המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעלי טורים סעודים: מעורבות קטינים סעודים בדאעש מחייבת עיון מחדש בתרבותנו
26/6/2015


בעלי טורים סעודים: מעורבות קטינים סעודים בדאעש מחייבת עיון מחדש בתרבותנו

 

מאת א. אזרחי*

משרד הפנים הסעודי חשף כי בחוליית הטרור שנעצרה לאחרונה, היו שלושה קטינים, בני 15 ו-16. חוליה זו תכננה מספר פיגועים במדינה וביניהם הפיגוע במסגד השיעי בכפר אל-קדיח שבמזרח סעודיה, ב-22.5.2015, שבו נהרגו 22 אזרחים ועשרות נפצעו.[1]

 

הקטינים: צאלח אל-סעווי (15)                   עבדאללה אל-טלק (15)                            עבדאללה אל-סעווי (16)[2]

      

 

מעורבותם של הקטינים בפעילות הטרור של דאעש בסעודיה, עוררה סערה בעיתונות הסעודית. מאמרים שהתפרסמו בנושא, מתחו ביקורת קשה על התרבות בחברה הסעודית, אשר לטענתם ספוגה בשנאה עדתית ובהערצה לאלימות, וקראו לחולל בה שינוי מהותי. עוד נטען כי החברה בסעודיה ה'חונקת' את יצר החיים של הצעירים הסעודים, גורמת להם לחפש מפלט בחלופות הרסניות, כגון הצטרפות לארגוני הטרור ושעל המשטר הסעודי לבחון מחדש את הצעדים שנקט עד כה כדי להילחם בטרור, בשל חוסר יעילותם למול דפוסי הפעילות הנוכחיים של ארגוני הטרור.

במקביל התעוררה לאחרונה בסעודיה מחאה על חשיפתם של ילדים קטנים לנשק ואלימות. זאת עקב הפצת סרטונים ברשתות החברתיות ובהם נראו ילדות קטנות היורות ברובים ותמונות של נערים אוחזים בנשק.

 

להלן תרגום קטעים מתוך המאמרים:

 

אקדמאי סעודי: התרבות, השפה ותוכניות הלימוד שלנו מהללות אלימות והרס

ביומון הסעודי הממסדי אל-ריאד, טען ד"ר סר'יר אל-ענזי, אקדמאי באוניברסיטה בצפון סעודיה כי ההערצה להרס, להרג ולאלימות השתרשו בתרבות, בשפה ובתוכניות הלימוד בסעודיה וכל עוד מתעלמים מכך, אין טעם לבקש מהמשפחה ומבתי הספר, לחזק את החינוך ולפקח על הילדים. הוא הוסיף כי על מנת לנצח את דאעש, יש לערוך רפורמה מהותית בתרבות בסעודיה. אל-ענזי כתב:

 

"... התרבות החברתית שלנו אשר מסיתה לאלימות, ומלבישה אותה בלבוש נאה, הצליחה להסיח את דעתנו מלהבין את משמעות תוצאותיה המסוכנות [של האלימות], מפני שהתרגלנו לרעיונות שלה מאז שהיינו קטנים, ולא דנו בה או הרהרנו אחריה, וההרגל מעוור [את עיני בעליו] ואוטם את אוזניו. שפתנו, ביופיה הערמומי, העבירה לנו את החשיבה הקיצונית, שעדיין נוהגת בעריצות אפילו בעידן התרבות [הנוכחי]. הבית הוא יצרן של קיצוניות, ותוכניות הלימודים בבית הספר מחנכות להדרה [של האחר] ומשבחות את ההרס.

