כללי

 

 

הוויכוח בלבנון סביב הכרזת סעודיה על הקמת הקואליציה האסלאמית למאבק בטרור ועל הצטרפות לבנון אליה

 

מאת א.ב פיקאלי

במסיבת עיתונאים בלילה שבין ה-14 ל-15 בדצמבר 2015, הכריז שר ההגנה הסעודי ויורשו של יורש העצר האמיר מוחמד בן סלמאן על הקמתה של "הקואליציה האסלאמית למאבק בטרור", בהשתתפותן של 35 מדינות ערביות ומוסלמיות. הקואליציה, שחדר המבצעים שלה ימוקם בריאד, נועדה, לדבריו, לתאם את מאמציהן של מדינות אלה במאבק בטרור בתחום הצבאי, הביטחוני, האידיאולוגי והתקשורתי. בן סלאמן הבהיר כי כל מדינה תתרום כפי יכולה וכי הקואליציה נועדה להילחם בכל סוגי הטרור ולא רק בארגון דאעש. בהתייחסו לסוריה ועיראק, אמר בן סלמאן, כי הקואליציה תוכל לפעול נגד ארגוני הטרור הנמצאים במדינות אלה, אך זאת רק בתיאום עם השלטון "הלגיטימי" בארצות אלה ועם הקהילה הבינלאומית, בלא שהבהיר למה התכוון באמרו השלטון "הלגיטימי".

 

מנגד, אמר שר החוץ הסעודי עאדל אל-ג'וביר, כי אין לשלול את האפשרות של מעורבות צבאית קרקעית בסוריה של כוחות הקואליציה האסלאמית, מבלי שהתנה זאת בהסכמת גורם כלשהו.[1]

 

בקואליציה חברות, לצד סעודיה, מדינות ערביות ומוסלמיות מרכזיות באזור כדוגמת מצרים, תורכיה, פקיסטאן, ירדן ומרוקו.  עם זאת, היעדרן הבולט של מדינות ערביות ומוסלמיות, חשובות גם הן, כמו איראן, סוריה, עיראק, אלג'יריה ועומאן יוצר תחושה כי מדובר בניסיון סעודי להקים קואליציה נגד ציר ההתנגדות בהנהגתה של איראן. זאת במטרה לשמוט מידי ציר זה את הטענות שמעורבותה של איראן בעולם הערבי היא לצורך המאבק בטרור. סיבה נוספת שייתכן ועומדת מאחורי ההחלטה להקים את הקואליציה היא המתקפה הקשה לה נתונה סעודיה בתקופה האחרונה בזירה הבינ"ל במסגרתה מואשמת סעודיה כמי שאחראית להופעת האידיאולוגיה הקיצונית של ארגוני הטרור וכמי שמממנת אותם. ייתכן שעל ידי הקמת הקואליציה האסלאמית נגד הטרור מנסה סעודיה להוכיח לקהילה הבינ"ל שהיא פועלת נגד הטרור ולא מייצרת אותו.

 

האמיר מוחמד בן סלמאן מכריז על הקמת הקואליציה האסלאמית למאבק בטרור[2]

 בקואליציה זו עדיין רב הנסתר על הגלוי. כך, לא ברור אלו ארגונים בדיוק, למעט דאעש, כלולים בהגדרת "ארגוני הטרור", בהם הקואליציה אמורה להילחם: האם, למשל, חזבאללה, הנמצא ברשימת הטרור של סעודיה, נכלל בהגדרה זו? כמו כן לא ברור מיהו השלטון "הלגיטימי" בסוריה אליו התכוון שר ההגנה הסעודי הסעודי. עניין נוסף שלא הובהר הוא מהם קווי הפעולה של הקואליציה והאמצעים בהם תנקוט, מהו מנגנון קבלת ההחלטות, ועוד.

 

עניין מתמיה נוסף הקשור בקואליציה זו הוא העובדה שההכרזה על הקמתה נעשתה באמצע הלילה, במפתיע וללא שום הודעה מוקדמת על ידי שר ההגנה הסעודי, וללא נוכחות נציגים מהמדינות האחרות החברות בקואליציה. יתרה מכך, על פי כמה דיווחים, חלק מהמדינות שהוכרזו כחברות בקואליציה, כמו למשל פקיסטן ואינדונזיה, לא ידעו על כך מראש.[3]

 

ביטוי נוסף לכך הוא מקרה צירופה של לבנון לקואליציה זו. בעוד משרד החוץ הלבנוני טען כי לא ידע דבר על העניין, הרי שלשכתו של ראש הממשלה, תמאם סלאם, פרסמה הבהרה בה נאמר כי ההכרזה הסעודית על היותה של לבנון חברה בקואליציה באה בעקבות שיחת טלפון בין ההנהגה הסעודית לבין סלאם, שבה הוא בירך על הרעיון.[4] למעשה, ההכרזה על הצטרפות לבנון לקואליציה האסלאמית הציתה ויכוח גדול בין המחנה הפרו סעודי לבין המחנה הפרו איראני.

