המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
זעם בלבנון על פעילות חזבאללה בגולן ובחוות שבעא
12/3/2015

זעם בלבנון על פעילות חזבאללה בגולן ובחוות שבעא ועל הכרזת נאסרללה בדבר איחוד זירות ההתנגדות של לבנון וסוריה

מאת א.ב פיקאלי *


הקדמה

לאחרונה התחדשו בלבנון הביקורות נגד חזבאללה על פעילותו בסוריה וברמת הגולן הן מצד בכירים בפוליטיקה הלבנונית, ובראשם ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד אל-חרירי, והן מצד בעלי טורים וכותבים. גל חדש זה של ביקורות בא בעקבות ההסלמה בגולן ובגבול ישראל –לבנון[1] ובעקבות דברי נאסרללה בדבר שינוי כללי העימות עם ישראל ואיחוד חזית דרום לבנון וחזית הגולן.[2]

 

המבקרים האשימו את חזבאללה  בנאמנות לאיראן ולציר ההתנגדות ולא  למדינתו - לבנון; בפגיעה בסמכויות המדינה; בהצבת המדינה בסכנת מלחמה שאינה רוצה בה; בהפרת החלטה 1701 של מועצת הביטחון האוסרת פעילות מזוינת כלשהי מדרום לליטאני, שאינה של צבא לבנון, ועוד.

 

במקביל נשמעו גם ביקורות מקרב גורמים המזוהים עם  מחנה ה-14 במרץ נגד סיעת אל-מסתקבל, העומדת בראש מחנה זה, על הדואליות שבעמדותיה כלפי חזבאללה: מצד אחד היא תוקפת את חזבאללה ומתנגדת לנשקו, למעורבותו הצבאית בסוריה ולפעילותו מדרום לבנון נגד ישראל, אך מנגד, היא ממשיכה לשבת אתו בממשלה אחת ואף לנהל עמו דיאלוג, ובכך מעניקה הכשר לנשקו ולאופן התנהלותו של הארגון.

מסמך זה יסקור את הביקורות על חזבאללה וזרם אל-מסתקבל, תוך התייחסות לדואליות בעמדותיו של הזרם.


א. הביקורות נגד חזבאללה

את הביקורת בלבנון נגד פעילות חזבאללה בסוריה השמיעו הן בכירים בפוליטיקה הלבנונית הנמנים על כוחות ה-14 במרץ, ובראשם אל-חרירי, והן פובליציסטים בתקשורת המקומית המקורבים לכוחות אלה.

 

סעד אל-חרירי: כניסת חזבאללה לסוריה היא טרוף

יו"ר זרם אל-מסתקבל וראש ממשלת לבנון לשעבר, סעד אל-חרירי, יצא נגד קשירת גורלה של לבנון בגורלה של איראן וציר ההתנגדות. ב-14 בפברואר 2015 בנאום לרגל יום השנה העשירי לרצח אביו, ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, הוא אמר: "באשר לדיבורים החוזרים ונשנים שלבנון היא חלק מציר הנמשך מאיראן ועד פלסטין דרך סוריה ולבנון, אנו אומרים שלבנון אינה חלק מהציר זה ולא חלק מציר כלשהו. רוב העם הלבנוני אומר 'לא לציר זה' ולכל ציר אחר. לבנון אינה קלף ביד מישהו והלבנונים אינם סחורה על שולחנו של מאן דהו... לחלוטין לא נכיר בזכויות כלשהן לחזבאללה שיעניקו לו קדימות על פני זכות המדינה בהחלטות של שלום ומלחמה שיהפכו את לבנון לזירה ביטחוניות וצבאית ושישימו ללעג את יכולות המדינה וחיי הלבנונים כדי להציל את המשטר הסורי ולהגן על האינטרסים האיראנים ... כבר אמרנו לחזבאללה שכניסתו למלחמה בסוריה הוא טירוף בפני עצמו שהביא את טירוף הטרור לתוך ארצנו. כיום אנו אומרים לו גם כי קשירת [חזית] הגולן בדרום [לבנון] היא גם כן טירוף, וסיבה נוספת לכך שנחזור ונאמר להם: היסוגו מסוריה. מספיק להביא שריפות מסוריה לארצנו. פעם שריפת הטרור, פעם שריפת הגולן ומחר שריפה שאיני יודע מהיכן".[3]


