [המיועד לנידונים למוות]. אולם, הוא התחנן על נפשו בפני שומרי הכלא בטענה שהוא בן יחיד להוריו, שילם להם שוחד על סך 3000 דולר, ברח לתורכיה, שב לירדן וכעת הוא נכלא לאחר שובו.

 

3000 ירדנים בשורות ארגון דאעש ודומיו

ש: האם יש לך מידע על מספר הירדנים בשורות דאעש?

ת: אין נתונים רשמיים, אולם על פי הערכת מומחים בתחום ישנם כ-3000 ירדנים החברים בדאעש ובארגונים הקיצוניים, כ-420 מהם נהרגו. כ-10 אנשים ממחוז אל-כרכ נהרגו ומספר הירדנים שהצטרפו לדאעש מהעיר אל-כרכ עולה על 50, רובם בסוריה."