מזכ"ל "חזבאללה איראן": כך תמלוך איראן על עולם האסלאם
הקדמה:
מזכ"ל ארגון חזבאללה של איראן, איתאללה מוחמד באקר ח'ראזי, איש האליטה של המשטר האסלאמי באיראן,[1] פרסם לאחרונה באתר הארגון מאמר הדן בצורך להקים מחדש את 'איראן הגדולה' שתשתרע מפלסטין לאפגניסטן על בסיס האימפריה הפרסית הטרום-אסלאמית,[2] כשלב מכין לבואו של המהדי. במאמרו מדגיש איתאללה ח'ראזי את העליונות האיראנית על פני הערבים ושאר המיעוטים האתניים באזור.
איתאללה ח'ראזי מפרט את האידיאולוגיה של ארגון חזבאללה האיראני[3] לפיו בשלב הראשון תוקם איראן הגדולה על שטחה של האימפריה האיראנית הקדומה והיא תכלול את קבוצות העממים במרחב המזה"תי, אסיה התיכונה, הקווקז ואפגניסטן ותיצור את איחוד מדינות האסלאם בהנהגת איראן. האיחוד של מדינות ועמים אלה לתוך 'איראן הגדולה' לא ייעשה באמצעות כיבוש צבאי, אלא בנועם כפי שנעשה באיחוד האירופי.[4] בשלבים הבאים תתנהל האימפריה האיראנית מול האיחודים האזוריים האחרים של היהירות: האמריקאית והרוסית, ותיצור כפר גלובלי של המדוכאים מול היהירים לקראת כינון ממשלה עולמית בהנהגת המהדי.
איתאללה ח'ראזי דן, בין היתר, בשאלה מדוע הופיע הקוראן דווקא בערבית ולא בפרסית ומדוע קדושי השיעה, הנביא והאמאמים, הם ממוצא ערבי ולא פרסי ותשובותיו חושפות התנשאות עוינת כלפי הערבים.
במאמרו חורג איתאללה ח'ראזי מן היסודות האסלאמיים-שיעיים של הרפובליקה האיראנית [הגאולה המשיחית של השיעה על ידי ה'אמאם הנעלם' ושלטון ולאית-י פקיה] ומשתית את 'איראן הגדולה' על יסודות של לאומיות איראנית-פרסית טרום-אסלאמית, על בסיס טריטוריה בתוכה הוא מכליל את העמים שחיו בה בעבר ואף מגדיר את כולם כאיראנים בכוח.
להלן עיקרי המאמר:[5]
בתחילת המאמר התייחס איתאללה ח'ראזי לעליונות העם הפרסי, שפתו ותרבותו לעומת הערבים הבורים [הכוונה לבני תקופת הג'אהליה] והסביר כי "... הקוראן נמסר דווקא בשפה הערבית, לא בשל עליונותה ועדיפותה על יתר השפות אלא כדי להשיג את התלהבות הערבים הג'אהלים חסרי הדת זולת השפה הערבית, כדי שיוכלו להכיר בנפלאות הקוראן באמצעות השפה הדלה ביותר עלי אדמות [הערבית, אותה דיברו].
[באותו אופן] גם 'אהל אל-בית' [בני משפחת הנביא] ... מאברהם ועד המהדי ['האמאם הנעלם', משיח בשיעה] הופיעו דווקא בחברה הערבית על מנת להבהיר את קיומם הפלאי [של אהל אל-בית ושל הקוראן, אפילו]... לסרבנים ביותר עלי אדמות, לצבועים [מונאפקין] ולכופרים הגדולים שבהם ... והכופרים הגדולים ביותר והצבועים הגדולים ביותר [עלי אדמות] הם הערבים. הפרסית היא השפה הנעלה ביותר של דרי גן העדן ואילו הערבית היא הנחותה ביותר שלהם, שלולא כן, לא היתה השפה הפרסית נקבעת על ידי הנביא מוחמד כשפת האהבה ו[כשפה] בה מוסברות אמיתות הקוראן...
שיתוף הפעולה המלא של אהל אל-בית עם [ארבעת] הח'ליפים הראשונים, עם הח'ליפים של בית אומיה ושל בית עבאס בכיבוש איראן, וההתפשטות מזרחה ומערבה מאיראן, כבר מימי עלי [האמאם הראשון בשיעה] והופעתם הנערצת של חסן ושל חוסין [האמאמים השני והשלישי של השיעה] הם מ[יסודות] אמונתם של האיראנים... גיוסם של האיראנים ע"י אהל אל-בית כדי שייטלו חלק מרשים בשלטון האסלאם באזור באותה תקופה ... – הם סימן לכך שאיראן היא מולדת האסלאם והמוסלמים בכל העולם, ושל כל העמים והאומות בעלי דת [מונותיאסטית] ואומות אחרות [פוליתיאיסטיות]... [לפיכך, כשם שהיא מולדתם] במסגרת 'איראן הקטנה', מתוכה היגרו לשאר אזורי העולם [כך] גם [כל האומות הללו] צריכות להיות מוגדרות... גיאוגרפית וטריטוריאלית במסגרת 'איראן הגדולה'.
