יומון סעודי: על פסגת דוחה לפעול בנחישות לאיחוי הקרעים באומה הערבית

ביום כינוסה של הפסגה הערבית בדוחה (26.3.13) פרסם היומון הסעודי אל-מדינה מאמר מערכת שדן במצבן הקשה של מדינות ערב, ומשווה בין הפסגה הערבית הראשונה שעסקה בבעיה הפלסטינית בלבד, למול גודש הבעיות והאתגרים מולן ניצבת פסגה זאת: "רעידת אדמה פוליטית, ביטחונית וכלכלית, וסופות סוערות של כאוס, זעזועים ופתנות" כמעט בכל מדינות ערב: סוריה, לבנון, עיראק, מצרים, פלסטין, לוב, תוניסיה ותימן.

להלן תרגום המאמר.[1]

"היום מתכנסת הפסגה הערבית בדוחה בסיסמה "המצב הנוכחי ואופקי העתיד". כמו כל הפסגות הערביות הקודמות, [מטרתה] להתמודד עם הסכנות והאתגרים שממשיכים להתרבות מפסגה לפסגה, עד שהגיעו לשיאם בפסגה הזאת, כאשר נראה שהמצב במדינות ערביות רבות אינו משמח איש. אחד מהפרדוקסים המעוררים פליאה הוא שכאשר האומה ערכה את פסגתה הראשונה לפני כחמישים שנה, הייתה לה בעיה אחת – הבעיה הפלסטינית, וכיום יש בעיות רבים [שהערבים] מחפשים להן פתרונות דחופים כדי לשמור על הביטחון, היציבות והעצמאות של מדינות ערב, שרובן נתונות לרעידת אדמה פוליטית, ביטחונית וכלכלית, וסופות סוערות של כאוס, זעזועים ופתנות, במיוחד במדינות האביב הערבי.

אולי מה שהכי מטריד במציאות המדאיגה הזאת זאת ההתפטרויות של ראש ממשלת לבנון, נג'יב אל-מיקאתי, וההתפטרות של ראש הקואליציה הסורית המאוחדת [של כוחות האופוזיציה], אחמד [מועאד'] אל-ח'טיב, ערב הפסגה, המסבכות עוד יותר את המציאות הערבית, בזמן שבו נראה כי מדינות אלה זקוקות בדחיפות לסילוק הקשיים שעומדים בפניהן לאיחוד שורותיהן, עמדותיהן והחלטותיהן, למען שמירה על ביטחונן, ליכודן ויציבותן, ושמירה על בריאותו ושלמותו של המשטר הערבי.

מבט מקיף על המצב הנוכחי בסוריה, לבנון, עיראק, מצרים, פלסטין, לוב, תוניסיה ותימן מעורר דאגה. המהפכה הסורית נמצאת כעת במפנה מסוכן: התפטרותו המפתיעה של אל-ח'טיב, והעדר ההכרה של הצבא הסורי החופשי בר'סאן היתו כראש הממשלה הזמנית [נבחר לתפקיד בפגישת הקואליציה של כוחות האופוזיציה באיסטנבול ב-18.3.13], עלולים לגרום לסדק באופוזיציה הסורית. בנוסף, למטעני הנשק האיראניים [לטובת המשטר הסורי], שעיראק פותחת בפניהם את שמיה, יש חלק בהצתת המשבר הסורי, והם שופכים שמן נוסף על הפתנה העדתית [בעיראק] שנחשבת לסימן הבולט בתקופת הנשיא נורי אל-מאלכי. אם נוסיף לזה את תיק הגרעין האיראני, המצב הנוכחי בלבנון, הכאוס ששורר במצרים, לוב ותוניסיה, הקיפאון בתהליך השלום, והמשך מעשי ההתנחלויות, הייהוד, ההפקעה והמעצרים שישראל מבצעת [נגד הפלסטינים] – נוכל להבין את היקף וחומרת האתגרים שאיתם מתמודדת פסגת דוחה. הדבר מחייב עמידה אמיצה, החלטות נחרצות ועמדות מאוחדות, כדי שהאומה תעמוד פעם נוספת ותנער מעליה את אבק הפתנות, הפילוג והכאוס."