עיתונאי סעודי בכיר: הקיצוניות והתכפיר נמצאים בכל מקום בסעודיה, והמשטר יושב בחיבוק ידיים
קינאן אל-ר'אמדי, העורך לשעבר של היומונים הממסדיים הסעודיים אל-וטן ואל-שרק, פרסם בתחילת נובמבר ביומון אל-וטן, מאמר בן שני חלקים, בו ביקר בחריפות את הקיצוניות בסעודיה, אשר לדבריו, מופצת בממלכה בכל מסגד, בכל בית ספר ובכל בית ומוטמעת בחברה ע"י דרשנים, חכמי דת קיצונים, מורים והורים. אל-ר'אמדי מתח ביקורת על השלטונות והממסד הדתי בסעודיה, אשר לדבריו, כמעט ואינם עושים דבר כדי למגר קיצוניות זו ואף נותנים במה למפיציה ומקדמים אותה. לטענתו, אידיאולוגית הטרור המחלחלת בהתמדה אל המציאות הסעודית, הופכת את צעירי סעודיה ליעד פוטנציאלי לגיוס עבור ארגוני טרור, כגון דאעש. אל-ר'אמדי תמה כיצד ייתכן שבסעודיה עדיין אין חוק המחשיב את אידיאולוגית הטרור כמעשה פלילי, למרות המודעות לסכנות הטמונות בה.
להלן תרגום קטעים משני חלקי המאמר[1]:
"אין כל חדש! מאז החלו הפיגועים של 'התכפיריים' ברחובותינו, במסגדינו ובמוסדותינו אנו מוקיעים, מגנים ומכנים אותם פושעים, סוטים מדרך הישר, ח'וארג'[2] וכו'. לאחר כל הישג ביטחוני – והם רבים מספור – בתחום חשיפת תאי טרור רדומים או פעילים, אנו משבחים את אנשי הביטחון... גאים בהם ועושים כל שביכולתנו כדי לתמוך בהם. אולם, איננו עושים שום דבר מועיל ואקטיבי כדי לסייע למאמצים הביטחוניים והאידיאולוגיים של משרד הפנים... מה שמצופה ממועצת חכמי הדת הבכירים [המוסד הדתי הרשמי בסעודיה] ומיתר הגורמים הנוגעים בדבר, הוא לבצע קריאה ביקורתית של האידיאולוגיה [התכפירית], לתקן אותה ולהגיב עליה, אך שום דבר ראוי לציון [לא נעשה בתחום זה].
רוב [הדרשנים] מעל בימות המסגדים בימי שישי ממשיכים להאשים בכפירה קבוצות ועדות מוסלמיות החיות בקרבנו וגם את אנשי הספר [הכוונה כאן לנוצרים], שרבים מהם עובדים בארצנו. הם [הדרשנים] מקללים ומגדפים אותם. מי שאנו מכנים 'מטיפים, דרשנים ושוחרי ידע', עדיין עושים דברים כאלה בשיעוריהם ובהטפותיהם, וחלקם [אף] עובדים במשרד לעניינים אסלאמיים ונמצאים תחת פיקוחו. ערוצי הטלוויזיה עדיין מארחים אותם [את הדרשנים הללו] ונותנים להם הזדמנות להפיץ את הרעל הזה המגיע לכל בית, לכל עין ולכל אוזן. האיסור והחמרת היתר עדיין שולטים ברוב ענייני החיים, גם כשאין הוכחות חד משמעיות מהקוראן או מסונה אמתית וטהורה, לקיומו של איסור לגביהם.
בנינו עדיין צועדים בהמוניהם כדי לשמש דלק למלחמות אזרחים וכחיילים רוצחים-פושעים ביחד עם דאעש ובכל מלחמה או פשע טרור בכל מדינות העולם. הם [הצעירים הסעודים] מהווים את הרוב בכל זירה שבה מתנהל כביכול ג'האד. מעיין הקיצוניות והפנאטיות עדיין [מצוי] בכל מקום בארצנו, עד כדי כך שיש ילדים וילדות בבתי הספר שלנו המאשימים ילדים אחרים בכפירה ובסטייה מדרך הישר, רק משום שהללו דיברו על תמונות רגילות או סרטים שראו. זאת משום שחלק מהמורים והמורות שלהם עדיין מחדירים בהם את הרעיון שיש לאסור כל דבר משמח בחיי האדם [גם אם הוא] מותר, ומפני שחלק מאימהותיהם וסבתותיהם האנאלפביתיות או כמעט אנאלפביתיות מכורות להרצאות ושיעורים של מי שקוראות לעצמן דרשניות, המקבעות את הקיצוניות והפנאטיות. המצב הגיע לכדי כך שרבות מן הנשים המשתתפות בפורומי הנשים הללו נסערות מהדברים ששמעו... ומשתפות בהם את קבוצותיהן ברשתות החברתיות. אלו הן אימהות המשפחה ומחנכות הדור [הבא], הן בבתי הספר והן בבית, וחלקן אף הפכו למופתיות ולדרשניות!! כמוהן גם גברים רבים הנתונים תחת אותן השפעות, עד כדי כך שחלק מהם עדיין נמנעים מלשמוע את נגינת ההמנון הלאומי ואת נגינת הביניים של החדשות, והם מוכנים להטיף מוסר ולאסור בכל פורום, בכל שוק ובכל כביש.
