המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אחמדי-נז'אד לאל-אהראם: איראן הפכה למדינה גרעינית
8/2/2013


נשיא איראן בראיון לעורך היומון המצרי אל-אהראם:

איראן הפכה למדינה גרעינית

 

לרגל ביקורו ההיסטורי בקהיר השבוע על מנת להשתתף בפסגת מדינות ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, העניק נשיא איראן, מחמוד אחמדי נז'אד, ראיון לעורך היומון המצרי אל-אהראם, עבד אל-נאסר סלאמה. בראיון זה שהתקיים בטהראן חזר אחמדי-נז'אד על עמדות המשטר האיראני בנושאים השונים והדגיש כי איראן הפכה למדינת גרעין למרות הלחצים שהפעיל עליה המערב ומאמציו למנוע זאת. על היחסים עם מצרים, אמר כי הם מתפתחים לאט לאט וקרא להרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומים רבים. הוא העריך כי התקרבות בין שתי המדינות תוביל להסדר של הבעיה הפלסטינית ושל בעיות אזוריות מורכבות אחרות והדגיש כי אין בכוונת איראן לתקוף את "הישות הציונית", אך הבהיר כי לאיראן יש יכולות הגנתיות גבוהות.

 

בנושא סוריה, אמר אחמדי-נז'אד, כי הוא מצר על המתרחש בה ומתנגד להתערבות זרה במשבר. לדבריו, הפתרון הרצוי לסוריה איננו הקמת ממשלה עדתית, אלא הגעה להבנה הדדית בתוך העם הסורי. הוא קרא לכל מדינות האזור לחבור יחדיו לכוח כלכלי ופוליטי בזירה הבינ"ל והעריך כי בתוך מספר שנים ישתנה מאזן הכוחות בעולם, כך שארה"ב תאבד את מעמדה ההגמוני ותתרכז בבעיותיה הפנימיות.

 

להלן תרגום קטעים מן הראיון:[1]

 

הנשיא אחמדי-נז'אד ועורך היומון אל-אהראם, עבד אל-נאסר סלאמה[2]

 

יחסי מצרים-איראן מתקדמים לאט לאט

ש: "35 שנה חלפו מאז המהפכה האיראנית, ועד כה היחסים בין שתי המדינות [מצרים ואיראן] נתונים לגאות ושפל הנמשכים גם לאחר המהפכה. האם אתה צופה שינוי בתקופה הקרובה?

ת: לא חל שינוי בשנתיים האחרונות, אך שיחות הדיאלוג בינינו התפתחו. נפגשתי עם כבוד הנשיא מורסי בביקורו באיראן [באוגוסט 2012] והוא נפגש גם עם שר החוץ האיראני. ניהלנו מגעים עם מצרים בכל הנוגע לעניינים הסוריים, ויש בפועל דיאלוג מתמיד. אנו מתקדמים לאט לאט אל היעד המבוקש...

 

ש: באילו תחומים עשוי שיתוף הפעולה בין מצרים לאיראן לפתח את היחסים בעתיד, במיוחד בנסיבות שבהן מצרים זקוקה לסיוע ולמאמצים רבים?

ת: ...דבר לא ישפיע [לרעה] על הקשרים ההיסטוריים של שני העמים שאם הם יתקרבו וישתפו פעולה זה עם זה הם יהפכו לגורם חשוב... ורבות מהבעיות המורכבות הנושנות, כמו הבעיה הפלסטינית, יגיעו לכדי הסדר. אם מצרים תתאחד עם איראן, הן תוכלנה לאחד את כל מדינות האזור ... אנו נכונים להעמיד את כל ניסיוננו לרשות אחינו המצרים, ונכונים ללמוד מהניסיון של העם המצרי... אין כל מגבלה לשת"פ עם מצרים. אנו רואים בקדמתה ובביטחונה של מצרים את כבודנו ותפארתנו. אני בטוח שהעם המצרי שותף לרגשות אלה כלפי העם האיראני...

