המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת באופוזיציה הסורית על הסכמת האופוזיציה לנהל מו"מ עם המשטר
4/2/2016


ערב כינוס השיחות בז'נבה: קולות באופוזיציה הסורית מותחים ביקורת על הסכמת האופוזיציה לנהל מו"מ עם המשטר

 

ערב כינוס השיחות העקיפות בין המשטר הסורי לאופוזיציה הסורית בז'נבה ב- 29.1.16, פרסמו כמה פובליציסטים סורים עצמאיים, המזוהים עם האופוזיציה, מאמרים המותחים ביקורת חריפה על הרשות העליונה של המו"מ שנבחרה בועידת האופוזיציה בריאד ב-9.12.15 להוביל את המו"מ עם המשטר הסורי. לצד ביקורת חריפה על התנהלות הקהילה הבינ"ל מול משטר אסד, טענו פובליציסטים אלה כי הרשות העליונה ויתרה על העקרונות עליהם התעקשה האופוזיציה במשך חמש שנים כתנאי למו"מ - העיקרי שבהם פרישת משטר אסד - ונכנעה  ללחציהן של  ארה"ב והקהילה הבינלאומית, לנהל מו"מ עם המשטר בזמן שהוא ממשיך להפציץ ולהרעיב את העם הסורי. הכותבים העלו ספקות בנוגע ליכולתה של הרשות העליונה למו"מ להשיג את דרישות העם הסורי.

 

נוכח הלחצים המופעלים עליה, אף קרא אחד הכותבים לרשות העליונה למו"מ להונות את העולם כולו ולהפוך את זירת המו"מ לבית משפט מוסרי נגד משטר אסד על ידי כך שתוותר על הנרקסיזם שלה ותאפשר ל"סורים האמיתיים", שסבלו ממשטר אסד, "להתייצב מול תלייניהם". כך, טען, יתמוטט התהליך כולו וניתן יהיה להתחילו על יסודות צודקים יותר שיאפשרו התקדמות אמיתית בפתרון המשבר.

 

דו"ח זה יביא קטעים נבחרים ממספר מאמרים שכאלו.

 

עבד אל-נאצר אל-עאיד: להפוך את בימת המו"מ בז'נבה למשפט מוסרי נגד המשטר

הסופר והפובליציסט האופוזיציונר הסורי, עבד אל-נאצר אל-עאיד, פרסם מאמר ביומון הלונדוני אל-חיאת, בו כתב: "הקהילה הבינלאומית והאינטרסים שלה כפו עלינו לשבת סביב שולחן המו"מ עם רב הטבחים שלנו [קרי, בשאר אל-אסד] לפי החלטה מוקדמת, שתכנה אומר כמעט [בפירוש] שאין לנו ברירה זולת קבלת הישארות המשטר והעומד בראשו. לפיכך, האופוזיציה הפוליטית נדרשת לשכלל את יכולותיה לכדי יכולת להונות את העולם ולקבץ את [בכירי] משטר אסד במקום המגיע להם והוא בית המשפט. זה לא צריך להיות קשה, לו נחונו מנהלי המו"מ ברמה מינימלית של הקרבה עצמית, אחריות ומיומנות פוליטית.

 

הרשות [העליונה למו"מ מטעם האופוזיציה] שעליה הוטלה המשימה לבחור את [חברי] משלחת המו"מ, יכולה לבחור את הרופא מדרעא שאיבד את שבעת ילדיו כתוצאה מחביות [הנפץ] של אסד ליו"ר המשלחת, והיא יכולה לבחור בגברת בעלת השכלה כלשהי מקרב אלו שאיבדו את יקיריהן במתקפה הכימית [של משטר אסד], ויש רבות כאלה, שתהיה סגניתו והיא יכולה לבחור באדם שאיבד את ילדיו במחנות המעצר של המשטר תחת עינויים לסגן שני. ניתן להוסיף עוד קורבנות שיתכן והיו מבין אלו שגפיהם נגדעו או שפניהם נשרפו במלחמה שניהל הפושע נגד העם הסורי. אין דבר קל יותר מאשר למצוא מאות כאלה, בעלי כישורים עיוניים, תרבותיים ופוליטיים שיוכלו להשקיע עצמם במו"מ בכישרון, להפוך את בימת ז'נבה, שכל העולם יעקוב אחריה, לבית דין סמלי עבור המשטר ועבור מי שתומך בו ומי ששותק לגבי [פשעיו] ולקבוע את הקו האדום המוסרי שאסור לאופוזיציה או למעצמות הבינלאומיות לחצותו והוא - הפשעים המזוויעים נגד האנושות שמשטר אסד ביצע בהם ושמגבשי החלטה 2254 התעלמו מהם באופן שמזכיר את שתיקת השטנים. 

