מאמרים בסעודיה וקטר: ארה"ב אשמה בנפילת אל-רמאדי בידי דאעש
הקדמה
במאי 2015, חרף התקיפות מהאוויר של הקואליציה הבינ"ל בהובלת ארה"ב, השיג ארגון המדינה האסלאמית [להלן, דאעש] עוד הישג אסטרטגי כאשר כבש את העיר אל-רמאדי, בירת מחוז אל-אנבאר, שבו רוב סוני.
מאמרים בעיתונות של סעודיה וקטר, החברות גם הן בקואליציה נגד דאעש, הביעו חשש ודאגה נוכח נפילת אל-רמאדי והתקרבותו של דאעש לגבולות סעודיה וירדן. מאמרים אלה הטילו את האחריות לכישלון זה בעיקר על התנהלות ארה"ב בשנים האחרונות ועל האסטרטגיה שגיבשה לטיפול בעיראק בכלל ובדאעש בפרט, ואשר גרמו לטענתם להופעתו ולהתפשטותו של ארגון זה בעיראק. את שורשי המצב הכאוטי בעיראק תלו כותבי המאמרים ב"כיבוש האמריקאי" של עיראק החל מ-2003, בהחלטתה של ארה"ב לפרק את צבא עיראק מבלי להקים צבא לאומי חלופי, ובכך שהיא מסרה את ניהולה של עיראק לידי איראן וכוחות שיעים עיראקים הנתמכים על-ידה, תוך הדרת האוכלוסייה הסונית, מה שיצר כר פורה לדאעש בקרב עדה זו והוביל להתפרצות מתיחות עדתית.
לטענת הכותבים, התנהלות זו של ארה"ב בעיראק, מעוררת חששות בקרב סעודיה ושאר מדינות המפרץ לא רק לגורלה של עיראק והאוכלוסייה הסונית בה, אלא גם לגבי עתידן שלהן ומידת יכולתן להסתמך על ארה"ב שתגן עליהן מפני האיום של דאעש ומפני איראן, במיוחד עקב חתירתה לחתום בקרוב על הסכם גרעין עם איראן.. המאמרים מתחו ביקורת על ארה"ב שבשל רצונה בהסכם זה היא מאפשרת לאיראן לעשות כרצונה במזה"ת ומכירה בתפקידה בו.
להלן תרגום חלקים נבחרים ממאמרים בעיתונות הסעודית והקטרית:
אל-קדס אל-ערבי: נפילת אל-רמאדי הוכיחה שהמשך ההישענות על ארה"ב - התאבדות
במאמר מערכת חריף שכותרתו "אל-רמאדי וסכנת ההתמוטטות האמריקאית על סעודיה וירדן" טען היומון הקטרי אל-קדס אל-ערבי היו"ל בלונדון, כי הסיבה להופעת דאעש בעיראק הוא כיבושה ע"י ארה"ב, פירוק צבאה ונסיגתה של ארה"ב מעיראק מבלי שהוקם צבא עיראקי חלופי. לדברי היומון, כיבוש אל-רמאדי ע"י דאעש מהווה הוכחה נוספת לכישלון האסטרטגיה האמריקאית לטיפול בארגון זה. כישלון זה, לטענת היומון מעלה תהיות בנוגע לרצונה או ליכולתה של ארה"ב להגן על מדינות ערב, הן מול איראן והן מול האיום של דאעש. היומון קרא למדינות ערב להתפכח מהאשליות ומהבטחותיו של הנשיא אובמה בפסגה בקמפ דיויד במאי 2015. להגן עליהן היומון כתב: "אתמול [20.5.15] הגיע ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, למוסקבה כדי לבקש סיוע צבאי דחוף... ייתכן שביקורו של אל-עבאדי הוא הוכחה נוספת למידת כעסו וייאושו בו זמנית מהכישלון הצבאי והאסטרטגי האמריקאי בעיראק...