 

ש: כבוד הנשיא, היו בעבר כמה בעיות, כמו קריאת רחוב [בטהראן] על שם [רוצח נשיא מצרים, אנור סאדאת], ח'אלד אל-אסלאמבולי, דבר שנחשב בעיני רבים מכשול בפני קידום היחסים. האם יש סיכוי להסרת המכשול הזה בעתיד ולשינוי שם הרחוב?

ת: עניין שם הרחוב ועניינים דומים יטופלו באופן אוטומטי. עלינו לחשוב על עתיד עמינו. צריכה להיות הבנה הדדית על בסיס המכנים המשותפים ולא על נקודות המחלוקת.

 

ש: דווח על שת"פ ביטחוני במסגרתו למדה מצרים להקים מיליציות מהפכניות עפ"י הדגם האיראני.[3] עד כמה זה נכון?

ת: העם המצרי גדול מכל זה, ומוטב שיטפל בבעיותיו ולא יבקש מאחרים לעשות זאת...

 

חבירה של כל מדינות האזור תיצור כוח ברמה עולמית

ש: ... כיצד מתכוונת איראן לשפר את היחסים עם מדינות ערב, במיוחד [לאחר] שיחסים אלה התבססו במשך תקופה מסוימת על פחד ולאחר שבמשך 30 שנה איראן נכשלה [במאמציה] להרגיע את שכנותיה הערביות?

ת: אצביע על כמה נקודות חשובות: הנקודה הראשונה: מה יקרה בעולם אם מדינות האזור יחברו זו אל זו? האם תהיה [למישהו בעולם] יכולת כלכלית גדולה משלהן? והאם יהיה [גורם בעולם] עם יכולת מדינית גדולה יותר משל מדינות אלה? איזה קבוצה תוכל להתמודד עם הגושים הללו? ישנה קבוצה של מדינות [השוכנות] סמוך לים האדום, [יש קבוצה] ליד הים השחור וישנה... קבוצה [סמוך] לים הכספי, אם הקבוצות הללו יחברו זו אל זו, התוכל לדמיין לעצמך מה יקרה בעולם? האם יהיה גורם כלשהו שיוכל להפגין עוינות כלפיהן?...

 

הנקודה השניה קשורה לאנרגיה העצומה ולמשאבים הגדולים שיש למדינות האזור. זה גורם לכך שאויבים רבים לא רוצים שתושג אחדות בין המדינות הללו. מאז ומתמיד חיפשנו אחווה ואחדות בינינו, ולא בוצע שום צעד או מעשה מצד איראן נגד האזור. לא פתחנו במלחמה נגד סדאם [חוסין], זה הוא זה שכפה אותה עלינו, ולמרבה הצער חלק התייצבו לצידו תחת לחצי האויבים ... המלחמות הן תוצאה של התערבות אויבינו בעניינינו ואנחנו תמיד חיפשנו את הקִרבה בינינו. האזור שלנו הוא אזור של עושר ומשאבים וזהו אזור גיאו-פוליטי חשוב ביותר.

 

על סוריה: אסור לעדה אחת לכפות עצמה; נחוצה הבנה פנים סורית

ש: איננו יכולים לדבר על העניין הערבי מבלי להזכיר את סוריה. היו היום ידיעות על מאמצים להפסיק את שפיכות הדמים, ולהתחיל דיאלוג איראני עם האופוזיציה הסורית. האם זה נכון? ובאיזו מידה אתם תומכים במשטר בסוריה? כיצד אתם מצפים שהעניין הזה יסתיים?

ת: .. לא ניתן להקים שם ממשלה עדתית בשום פנים ואופן, ואסור לעדה [אחת] לכפות עצמה על האחרים...

