המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר באל-אח'באר: המערב הסכים להכיל נקמה מינורית בנושא מור'ניה
31/7/2013


מאמר ביומון אל-אח'באר: חזבאללה קיבל מסרים כי פגיעה מינורית בשגרירות ישראלית לא מרכזית, כנקמה על חיסול מור'ניה, תעבור בשתיקה

 

בעקבות החלטת האיחוד האירופי להכניס את הזרוע הצבאית של חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור, כתב ג'אן עזיז, בעל טור ביומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, כי האיחוד האירופי ידע כי אין ממש בטענות נגד מעורבות חזבאללה בפעילות טרור באירופה וכי הסיבה העיקרית ללחצים האמריקאים והמפרציים על האיחוד האירופי להכלילו ברשימת הטרור היתה מעורבותו בקרבות בסוריה לצד המשטר. לדבריו, על מנת שיוכל להדוף את הלחצים, ביקש האיחוד האירופי מחזבאללה לצמצם את פעילותו בסוריה, גם אם לא להפסיקה לחלוטין.

 

לטענת עזיז, האיחוד האירופי פעל מול חזבאללה בצורה דומה בעבר בניסיון לסגור את תיק הנקמה על חיסול קצין המבצעים של הארגון, עימאד מור'ניה. במקרה זה העבירו האירופאים לחזבאללה מסר לפיו גם ישראל וגם המערב יעברו בשתיקה על פגיעה מינורית באחת הנציגויות הלא מרכזיות של ישראל בעולם ובתנאי שהדבר ייחשב לנקמה על חיסול מור'ניה, ובכך ייסגר התיק.


בשני המקרים דחה חזבאללה לחלוטין את ההצעות של האיחוד האירופי. בהמשך המאמר טען עזיז כי החלטת האיחוד האירופאי תזיק ללבנון ולאירופה, יותר מאשר לחזבאללה עצמו.

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"יום אחד העביר מישהו להנהגת חזבאללה מסר מן המערב: 'אם אתם רוצים לנקום בישראל על חיסול [קצין המבצעים של חזבאללה] עימאד מור'ניה, בואו נסכים על הגבלת מסגרת הנקמה שלכם, כדי שניתן יהיה להיחלץ מהעניין במינימום בלגאן, לכם ולהם.' המקור [שהעביר את] המסר היה דיפלומט ואת תוכן המסר ניתן לסווג כהערכה ביטחונית, דבר שמעניק לו חיזוק. [המסר] נשא רמזים לפיהם לישות הציונית יש נציגויות דיפלומטיות סמי מבודדות, כמו חלק מאלה שנמצאות בכמה ממדינות אסיה הרחוקות, עם סגל קטן ואמצעי ביטחון מצומצמים והן בשולי תשומת הלב המערבית ואפילו הישראלית. כמו כן, בזמנים מסוימים במהלך השבוע, הן כמעט לא מאוישות. בהמשך, המסר הפך מרמז להצעה מפורשת: אם מטען או משהו דומה יתפוצץ באחת הנציגויות האלה, כשהיא ריקה, סביר להניח שהעניין יעבור ללא תגובה מערבית עוצמתית ואפילו לא תגובה ישראלית דרסטית וניתן יהיה לומר שהפעולה בוצעה כנקמה על [חיסול] החאג' רד'ואן [כינויו של עימאד מו'רניה] והנושא ייסגר."

 

לדברי ג'אן עזיז, "הנהגת חזבאללה הבינה את [המטרה] האמיתית של המסר, שהיא להסיר מישראל את הנטל של הכוננות הביטחונית והמודיעינית הכוללת והקבועה שבה היא נמצאת מאז 12.2.2008, יום חיסול מור'ניה. זה כאילו שהגורמים [הישראליים] הנוגעים בדבר, העריכו את עלות [מצב] הכוננות שנמשך ומתארך עד אין קץ, אל מול עלות פגיעה מוגבלת בנציגות ישראלית קטנה ולא היססו לבחור באפשרות השנייה. מסר [זה שהועבר לחזבאללה], בחתימה ישראלית ומערבית רשמית, נועד לסיים את הסיפור הזה, אבל הבנתו היא דבר אחד והתגובה עליו היתה דבר אחר – [המסר] נדחה לחלוטין. זאת מאחר שהדם של מור'ניה אינו נתון למו"מ וההתנגדות אינה משרד להשגת פשרות. מסר זה סייע להדגיש שני דברים למתווכים המערביים והאירופאים שהעבירו אותו: האחד – שחזבאללה אינו פועל עפ"י היגיון של טרור ולכן אינו שם לו למטרה אזרחים. השני – חזבאללה לא יוותר על עקרון המידתיות בפעילות ההתנגדות שלו והוא לא יגיב על כדור באמצעות מלחמה כוללת ולא יסכים להגיב על מלחמה כוללת באמצעות כדור [בלבד]."