 

דו"ח זה יתמקד בתגובות בלבנון להודעה הסעודית על הצטרפותה לקואליציה: בתמיכה הגורפת של  הגורמים הלבנונים הפרו-סעודים ובעיקר של זרם אל-מסתקבל בראשות סעד אל-חרירי, למול הביקורת ואף האיומים מצד הגורמים הלבנונים התומכים בציר ההתנגדות, בעיקר מצד חזבאללה, ובהתנצחות ביניהם.

 

חזבאללה: זו קואליציה לתמיכה בטרור; חבירה אליה מחייבת החלטת ממשלה ופרלמנט

ההודעה הסעודית על הצטרפותה של לבנון לקואליציה למאבק בטרור העלתה את חמתו של ארגון חזבאללה, במיוחד בשל העובדה שהוא עצמו כלול ברשימת הטרור של סעודיה, יחד עם עוד ארגונים הנתמכים על ידי איראן, כמו 'אל-חשד אל-שעבי' בעיראק ו'אנצאר אללה' בתימן.

 

יצוין כי דיווח ביומון הלבנוני אל-ספיר ציטט מקור יודע דבר, לפיו במו"מ שנערך בניו יורק ערב החלטת מועצת הביטחון 2254 על הסדר מדיני בסוריה, דרשה מדינה מפרצית לכלול את חזבאללה, תנועת אמל הלבנונית ומפלגת הבעת' הסורית ברשימת ארגוני הטרור הנלחמים בסוריה.[5]

 

טענותיו העיקריות של חזבאללה, להצדקת התנגדותו לחבירת לבנון לקואליציה האסלאמית הן שהחלטה על צעד כזה מחייבת החלטת ממשלה; שהקואליציה הזו נועדה למעשה לתמוך בטרור ולא להילחם בו; ושהשתתפות לבנון בה תסכן את יציבותה ואת אחדותה של המדינה.

 

ב-17 בדצמבר, כמה ימים לאחר ההכרזה הסעודית, פרסם חזבאללה הודעה  בה הדגיש כי הוא שולל מכל וכל הצטרפות של לבנון לקואליציה, בטענה שהסכמתו של ראש הממשלה תמאם סלאם לכך היתה על "דעתו האישית שאינה מחייבת איש, שכן אף ראש ממשלה לא יכול להיכנס לקואליציה צבאית... כיוון שזה מחייב החלטת  ממשלה וכן אישור של הפרלמנט הלבנוני". ההודעה הוסיפה כי אי לכך להסכמה זו "אין שום תוקף חוקי, מדיני או מעשי."

 

ההודעה של חזבאללה העלתה מספר שאלות ותהיות המטילות דופי בקואליציה וחשד לגבי מטרותיה האמתיות: "מדובר בהיענות של סעודיה ומדינות אחרות להחלטה אמריקאית... קואליציה זו הוקמה במהירות ובאופן חשוד, דבר המעלה שאלות רבות, ובראשן עד כמה ראויה סעודיה לעמוד בראש קואליציה נגד הטרור, לאור העובדה שהיא אחראית להגות הטרוריסטית הקיצונית ושהיא ממשיכה לאמץ הגות זו ולתמוך בה בכל העולם. ידוע לכל כי סעודיה מנהלת טרור מדינתי, כפי שעשתה בתימן, וכי היא תומכת בתנועות הטרור בסוריה, בעיראק ובתימן, ולצידה עומדות מדינות החברות בקואליציה המדומה שגם הן תומכות בטרור".[6]

 

ברוח זו התבטא גם סגנו של מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם: "קואליציה זו נועדה לתמוך בטרור ולא נגדו". הוא הוסיף: "לבנון בשום אופן לא תהיה חלק ממנה ובשום אופן לא נסכים לעזור לסעודיה, המואשמת והמורשעת בטרור, לחפות על צביעותה". קאסם המשיך ואמר כי "כבר חלף העידן בו סעודיה הובילה את המדינות לעשות את רצונה".[7]

 

חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, נואף אל-מוסוי הוסיף: "יש מנגנון חוקתי ידוע לקבלת החלטה על הצטרפות לבנון לקואליציה האסלאמית. סעיף 52 [של החוקה] קובע כי הנשיא הוא המנהל את המו"מ, וכי הממשלה [צריכה] לקבל החלטה ברוב של שני שליש ולהביאה לאישור הפרלמנט, כלומר זה מחייב שלוש תחנות: הנשיא, הממשלה והפרלמנט. [והרי ההחלטה לא עברה את שלושת המנגנונים הללו]]".[8]

 

יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט: אם הברית הזו הוקמה נגדנו, כדאי שתיזהרו

גם יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, ח"פ מוחמד רעד, הכריז על סירוב מוחלט "להשתתפות לבנון בברית חשודה כזו", ואף טען כי "השתתפות בה מסכנת את יציבות לבנון, אחדותה ובטחונה". רעד תהה: "באיזה טרור רוצה הקואליציה האסלאמית להיאבק?" והמשיך: "ארגוני הטרור שקיבלו תמיכה מרוב מדינות המפרץ ומחלק מהכוחות הפוליטיים בלבנון [קרי: זרם אל-מסתקבל] קשורים למדינות המפרץ."

 

רעד הזהיר את מקימי הקואליציה, כלומר את סעודיה, באמרו: "אם לדעתם ההתנגדות היא טרור והם רוצים להקים את הקואליציה נגדנו, ראוי שיזהרו מכעסנו. אם מטרת ההכרזה על קואליציה זו היא לייפות את תדמיתם ולנקות עצמם מהפשעים שביצעו בכך שתמכו בקבוצות הטרור התכפירי, ראוי [שיובהר] - הם בשום אופן לא חזרו בתשובה". רעד הוסיף: "למי שהיה מעורב בטרור אין הזכות לדבר על הטרור... "[9]

 

מוחמד רעד בטקס אזכרה של אחד מהרוגי חזבאללה[10]

זרם אל-מסתקבל: ממתי חזבאללה מתחשב בדעת המדינה ומבקש את רשותה?

מנגד, שיבח זרם אל-מסתקבל בראשות סעד אל-חרירי, הידוע בתמיכתו בסעודיה, את הקמת הקואליציה האסלאמית. אל-חרירי, הנמצא מזה כמה שנים מחוץ למדינה, פרסם הודעה בה נאמר: "זהו צעד היסטורי בדרך הנכונה לטיפול בבעיה מדינית, ביטחונית ואידיאולוגית שהפכה לנטל מסוכן על תדמית האסלאם המתורבת ועל האנושות והפכה לאיום על הקיום האסלאמי ודו הקיום שלו עם החברות בעולם." אל-חרירי הוסיף: "טבעי הדבר שההודעה תבוא מריאד כיוון שהאחריות למאבק בטרור מוטלת על כתפיהם של המוסלמים ובעיקר הערבים". אל-חרירי חתם את הודעתו בדברי שבח והערכה להנהגה הסעודית בראשות המלך סלמאן, יורש העצר ויורשו של יורש העצר.[11] כצפוי, גם סיעת אל-מסתקבל פרסמה הודעת שבח לסעודיה על צעד זה.[12]

 

במקביל שלח זרם אל-מסתקבל חיצי ביקורת נגד המתקפה של חזבאללה על סעודיה תוך שהוא טוען כי דרישת חזבאללה שהחלטות מעין אלה צריכות לעבור דרך המנגנונים הקבועים בחוק גובלת בצביעות, זאת משום שחזבאללה עצמו מאז ומתמיד התעלם מחובה זו, ובמקרים רבים הוא אינו מתחשב במדינה ומוסדותיה ומקבל החלטות על דעת עצמו, כפי שעשה, למשל, במעורבותו הצבאית בסוריה.

 