כתוצאה מכך, החלו גברים ונשים רבים להיות עסוקים באחרים - בשכנים, במכרים ובחברים [ולתהות לגביהם]: 'האם הוא סוני או שיעי, האם הוא צם צומות רשות, האם הוא מתפלל את תפילת אל-דחא [תפילת רשות המתקיימת לפני הצהריים], כיצד הוא מתלבש או היא מתלבשת, האם הוא צופה בסדרות ובסרטים, האם הוא מגלח את זקנו או האם היא מורטת את גבותיה והאם... וכולי וכולי'. כאילו שאללה הסמיך אותם לעקוב אחר ברואיו, להתערב בענייניהם ולקרוא את כוונותיהם...
עד כה, למרות כל סכנות התכפיר שאנו מודעים להן ולמרות הפשעים המבישים שהמדינה עדה להן, [נראה כי אנו הסעודים] לא מצאנו בכל זה הצדקה הגיונית ושכלית לאשר חוק שיגדיר כעבירה פלילית את העדתיות, הגזענות, התכפיר ואת כל מה שמחליש את אחדות האומה. אפילו מועצת השורא [הפרלמנט בסעודיה] התעלמה מה[עניין], בתירוצים מופרכים ומגוחכים.
האסלאם אינו מתיר הרג של אדם, ויתרה מכך, הוא אוסר זאת, תהא אשר תהא דתו ואמונתו, אלא אם ביצע פשע המחייב להורגו. האסלאם אינו מתיר, ואף אוסר להאשים בכפירה את מי שהעיד 'אין אלוה מבלעדי אללה ומחמד הוא שליחו', והחשבון שלו הוא עם אללה. האסלאם אינו מתיר לאסור מה שאללה התיר באופן מוחלט. האסלאם אינו מתיר [לך] לנהוג בעוינות כלפי מי שלא הפגין כלפיך תחילה איבה גלויה.
המדינה מקיימת קשרי ידידות עם כל מדינות העולם, למעט ישראל הציונית התוקפנית, והדבר אינו סותר את היות סעודיה מדינה ערבית אסלאמית פורצת דרך, אשר בנוסף לכך, מכבדת את כל העדות והכיתות האסלאמיות ואת כל מי שמתגוררים בה מכל קצווי תבל ומשתייכים לעדות, לכיתות ולדתות שונות... ואין בכך כל רע. האסלאם, באמצעות הצדק, החמלה והסובלנות שלו, מעניק חסות לכל בני האדם, כל עוד הם מכבדים את מערכותיו, משרתים אותן, מועילים להן ומפיקים מהן תועלת...
כל הנ"ל הוא אמת ויציב. הרהר [בכך, אתה הקורא] ולאחר מכן תהיה זכאי לשאול: כיצד נחסל את הטרור כאשר מקורותיו באים בזה אחר זה, ואף מציפים את העיניים, את האוזניים ואת המוחות? לא זו [בלבד], אלא שאנו מגנים את רשת האינטרנט ואנו שבים ואומרים שהגיוס [לטרור] נעשה דרכה. זה לחלוטין לא נכון, שכן אנו אלה שמילאו עד תום את המוחות, הספוגים בקיצוניות ובפנאטיות, לפני 'האינטרנט' ואחריו, בעוד שההסתה של דאעש וזולתו רק מעוררת את ההערצה שכבר מושרשת במוחותיהם ובלבבותיהם של הצעירים [לאידיאולוגיה הקיצונית], ואשר גורמת להם להימשך בקלות אחר כל קריאה לג'יהאד.
נניח כעת למוחות שנשטפו כבר [באידיאולוגיה זו], שכן משרד הפנים מטפל בהם, אבל הבה נפעל למען הפסקת ייצורם של [מוחות נוספים כאלה]. זהו האתגר וזה ביכולתנו אם נרצה. מי שמתנגד לכך, יהיה מי שיהיה, הוא ללא צל של ספק, לדעתי, בעל כוונות מבישות בכל הנוגע לאחדות המדינה וקיומה, וחותר להרוס אותה וזוהי הסכנה הנוראה".