ב-15 בינואר, ביום בו הכריז נאסרללה כי לחזבאללה הזכות להגיב על כל פעולה ישראלית בסוריה, טען מאמר המערכת של היומון אל-מסתקבל, שבבעלות יו"ר זרם אל-מסתקבל סעד אל-חרירי שדברי נאסרללה, "חמורים", "חסרי תקדים" ו"חושפים את כל לבנון לסכנות נוספות, גורליות וגדולות כדי להגן על בשאר אל-אסד ומשטרו הפושע". המאמר הוסיף כי "המשמעות הברורה של דברי נאסרללה היא שהנשק של מפלגתו אינו לבנוני ולא נועד להגן על לבנון, אלא הוא נשק אזורי, איראני ואסדי... ושהפעלת נשק זה נעשית בהתאם לאינטרס של בעליו ולא בהתאם לאינטרס הלאומי העליון [של לבנון]".[4]

 

ב-29 בינואר, יום לאחר המתקפה של חזבאללה בחוות שבעא, העצים היומון את ביקורתו וכתב: "מהגולן הסורי ועד לדרום הלבנוני, כל הדרכים מובילות לעבר השאיפות האיראניות... אתמול לא הייתה לחזבאללה ברירה, אלא לציית לפקודה שהגיעה מטהראן... ודרשה לנקום מהחזית הלבנונית את מות הגנרל שלה [במתקפה בקוניטרה]... תפקיד הארגון היה רק להקים את 'החוליה על שם חללי אל-קוניטרה' [שביצעה את הפיגוע בחוות שבעא] וללחוץ על ההדק כשהוא יורה לעבר שיירה צבאית ישראלית בחוות שבעא".[5]

 

בהודעה שפרסמה סיעת אל-מסתקבל ב-28 בינואר נאמר: "בטחונה של לבנון ושלום הלבנונים צריכים להיות בראש מעייניהם של כל הצדדים בלבנון".[6] 

 

סעד אל-חרירי בנאום ביום השנה העשירי לרצח אביו רפיק אל-חרירי[7]


 

בכירים בלבנון: חזבאללה מקבל החלטות בנושאי שלום ומלחמה השייכות למדינה

בכירים במדינה טענו כי חזבאללה מנכס לעצו את הזכות לקבל החלטות גורליות ללבנון, כמו בנושאי שלום ומלחמה, מאחורי גבה של הממשלה, בלא להתחשב בדעתם של חלקים נרחבים מהעם הלבנוני.

 

במסיבת עיתונאים שערך ב-29 בינואר אמר סמיר ג'עג'ע, יו"ר מפלגת הכוחות הלבנונים, המשתייכת לכוחות ה-14 במרץ: "כיצד יתכן שחזבאללה מתיר לעצמו לקבל החלטות ביטחוניות וצבאיות שהלבנונים אינם מסכימים עליהן, ושעלולות להיות להן השלכות גדולות על לבנון[?!]". הוא הוסיף: "עלינו להיות גלויי לב ולומר שאין לחזבאללה הזכות לסבך את העם הלבנוני במאבק עם ישראל". [8]

 