ב-18 בדצמבר 2015 פרסם זרם אל-מסתקבל הודעה בזו הלשון: "אין זה מפתיע שחזבאללה נקט עמדה שלילית וחריפה כלפי ההכרזה על הקמת הקואליציה האסלאמית הרחבה למאבק בטרור, ובפרט שהכרזה זו יצאה מטעם סעודיה, שחזבאללה מתייחס אליה כאויב, ואינו מפספס הזדמנות או  אירוע ומנצלו למתקפה על הממלכה ולפגיעה בתפקידה ובמאמציה להגן על זכויות הערבים והמוסלמים". ההודעה גם מאשימה את חזבאללה בצביעות, בציינה כי מה שמפליא ומוזר בהודעתו הוא גם "הגילוי הפתאומי שלו שהחלטות מסוג זה מחייבות הסכמת הממשלה והחלטה של הפרלמנט ... טוב היה לו חזבאללה גילה את [הצורך] בגיבוי המדיני, החוקתי והחוקי [לצעדים כאלה] לפני שנים רבות, כלומר מאז שנטל לעצמו את הזכות [הבלעדית] להכניס פעילים של משמרות המהפכה [האיראניים] לבוקאע ולאזורים אחרים [בלבנון] כדי שיאמנו את פעיליו החמושים, ללא הסכמתם ומודעותם של השלטונות בלבנון, ואף מבלי ליידע אותם על כך, וכן מאז שהחליט על דעת עצמו להשתתף בלחימה בסוריה, תוך שהוא קורא תיגר על החלטת הממשלה [דאז] לפיה לבנון אינה קושרת עצמה לעימותים האזוריים[13], ו[תוך שהוא קורא תיגר] על זכותה הבלעדית של המדינה ל[החזיק] בנשק ולהשתמש בו וכן לקבל החלטות הנוגעות לפתיחת מלחמה בתוך [המדינה] ומחוצה [לה]".[14]

 

בעל טור לבנוני: חזבאללה מתנגד לקואליציה כי איראן אינה מעוניינת להיאבק בדאעש

יום קודם לכן פרסם בעל הטור ביומון אל-מסתקבל עלי רבאח מאמר, בו טען כי התנגדות חזבאללה לקואליציה האסלאמית נובעת מחששה של איראן שמא לא תוכל יותר לעשות שימוש ציני בטרור במסגרת שאיפתה להיות השוטר האזורי. הוא כתב: "מדוע חזבאללה ומי שעומד מאחוריו [קרי: איראן] מודאגים מהקואליציה האסלאמית נגד הטרור? והרי חזבאללה סבור שדאעש מהווה איום קיומי על עמי האזור יותר מהאיום הישראלי ... אי אפשר להתעלם מכך שאיראן ... סוחרת בסוגית המאבק בארגוני הטרור למטרות מדיניות, ומבססת עליה מספר הישגים בהתפשטותה הנוכחית בסוריה, בעיראק ובתימן. האמת מאחורי התוכנית האיראנית התבררה, ומסתבר שיש כאן מישהו שאינו רוצה [באמת] במאבק בדאעש, אלא רוצה אותו כדחליל המפחיד את המערב מפני הטרור הסוני, כדי לסחור בו ולמכור אותו לנוצרים המקומיים ולקהילה הבינלאומית, [וזאת] כעילה שתוביל הצעות למינוי איראן לתפקיד שוטר האזור"

 

לדברי רבאח, איראן חוששת  גם שהקואליציה האסלאמית הזו נגד הטרור תופנה בשלב מאוחר יותר, לאחר סיום המאבק בדאעש, נגד זרועותיה בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן, קרי, נגד המיליציות השיעיות שלה, משום שחלק מארגונים אלה כלולים ברשימה הטרור של סעודיה  ושל מדינות רבות אחרות.[15]

 

השגריר הסעודי בלבנון: חזבאללה הוא זה המנכס לעצמו את זכות ההחלטה על חשבון המדינה

הסעודים הצטרפו למתקפה זו על חזבאללה באמצעות שגרירם בלבנון עלי עואד' אל-עסירי שאמר, ב-18 בדצמבר, בהתייחסו לחזבאללה: "מוזר שחלק מהקולות שמתחו ביקורת על החלטת הממלכה [להקים את הקואליציה האסלאמית נגד הטרור] הם אותם אלה שדעת הקהל הלבנונית מאשימה בהמשך פגיעה בריבונותה של לבנון ובהפקעת החלטותיה של המדינה". אל-עסירי המשיך לתקוף את חזבאללה, בלא ציון שמו: "חלק מהגורמים קושרים עצמם לתוכניות מפוקפקות שכל מטרתן ליצור פילוג במדינות האזור, לפצל את השורה הערבית ולעורר קנאויות עדתיות".[16]

יצוין כי יום למחרת הצהיר השגריר כי ארצו מכבדת את ריבונותה של לבנון ואת הנסיבות המיוחדות לה והיא אינה מחייבת שום מדינה להצטרף לקואליציה, [17]  זאת למרות שרה"מ סלאם ברך עליה. הצהרה זו משקפת את ההבנה הסעודית כלפי רגישות המערכת הפוליטית בלבנון לנושאים הנוגעים לעימות בין סעודיה לאיראן, ובו בזמן היא גם משקפת את המוזרות שאפפה את ההכרזה על קואליציה זו.