 

ביום [כינוס] הוועידה [בז'נבה]... ניתן להוציא פרסום המציג את  יו"ר המשלחת וחבריה, להפיצו לכל הנוגעים בדבר ולעמוד על כך שהם נמצאים [שם] לא מתוקף היותם קורבנות, שמשתמשים בטרגדיות שלהם כדי להשיג תוצאות מדיניות, אלא מתוקף היותם נושאים ונותנים בעלי סמכויות מלאות והנציגים הלגיטימיים והמהימנים ביותר של העם הסורי ושל הבעיה שלו.

הרשות [העליונה] למו"מ יכולה בכך להשיג ניצחון מוסרי ואנושי שהמעצמות מנסות לשלול מאתנו באמצעות פתרון מדיני מדומה שאין בו למעשה שום סיכוי להשיג שלום קבוע וצודק בארצנו ...

 

האופוזיציה [הפוליטית] יכולה, באמצעות ויתור קל על הנרקיסיזם שלה, לסגת צעד לאחור, כדי לאפשר לאור הזרקורים להאיר פעם אחת על הסורים האמיתיים, הסורים מוכי הגורל בתוך [סוריה], ובכך להרוויח נקודת [זכות] בקרב העם הזה... [שכן העם הסורי] הוא זה שבמשך זמן רב האשים את האופוזיציה הזאת, במידה רבה של צדק, בכך שהיא אינה מייצגת אלא את עצמה ואת המשטרים המפעילים אותה...

 

לבסוף, התייצבות הקורבנות [הסורים] בפני תלייניהם תוביל להפיכת ישיבות המו"מ לבית דין מוסרי גדול, לנסיגת המשטר ובעלי בריתו ולקריסת המו"מ וזה המקסימום שהרשות [העליונה] למו"מ צריכה לשאוף אליו בסבב הנוכחי. שכן, מיטוט התהליך כולו, הפסקתו בשיטות שאינן חורגות מהמוסכמות הדיפלומטיות והתחלתו מחדש על יסודות צודקים יותר, היא הדרך היחידה להשגת התקדמות בתהליך ההסדר [המדיני], אם רוצים בה. שאם לא, על הסורים להודיע על קריסתו ועל הקריסה המוסרית של מדינות העולם בקול רם ומהדהד".[1] 

 

עבד אל-נאצר אל-עאיד


 

ח'ליל אל-מקדאד: לרשות העליונה למו"מ אין לגיטימציה לנהל מו"מ שייתן הכשר למשטר אסד

הפרשן הפוליטי והפובליציסט האופוזיציונר הסורי, ח'ליל אל-מקדאד, פרסם מאמר באתר אינטרנט של האופוזיציה, "זמאן אל-וצל", בו כתב: "הנושאים ונותנים יישבו בז'נבה בזמן שהמכונה הצבאית של משטר אסד כותשת את הערים הסוריות מדיר אל-זור עד בוצרא אל-שאם [עיירה בדרום סוריה] עבור בדומא ובדאריא. הנושאים ונותנים ידברו ביניהם  וייהנו מארוחותיהם הדשנות בעוד שלתושבי מדאיא ואל-זבדאני אין מזון מינימלי הדרוש לקיומם והם מתים מרעב כתוצאה ממצור שרירותי ואכזר שמטילים משטר אסד וחזבאללה העדתיים על ואדי ברדא. הנושאים ונותנים ייהנו מסאונה, ממסאז' וג'אקוזי בזמן שלתושבי דומא אין במה להתרחץ, זולת בדמם. וכי למה לא? זוהי האופציה האסטרטגית בה נקטה האופוזיציה.  

 

ששת חודשי המו"מ יולידו שלטון מעבר שיכלול את משטר אסד ואת האופוזיציה. מכיוון שאין אפשרות לדון בנושא פרישת אסד לפני חודש מרץ ואולי אף [לפני] חודש אוגוסט של שנת 2017, שבמהלכה, ע"פ המשוער, תנוסח חוקה חדשה ומפורטת המותאמת למידותיו של  אסד. מאפייניה [של חוקה זו] נקבעו מראש באמצעות הצהרות המעצמות הגדולות והחלטת מועצת הביטחון האחרונה 2254, לפיה ההצבעה לגביה [החוקה] תתקיים בסוף שנת 2017 ולאחר מכן  תאושרר.