העברת [מרכז הכובד של העולם הרוחני של השיעה] מנג'ף אל קום; הפצעת המשטר השיעי של ולאית-י פקיה – שלטון חכם ההלכה – מ[העיר] קום שבאיראן; ... יצוא דגל המהפכה האסלאמית וקירוב פלגי האסלאם על בסיס האהבה לאהל אל-בית; זיקתה של הווהאביה הפוליטית-צבאית של היום למשטרים האמריקאי והבריטי המתנגדים והשטניים; חדירתה [של הווהאביה] אל תוך העולם הערבי ואף האסלאמי, והפצעת ציר ההתנגדות של האמת לשקר ושל הדת לאנטי-דת ובמוקדה ההתנגדות של איראן של שלטון חכם ההלכה ליהדות הציונית, והחשיבות הבלתי-מוטלת בספק של [קביעתם] של אמאם [איתאללה] ח'מיני ומנהיג המהפכה האסלאמית [דהיום, עלי ח'אמנאי] [כי צריך] להשמיד את ישראל – כל אלה הם עדות למציאות שבה 'איראן הגדולה' היא מולדת המוסלמים, ובה [גם] צריך להיות מקום לכל העמים. יתרה מזו, [הם גם מעידים על המציאות ש'איראן הגדולה'] היא הנלחמת בגידולים הסרטניים של הווהאביה, הבעת'יות, הפן-ערביות וישראל שצמחו על גבולותיה, על מנת לסלקם או להשמידם.
לכן גם עצם קיומו של משטר שלטון חכם ההלכה שלנו כרוך בחיסול ה'מפלגות'[6] המושחתות שנזכרו לעיל [והאביה, בעת'יות, פן ערביות וישראל] ובחיסול ישראל, ועל אומתנו העשוקה ב'איראן הקטנה', ועליה בלבד, לשלם כל מחיר פוליטי, צבאי, כלכלי וחברתי במאבק לחיסולן ולחיסול מולדתן – ישראל.
[המחבר מוסיף כמה אבחנות יסוד]:
א. היותך ערבי, אזרי, כורדי, בלוצ'י, לורי, תורכמני, פרסי, תג'יקי, קווקזי או אפגני וכו' – [איננה נחשבת]. אף אחד מהם אינו נחשב לאיראני, כיוון שאיראן היא סך כל העמים הנזכרים לעיל. מדינות [הלאום] הספציפיות של העמים הנ"ל הגובלות כיום באיראן הן למעשה טריטוריה שנותקה מתחומי המדינה [קרי: 'איראן הגדולה'], ניתוק שהיה תוצאת מזימה של יתר הדתות או של בוזזים היסטוריים בשל חולשת שליטי איראן של אותה תקופה.[7]
קיומו של חלק קטן מהעמים הללו במסגרת 'איראן הקטנה' של היום הוא סימן לכך שיש אפשרות שהם יתקיימו [שוב] בהרמוניה בתוך מסגרת 'איראן הגדולה', שהרי כבר הוזכר לעיל הצורך בשיבת העמים לחיק אימם [מולדתם] האמיתית ['איראן הגדולה']...[8] מאותה סיבה, ערביותם של כל הערבים בעולם הערבי של היום, משמעה היותם איראנים. בדיוק כפי שהלוריות של כל הלורים, התורכמניות של כל התורכמנים, הבלוצ'יות של כל הבלוצ'ים והתורכיות של כל התורכים... והקווקזיות של כל הקווקזים משמעה היותם איראנים.