ביקורת דומה השמיע ראש סיעת אל-מסתקבל בפרלמנט ור"מ לבנון לשעבר, פואד אל-סניורה ב-31 בינואר, יום לאחר הודעת נאסרללה כי ארגונו לא מכיר עוד בכללי העימות מול ישראל וכי הוא יגיב בכל מקום וזמן שימצא לנכון. אל-סניורה אמר: "אנו שותפים בארץ זו על בסיס שוויון בזכויות ובחובות ואין זה מקובל או מותר שמאן דהוא יפקיע לעצמו ... הדברים שאמר אתמול [נאסרללה] אינם מכבדים את רצון העם הלבנוני, לא את הרציונל העומד מאחורי הדו קיום ולא את זכויות האדם, אלא מנסים לכפות את רציונל הנשק, האלימות והשליטה. הניסיון בלבנון אומר כי מי שהולך בדרך זו עתיד להיכשל ולהזיק לעצמו ולאחרים ולגרום לאבדות נוספות ללבנון וללבנונים".[9] חה"פ מטעם סיעת אל-מסתקבל, אחמד פתפת, אמר לרשת הלבנונית OTV: "חזבאללה התעסק שוב בריבונות ובביטחון של לבנון מבלי לקבל היתר מהמדינה".[10]

 

ב-1 בפברואר 2015 אמר מופתי הר הלבנון, הידוע בהתנגדותו לחזבאללה, השיח' מחמד עלי אל-ג'וזו: "אנו מתנגדים לכך שאיראן תהפוך את לבנון לזירה שלה, שתשתמש בה כרצונה ושתהפוך את תושביה לבני ערובה הפועלים בהתאם לאינטרסים שלה. לבנון אינה רק חזבאללה ולא נכס של עדה מסוימת. היא מדינה עצמאית, בעלת ישות ועם לא אחת ממחוזותיה של איראן... מה היתה התוצאה אילו נכנסנו למלחמה חדשה עם ישראל, ודרום [לבנון] היה נהרס מחדש[?!] האם לא מספיק מה שעשתה איראן בסוריה, בעיראק ובתימן, האם היא רוצה להרוס את לבנון מחדש?".[11]

 

בעלי טורים: חזבאללה פועל בהוראת איראן ולמענה: מסכן את לבנון במלחמה עם ישראל

בעלי טורים וכותבים שונים הדגישו גם הם כי מדיניותו ופעילותו של חזבאללה אינם מונעים מאינטרסים לבנונים לאומיים, אלא נעשים בשירותם של איראן, סוריה וכל ציר ההתנגדות והם עלולים לגרור  את לבנון, בניגוד לרצונה, למלחמה עם ישראל שתמיט עליה הרס וחורבן.


בעל הטור ביומון אל-מסתקבל עלי נון כתב ב-29 בינואר: "התנגדות זו [של חזבאללה] מצטיינת בייחודיות בולטת: היא הפכה לאייקון מקודש בפני עצמו... שכן כל התנגדות לאומית מוקדשת לשירות המולדת ואנשיה, פרט להתנגדות הזו, שהמולדת והאנשים מוקדשים לשירותה".[12]

 

הכותבת הלבנונית ביומון הלונדוני אל-חיאת רנדה תקי אל-דין ציינה: "כניסתו של חזבאללה לביצת המלחמה האסדית-איראנית נגד העם הסורי, היא סכנה גדולה ללבנון כולה, נוצרים, סונים, שיעים ודרוזים. חזבאללה לא יכול להגן על משטר אסד ובו בזמן לבצע את מה שהוא מכנה 'התנגדות' בלבנון. נכון שהוא הצליח להביס את ישראל ב-2006, אך ישראל הרסה את לבנון. מן הראוי ששיכרון הניצחון של חזבאללה יירגע, מפני שהמולדת בסכנה, ואין לגררה מחדש לחורבן ול[הפכה] לזירת קרב, כפי שקורה בסוריה. האם לא הגיע הזמן שחזבאללה ייסוג מהלחימה בסוריה, מפני שהדבר מכביד את הנטל עליו ועל לוחמיו הצעירים, הנהרגים ע"י ישראל, ... ההיגיון והנאמנות ללבנון [מחייבים] את נסיגת חזבאללה  מסוריה. אולם, בעל הברית האיראני, החבר החדש של האדון ברק אובמה לא רוצה  בכך, שכן הוא זקוק לקלפים הללו [למיקוח] בבזאר שלו, בזירה הבינ"ל".[13]

