המהפכה המצרית רק מתחילה:
האם יועברו סמכויות השלטון מהמועצה הצבאית לנשיא והפרלמנט הנבחרים?
מאת: י. כרמון ול. לביא*
הקדמה
בראייה היסטורית, מצרים יודעת, לראשונה, קריאת תיגר על השלטון האוטוריטארי במדינה. לכאורה, המהפכה התרחשה עם הפלתו של מובארכ, אך למעשה, רוב הסמכויות נותרו בידי אנשי אמונו, המועצה הצבאית של הכוחות המזוינים בראשות הגנרל טנטאוי. מאבקו האמיתי של העם המצרי למימוש המהפכה, כלומר לשינוי אושיות המשטר והעברת השלטון מידי הדיקטטורה הצבאית לידי נשיא ופרלמנט נבחרים – נמצא רק בתחילתו.
מאז שניצח בבחירות לנשיאות מצרים, מצא עצמו ד"ר מוחמד מורסי ללא סמכויות כמעט. עתה הוא מחפש דרכים לבסס לעצמו מעמד שלטוני ולקדם, ככל שניתן, את האג'נדה שלו. צעדיו הראשונים מלמדים כי אין בכוונתו להתעמת עם המועצה הצבאית, אלא לחלוק עימה את השלטון בשלב זה, וליטול מידיה יותר סמכויות שלטוניות, ככל שיתאפשר, תוך הימנעות מהתנגשות ישירה ושימוש בדרכי עקיפין מניפולטיביות.
בתווך בין המועצה הצבאית, המבקשת לשמור לעצמה את מרב סמכויות השלטון, לבין מורסי, שקיבל מנדט שלטוני מהעם ומבקש לממש אותו, ניצב בית הדין החוקתי העליון. גוף זה ניטראלי לכאורה, אך קשה להתעלם מהעובדה ששופטיו מונו על ידי המשטר הישן ומפסיקותיהם ועיתוין, המצדדות בעמדתה של המועצה הצבאית ובולמות את מהלכיו של מורסי להשבת סמכויותיו.[1]
צעדיו של מורסי ליטול לעצמו סמכויות שלטוניות היו עד כה מהוססים, פופוליסטיים ולא עקביים, והוא מיהר לחזור בו ולשתף פעולה עם גזירותיהן של המועצה הצבאית והמערכת המשפטית. את המאבק על סמכויותיו של מורסי ממשיכה לנהל תנועת האח"ס, שאיננה מחויבת כמוהו לכללי הפרוטוקול ויכולה לנהוג בבוטות כלפי המועצה הצבאית ומערכת המשפט, אך גם היא לא נחלה הצלחה רבה עד כה. מורסי והאח"ס נאבקים להגן על הוועדה הנוכחית לניסוח החוקה – המעוז העיקרי שנותר להם – מפני ניסיונות לפזרה ולהקים אחרת במקומה על ידי המועצה הצבאית, שכן ביכולתם של מנסחי החוקה החדשה לטרוף את הקלפים מחדש ולהפוך על פיו את מאזן הכוחות בין גורמי השלטון.
יו"ר המועצה הצבאית והמדריך הכללי של האח"ס נערכים לדו-קרב
http://www.masress.com/alnahar/81006
איזה אופי ילבש המאבק בין הדיקטטורה הצבאית לבין הנשיא והפרלמנט? האם תוותר המועצה הצבאית על מעמדה מבלי שההמונים ייצאו לכיכר אל-תחריר להילחם על מימוש המהפכה? האם תעדיף תנועת האח"ס לשתף פעולה עם הדיקטטורה הצבאית על פני עימות איתה (כפי שנהגה מראשית המהפכה)? התשובות לשאלות אלה יתבררו תוך חודשים ספורים.
להלן יובאו צעדי המועצה הצבאית לשלילת סמכויות הנשיא ובית הנבחרים ומאמציהם של מורסי והאח"ס להשיגן בחזרה:
הסמכויות שנגזלו מהנשיא ומהפרלמנט
ימים ספורים לפני שנודעו תוצאות הבחירות לנשיאות, פרסמה המועצה הצבאית "הכרזה חוקתית משלימה" אשר הגדירה מחדש את סמכויות הנשיא, את היחסים בין מוסדות המדינה ולוח זמנים חדש לשלב המעבר, והעניקה לכך תוקף חוקתי עד לכינונה של חוקה חדשה, שתגדיר היא את חלוקת הסמכויות בין רשויות השלטון.