 

בהמשך המאמר עזיז קושר בין העברת המסרים בעניין הנקמה על חיסול מור'ניה לבין המסרים שהעביר האיחוד האירופי לחזבאללה בימים שקדמו להחלטת האיחוד  להכניס את הזרוע הצבאית של חזבאללה לרשימת הטרור. לדבריו, בשני במקרים האירופאים הסכימו להבליג על פעילות של חזבאללה שאינה מקובלת על הקהילה הבינ"ל בתמורה לנכונות שלו לצמצמם במידה קלה פעולה זו. כלומר, בדומה למקרה הקודם שבו האירופאים הבהירו לחזבאללה שהם יבליגו על פיגוע טרור מצומצם שהוא יבצע נגד מטרה ישראלית, גם הפעם, הם הבהירו לחזבאללה שאם יצמצם את לחימתו בסוריה לצד כוחות אסד, גם אם לא יפסיקה לחלוטין, הם יוכלו למנוע את קבלת ההחלטה נגד הזרוע הצבאית שלו.


עזיז טוען כי האירופאים ידעו שהראיות נגד חזבאללה בתיק הפיגוע בבורגס שבבולגריה [18 ביולי 2012] וההאשמות נגדו בנושא הכוונה לפגוע במטרות ישראליות בקפריסין[1] הן חלשות ולכן שעות ספורות טרם קבלת ההחלטה לכלול את זרועו הצבאית ברשימת הטרור, המשיכו להגיע לארגון מסרים אירופאים לפיהם האיחוד האירופי לא ייכנע ללחצים [מצד ישראל וארה"ב] לכלול זרוע זו ברשימת הטרור:

 

"הם ידעו שהתיק הבולגרי [הפיגוע בבורגוס] הוא חלש ומלא בחורים וסימני שאלה והבינו שההאשמה הקפריסאית היא הפגנתית [בלבד]. הם ידעו בוודאות שהמאבק של הארגון הזה בישראל גדול הרבה יותר משתי הטענות הכוזבות המנופחות[2] שנמצאות בפרוטוקול האשמות האירופאי נגדו. לכן, עד שעות ספורות לפני קבלת ההחלטה, המשיכו להגיע לחזבאללה מסרים דיפלומטים אירופאים דרך משרד החוץ הלבנוני ודרך בכירים לבנונים רשמיים, ואפילו באופן ישיר, ותוכנם בצורה כזו או אחרת היה: אנו לא נכנע ללחצים ולא נסווג אתכם כטרוריסטים..."

 

לדברי עזיז, התמונה השתנתה כאשר החלו להגיע לחצים מארה"ב ומדינות המפרץ[3] להגיב על פעילות חזבאללה בסוריה. "לפתע הגיעה פקודת המבצעים האמריקאית-מפרצית והטון [האירופאי] השתנה, אבל [במקביל] הוא הפך ליותר כן ושקוף. ברגע מסוים [האירופאים] העבירו [לחזבאללה]  מסר דומה בצורתו למסר [שעסק] בנקמה על מור'ניה... נאמר לחזבאללה: 'תנו לנו מה שאתם יכולים בזירה הסורית כדי שנוכל לסייע לכם. הכריזו על נסיגתכם מהסכסוך הסורי או על כל סוג של הפרדת כוחות שם או אפילו על הקפאת הפעולות, או הסתפקו בשטח [לחימה] מסוים, או סיימו את המשימה בנקודה מסוימת - כל דבר שישפר את עמדתנו [ויסייע לנו] לעמוד מול הלחצים [של ארה"ב ומדינות המפרץ]. [גם הפעם] המסר נדחה לחלוטין [ע"י חזבאללה], במיוחד לאחר שראה בו מלכודת ופיתוי שנועדו לבסס את האשמה נגדו ולהשליכו למנהרה של מצור הולך וגובר, כדי לכפות [עליו] ויתורים נוספים בהמשך.'