 

בעבר הגיעה קבוצת אופוזיציונרים סורים לאיראן, וניסינו [לקדם] הבנה הדדית בינם [לבין המשטר הסורי] כדי לקיים בחירות חופשיות, משום שמלחמה פירושה עוד יותר הרס, הרג ומעשי טבח. די בהרג שאירע בשורות שני הצדדים. שניהם סורים, והבנה הדדית [שתאפשר] להם להקים את ממשלתם בעצמם היא אינטרס של כולם.  יש לכך גם מימד אזורי... אנו סבורים שאם המאבקים יעברו לאזור [שמחוץ לסוריה], הם יזלגו במהרה אל ... המדינות האחרים. מה יקרה אחרי זה? מי ירוויח מכך? ... חלק מהמדינות טועות בניתוח המצב באזור. הן חושבות שהאינטרס שלהן זה לעורר מתיחות במדינות השכנות, דבר שעלול להפיץ את המאבק העדתי לכל מקום... צר לנו מאוד על מה שקורה שם. מאחריותנו לתמוך בבני העם הסורי ולהביא להבנה הדדית לאומית..

 

ש: האם אתה צופה שחזבאללה יושפע רבות מהמצב בסוריה? מה יהיה מצבו אם המשטר הסורי יקרוס?

ת: ודאי שהמצב בסוריה ישפיע על המדינות השכנות וגם על הבעיה הפלסטינית. כיום, הקשר בין המדינות הוא נרחב מאוד ואם מדינה אחת מתפתחת הדבר משפיע על כל הצדדים... 

 

על ישראל: איננו מתכוונים להנחית עליה מכה צבאית, מדיניותנו הגנתית

ש: נעבור מהעניין הערבי אל עניין שהוא יותר מעורר מחלוקת – העניין הישראלי. תקפת את ישראל קשות מאז עלייתך לשלטון. האם אתה צופה תוקפנות ישראלית על איראן או שמדובר בזריית חול [בעיניים]? האם אתה צופה את ההיפך, כלומר, מכת מנע איראנית? מה המצב בדיוק?

ת: לא השתמשתי במונח ['ישראל'] שאתם השתמשתם בו. עד עתה לא עשיתי בו שימוש. אמרתי הישות הציונית הגזלנית. המחלוקת שלנו היא עם הכיבוש, העוול ומעשי הטבח נגד בני האדם. הציונים ממלאים תפקיד מיוחד בעולם ואתם יודעים מה הם עושים כעת בארה"ב ובאירופה. הם משתלטים על מרכזים של עושר , הון ו[כוח] פוליטי במישור העולמי וחותרים לשלוט על כל הגזרות על ידי הרס תרבויות וכלכלות ועל ידי מלחמות. הציונים רוצים מאוד להנחית מכה על איראן, אך עד כה לא ניתנה להם ההזדמנות והיא לא תינתן להם בעתיד. התנגדותנו [למשטר הציוני] היא פוליטית ותרבותית. אין בכוונתנו להנחית עליהם מכה צבאית, היות שהמשטר שלנו הוא הגנתי. הם מכירים היטב את יכולתנו ההגנתית והם לא יכולים לטפל בבעיותיהם באמצעות מלחמה.

 

הבעיה הפלסטינית היא בעיה הומאניטארית בכל אמת מידה. העם הפלסטיני מגן על ריבונותו הלאומית ועל זכויותיו שנשללו ממנו. יש להחזיר את הזכויות לבעליהן כולל העקורים שחייבים להתיר להם לחזור לארצם. זו הזכות הבסיסית של כל אדם. אני סבור שהציונים יגיעו אל התהום לאט לאט. הממשלות האלימות אשר כופות את עצמן יפנו את מקומן לממשלות אחרות. ההתפתחויות יגיעו.

 

איראן הפכה למדינה גרעינית

ש:  האם נמשיך לשמוע על  תקיפה ישראלית צפויה על איראן?

ת: לא קשה לשגר טיל...או מטוס קרב, אך חשובה התגובה למכה כזאת. יכולתנו ההגנתית חשובה...