 

ב-19 בינואר כתבה העיתונאית הלבנונית מי שדיאק המזוהה עם כוחות ה-14 במרץ בחשבון הפייסבוק שלה: "רבים סבורים כי מה שהתרחש בקוניטרה מבשר בוודאות על נקודת מפנה בסכסוך הפתוח בין חזבאללה לישראל. אומרים כי זהו עימות ישיר חסר תקדים על אדמת סוריה בין ההתנגדות ומי שמייצגה לבין האויב הישראלי ומי שמייצגו, ללא מתווכים או סוכנים. עלינו לשאול בתורנו - האם העימות הישיר הזה יישאר על [אדמת] סוריה או שמא רסיסיו יעופו ללבנון והעם הלבנוני כולו ייאלץ לשלם מחיר שאין הוא חפץ בו. שאללה ישמור עלינו! מתי נתעורר?".

 

הפוסט של מי שדיאק בדף הפייסבוק שלה[14]



חזבאללה מפר את החלטת מועצת הביטחון 1701

ביקורת נוספת שהוטחה בחזבאללה היתה שהפיגוע בחוות שבעא והכרזתו של נאסרללה על שינוי כללי העימות מול ישראל הם הפרה ברורה של החלטת מועצת הביטחון 1701 – האוסרת לקיים פעילות צבאית מזוינת של גורם כלשהו מדרום לנהר הליטאני, להוציא את צבא לבנון.

 

מזכ"ל כוחות ה-14 במרץ, פארס סעיד, אמר כי הפיגוע שביצע חזבאללה נגד כוחות צה"ל בחוות שבעא הוא "הרפתקה בלתי מחושבת והפרה של החלטת 1701".[15] סיעת אל-מסתקבל הדגישה בהודעתה כי הכרזת נאסרללה על שינוי כללי העימות "היא התנערות חד צדדית... מההחלטות הבינ"ל ובפרט החלטת 1701".[16]

במקביל, בתוך סיעת אל-מסתקבל, נשמעו גם דוברים אחרים, הנחשבים למתונים יותר ביחסם לחזבאללה, שאימצו את הטיעון של חזבאללה כי הפעולה נגד ישראל לגיטימית כיוון שמדובר באדמות לבנוניות כבושות.[17]

 

וכך, בנושא זה, זרם אל-מסתקבל דיבר בשני קולות: בעוד שהסיעה טענה שחזבאללה בפעילותו שם נגד ישראל הפר את החלטה 1701, הביעו שניים מבכיריה, ראש הממשלה תמאם סלאם ושר הפנים נוהאד אל-משנוק, עמדה הפוכה. לדברי סלאם, "הפעולה [בשבעא] לגיטימית ובוצעה בשטחי אדמות לבנון הכבושות."[18]. משנוק טען כי "הפעולה היא מחוץ ל[תוקף] של החלטה [1701] או מה שנקרא הקו הכחול, ושום לבנוני לא יוותר על שחרורו חוות שבעא."[19] .

 

מזכירות כוחות ה-14 במרץ בראשות זרם אל-מסתקבל  ניסתה לדלג מעל מחלוקת זאת באמרה ב-29 בינואר, כי "מה שקרה חורג מעבר לוויכוח המשפטי אודות זכותו או אי זכותו של חזבאללה להילחם על אדמות שהן במחלוקת וחורג מהדיבורים הטכניים על 'הקו הכחול'. הוא נכנס לעומק השאלה שמציגים הלבנונים לעצמם מאז 1969, מי מחליט על שלום ומלחמה בלבנון? האם נחוץ שלמדינה תהיה בלעדיות על השלטון או לא?  והאם האינטרס של הלבנונים, חייהם, כלכלתם וביטחונם משועבדים לחשבונות של איראן, ישראל וסוריה?"[20]