ההכרזה החוקתית המשלימה העניקה למועצה הצבאית שורה של סמכויות בלעדיות בענייני הצבא וביטחון המדינה, על חשבון סמכויות שהיו שמורות עד אז לנשיא המדינה ולפרלמנט, כדלקמן:[2]
צמצום סמכויות הרשות המחוקקת
- כל סמכויות החקיקה של מועצת העם - ב-14.6.12 הורה בית הדין החוקתי העליון על פיזור מועצת העם, הבית התחתון של הפרלמנט המצרי, שהורכב ברובו מצירים אסלאמיסטים בראשות האח"ס. בנימוקי פסק הדין נאמר כי חוק הבחירות, שעל בסיסו נערכו הבחירות למועצת העם, מנוגד לסעיף השוויון בהכרזה החוקתית משום שהוא מפלה לרעה את המועמדים העצמאיים בהשוואה למועמדים מטעם מפלגות המתמודדים על אותם המושבים.[3] עד לכינונה מחדש של מועצת העם, עברו סמכויותיה לידי המועצה הצבאית.[4]
- הזכות להישבע אמונים מול מועצת העם – בעקבות פיזור מועצת העם, קבעה ההכרזה החוקתית המשלימה כי הנשיא הנבחר יישבע אמונים מול בית הדין החוקתי העליון.
הגבלת סמכויות הנשיא
- הסמכות להיות המפקד העליון של הכוחות המזוינים - יו"ר המועצה הצבאית הוא בעל כל הסמכויות המוענקות ע"פ חוק למפקד העליון של הכוחות המזוינים.
- הסמכות הבלעדית בקבלת החלטות בענייני צבא וביטחון לאומי - המועצה הצבאית היא שמחליטה בכל הנוגע לענייני הכוחות המזוינים ולמינוי מפקדים והארכת משך השירות שלהם.
ב-14.6.12 נודע גם כי טנטאוי הורה להקים מחדש את מועצת ההגנה הלאומית, כפורום הבלעדי המחליט בענייני ביטחון המדינה. בראש הפורום יעמוד הנשיא, וחברים בו ראש הממשלה, יו"ר הפרלמנט ושרי החוץ, האוצר והפנים. כן חברים בו 11 בכירי המערכת הצבאית, ביניהם המפקד העליון של הצבא וראש המועצה הצבאית, שר ההגנה, הרמטכ"ל, ראש המודיעין הכללי ומפקדי החילות. כל החלטה של הפורום צריכה להתקבל ברוב מוחלט של חבריו, משמע, ההחלטות לא יתקבלו בלא הסכמת צמרת הצבא. [5]
- הסמכות הבלעדית להכריז מלחמה - הנשיא לא יוכל להכריז מלחמה ללא הסכמת המועצה הצבאית.
- הסמכות למנות את שר ההגנה - יו"ר המועצה הצבאית הוא בעל כל הסמכויות המוענקות ע"פ חוק לשר ההגנה.
- הסמכות למנות את חברי המועצה הצבאית - הנשיא אינו רשאי לשנות את הרכב המועצה הצבאית.
- הסמכות לערב כוחות צבא בדיכוי מהומות פנימיות - הנשיא יידרש להסכמת המועצה הצבאית לשם גיוס צבא לדיכוי מהומות פנימיות.
בנוסף, בהחלטה נפרדת, מינתה המועצה הצבאית את השליש הראשי לפקח על ועדת הכספים והמנהלות של לשכת הנשיא.[6]
סמכויות עיצוב החוקה החדשה
- ע"פ ההכרזה החוקתית המשלימה, למועצה הצבאית זכות לפזר את ועדת ניסוח החוקה אם זו תתקשה לעמוד במשימתה. במקרה כזה, תקים המועצה הצבאית בתוך שבוע ועדה אחרת במקומה, שתייצג את הקבוצות בחברה. זו תשקוד על ניסוח חוקה חדשה במשך שלושה חודשים, בטרם תובא למשאל עם. ההכרזה החוקתית המשלימה גם מאפשרת לנשיא, לראש הממשלה, לראש המועצה הצבאית ולחמישית מחברי ועדת החוקה להתנגד לנוסח הצעת החוקה, במקרה ואחד מסעיפיה סותר את עקרונות המהפכה או סעיפים נפוצים בחוקות מצרים הקודמות. במקרה כזה, תתבקש ועדת החוקה לשקול את הסעיף המדובר מחדש, ואם תעמוד על דעתה, הוא יובא להכרעת בית הדין החוקתי העליון. ההכנות לבחירות המחודשות למועצת העם יחלו חודש אח"כ.