 

בכל מקרה, איראן הפכה למדינה גרעינית. היא גרעינית. הם השתמשו בכל יכולתם כדי למנוע מאיראן להיות גרעינית אך היא הפכה לגרעינית. רוצים  להחזיר את איראן למצב שבו הייתה בעבר, אך לא הצליחו. רוצים להחזיר אותה אחורנית. כבר שנים אנו אומרים להם בואו נשתף פעולה אך ... הם טועים לחשוב שהם יוכלו להכניע את איראן באמצעות לחץ עליה. כעת יש להודות בכל התכונות והסגולות של איראן. כעת אנחנו מדינה תעשייתית, מדינת גרעין ומדינה [בעלת נוכחות] בחלל. כאשר שיגרנו יצור חי לחלל והחזרנו אותו אל כדור הארץ ניסו, באמצעות סילופים תקשורתיים, להעלות שאלות [ופקפוק] סביב הפעולה הזאת וההישג האיראני הזה שהושג לאחרונה... כבר שנים אנחנו חושבים על שיגור אדם לחלל ובעזרת אללה נגשים זאת. אנו צריכים להתקדם ולהתפתח ואילו הם צריכים להודות בהתקדמות שלנו. אני סבור שהפיתרון הטוב ביותר הוא שיתוף פעולה בינינו.

 

ש: עד כמה השפיעו הסנקציות המערביות על איראן. [ערך] המטבע ירד בתקופה האחרונה ב-15%?

ת: בטווח הקצר הן השפיעו, אך המשק האיראני הוא ענק והוא יפצה [את עצמו] בהקדם וזה לטובתנו...  השווקים שלנו הושפעו במידה מסוימת, ונטפל בזה בהדרגה ובמהירות, מכיוון שהתוצרת הפנימית שלנו תתפוס את מקומה של זו המיובאת. כל דבר שנתון לסכנה ולחרם מיוצר בפנים [בתוך איראן], וזה אחד מהדברים החיוביים ... שקורים כעת לכלכלתנו. הייצוא שלנו גדל בהדרגה, וגילויי הקדמה המדעית ממשיכים [להופיע] ברציפות, וכך גם גילויי הקדמה התעשייתית...

 

ארה"ב תאבד את מעמדה ההגמוני בתוך כמה שנים

ש: כיצד אתם רואים את עתיד העולם לאור ההגמוניה האמריקאית, ואת עתיד אזורנו לאור העליונות הצבאית הישראלית?

ת: בעוד ארבע או חמש שנים המצב של אמריקה ישתנה לגמרי והיא תצא מעמדת ההגמוניה שאנו עדים לו היום והמסחר האמריקאי יתמקד ב[שוק] הפנימי בארה"ב... מתוך עמדת ההגמוניות שלה, היא מכניסה את ידיה לכיסיהם של האחרים, אך גם לכיסים אלו יש יכולות מוגבלות, ובעלי הכיסים האלה מתעוררים עכשיו מן התרדמה העמוקה, ויחפשו את האדם הזר הזה [שמתערב בענייניהם]. בעיות רבות מחמירות כעת בתוך אמריקה, והם מייצאים אותן לשאר המדינות באמצעות הדולרים....

 

 

 



[1] אל-אהראם (מצרים), 6.2.2013

[2]  אל-אהראם (מצרים), 6.2.2013

[3] שאלה זו נשאלה על רקע דיווחים במצרים לפיהם משטר האחים המוסלמים ביקש לאחרונה סיוע מאיראן לחיזוק אחיזתו בשלטון. על פי דיווחים אלה נערכה פגישה חשאית בקהיר בין יועצו של הנשיא מורסי, עיסאם אל-חדאד, לבין מפקד כוחות אל-קודס במשמרות מהפכה האיראניים, קאסם סולימאני, בנושא פיתוח המודיעין המצרי. אל-אהראם; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.1.2013

 

תגיות