 

ב. ביקורת על אל-מסתקבל, הממשלה והתקשורת הנותנים גיבוי לנוכחות חזבאללה בסוריה

לצד ביקורתו של זרם אל-מסתקבל על פעילות חזבאללה בגולן ובחוות שבעא, נשמעו קולות אחרים, המזוהים עם כוחות ה-14 במרץ, שהפנו את ביקורתם לא רק נגד חזבאללה, אלא גם נגד זרם אל-מסתקבל עצמו והממשלה בראשותו. גורמים אלה, בהם בעלי טורים ביומון אל-נהאר, מתחו ביקורת על כך שזרם אל-מסתקבל יושב בממשלת אחדות עם חזבאללה ואף מנהל עימו הידברות, שעה שחזבאללה עושה כרצונו, ללא כל התייעצות עם הממשלה או עם זרם אל-מסתקבל, ואף מבלי שאלה דורשים ממנו דין וחשבון על מעשיו. 

 

הכותבת ביומון הלבנוני אל-נהאר סאבין עויס, נדרשה אף היא לדואליות שבגישת זרם אל-מסתקבל שמצד אחד מתנגד למדיניותו של חזבאללה בסוריה, בגולן ובדרום לבנון, ומצד שני יושב עמו בממשלה אחת, ואף מנהל עמו הידברות מחוץ לממשלה.[21] על כך כתבה עויס: "[מה] התועלת בממשלת הקואליציה [בין חזבאללה לאל-מסתקבל] אם חזבאללה המשתתף בה מתעקש לקבל באופן בלעדי החלטות על מלחמה ושלום הנוגעות קודם כל ללבנון וללבנונים...? ...חזבאללה השתדל ליצור רושם טוב כלפי הידברותו המחודשת עם זרם אל-מסתקבל, מה שעורר ציפיות חיוביות לאפשרות של התקדמות רצינית ואמיתית שתביא לפרצה  בגדר המשבר, אולם חיש התברר כי התוצאות המצופות מההידברות לא חרגו מעבר להסרת תמונות [סיסמאות ודגלים מפלגתיים ברחבי המדינה] ומיתון השיח פוליטי... השאלות המדאיגות את חוגי ה-14 במרץ ונציגיהם בממשלה הן: מה התועלת שבהידברות בין אל-מסתקבל לחזבאללה אם העניינים האסטרטגיים, ובראשם נשק חזבאללה, מעורבותו בסוריה ולאחרונה גם ההחלטה הבלעדית לו לעימות מול ישראל, הם מחוץ לדיון[?]... ומה לגבי כיבוד החלטת מועצת הביטחון 1701[?],  האם הממשלה יכולה לשאול את חזבאללה אודות התחייבותו מלפני שבוע לכבד החלטה זו....[?]  האם השרים ידונו  עם נציגי חזבאללה [בממשלה] על הפעולה והשלכותיה וידרשו מהם דין וחשבון על כך שהוא מקבל את החלטותיו באופן בלעדי?".[22]

 

ביקורת נוספת שהופנתה לממשלת לבנון, אך כוונה למעשה גם לסיעת אל-מסתקבל, העומדת בראשות הממשלה וחברה בה לצד חזבאללה, מתח כותב אחר ביומון אל-נהאר עבד אל-והאב בדרח'אן, שהתייחס להודעת הגינוי של ממשלת לבנון להפצצה בקוניטרה שיוחסה לישראל. לדבריו, "הבעיה איננה בגינוי של ממשלת לבנון לפיגוע הישראלי על אדמת סוריה, אלא בכך שגינוי זה טומן בחובו הסכמה [במשתמע] של הממשלה להימצאות חיילים של חזבאללה בגולן, כאילו היא הגורם ששלח אותם. למרות שארגון זה יושב בממשלה, הממשלה היא האחרונה היודעת על תנועותיו".[23]

 