ב. התשלום שמשלמים האומה האיראנית, ממשלתה ומנהיגותה, ורק הם, עקב הוצאות המאבק באמריקה ובישראל, נגזר מעצם לאומיותנו ואיראניותנו, כפי שהלאומיות והאיראניות שלנו גם גוזרים על קבלתנו את [עקרון] שלטון חכם ההלכה ושלטונם של אהל אל-בית. לפיכך, כשם שהאומה האיראנית אינה יכולה לסבול שחלק מחוזיסתן יופרד ממנה... ופועלת להגן עליה מפני עולם היהירות המדכא, כך היא גם צריכה לשלם את הוצאות המלחמה של האומה האיראנית של לבנון ושל האומה האיראנית של פלסטין, [אומות] שחיו לפני מאות שנים תחת שלטון איראני.[9]
כמובן, [עמים אלה בלבנון ובפלסטין] צריכים לדעת גם שהם אינם נחשבים כאיראנים [מלאים] אלא שזהות העם שלהם עם איראן [מושתתת על היותם בעבר] חלק מ'איראן הגדולה'. כך הם הוגדרו בעבר וכך הם צריכים ל[המשיך] להיות מוגדרים. כך גם צריך להיות ידוע שהאסטרטגיה של חזבאללה [האיראנית] וממשלותיה העתידיות אינה רק [אסטרטגיה של] מאבק נגד דרישות עצמאות של מי מן העמים הנזכרים לעיל ב'איראן הקטנה', אלא [היא אסטרטגיה של] השבת כל אותם העמים כולם לחיקה של המולדת והקמת 'איראן הגדולה'.
ג. שיבת העמים האיראניים למולדת 'איראן הגדולה' – המהווה למעשה השבתם ואיחודם של האיברים שנקטעו אל הגוף המקורי – לא תיתכן לעולם באמצעות כוחות צבא, כפי שניסיון העבר מלמד, אלא יש להשתמש בכל המנופים הפוליטיים, התעמולתיים, התרבותיים, החברתיים ואף הכלכליים כדי שעידן השיבה יושג בצורה הנכונה ביותר, הידידותית ביותר והבטוחה ביותר, כפי שהאירופאים והאמריקאים עשו ועושים להקמת איחוד המדינות שלהן [קרי ארה"ב של אמריקה, והאיחוד האירופי].
ד. לצורך קשר מכסימלי [בין העמים הללו] יש צורך ... גם בארגון מחדש וסיווג מחדש של כלל הקבוצות העממיות והשבטים האיראניים ולא רק השגה מחודשת של קשרים גנטיים ותרבותיים מן העבר בין העמים שהופרדו מאיראן לבין העמים שנמצאים בתוך הגבולות של 'איראן הקטנה' של היום.
יש להימנע בתוקף ממשטר של קונפדרציה או פדרציה כלשהן, שבירתן מחוץ לגבולות של 'איראן הקטנה' של היום, וכן יש צורך לא רק בבניית קאדרים ומשאבי אנוש [לצורך זה] אלא [יש גם צורך] בייסוד תנועה להשבה ספונטאנית [עצמית] של העמים שהופרדו מ'איראן הגדולה' ל'איראן הקטנה' של היום. לא רק שיקום, מודרניזציה וכיבוש כלל פסגות הידע הדתי והלאומי הם חובה [דתית] המוטלת על הפרט, אלא גם הכללת המדינות של העמים המוזכרים לעיל תחת האיחוד האזורי [של 'איראן הגדולה'] הוא הכרחי לצורך עיכולן הסופי [במסגרת 'איראן הגדולה']. יש הכרח להשיב את האדמות שנותקו [מ'איראן הגדולה' גם] באמצעות יצירת מגע ושיחות עם מעצמות-העל של העולם.
[על יסוד העקרונות לעיל קובע איתאללה ח'ראזי] שלכינון 'איראן הגדולה' תהיינה גם השלכות אחרות:
1. היא תיצור שיווי משקל פרופורציונאלי בין האוכלוסייה והשטח הטריטוריאלי [של 'איראן הגדולה'] לבין האוכלוסייה והשטח של עולם היהירות המערבי [ארה"ב] ו[עולם היהירות] המזרחי [רוסיה]
2. היא תקנה נוכחות עוצמתית [של 'איראן הגדולה'] במועה"ב ובכל הארגונים הבינ"ל האחרים
3. היא תיצור קרבה מקסימלית בין גבולות 'איראן הגדולה' של ולאית-י [פקיה] לבין הגבולות הפוליטיים והגיאוגרפיים של עולם היהירות
4. היא תחסוך למדינות המצויות בחזית העימות עם עולם היהירות תשלום מחיר [שכן יהיו בחסות 'איראן הגדולה']
5. ההתרחבות המקסימאלית של שטחי הייצור, תחומי השיפוט והכנסותיה של איראן של ולאית-י [פקיה] תאפשר מעבר מצורה של סהר שיעי לטרפז 'שלטון חכם ההלכה'
6. [מסגרת 'איראן הגדולה'] תיתן מענה למחאתם [של איראנים] המתנגדים לכך ש'איראן הקטנה' תשא לבדה בהוצאות המאבק לחיסול ישראל מתוך מקורותיה. יצירת מסגרת 'איראן הגדולה' תאפשר לשלם הוצאות אלה [מן העמים והשטחים החדשים שנוספו לאיראן הקטנה].[10]
[המחבר מסכם את מאמרו בזיקתה של תפישתו הטריטוריאלית-לאומית לאמונה השיעית בבואו של המהדי ואומר]: "תפישה אסטרטגית זו של חזבאללה [איראן] מהווה צעד מקדים לקראת הקמת איחוד המדינות המאוחדות האסלאמיות. איחוד זה מהווה גם הוא בבחינת הקדמה להקמת כפר גלובלי של המדוכאים [לעומת היהירים]. שלב זה יהיה הקדמה להקמת הממשלה העולמית בהנהגת המהדי. לפיכך, 'איראן הגדולה' היא הכרח שאין לפקפק בו כדי לשמח את המהדי, והציפייה [להופעתו של המהדי][11] לא תוכל להסתיים בלי להגשים את ארבעת הסעיפים הנזכרים לעיל."