 

משפחותינו ובתי הספר שלנו מעלים על נס ומעצימים את נושא הגבורה ההרסנית. סיבת ההתפעלות שלנו מ'גיבור' – שהוא הסמל החברתי העליון שלנו – טמונה במידת יכולתו לייצר אלימות ולייצאה. מושג הגבורה אצלנו מצטמצם כמעט רק לעוצמת האלימות ולפתרונות העקובים מדם. הסיפורים שמרגשים אותנו הם אלה שבהם נראה הגיבור עורף ראשים, וככל שהוא מצליח להשמיד יותר כך הוא כובש את הלבבות. האבות מספרים זאת לילדיהם, והסבתא מספרת על מעשיו המהוללים של הסבא, שהרווה את האדמה בדם. תכניות הלימודים ממשיכות להציג [לתלמידים] דוגמאות לשוניות בנות 1300 שנה, בשיעורי הדקדוק... כטקסטים ספרותיים בוחרים עבורנו קצידות[3] גבורה, שבהן אנו נהנים מהיופי של הרצח וההרס ומתבשמים בהם והם שוכנים בתוכנו מבלי שנשים לב לכך...

 

רבים מהכלים התרבותיים שבהם אנו נעזרים לצורך החינוך בבית וההוראה בבית הספר, צופנים בחובם שיטות אלימות ביותר המחנכות לקיצוניות. הדבר מעורר שאלה חשובה: כשאנו מבקשים מהמשפחה להגביר את החינוך של ילדיהם ואת השמירה עליהם, [או] כשאנו דוחקים בבית הספר או באוניברסיטה לעשות כן, האם אנחנו מחזקים את הקיצוניות או מחסלים אותה? האם [מי] שחסר דבר מה [יכול] להעניק אותו? האם מי שמאמין בערך שלילי ואינו מבחין בשליליותו, מסוגל להנחיל את [הערך] החיובי הנגדי, במוחו של האחר?

 

בטרם נבקש מגורם כלשהו למלא את תפקידו בשמירה ובחינוך, עלינו לבחון מחדש את תרבותנו, את ערכינו, את מנהגינו ואת אמירותינו, ולראות מה [מהם] קשור לדת באמת ואנושי באופן טהור, ומה מהם ניצל את הדת בשירותו או שאנו חשבנו אותו בטעות לערך עליון אך הוא ההיפך מכך. עלינו להצטייד בשקיפות ובאומץ בבואנו לדון בתרבותנו היומיומית... אם אנו מעוניינים לתקן, מן הראוי שלא נכנה את בדיקת שגיאותינו התרבותיות והחינוכיות 'הלקאה עצמית', ושלא נתבייש לחשוף את הפגמים בשיטות [הלימוד והחינוך] האלה, ולתקנם. הדבר אינו מוריד מערכנו, אדרבה זה מרומם את הערך החברתי שלנו. זה לא קשה לבצע ביקורת עצמית; להרחיק מתוכנו את הפתרונות הדוגלים בכוח כמקור יחידי להגשמה עצמית; לתור אחר פתרונות חיוביים שלאורם נחנך את הדור הצעיר ואחר מימרות תרבותיות הרואות בפתרונות הקשורים לתודעה כמקור לקיום בכבוד; וליצור פתגמים, משלים ושפה הדוגלים בחיים בצוותא [עם האחרים]... ואשר מעדיפה את השכל ואת החזון על פני פתרון בדרך 'הכוח'.

 

רבים מהערכים שלא נבדקו, הפתגמים שנחשבו לכאורה כחכמים והמשלים שהפכו לחוקים נוקשים, תרמו באופן פעיל ביותר ליצירת פעילי דאעש קטנים בלב כל איש מאתנו וכפועל יוצא מכך גם במוחות הדור הצעיר - ויצרו מבנה נפשי, שתכלית אושרו הוא רצח. אם אכן ברצוננו לחסל את פעילי דאעש הגדולים, יש להתחיל בפעילי דאעש הקטנים שבתוכנו".[4]

 

"ערוץ נונו לילדים": הקטינים עם הכיתוב: "דחוף: מתנצלים על הפסקת הקרנת

הסרט המצויר, כדי לדווח על מעצרם של שלושה ילדים [המשתייכים] לתא טרור"[5]

 