העיתונאית הלבנונית הידועה מי שדיאק, הפנתה את ביקורתה לכלי התקשורת בלבנון על הסיקור הנרחב שנתנו ללווייתו של ג'יהאד מור'ניה, אחד מהרוגי חזבאללה בהפצצה בקוניטרה. לדבריה, עצם הסיקור הנרחב של הלוויה מעניק סוג של לגיטימציה לנוכחות פעילי חזבאללה בסוריה, וכך כתבה: "חשתי מועקה כאשר עברתי בין הערוצים הלבנונים אשר התחרו ביניהם על שידור לווייתו של ג'יהאד עימאד מור'ניה ב[בית הקברות] 'גן השהידים': [קריאות] 'מוות לישראל', 'מוות לארה"ב'  הלל להתנגדות, דגלי חזבאללה בלב המון עצום וצעקות 'לפקודתך נאסרללה', 'לפקודתך חזבאללה', 'לפקודתך ח'ומיני' וכו' .... מה משמעות העובדה שכל הערוצים הלבנונים, זולת אחד, שידרו את ההלוויה בשידור ישיר? האם לבנון - המדינה ומרכיביה הפוליטיים והעממיים נתנה לגיטימציה להשתתפותו של חזבאללה בקרבות בסוריה? ... מה עשה השהיד [מור'ניה] בקוניטרה יחד עם מפקד משה"מ האיראני? אזור זה, לפי העיתונים, הינו 'אזור סורי השוכן במשולש הגבולות הסבוך והבוער בין לבנון, פלסטין הכבושה וסוריה.' מצוין, אם כך זהו אזור סורי טהור. האם השידור הישיר [מעיד על] כניעה ועל אישור לכך שלבנון על כל עדותיה הפכה להיות צד במלחמה המתנהלת בסוריה יחד עם הציר של המשטר הסורי הבעת'י, איראן וחזבאללה? האם קברנו את מדיניות הניטראליות, לבלי שוב? האם עלינו להודות בכך שחזבאללה הצליח להביא בהדרגה את השלטונות ואת התקשורת בלבנון אל המשבצת אליה רצה לשים אותם? ...ישמרנו האל, אם לא נתקומם ומהר נגד מה שקורה, ניגרר כולנו למלחמה... מתי נתעורר?".[24]

 

* א.ב פיקאלי חוקרת את זירת לבנון במכון ממרי


[1] ב-18בינואר 2015 הופצצה שיירה של כוחות חזבאללה וכוחות איראנים באזור קוניטרה בסוריה. ששה מפעילי הארגון, בהם ג'יהאד מור'ניה ,וכן כמה פעילי משמרות המהפכה האיראנים בהם הגנרל האיראני, מוחמד עלי אללה דאדי, נהרגו בהפצצה. חזבאללה ואיראן הטילו את האחריות לפעולה על ישראל, ובתגובה, שיגר חזבאללה, ב-28 בינואר, טילים אל שיירה של צה"ל באזור חוות שבעא שבגזרת הר דוב. שני חיילים נהרגו ו-7 נפצעו במתקפה זו.

[2] בראיון לרשת הלבנונית אל-מיאדין ששודר ב-15 בינואר, שלושה ימים לפני האירוע בקוניטרה, הצהיר נאסרללה, בהתייחסו להפצצות משלוחי נשק מאיראן לארגונו על אדמת סוריה, שיוחסו לישראל, כי לציר ההתנגדות, ולא רק לסוריה, יש זכות להגיב על כל מתקפה ישראלית על אדמת סוריה. בנאום ב-30 בינואר, יומיים לאחר האירוע בחוות שבעא, הכריז נאסרללה כי ארגוני אינו מכיר עוד בכללי העימות מול ישראל ולא בהפרדה בין זירת דרום לבנון לזירת הגולן, וכי הוא יגיב לכל פעולה או חיסול של ישראל נגד לוחמיו בכל מקום וזמן ובדרך שימצא לנכון. על פעילותם של חזבאללה ומשמרות המהפכה האיראנים ברמת הגולן הסורי על גבול ישראל ראו דוח ממרי; וכן דוח ממרי זה