 

לדברי עזיז, החלטתה זו של אירופה פוגעת בה עצמה, מאחר שהיא מנהלת מזה תקופה ארוכה דיאלוג רציני ועמוק עם חזבאללה, בדרגים הגבוהים ביותר. "האירופאים שמעו דברים כנים בדאחיה הדרומית של בירות [מעוז חזבאללה] שבירכו על תפקיד אירופאי גדול יותר באזור ובלבנון, [נוכח]  ההתפתחויות הצפויות בלבנון בחודשים הקרובים. המשבר בסוריה [צפוי להיות] ארוך והוואקום [השלטוני] בלבנון עתיד להתארך ולהתרחב: בשל חוסר היכולת לקיים בחירות לפרלמנט, נראה שממשלת מיקאתי המתפטרת תמשיך לשמש ממשלת מעבר במשך שנים ... הרושם המתגבש אצל כולם הוא, ש[גם] הבחירות לנשיאות [הצפויות במאי 2013] הפכו לבלתי אפשריות ובאביב 2014 צפוי ואקום [שלטוני] מוחלט. או-אז תעמוד לבנון בפני שתי ברירות: להידרדר לאנרכיה כוללת מייד או בהדרגה, או שיבוא מתווך אובייקטיבי, גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה מוסרית, שיאחד את הלבנונים, כפי שקרה בטאיף 1989[4] או בדוחה ב-2008[5]. מתווך כזה יהיה באביב 2014 או לאחר מכן, הכרחי מבחינת לבנון, לאחר שכל הגורמים האזוריים ואלה הסמוכים ללבנון הפכו לצד בסכסוך שלנו. רק אירופה היתה יכולה למלא תפקיד זה. האם, בגלל זה נכפה עליה לפגוע בתפקידה?

 

לפני כמה ימים ירה האיחוד האירופאי 'כדור' מדיני מאקדח שכיוון אל רגלי חזבאללה כדי להפחידו ונראה שאותו כדור פגע [דווקא] באירופה בשתי רגליה המדיניות והוא עלול למנוע ממנה לפעול אצלנו במשך תקופה ניכרת. אבל החשש הוא שאם [אירופה] לא תחזור בה מירייה זו, הוא שלבנון תיפגע בעוד כמה חודשים במקום קרוב ללב."[6]      

 



[1]  בסוף מרץ  2013 הרשיע בית משפט בקפריסין פעיל בחזבאללה שתכנן לפגוע בתיירים ובמטרות ישראל באי.

[2]  הכוונה היא לאחריות חזבאללה לפיגוע בבורגוס וכוונתו לבצע פיגועים נגד יעדים ישראלים בקפריסין.

[3]  יצוין כי ארה"ב הכניסה את ארגון חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור כבר ב-1995, ללא הבחנה בין זרוע פוליטית או צבאית. באפריל 2013 הכניסה ממשלת בחריין את חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור. ראו דוח ממרי. לאחרונה הגדירו מדינות מועצת שיתוף הפעולה המפרצי [משפ"מ] את חזבאללה כארגון טרור והורו לבחון נקיטת צעדים נגד האינטרסים של הארגון בתחומיהן. עם זאת מדינות אלה לא הכניסו את חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור באופן רשמי בטענה כי הדבר טעון בדיקות נוספות. אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 2.6.2013.

[4] הסכם שנחתם בטאיף שבסעודיה והביא לסיומה של מלחמת האזרחים הלבנונית שפרצה ב-1975. 

[5] הסכם שנחתם בקטר בין זרם אל-מסתקבל לבין חזבאללה שהביא לסיומו של משבר בן שנה, שאיים להוביל את המדינה למלחמת אזרחים

[6] אל-אח'באר (לבנון), 27.7.2013