המועצה הצבאית מורטת את נוצותיו של הנשיא הנבחר
ניסיונות מורסי והאח"ס להיאבק בגזירות המועצה הצבאית
המאבק להשבת מועצת העם
עמדתו של מורסי ביחס למועצת העם הייתה מהוססת ולא החלטית. לאחר ניצחונו בבחירות, הוא הכריז כי יכבד את פסק הדין של בית הדין החוקתי העליון שלפיה יש לפזר את מועצת העם, אך רמז כי יחפש דרכים משפטיות לביטול הוראת המועצה הצבאית ליישם את פסק הדין. בטקס השבעתו הלא-רשמי בכיכר אל-תחריר הביע מורסי בפני מאות אלפי המפגינים, את התנגדותו לפיזור מועצת העם ולצמצום סמכויות הנשיא:
"אני מדגיש את התנגדותי לכל ניסיון להפקיע את השלטון מידי העם או מידי באי כוחו... לאחר ההליכים הקבועים בחוק, אותם אני מעריך ומכבד, לא יהיה מקום להפקעת שלטון העם, ואין לי זכות להפקיר אף סמכות או תפקיד שהפקדתם בידי."[7] בנאומו באוניברסיטת קהיר לאחר ההשבעה, אמר מורסי: "המוסדות הנבחרים ישובו למלא את תפקידם." אך בהמשך הבהיר דובר הנשיא, כי מורסי לא התכוון שמועצת העם תשוב לתפקידה, אלא שהדבר ייבחן מבחינה משפטית.[8] בפגישה עם עורכי עיתונים, לאחר ניצחונו ולפני שהוכתר כנשיא, אמר: "יש לכבד את פסק הדין, הגם שאינני מרוצה ממנו..."[9]
ואולם, כעבור כשבוע, החליט מורסי לכנס מחדש את מועצת העם. ב-8.7.12 הוא הוציא החלטה נשיאותית המבטלת את פיזור מועצת העם ומחדשת את פעילותה עם כל סמכויותיה המוגדרות בהכרזה החוקתית מה-30.3.12.[10] ואכן, מועצת העם התכנסה ב-10.7.12 לישיבה של כעשר דקות בלבד.[11] אולם כבר למחרת, הורה בית הדין החוקתי העליון לבטל את החלטת הנשיא מורסי על כינוסה מחדש של מועצת העם, ומורסי הודיע כי יכבד את הפסיקה וכי ברצונו לשמור על יחסים תקינים בין הרשויות ולמנוע כל עימות ביניהן. תנועת האח"ס, לעומת זאת, תקפה קשות את בית הדין החוקתי וטענה כי הוא פועל באופן פוליטי, והגבירה את הפגנותיה לביטול ההכרזה החוקתית המשלימה ולהשבת מועצת העם.[12]
מורסי פרץ את המנעול שהניח טנטאוי על מועצת העם
המאבק בהכרזה החוקתית המשלימה
מורסי נאלץ לשתף פעולה עם ההכרזה החוקתית המשלימה בשל רצונו להיראות כנשיא המכבד את החוק. הוא קיבל בחריקת שיניים את תכתיב ההכרזה החוקתית המשלימה, שהנשיא הנבחר יישבע אמונים בפני בית הדין החוקתי העליון, ולא מול מועצת העם שפוזרה. בעצם הסכמתו לערוך את טקס השבעתו כנשיא בפני בית הדין החוקתי העליון, הביע מורסי את הכרתו בהכרזה החוקתית המשלימה. ואולם כדי לא לאכזב את כל אלו שקראו לו להתנגד לה, ערך מורסי טקס השבעה נוסף בכיכר אל-תחריר ביום שישי ה-29.6.12, שם אמר כי הוא נשבע קודם כל בפני העם:
"אתם מקור השלטון והלגיטימיות ואין מעליו... אין מקום לאף אדם או מוסד מעל הרצון הזה... האומה היא מקור הסמכויות... לכן באתי היום לעם המצרי... אין סמכות מעל הסמכות הזו... אתם בעלי הסמכות, אתם בעלי הרצון. אתם מקור השלטון הזה... לשם כך באתי היום אליכם, אל העם המצרי לאחר שנתן לי את אמונו... באתי לחדש את ההבטחה לכם ולהזכיר לכם שרק אתם לבדכם הגורם שממנו אתחיל תמיד ושאת תמיכתו אבקש, לאחר עזרת אללה. האם אתם מוכנים... להשיג את מלוא זכויותינו, את מלוא זכויותיכם? איש לא יפחית מהן, יהא אשר יהא, אף אחת מזכויותיכם, כל עוד זה רצונכם, לאחר רצון אללה. אני ניצב מולכם, העם המצרי האדיר, לפני כל גורם אחר, לפני כל הצעדים האחרים, ואומר...: אני נשבע לאללה, אני נשבע לכם... לשמור בנאמנות על משטר הרפובליקה, לכבד את החוקה והחוק, לדאוג לאינטרסים של העם באופן מלא ולשמור על עצמאות המולדת ועל שלמות אדמותיה..."[13]
מורסי שידר מסרים סותרים בנאומי הכתרתו באשר לסמכויותיה השלטוניות של המועצה הצבאית. בנאומו באוניברסיטת קהיר, לאחר השבעתו בפני בית הדין החוקתי העליון, אמר מורסי: "הצבא המצרי האדיר ישוב ויתפנה למשימתו להגן על ביטחון המולדת ועל גבולותיה."[14] לעומת זאת, בנאומו בטקס העברת השלטון מידי המועצה הצבאית, אמר: "אני מקבל את העברת השלטון מהגנרל טנטאוי ומאחיי במועצה [הצבאית] העליונה. אני מקבל את האחריות הזו להפוך לאחראי עליהם כפי שאני אחראי על העם כולו... אל תעזבו את מקומותיכם בתוך [מצרים] בשלב זה, כי המולדת זקוקה לכם. כולי אמון באמצעיכם, ביכולתכם, באימוניכם, בידע שלכם ובהיסטוריה הצבאית המצרית המכובדת. אף זכות מזכויותיכם לא תיפגע."[15]
במקביל, מחפש מורסי דרכים משפטיות לגיטימיות להילחם בהכרזה החוקתית המשלימה ולהביא לביטולה. את המאבק העממי בגזירה זו מנהלת תנועת האח"ס, באמצעות שביתת שבת ממושכת בכיכר אל-תחריר, בדרישה לבטל את ההכרזה החוקתית המשלימה ובאמצעות הפגנות המוניות שהתנועה ארגנה לא אחת מאז פורסמה ההכרזה החוקתית המשלימה. מפלגת החירות והצדק של האח"ס, מצידה, לוחצת על מורסי להוציא הכרזה חוקתית חדשה שתבטל את ההכרזה החוקתית שהוציאה המועצה הצבאית.[16] לא ברור עדיין האם בסמכותו של מורסי לנקוט צעד שכזה.
הקצין: "האם המהלך חוקי?" מורסי: "לאיזה חוק כוונתך? שלך או חוק המשחק?"
25 janaer.blogspot.com
מאבק מורסי והאח"ס נגד פיזור הוועדה לניסוח החוקה
מאז המהפכה, לא הצליחו הכוחות הפוליטיים השונים במצרים להסכים על הרכב הוועדה המכוננת לניסוח חוקה חדשה. ועדה ראשונה הורכבה על ידי הפרלמנט המצרי מ-50% צירי פרלמנט ו-50% נציגים מחוץ לפרלמנט והיה בה יתרון בולט לנציגי הזרמים האסלאמיים. היא פוזרה בהחלטת בית דין באפריל 2012 שפסק נגד הקריטריון המחייב ש-50% מהחברים בוועדה יהיו מהפרלמנט. ועדה שנייה, שהיא הוועדה הנוכחית, הוקמה סמוך לבחירות לנשיאות, וגם בה יתרון בולט לנציגי הזרמים האסלאמיסטיים, דבר שהוביל לכך שחלק מנציגי הזרמים החילוניים נסוגו ממנה.
ועדה זו שוקדת לאחרונה על המדוכה, כשעצם קיומה נתון בסכנה, שכן מספר תביעות משפטיות לפיזורה תלויות ועומדות, על בסיס טיעונים שונים, כמו זה שהוועדה לא מייצגת את כל הזרמים בחברה, ושהרכבה צריך להיות חוץ-פרלמנטארי. בנוסף לתביעות המשפטיות הללו, שומרת לעצמה המועצה הצבאית את הזכות לפזר את הוועדה ולהקים אחרת במקומה, אם ועדה זו תתקשה להשלים את המשימה שלשמה הוקמה.
