עבאס: נציגי הליגה הערבית דיברו על מלחמה וחזרו בהם
להלן קטעים מן הדברים שאמר יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בראיון עם עורכי העיתונים במצרים.[1]
נציגי מדינות ערב החלו לספור טנקים ומטוסים
"בפסגה הערבית האחרונה בסרת [לוב] אמרו [נציגי הליע"ר]: 'נילחם'! הם ספרו ומצאו שמספר הטנקים שבידם גדול מזה שברשות ישראל. כך גם עשו לגבי המטוסים ואמרו: 'ברשותנו 3,000 מטוסים ואילו לישראל 1,500 כך שאנו יכולים להביסה'. מי שאומר זאת שכח כי לישראל 250 מפעלי נשק. איזו מדינה ערבית זולת מצרים יכולה לייצר [ולו] קליע? אמרתי להם: 'אם אתם רוצים מלחמה אני אתכם' אחר כך אמרתי 'אני מאחוריכם'. הם השיבו: 'איננו רוצים להילחם ואין זאת כוונתנו'. אשר להתנגדות אמרתי להם: בהיותי אחראי על חלק מהעם הפלסטיני אינני מקבל בברכה את ההתנגדות וגם חמאס אינה רוצה התנגדות. היא אומרת כי [ירי] הטילים הוא 'בגידה [ופעולה] לא לאומית'. הם שתקו [ולא דיברו עוד] על ההתנגדות או על המלחמה..."[2]
חמאס נכנעת לאיראן; הרש"פ אינה נכנעת לארה"ב
"חמאס מסרבת לחתום על מסמך [הפיוס] המצרי עקב בקשה ישירה והנחיות של איראן ולא של סוריה... מאשימים אותנו בכניעה ללחצים אמריקניים. לא הסכמנו לבקשת האמריקנים שלא לחתום על מסמך [הפיוס] למרות האיום שלהם במצור [הפסקת הסיוע]. לפני הפסגה הערבית בדמשק בא אליי דיק צ'ייני, סגן נשיא ארה"ב וביקש ממני לא לצאת לפסגה. סירבתי. הוא אמר לי: 'אני אכעס'. אמרתי לו : 'תכעס', כלומר אינני תחת לחץ אמריקני אף שהם מעניקים לי 450 מיליון דולר בשנה..."
מדינה פלסטינית רק עם עזה
"אפשר היה להשיג התקדמות אם היו משיבים להצעתנו בנושאי הביטחון והגבולות. ביקשנו מן הצד האמריקני שיודיע לנו מהי תשובת ממשלת ישראל לגבי דרישתנו [שיהיו] מחויבים לגבולות 67 [ושיפסיקו] לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות, אך הצד הישראלי השיב שתיתכן הפסקת הבנייה, אך לא באופן סופי ואילו בנושא המחויבות לגבולות 67 הצד הישראלי לא הגיב כלל...
לא יהיה פיתרון ללא שיבת עזה... אנו יודעים שהפילוג הפלסטיני משמש אמתלה לישראל לחזור בה מהתחייבויותיה, אך לא תהיה מדינה פלסטינית ללא עזה..."
לא אקרא לישראל מדינה יהודית
"בפעם הראשונה הלכתי [לפגישה עם] הלובי הציוני בארה"ב. איש ממנהיגי מדינות ערב לא עשה זאת קודם, משום שההליכה אליהם כרוכה בסכנות עקב קיצוניותם. הכול יעצו לי שלא ללכת אליהם, אפילו הממשל האמריקני לא עודד אותי לעשות זאת מחשש [שהמשתתפים] יארבו לטעות מצדי שעלולה להיות אסון, אך לבסוף הלכתי אליהם... שאלו אותי 27 שאלות כשהראשונה בהן מה דעתך על המדינה היהודית... אמרתי להם: אתם יכולים לקרוא לעצמכם איך שאתם רוצים אפילו האימפריה הציונית העברית הגדולה, אך אני אינני מוכן לקרוא לכם בשם...
נכון יש אצלנו הסתה, אך כאשר הקמנו ועדה משולשת בשנת 1998 לדון בנושא הזה התנגדה ממשלת נתניהו. שאלו אותי לגבי הביטחון והשבתי שאין לי כל בעיה שיהיה צד שלישי לאחר הקמת המדינה [הפלסטינית]. שאלו אותי האם אסכים שיהיו יהודים בכוחות של הצד השלישי. אמרתי להם שאינני מתנגד שיהיה שם בכוח ההוא אלוף משנה או אלוף יהודי אמריקני, אך אתנגד שיהיה בו ישראלי [ואפילו] מוסלמי [ישראלי], משום שקיומו של ישראלי [בכוח זה] פירושו – הנצחת הכיבוש בעוד שהכוח השלישי הזה יצא מכאן באחד הימים'.."[3]
אל-קרדאוי אינו מבין בענייני דת
"אם אל-קרדאוי מצהיר כי אסור להגיע לירושלים, הוא אינו מבין בענייני דת. השר הממונה על משרד ההקדשים הפלסטיני, מחמוד אל-הבאש אמר לו כי היציאה לירושלים מוזכרת בקוראן ובסונה, 'תן לי עדות אחת לאסור ביקור בירושלים', אך הוא לא הצליח להביא שום הוכחה לכך."
[1] אל-מצרי אל-יום, אל-אהראם (מצרים), 30.7.2010
[2] הריאיון פורסם באמצעי תקשורת של הרש"פ בגרסאות שונות: עפ"י ופא "בועידת הפסגה הערבית אמרו לי [נציגי מדינות ערב]: נלך למלחמה. אמרתי להם: אם כולכם תילחמו נילחם. אמרו לי: אל תבין אותנו לא נכון. איננו רוצים להילחם [אלא] אנו מדברים על ההתנגדות. אמרתי להם: גם הרש"פ וגם חמאס אינם רוצים התנגדות. חמאס מתארת את הטילים כבוגדניים ולא לאומיים ואפילו התעלתה עלי, משום שאני תיארתי את הטילים כבלתי מועילים, לכן כל עוד הרש"פ וחמאס אינן רוצות התנגדות מי ירצה בה? האם אתם הערבים? בבקשה. הם שתקו [ולא המשיכו לדבר] על ההתנגדות או על המלחמה ." (ופא, רש"פ, 28.7.2010)
ביומוני הרש"פ שהסתמכו על ופ"א אין אזכור למה שהתרחש בועידת הפסגה בלוב. (אל-חיאת אל-ג'דידה - רש"פ, אל-קדס – ירושלים, 30.7.2010)
[3] עפ"י ופא: "אינני מתנגד לנוכחות צד שלישי בתקופה שלאחר הקמת המדינה [הפלסטינית] ואינני מתנגד שהצד הזה יהיה נאט"ו או כל גורם אחר, אך לא אסכים שישראלי ואפילו מוסלמי [ישראלי] יהיה על אדמתנו. לא אסכים שיהיה ישראלי אחד על אדמתי..." (ופא – רש"פ, 28.7.2010) עפ"י אל-חיאת אל-ג'דידה ואל-קדס: "אני מוכן לקבל נוכחות גורם שלישי שיפקח לאחר [שיושג] פיתרון, דוגמת נאט"ו ולא אסכים שבכוחות נאט"ו יהיו יהודים ולא אסכים שיחיה בתוכנו, בשטחי הרש"פ, ולו ישראלי אחד (אל-חיאת אל-ג'דידה – רש"פ, אל-קדס – ירושלים, 30.7.2010)