כותב סעודי: הצעירים מצטרפים לארגוני הטרור כמפלט מהחברה הדכאנית

ב-26.5.2015, בטורו ביומון הסעודי הממסדי אל-עוכאט', מתח העיתונאי הסעודי הבכיר ח'לף אל-חרבי, ביקורת קשה על החברה הסעודית על האווירה החונקת והבדידות בהן חיים הצעירים הסעודים, הגורמים להם לחפש חלופות הרסניות, כגון צפייה באתרי פורנוגרפיה, שימוש בסמים והצטרפות לארגוני טרור בעולם, כמו דאעש. אל-חרבי כתב:

 

"הודעות משרד הפנים ציינו כי בחוליות דאעש שנעצרו לאחרונה, ישנם ילדים ונערים, בגילאי 19-15. בעוד שהודעות משרד הפנים התמקדו בתפקיד המשפחה לעקוב אחר התנהגות ילדיה, אני מצביע כאן על תפקיד המשפחה הגדולה (החברה), הלוחצת יום-יום על הצעירים והבחורים, מונעת מהם הנאות ותמיד מאשימה אותם, עד כי לא נותר להם אלא לברוח לשולי הערים כדי לתרגל את הדריפט[6] המשוגע, או אל רשת האינטרנט ואל העולמות הווירטואליים שלה ואח"כ להצטרף לרשתות הטרור.

הו בני העם [הסעודי], התבוננו בנתונים השוואתיים שברשותנו, ביחס לכל העולם.. גם אם איננו במקום הראשון בעולם, אנו במקום החמישי, אולם במה?.. בהמצאות מדעיות? לא.. בהמצאות טכנולוגיות?.. בהישגים טכנולוגיים? לא.. אלא בתאונות דרכים קטלניות.. במספר הצפיות בסרטי פורנו ברשת האינטרנט.. במספר המשתתפים בתוכנה Kik [ההולך ומתרחב] ,[7] במספר המצטרפים לקבוצות הטרור הנלחמות באזורי הסכסוך.. בכמויות הסמים הנתפסות ביחס למספר התושבים.!

 

לכל זה יש רק הסבר אחד והוא שבעולם המשתנה במהירות, הדיכוי והבדידות שוחקים את צעירינו. כאשר מי מאתנו מותח ביקורת על אי אלו גילויי קיצוניות, מאשימים אותו מיד כי הוא: חילוני, ליברלי, ציוני, וכמי ששואף להשחית את החברה. [זאת] בעוד שלמען האמת, אפילו אם השטנים של השדים ושל בני האדם היו פועלים להשחית את הצעירים, הם לא היו מצליחים להגיע למספרים הרי האסון הללו, שצעירינו ונערינו הגיעו אליהם.

 

הגורמים הקיצוניים יצאו נגד ירידי הספרים, מופעי השירה, התיאטרון, עריכת קניות, עיתונות פלורליסטית ונגד ערוצי הטלוויזיה, אז אלו בילויים נותרו לצעירים הללו? נכון, נשארו מחנות [הקיץ], שבהם מנתקים אותם ממשפחותיהם ומהחברה שלהם, על מנת שיקל לגייסם לרשתות הטרור.. נשארו הרחובות המרוחקים, שבהם הבחורים מבצעים דריפט עד מוות.. נשארו החדרים הסודיים, שבהם נוטלים סמים הרחק מהעין.. נותרו אתרי האינטרנט שבהם צופים הנערים בסרטי פורנו ללא פיקוח.. זוהי המציאות המרה גם אם תברחו ממנה... אם הלחץ על הצעירים יימשך באופן הזה, ילדיכם יאכלו אתכם ואת עצמם.. אל תמנעו מהם את החיים רק מפני ששללו אותם מכם, [שכן] הם יובילו אתכם לעבר הנורא מכל. יתכן שהמאמצים המתמשכים של אנשי הביטחון לעצור טרוריסט או שניים, עשרה או מאה, יצליחו. אולם, האווירה הקיימת של דיכוי, בידוד וחשד עלולה להצמיח אלפי צעירים מטורפים שביקשו את החיים ומשלא מצאום, פנו בהתלהבות לעבר המוות!".[8]