מורסי והאח"ס נקטו כמה צעדים בניסיון למנוע את פיזורה של ועדת החוקה, על הרוב האסלאמי שבה, ולמנוע הקמת ועדה בהרכב אחר במקומה. מורסי אשרר את החוק שהגדיר את הקריטריונים להרכבת ועדת החוקה, בניסיון להעניק לה חסינות מפני פיזורה על ידי בית הדין המנהלי. הדבר נועד להעניק שהות לוועדת החוקה להשלים את מלאכתה, בטרם תועבר התביעה לפיזורה להכרעת בית הדין החוקתי העליון. במקביל, התפטרו ארבעה חברים בוועדת החוקה שהם גם צירים במועצת השורא מטעם מפלגת האח"ס ומפלגת אל-נור, כדי שחברותם בוועדה לא תהווה עילה לפזר את הוועדה.[17] אם בכל זאת יחליט בית הדין על פיזור ועדת החוקה, ידרשו האח"ס להביא את ההחלטה למשאל עם.[18]
יצוין כי ישנם דיווחים בלתי מאומתים על עסקה בין המועצה הצבאית לבין מורסי והאח"ס על חלוקת הסמכויות השלטוניות ביניהם. לפי עסקה זו, המועצה הצבאית ויתרה, לעת עתה, על זכותה להרכיב מחדש את הועדה לניסוח חוקה חדשה, וזאת תמורת החלפת 10 מחבריה האסלאמיסטים בטכנוקרטים המועדפים על הצבא.[19] חילופים אלה טרם נעשו.
הזרם האסלאמיסטי מנסה לחטוף את ועדת ניסוח החוקה
masrawysat.com
הרכבת הממשלה
אחת הסמכויות שנותרו בידי הנשיא היא הסמכות להרכיב את הממשלה, אך גם כאן הבטיחה לעצמה המועצה הצבאית דריסת רגל, כאמור, עם שריון תיק ההגנה ליו"ר המועצה הצבאית. בנוסף, קיימים דיווחים בלתי מאומתים על הבנות שהושגו בין המועצה הצבאית לבין מורסי על חלוקת הסמכויות השלטוניות ביניהם. לפי דיווחים אלה, האח"ס יחזיקו בתיקי האוצר והחוץ, ואילו המועצה הצבאית תמלא את תיקי הפנים והמשפטים, בנושף לתיק ההגנה.[20] יצוין כי באח"ס ובמועצה הצבאית לא מכחישים שנערכו מגעים בין הצדדים על העברת השלטון בשבוע שקדם להכרזה על תוצאות הסבב המכריע של הבחירות לנשיאות, אך דוחים את הטענה כי זו "עסקה" בין הצדדים.[21] לפי שעה, מינה מורסי את הישאם קנדיל להרכיב ממשלה חדשה, אך לא ברור עדיין מה יהיה הרכבה. קנדיל אינו מזוהה פוליטית. הוא שימש כשר ההשקיה בשתי הממשלות הקודמות - בממשלת עיסאם שרף ובממשלה היוצאת בראשות כמאל אל-גנזורי.[22]
ניסיון הממשל האמריקאי לחזק את מורסי
הממשל האמריקאי נראה כמנסה לגבות את מורסי במאבקו להשגת סמכויותיו מידי המועצה הצבאית. בשעה שוועדת הבחירות העליונה ספרה את הקולות ודנה בערעורים על הפרות וחריגים בתהליך הבחירות לנשיאות, כבר אז נשמעו טענות כי ארה"ב לחצה על המועצה הצבאית מאחורי הקלעים להכריז על מורסי כנשיא, עודדה את המו"מ שהתנהל בין האח"ס לבין המועצה הצבאית על חלוקת השלטון ביניהם, ואף כרתה ברית עם האח"ס.[23]
ייתכן גם שהחלטתו של מורסי לכנס מחדש את מועצת העם, בניגוד להחלטות בית הדין החוקתי העליון והמועצה הצבאית, גובתה על ידי ארה"ב, שכן צעד זה של מורסי נעשה זמן קצר לאחר פגישת מורסי עם תת מזכירת המדינה האמריקנית לעניינים מדיניים, ויליאם ברנס.[24]
הגיבוי האמריקאי למורסי בלט במיוחד בהצהרות מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון, בביקורה בקהיר ב-14.7.12. קלינטון אמנם קיימה פגישות גם עם מורסי וגם עם טנטאוי, אך קראה להעניק לנשיא את מלוא הסמכויות, כדי שיוכל לבסס בהצלחה דמוקרטיה במדינה, ואמרה כי על הצבא לשוב לתפקידו בשמירה על הביטחון. לצד זאת, אמרה קלינטון כי המצרים צריכים לפתור ביניהם את משבר החוקה והפרלמנט. דובר הנשיאות מיהר להגיב ולהבהיר כי אין לראות בהצהרותיה אלה של קלינטון התערבות בענייניה הפנימיים של מצרים וכי פגישת קלינטון עם טנטאוי נערכה על בסיס ידידותי.[25]