יהיה זה אך הגיוני למשקיף ערבי לתהות האם ארה"ב, שנכשלה בהגנה על עיר קטנה אך חשובה כמו אל-רמאדי, יכולה או רוצה להיות מעורבת במערכות גדולות כדי להגן על בעלי בריתה במדינות המפרץ מול 'סכנה איראנית', בהתאם להבטחות הנוצצות [של] אובמה בפסגת קמפ דיוויד לאחרונה.
'אסטרטגית אובמה' לבלימת המדינה האסלאמית נחשפה שוב בקלונה באל-רמאדי. ולכן, המשך ההסתמכות עליה הפכה ל'התאבדות' המבשרת על נפילת בגדאד עצמה ובהמשך על חלוקת עיראק למחוזות או קנטונים בשליטת מליציות – הפשמרגה, המדינה האסלאמית אל-חשד אל-שעבי [איחוד מליציות שיעיות עיראקיות חמושות, רובן בתמיכת איראן] ועוד. כך תיפול עיראק למציאות... למולה מתגמדים מעשי הטבח שהיו ביוגוסלביה בשנות ה-90 של המאה ה-20...
במישור האזורי, נפילת אל-אנבאר פותחת חזית רחבה למדינה האסלאמית בגבול סעודיה וירדן ומהווה איום ישיר וחסר תקדים על מדינות אלה, במיוחד לאור הטענות כי לארגון יש סביבה עממית תומכת בכמה אזורי שבטים שם. שום בחינה אובייקטיבית של אסון נפילת אל-רמאדי אינה יכולה להתכחש לכך שהיום הערבים משלמים את המחיר של פשע אמריקאי כפול בעיראק – הכיבוש הנפשע ע"י ממשל בוש והנסיגה הכאוטית שמזכירה יותר בריחה של ממשל אובמה מעיראק לפני שהוקם צבא לאומי אמיתי שיכול לספק ביטחון לכל העיראקים ללא הבחנה, כפיצוי על הצבא שפורק לאחר הפלישה. אלמלא פשעים אמריקאים אלה לא היו מופיעים בעיראק דגלים שחורים או ארגוני טרור או מליציות עדתיות איתם נעלמו או כמעט נעלמו הסממנים האחרונים של מדינה.
ההתמוטטות האמריקאית באזור, שאל-רמאדי הפכה לכותרתו העדכנית, נושאת בחובה ניפוץ מהיר של האשליות עליהן בנו הערבים את אסטרטגית ההגנה על ביטחונם האזורי במשך עשורים רבים. דבר זה עלול להפוך את עיראק למדינה הערבית הראשונה – אך לא האחרונה – שמחולקת."[1]
עורך אל-שרק אל-אוסט לשעבר: ארה"ב אפשרה לאיראן יד חופשית בעיראק
טארק אל-חומיד, העורך לשעבר של היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, כתב כי נפילת אל-רמאדי לידי דאעש נובעת מחולשת הצבא העיראקי ומההסתמכות על מליציות שיעיות הנתמכות ע"י איראן במקום לחמש את השבטים הסונים כדי שיוכלו להגן על עצמם ולהשיג פיוס לאומי. לטענתו, הסיבה לכך היא הססנותה של ארה"ב וחתירתה להגיע להסכם גרעין עם איראן, תוך שהיא מאפשרת לה יד חופשית במדינות ערב. הוא כתב: "מה שקורה באל-רמאדי הוא דוגמה קטנה לאבסורד העצום שמתרחש באזורנו נוכח הרפיון הבינ"ל וההססנות בטיפול בבעיות האקוטיות, וביניהן הפסקת ההתערבות האיראנית באזור וטיפול רציני למילוי הוואקום הפוליטי בעיראק, הנובע מחולשת הממשלה המרכזית ובשל היותה עדתית [קרי: שיעית]. בעקבות כך יש הדרה של הסונים והסתייעות במליציות השיעיות הנתמכות ע"י איראן במקום השגת פיוס לאומי והפסקת ההדרה [של הסונים] על בסיס עדתי והתעקשות שלא לחמש את השבטים הסונים.