 

לא נמצא היום מישהו יותר מאושר מאסד. איך לא? הרי הרוחות מביאות את מה שספינותיו כמהות לו. הישארותו על כס השלטון מובטחת לשנתיים הבאות, עם אפשרות להצגת מועמדותו בבחירות המובטחות [לנשיאות] ואף לזכייתו בהן. האם איננו במדינה דמוקרטית בעלת חוקה שעוצבה במיוחד כדי להבטיח את זכות הצגת המועמדות והבחירה של כל סורי שהממשלה תאשר  את מועמדותו?

 

האופוזיציה, המיוצגת ע"י הרשות [העליונה] למו"מ, לא מחמיצה אף הזדמנות להדגיש  את עקרונות היסוד של התהליך המדיני שהם: פרישת אסד ומשטרו וארגון מחדש של מוסדות הביטחון והצבא, ושהיא לא תישא ותיתן אלא על הבסיס הזה, אבל בה בעת היא הולכת בדרך המו"מ עד שתגיע לחלוקת השלטון עם המשטר שהיא דורשת את לכתו השכם והערב...

 

לנציגי האופוזיציה אין שום משקל המכשיר אותם לדבר בשם העם הסורי ולחלק את השלטון עם משטר אסד אשר מן הראוי היה להעמידו לדין בפני בית הדין לפשעי מלחמה...

 

ההסדר המדיני, במתכונתו הנוכחית ועל פי החלטת מועצת הביטחון האחרונה ואפילו יחד עם ההסתמכות על החלטות '[ועידת] ז'נבה 1' כמקור סמכות לפתרון, לא יתרום להפסקת הטרגדיה של העם הסורי כי כוונתו היא לקבע את השארות משטר אסד ולתת לו לגיטימציה שתכשיר את מלחמתו נגדנו, בתירוץ של מלחמה נגד הטרור, וכך יהפכו העימותים הצבאיים בכללותם מלחימה נגד משטר אסד ללחימה בשורותיו. ההסדר המדיני הוא שיהפוך את האדם הסורי לדלק במלחמה לא לו [נגד כוחות האופוזיציה].

 

הדיבורים על חוקה חדשה ועל בחירות דמוקרטיות הם בבחינת מכירת אשליות וחזיונות תעתועים. שכן, כל חוקה שתנוסח בשלב זה ע"י משטר אסד והאופוזיציה הנוכחית תהיה חוקה פגומה ולא לגיטימית כי היא תותאם למידותיהן של קבוצות מסוימות ותזניח את הדרישות הצודקות של הרוב המכריע בעם שהקריב את כל אשר לו למען חירותו וכבודו... 

 

צפוי שההסדר המדיני יימשך עד לסוף שלו מייחלים הצדדים הלוקחים בו חלק, שכן ההחלטה כבר התקבלה ולא נותר אלא להקנות לה צביון לגיטימי באמצעות הימצאותם של סורים [בו] שכל תפקידם הוא להיות עדי שווא תמורת שכר. זה מה ששולל  ממשתתפי הפארסה הזאת את הלגיטימציה העממית והמהפכנית שהקנו להם מלחמתם במשטר אסד או התנגדותם לו. לכן, ניתן לומר שאכיפת הסדר כלשהו על חלק מהצדדים הסורים היא דבר אחד ואילו הפצתו בכל סוריה היא דבר אחר.

 

כיצד תוכל אופוזיציה שאין בכוחה להכניס מעט מזון לאזורים שתושביהם נמצאים במצור תחת הסיסמא 'רעב או כניעה', לכפות תנאים ופתרונות על משטר שכל כוחות האופל בעולם תומכים בו וכיצד תממש [אופוזיציה כזו] את דרישות העם הסורי למדינה חופשית שישררו בה הצדק והשוויון ושתהיה ריקה מאסד ונגזרותיו.

 

ברכות לנו ולכם על מהפכה בת חמש שנים שהצליחה לייצר את אותה כנופית [שלטון] עם קצת ליטוש".[2]  

 

ח'ליל אל-מקדאד


 

נאצר אל-רבאט: האופוזיציה ויתרה על עקרונות שהתעקשה עליהם במשך חמש שנים

נאצר אל-רבאט, פובליציסט אופוזיציונר ופרופסור להיסטוריה סורי, המרצה  ב- MIT,  כתב במאמרו ביומון הלונדוני אל-חיאת: "... המהפכה הפכה להיות צבאית, אסלאמית ובינלאומית. יתרה מזו, ייתכן שהקרקע שלה נשמטה מתחת רגליהם של המורדים הסורים ונגנבה בידי זרים ימיביניימיים אכזריים המשוטטים בסוריה שבאו  אליה מכל קצווי תבל, שממומנים בידי רשת של אינטרסים שמאפייניהם לא ברורים.