 

14 שנה של לחימה בטרור ירדו לטמיון

במאמר נוסף שפרסם בטורו ביומון, קרא אל-חרבי להכיר בכך שכל הדיבורים, המחקרים וההצעות שהועלו בסעודיה כדי לטפל בנגע הטרור העלו חרס וקרא למצוא דרכים חדשות להתמודד עם האתגרים החדשים שהטרור מציב. וכך כתב:

 

"חבר הסב את תשומת לבי לכך שכיום, גיל המצטרפים לקבוצות הטרור נע בין 15 ל-16... זה אומר שהם היו בני שנה כשפיגועי ה-11 בספטמבר התרחשו בארה"ב.. ובני שלוש וארבע כאשר ארגון אל-קאעדה ביצע כמה פיגועי טרור בתוך סעודיה. כלומר, הללו החלו ללמוד בזמן בו נקבעה עמדה נחרצת נגד הטרור והכל הבינו את גודל איומו על המדינה ועל העולם. [מאז] במשך 14 שנים נערכו מפגשי דיאלוג רעיוני, מחקרים המתחקים אחר שורשי הטרור ומציעים דרכים לחסלו, בחינה מחדש של רעיונות ושל תכניות הלימוד, מחלוקות בנוגע לבדיקה זו המחייבות הקמת צוות לבדיקה מחדש של הבדיקה מחדש, תכניות טלוויזיה.. ודיונים בשידור ישיר.. אך כל זה לא מנע מהצעירים הללו להצטרף לארגוני הטרור, ולא הועיל כלום...  

 

כל מה שנכתב על הלוח במשך 14 שנה אינו רע כלל וכלל, אך אם אתם רוצים [לחתור אל] האמת, עדיף לחפשה ולכתוב את השיעור מחדש! שכן מצב הטרור כיום הרבה יותר מסובך. זאת, שמשום שאתרי הרשתות החברתיות ברשת האינטרנט סיפקו כר פורה לגיוס מתאבדים, לאחר שארגוני הטרור החלו להסתנן אל בין מסדרונות העולם הווירטואלי. כמו כן, משום שהמטרות של הטרוריסטים כבר לא קשות, כפי שהיו בעבר, שכן הן השתנו ואין מדובר עוד במטרה כמו בסיס צבאי של חיילים אמריקאים, אלא בקבוצה הראשונה של אזרחים חפים מפשע שעוברת ברחוב, שמתפללת במסגד או עורכת קניות בשוק!.. 14 שנה של [טיפול] בטרור הוחמצו!.. האם נתקן את [שגיאות] העבר?". [9]

 

כתבה ביומון אל-ריאד: חשיפת ילדים קטנים לנשק מייצרת דור אלים

לצד הביקורת על מעורבותם של קטינים סעודים בחוליות הטרור של דאעש, נמתחה בתקשורת הסעודית ביקורת על עצם חשיפתם של ילדים וילדות צעירים לנשק ולגילויי אלימות. הנושא עלה לדיון ציבורי בתחילת אפריל 2015, בעקבות פרסום סרטונים ברשתות החברתיות, בהם נראות ילדות קטנות יורות ברובה בעידוד קרובי משפחתן. הסרטונים זכו לתגובות נזעמות ולגינויים רבים ברשתות החברתיות כמו גם מצד מומחים שונים.[10]