זהו ביטוי להססנות בינ"ל ובמיוחד אמריקאית, מאחר שארה"ב עסוקה במו"מ עם איראן שקיבלה [ממנה] חופש פעולה באזור, מעיראק עד תימן ומסוריה ועד לבנון..."[2]
בעל טור ביומון אל-חיאת: ארה"ב מכירה בתפקידה של איראן בעיראק
אליאס ח'רפוש, בעל טור ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון, טען במאמר שפרסם כי עיראק ניצבת בפני סכנה כפולה: מחד דאעש ומנגד איראן המבקשת להשתלט על עיראק בגיבוי אמריקאי. לדבריו, השורש למצבה של עיראק כיום הוא הרס צבאה שהחלו בו האמריקאים. הוא כתב: "נפילת אל-רמאדי בידי דאעש היא שעתוק בקול ובתמונה של גורלה של העיר אל-מוסול לפני שנה, ממנה ברח הצבא העיראקי כמו עופר, עם הציוד שיכול היה לשאת. מה שלא הצליח לשאת, נותר בידי הטרוריסטים של דאעש שהתקדמו באמצעותו לעוד מקומות...
במקביל, האיראנים אצים לסייע לממשלת עיראק. שר ההגנה האיראני, חוסין דהקאן, היה ראשון המגיעים לבגדאד. יועצו של עלי ח'אמנאא'י, עלי אכבר וליאתי, הצהיר מבירות ודמשק – שתיים מבירות 'האימפריה האיראנית' המתחדשת לצד בגדאד וצנעאא' – שטהראן מוכנה לסייע לממשלת עיראק אם היא תבקש זאת ממנה 'באופן רשמי כמדינה אחות'. המשמעות המעשית [של דבריו] היא שממשלת בגדאד תכריז בצורה ברורה שגורל עיראק ביד האיראנים אם היא רוצה להציל את מחוזותיה מפני התקדמות דאעש.
יהיה מי שישאל: היכן האמריקאים לנוכח כל ההתפתחויות האלו? ומה עושה ממשל אובמה שנסוג מעיראק לאחר שכבש אותה ומסר את ניהולה לידי האיראנים? שר החוץ [האמריקאי] ג'ון קרי אמר שנפילת אל-רמאדי בידי דאעש לא תיארך זמן רב ושהיא תשוחרר בתוך כמה שבועות. בכירים אמריקאים אחרים לא התנגדו להשתתפות איראן בלחימה בדאעש באמצעות מליציות אל-חשד אל-שעבי כל עוד ההנהגה העיראקית תפקח על כך. זהו זלזול באינטליגנציה [של הכוחות הסונים] מאחר שידוע שאל-חשד אל-שעבי מקבל את הנחיותיו ואפילו את נשק וציודו מאיראן, ולכן המשמעות היא הכרה [אמריקאית] בתפקיד האיראני ובצורך בו כדי לשחרר את המחוז הגדול ביותר בעיראק שבו רוב סוני.
נפילת אל-רמאדי היא מפלה גדולה לתוכנית הלאומית בעיראק לבניית צבא מאוחד שיכול להיות אחראי לכל שטחי עיראק, מבלי שתהיה חשיבות לזהותו העדתית. אך מפלה זו אינה מפתיעה. הרס הצבא העיראקי החל ע"י ארה"ב באמצעות מה ש[מושל עיראק לשעבר] פול ברימר כינה 'טיהור המוסדות ממפלגת הבעת''. הוא נמשך עם בנייתו מחדש של הצבא על בסיס עדתי והרחקתם של בעלי הכישורים [מקרב הסונים], במיוחד תחת ממשלת נורי אל-מאלכי שבזבזה מיליארדי דולרים על בניית צבא שנתגלה כפיקציה. כישלון תוכנית ההסתייעות בצבא הוכח שוב ושוב בכל פעם שהוא התבקש למלא אחריותו ולהגן על אזורים סונים נגד מתקפות דאעש..."[3]