 

אשר למשטר, הוא ממשיך בשלו: נלחם כאילו הוא נמצא במלחמת הישרדות נגד אויב חיצוני ולא נגד רוב עמו. הוא הגדיל את השימוש בנשק השמדה האסור מבחינה בינלאומית ופתח את סוריה בפני בעלי ברית כיתתיים שמתחרים עם הג'יהאדיסטים התכפיריים באכזריותם, בדבריהם, בגזענותם, בעדתיותם ובצרות אופקים. זאת ועוד, רוסיה נכנסה לתלם של המשטר כדי לנסות את כלי הנשק החדשים שלה על בשרם של הסורים בתואנה של מאבק בטרור. המהפכה התייתמה, הארץ נחרבה, והאנשים גורשו ומי מהם שנשאר מאס במצב והתייאש עד כדי כך שרובם התחילו לקלל את הרגע שבו התחילה המהפכה הזאת לא מתוך עוינות כלפיה או מתוך התנגדות לכוונה [שעמדה מאחוריה] אלא מתוך תסכול מתוצאותיה.

 

מכאן נבע הריאליזם הפוליטי שאנו עדים לו היום בקרב תנועות האופוזיציה, אפילו בקרב אלו החמושות והאסלאמיות שבהן, שהסכימו לעקרון השיחות עם המשטר ללא התנאים עליהם התעקשו בחמש השנים האחרונות, ובראשם פרישת העריץ בשאר אל-אסד, שהנהיג את הדיכוי האלים והפראי מהיום הראשון [למהפכה].

 

הראליזם הזה הכרחי ואף הגיוני לאור מאזני הכוח השולטים בעולם ובאזור ולאור סבלם העצום של הסורים העניים באזורי ההפצצות, המצור וההרעבה, וכן נוכח הדאעשיזציה [הפושה באזורים אלו]. אולם, על החשיבה הראליסטית להיות מוגנת בכמה עקרונות ובאסטרטגיה חזקה, המלווה בטקטיקה גמישה שלוקחת בחשבון את הסתברויות המשתנים הן בעתיד הנראה לעין והן בעתיד הרחוק. נראה לי שהצהרת  האחראי על נושא השיחות בקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה [להלן: הקואליציה הלאומית]... לפני מספר ימים, לפיה 'המו"מ הוא הבחירה האסטרטגית שלנו'[3] היא גרעין המשוואה. הוא מציג אסטרטגיה גמישה וטקטיקה קפואה: שיחות ואך ורק שיחות...

 

אני חושש שאם הקואליציה הלאומית תנקוט את האסטרטגיה הזאת, גם היא תפסיד את המו"מ עוד לפני שיתחיל. הבחירה האסטרטגית של הקואליציה צריכה לנבוע מעקרונות היסוד המייצגים את דרישות הסורים שביצעו מהפכה אמיתית לפני חמש שנים, כלומר השתחררות ממשטר העריצות. זהו הבסיס שצריך לשמש מסגרת לכל פעילות פוליטית של האופוזיציה כאשר היא נכנסת לשיחות עם יריבה, המשטר הסורי המתעקש לא רק על השארות נשיאו בתפקידו עד סוף הקדנציה הנוכחית אלא גם על זכותו להציג את מועמדותו לקדנציה נוספת 'אחרי השלום'

 

ריאליזם פוליטי הוא להגיע למו"מ חמוש בעקרונות המגדירים את מטרתך במו"מ ובנתונים שלגביהם אפשר לשאת ולתת. אחר כך נכנסים למו"מ  כדי לבדוק על מה ניתן להסכים עם הצד האחר ואלו נקודות יתרון שלנו ניתן להחליף תמורת נקודות היתרון של היריב, דבר שיכול לקדם את הנושא שלך תוך השארת כל האופציות האחרות פתוחות...".[4] 

    

נאצר אל-רבאט


 

 




[1] אל-חיאת (לונדון), 26.12.2015

[3] המתאם הכללי של הרשות העליונה למו"מ, ריאד' חג'אב, אמר זאת ב- 6.1.2016.

[4] אל-חיאת (לונדון), 13.1.2016