כותב קטרי: הטענה שהתקשורת בקטר חופשית - מופרכת

ב-28 ביוני 2010 פרסם ד"ר עלי ח'ליפה אל-כוארי, מרצה לכלכלה באוניברסיטת קטר, מאמר ביומון הקטרי אל-ראיה[1] בו מתח ביקורת קשה על התקשורת בקטר ועל הצנזורה שהיא מטילה על עצמה בנושאי פנים, בעודה מציגה עצמה כשופרם של הדמוקרטיה ושל חופש הביטוי.

להלן תרגום קטעים מהמאמר:

"עצוב הדבר שהעיתונות הקטרית חוזרת למנהגה הקדום, כלומר, מונעת הבעת דעות וטומנת את ראשה בחול, בזמן שהיא ובעיקר רשת אל-ג'זירה, רואה עצמה כבמה למי שאין לו במה.

[מתברר] כי במות אלה, החובקות עולם, אינן יכולות להכיל את הדברים המדאיגים את הקטרים ואינן יכולות להקצות מקום לדיון בענייני המולדת בשקיפות. [זה קורה] במדינה, הנמצאת בדרגה הגבוהה ביותר של מדד השקיפות, המארחת ארגון לחופש התקשורת, המפיצה את [רעיון] הדמוקרטיה בוועידות בינלאומיות והממנה אחרים [להגן] על עקרון הדמוקרטיה באמצעות הארגון הערבי לדמוקרטיה שהיא מממנת.

עלינו להתבייש בכך שאנו מטיפים לעולם כולו לקיים דיאלוג ופועלים למען פיוס בקרב מדינות וחברות, ובה בעת העיתונים שלנו דוחים ללא סיבה מאמרי דעה של אנשים פרטיים, שניתן להתעמת עמם בהצגת דעה או טענה אחרת ... פסילת מאמרים חזרה על עצמה ביותר מעיתון אחד במהלך החודש האחרון וכללה מספר הולך וגדל של כותבים קטרים, דבר המעיד על מדיניות תקשורתית צרת אופקים.

לאזרחי קטר יש חששות לגיטימיים בנוגע לזהותם הערבית-אסלאמית, בנוגע לעתידם נוכח ההחמרה שחלה בחוסר האיזון הדמוגראפי ובנוגע לחקיקה המחייבת שהות קבועה [במדינה] לבין ההיתר לרכוש או להפיק תועלת מנכסי דלא ניידי, תוך התעלמות מנחיצותם של עובדים [זרים לקטר].

הם גם אינם מרוצים מכך שהשפה האנגלית תפסה את מקומה של הערבית בחינוך ובמינהל [ושקטר] נשענת ביתר שאת על אנשי מינהל שאינם דוברי ערבית. הם גם מדוכדכים מכך שמונעים מהם הקמת אגודות וארגוני חסד, בנוסף לחסימת אמצעי הביטוי בפניהם ... הם מחכים בסבלנות ליישום ההחלטה של הרשות המבצעת בעניין החוקה הקבועה של קטר משנת 2004 ...[שאמורה להעניק לאזרחים] את האפשרות להביע, דרך נציגיהם [בפרלמנט], את חששותיהם ולהבין את הסיבות שהניעו את הממשלה להחליט החלטות [שונות] בענייני ציבור ...  [ושאמורה] גם לאפשר לנציגי העם לקבל דיווח [מהממשלה] ולהתווכח על התקציב הכללי של המדינה, על הרזרבות הכספיות הציבוריות ועל החוב הציבורי, אם ישנו כזה.

בדרך זו קרוב לודאי שתהיה להם [לקטרים] אפשרות להציג שאלות שאנשים מתלחשים עליהן [ולא מדברים עליהן בגלוי] בשל העדר צינורות ראויים לדיון בהן ולקבלת תשובה עליהן. הדבר יגביר את הכבוד שהם רוחשים לעצמם כיוון שבכך שהם יראו את עצמם כאזרחים בעלי חובות וזכויות, שאין לזלזל בהם".