[1] הוא מצוי בקשרי נישואין עם מנהיג איראן עלי ח'אמנאי (הוא אחיה של אשת מסעוד ח'אמנאי, בנו של ח'אמנאי). בנוסף הוא אחיו של צאדק ח'ראזי, שגריר איראן לשעבר בצרפת ומנהל האתר איראן דיפלומסי כיום.
[2] האימפריה הפרסית הוא כינוי כללי לכל השושלות ששלטו באזור מהמאה ה-7 לפני הספירה עד לכיבוש האסלאמי במאה ה-7 לספירה, בהן השושלות האכימנית של כורש הגדול, הסאסאנית והפרתית.
[3] בבחירות האחרונות לנשיאות (יוני 2009) הארגון לא תמך באחמדי-נז'אד כיוון שלטענתו יש להשיב את מוסד הנשיאות לידי אנשי הדת. פרסין (איראן), 16.5.2010.
[4] איתאללה ח'ראזי מזכיר גם את איחוד ארה"ב כאיחוד בדרכי נועם ולא בכוח צבאי.
[5] חזבאללה (איראן), 15.5.10
[6] המחבר משתמש במונח מתקופת הנביא מוחמד מראשית האסלאם להגדרת המתנגדים.
[7] המחבר מתייחס לחולשת מלכי שושלת בית קאג'אר 1796-1925, שבתקופתם נקרעו אזורי הקווקז ואסיה התיכונה (אזרביג'אן, דגסטן, גיאורגיה, ארמניה, ונחיצ'באן) וכן אפגניסטן מהאימפריה הפרסית בשני הסכמים משפילים עם רוסיה הצארית: הסכם גולסתאן (1813) והסכם תורכמנצ'אי (1828).
[8] המשטר האיראני מסרב לחשוף בשיטתיות את נתוני הקבוצות האתניות באיראן במפקדי האוכלוסין. אוכלוסיית איראן מוערכת בכ-70 מיליון תושבים, ובה כ-80 קבוצות אתניות שונות אך דומות מבחינה תרבותית. בעוד מספר התושבים המדויק וההתפלגות האתנית שנויים במחלוקת, ידוע כי הקבוצה האתנית השולטת היא הפרסים(51%) , וכן ישנן עוד קבוצות אתניות בולטות בהן האזרים 24%), גילקים ומזנדרנים (8%) כורדים (7%) ערבים (3%) בלוצ'ים (2%) לורים (2%) טורקמנים (2%) וכן ארמנים, יהודים ואחרים.
[9] המחבר מכליל בתולדות איראן האסלאמית גם שטחים ועמים שחיו תחת שלטון אימפריות פרסיות טרום-אסלאמיות ובכך מעניק לאיראניות מימד שחורג ממסגרת האסלאם ומושתת על יסוד טריטוריה ולאומיות עתיקה.
[10] סעיף זה סותר את סעיף 4. המחבר מבקש לרצות הן את מדינות החזית בהבטחה שהן תהיינה מוגנות מפני שהן חוסות בצילה של איראן הגדולה ומבקש לרצות גם את המתנגדים מבית כיום למשאבים הרבים, פוליטיים וכלכליים, שמקצה איראן לצורך המאבק בישראל ו'מוכר' לכל צד הבטחה המנוגדת למשנה.
[11] אנתט'אר משמעו ציפייה. לפי האמונה השיעית משיחית, אנו מצויים כעת ב'תקופת ציפייה' לבואו הקרוב של המהדי.