גם היומון הסעודי הממסדי אל-ריאד נדרש לנושא בכתבה שפרסם תחת הכותרת "נשק בידי ילדים – איננו רוצים דור תוקפני". בכתבה נכתב: "יתכן והמחזה של הילדה שהופיעה ברשתות החברתיות, כשהיא נושאת נשק ויורה כמה יריות בהוראתו ובעידודו של אביה, תוך שהוא חוזר על ביטויי גאווה, תמיכה ועידוד – אינו מחזה שכיח. [אולם], מדובר בדבר שלילי ומסוכן המאיים על ההתפתחות הנכונה של הילדים הללו. הדבר עלול לטעת בליבותיהם רעיונות שליליים ולהשפיע על התנהגותם, חייהם החברתיים וגיבוש אישיותם... וכן למנוע מהם לנהל את חייהם בחברה בה הם חיים. ילד שהתרגל לנהוג באלימות ובתוקפנות עלול להוות סכנה לחברה ולגרום להתפשטות המגפה הזו ולהתעצמותה. לו כל משפחה הייתה מחנכת את בנה לקנאות גזענית ומרגילה אותו לשאת נשק, ייתכן שבכך היא היתה מכשירה אותו לביצוע פעולות אלימות בעתיד...".

 

בכתבה התראיינו מומחים לחינוך שגינו את התופעה. לטענתם, הדבר משפיע לרעה על הילדים, פוגע בהתפתחותם ובעיצוב אישיותם, ועשוי לחזק אצלם את הנטייה לקיצוניות, לאלימות ולגזענות; לדבריהם, ברמה החברתית, השלכות אלו על תהליך התפתחותו של הילד עשויות להביא להתרופפות הקשרים בין קבוצות בחברה הסעודית ולפגיעה באחדות הלאומית.[11]  

 

ילדות המופיעות בסרטונים, שהועלו ליוטיוב

   


כתבה אחרת ביומון אל-ריאד שכותרתה "בביתנו יש נשק- ילדינו בסכנה', הציפה את תופעת נשיאת הנשק ואחזקתו בבית, שהפכה לשכיחה בחברה הסעודית, ואת השלכותיה ההרסניות. בכתבה התריעו תושבים סעודים על סכנה זו בפרט כשנושאי הנשק הם בני נוער, אשר אינם יכולים להעריך את סכנתו, ובפרט כשפורצת קטטה ביניהם.

 

כמו כן דווח על קמפיין הסברה שהשיק משרד החינוך, שנועד להעלאת המודעות בדבר הסכנות שבנשיאת נשק בקרב בני נוער - תלמידי חטיבות ביניים ותיכון וכן בקרב הוריהם ומוריהם המאפשרים התפשטות  תופעה זו.

עוד צוין בכתבה, כי מכירת כלי נשק אסורה בסעודיה וכי משרד הפנים עוקב אחר ניסיונות מכירת נשק דרך האינטרנט והרשתות החברתיות ופועל על מנת לעצור את העוברים על החוק.[12]

 

קמפיין משרד החינוך: "לא [לנשיאת] נשק"  



* א. אזרחי חוקר את זירת סעודיה במכון ממרי

[1] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 24.5.2015; 24.5.2015, http://www.alarabiya.net/ 

[2] אל-ריאד (סעודיה), 26.5.2015

[3] קצידה היא סוג של יצירה שירית בערבית, שפותח ושוכלל בתקופת הג'אהיליה והיה לסוגת השירה הנחשבת ביותר בספרות הערבית עד לעת החדשה (מילון מנחם מילסון).

[4] אל-ריאד (סעודיה), 26.5.2015

[5] אל-ג'זירה (סעודיה), 29.5.2015.

[6] "דריפט" ("סחיפה" בעברית") היא החלקה ממושכת הצידה של אחורי המכונית, הנשלטת ע"י הנהג.

[7] תוכנת מסנג'ר המאפשרת למשתמש לשמור על פרטיותו.

[8] עוכאט' (סעודיה), 26.5.2015 

[9]  עוכאט' (סעודיה), 14.6.2015

[10]ו http://www.mozdwj.com/?p=19058; ראו סרטונים שהועלו ליוטיוב, כאן וכאן.

[11] אל-ריאד (סעודיה), 20.5.2015

[12] אל-ריאד (סעודיה), 6.3.2015