* י. כרמון הוא ראש מכון ממרי; ל. לביא חוקרת את זירת מצרים במכון
[1] בין בית הדין החוקתי העליון לבין הפרלמנט המצרי שררה מתיחות ממושכת. פסיקת בית הדין החוקתי העליון בדבר פיזור מועצת העם אינה העדות הראשונה לכך. באמצע מאי 2012 הוגשה במועצת העם הצעת חוק להרכיב מחדש את בית הדין החוקתי, וזו התקבלה בזעם במערכת המשפטית. אל-מצרי אל-יום (מצרים), 16.5.2012; הפרלמנט המצרי גם מתח ביקורת רחבה על מערכת המשפט בעקבות פסקי הדין במשפט מובארכ ומקורביו, שנחשבו בעיניו קלים מדי, וזו גררה תגובה זועמת מצד נשיא ביהמ"ש לערעורים במצרים. אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 5.6.2012; גם החלטת בית הדין החוקתי העליון, להכשיר את מועמדותו לנשיאות של ראש ממשלת מצרים לשעבר, אחמד שפיק, שנחשב נאמנו של מובארכ, תרמה להסתייגות של הרוב האסלאמיסטי בפרלמנט מבית הדין ולטענות כי החלטותיו פוליטיות.
[2] אל-אהראם (מצרים), 18.6.2012
[3] בעוד שתחת שלטון מובארכ היו כלל צירי מועצת העם עצמאיים, לאחר המהפכה לחצו הכוחות הפוליטיים השונים לתיקון החוק, כך שרק שליש מהמושבים יהיו של צירים עצמאיים ושני שלישים יהיו נציגי רשימות מפלגתיות סגורות. זאת כדי להקטין את סיכויי אנשי מפל"ד לשעבר להיכנס לפרלמנט לאחר פיזור מפלגתם. אך בית הדין קבע שהחוק המתוקן מפלה את המועמדים העצמאיים, שמשאביהם פחותים מאלו של המועמדים מטעם מפלגות, מה גם שמתוך כ-50 מיליון בעלי זכות בחירה במצרים, רק כ-3 מיליון מהם חברים במפלגות. אל-אהראם (מצרים), 15.6.2012
[4] יצוין כי מועצת השורא - הבית העליון של הפרלמנט – שנבחרה גם היא על פי אותו חוק בחירות שנמצא כבלתי שוויוני, ושגם בה יתרון לצירים מטעם האח"ס - לא פוזרה, שכן התביעה לפיזור מועצת העם לא כללה דרישה לפזר גם את מועצת השורא. מאז הוגשו מספר תביעות לפיזור מועצת השורא, אך בית הדין טרם פסק בהן.
[5] אל-אהראם; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 19.6.2012
[6] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 20.6.2012
[7] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 30.6.12
[8] אל-דוסתור (מצרים), 1.7.2012
[9] אל-אהראם (מצרים), 29.6.2012
[10] אל-אהראם (מצרים), 8.7.2012
[11] אל-אהראם (מצרים), 10.7.2012
[12] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.7.2012
[14] אל-אהראם (מצרים), 1.7.2012
[15] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 1.7.2012
[16] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 18.7.2012
[17] אל-אהראם (מצרים), 16.7.2012
[18] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 16.7.2012
[19] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 27.6.2012
[20] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 27.6.2012
[21] אל-מצרי אל-יום; אל-שורוק (מצרים), 24.6.2012
[22] אל-אהראם (מצרים), 25.7.2012
[23] אל-וטן (מצרים), 26.6.2012; רוז אל-יוסף (מצרים), 30.6.2012; אל-אהראם (מצרים), 18.7.2012
[24] אל-אהראם (מצרים), 9.7.2012
[25] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 15.7.2012