[3]  אל-מסתקבל (לבנון), 15.2.2015

[4] אל-מסתקבל (לבנון), 15.1.2015

[5] אל-מסתקבל (לבנון), 29.1.2015

[6] אל-מסתקבל (לבנון), 29.1.2015

[7]  אל-לואא' (לבנון), 19.2.2015

[8] אל-מסתקבל (לבנון), 29.1.2015

[9] אל-מסתקבל (לבנון), 1.2.2015

[10] אל-מסתקבל (לבנון), 29.1.2015. ביקורת דומה הוטחה בחזבאללה גם בהודעה שפרסמה סיעת אל-מסתקבל ב-28 בינואר (אל-מסתקבל (לבנון), 29.1.2015).

[11] אל-מסתקבל (לבנון), 2.2.2015

[12] אל-מסתקבל (לבנון), 29.1.2015

[13] אל-חיאת (לונדון), 21.1.2015

[15] אל-מסתקבל (לבנון), 29.1.2015

[16] אל-מסתקבל (לבנון), 4.2.2015

[17] ישראל כבשה את חוות שבעא מידי סוריה במלחמת 1967 והאזור סופח אליה עם כל רמת הגולן בשנת 1981. במאי 2000, לאחר שישראל הודיעה על נכונותה לסגת מדרום לבנון על פי החלטה 425 של מועבי"ט, סימנו נציגי האו"ם את קו הגבול בין המדינות , הקו הכחול, שהשאיר את חוות שבעא בידי ישראל עד למציאת הסדר מדיני בינה לבין סוריה. זאת בניגוד לעמדת לבנון שראתה בחוות אדמה לבנונית, שנכבשה ע"י סוריה ולאחר מכן ע"י ישראל. החלטה 1701, שהביאה לסיום מלחמת לבנון השניה ב-2006, הורתה, בין היתר, לישראל ולבנון לכבד את הקו הכחול וכללה בקשה ממזכ"ל האו"ם לבחון את סוגיית חוות שבעא ולהציע דרכים לפתרונה. מאז הנסיגה הישראלית מדרום לבנון בשנת 2000 מצדיק חזבאללה את קיום ארגונו והנשק שברשותו בטענה שישנן עדיין אדמות לבנוניות שיש לשחררן מידי ישראל על ידי התנגדות חמושה.

[18] אל-אח'באר (לבנון), 30.1.2015

[19] אל-מסתקבל (לבנון), 30.1.2015

[20] אל-מסתקבל (לבנון), 30.1.2015

[21] הידברות זו, שהחלה ב-23 דצמבר 2014 נועדה, לטענת הצדדים, להפחית את המתיחות העדתית, הסונית-שיעית, במדינה שגברה בשל מספר אירועים ובראשם: האשמת בכירים בחזבאללה ברצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי על ידי ביה"ד הבינלאומי; מעורבותו הצבאית של חזבאללה בסוריה לצד המשטר ונגד המורדים; נשקו של חזבאללה, ועוד. בהידברות ביניהם החליטו הצדדים - כל צד משיקוליו – לדון בהורדת המתיחות בלי לרדת לשורשי המחלוקות היוצרים אותה כנרה בשל הקושי לפתרם. חזבאללה רוצה בדיאלוג להבטחת השקט מבית בעת פעילותו מחוץ ללבנון; זרם אל-מסתקבל רוצה בה – חרף התנגדות של גורמים בתוכו הטוענים שהיא מעניקה הכשר לחזבאללה - כדי לבלום את התחזקותם של הארגונים הסונים הקיצוניים בלבנון, המכרסמים בכוחו ברחוב הסוני.

[22] אל-נהאר (לבנון), 29.1.2015

[23] אל-נהאר (לבנון), 4.2.2015