כללי

 

התגובות בעולם הערבי לתביעה בבית המשפט הפלילי הבינ”ל נגד נשיא סודאן אל-בשיר

 

התובע הכללי של בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג, לואיס מורנו אוקמפו, הגיש ביום14.7.2008  כתב אישום כנגד נשיא סודאן, עמר אל-בשיר, בגין פשעי מלחמה במסגרת הסכסוך בדארפור. אוקמפו אף ביקש צו מעצר בינלאומי נגד אל-בשיר. מאז פרסום הידיעה על הגשת כתב האישום סוערות הרוחות בתקשורת בסודאן ובעולם הערבי. בכירי המשטר הסודאני תקפו בחריפות את בית המשפט ואת התובע אוקמפו, ואיימו כי המצב בדארפור יורע בעקבות הגשת כתבי אישום נגד ראשי המשטר. בעולם הערבי היו התגובות חלוקות. התגובות הרשמיות של הליגה הערבית, מצרים וסוריה הביעו תמיכה בממשלת סודאן, בעוד שפרשנים טענו כי הגשת כתב האישום היא מזימה אמריקאית. בעיתונות הסעודית הביעו כמה פרשנים דעה לפיה סודאן היא היעד האחרון שסומן בידי המערב כמטרה. מנגד, בעלי טורים בעיתונות הסעודית היוצאת לאור בלונדון ובאתר האינטרנט אילאף[1] (www.elaph.com),טענו כי ההעמדה לדין היא תוצאה של מדיניותה של סודאן שלא עשתה די לפתרון המשבר בדארפור. בכך הם הצטרפו לכותבים באתרי אינטרנט ליברלים ערבים.  

 

להלן תרגום של כמה התייחסויות שהופיעו בעיתונות הסודאנית והערבית לפרשה:

 

המשטר הסודאני: המצב בדארפור יחמיר; אוקמפו טרוריסט

המשטר הסודאני גינה את ההעמדה לדין בטענה כי זו מזימה ותקף בחריפות את התובע אוקמפו. המשטר קרא לעולם הערבי ומדינות נוספות – ובראשן סין – להתייצב לצידה ואיים בהרעת המצב בדארפור. 

 

יועצו המדיני של נשיא סודאן, נאפע עלי נאפע, שהנו גם מס' 2 במפלגת הקונגרס הלאומי, אמר כי "הניסיונות של התובע הכללי של בית המשפט הבינלאומי הם חוליה בשרשרת המזימות כנגד הארץ, והתקפה על אחדותה, ביטחונה ויציבותה." הוא הוסיף כי "הצעדים הללו לא יתרמו ליציבות בדארפור, אלא יגרמו לעוד זעזועים בחבל."[2] שר התקשורת אל-זהאוי אבראהים מאלכ, המשיך ברוח זו והכריז כי "סודאן תעמוד מול כל המזימות החיצוניות בכל האמצעים החוקתיים הנדרשים ובעזרת שיח הגיוני כדי לחשוף ברבים את קלונן של המזימות הללו וכדי להגיע לאמת."[3]

 

יועץ התקשורת של הנשיא בשיר, פצ'ל בדרי, חזר על עמדת ממשלת סודאן המסרבת להסגיר אזרח סודאני כלשהו לידי בית המשפט הבינלאומי, באומרו כי "סודאן סירבה להסגיר את עלי כושייב, סגן בכוחות ההגנה העממיים, קל וחומר שלא תסגיר את נשיא המדינה הגנרל עמר אל-בשיר." בדרי אמר כי אוקמפו הוא טרוריסט, והוסיף: "אנחנו דורשים להעמיד אותו למשפט באשמת טרור, מכיוון שהוא תכנן לחטוף מטוס נוסעים שהסיע את אחד המבוקשים."[4]

 

אל-סמאני אל-וסילה, שר במשרד החוץ, הזהיר כי הצעדים נגד בשיר יהרסו את תהליך השלום בסודאן ויפגעו בעבודת כוח שמירת השלום בדארפור[5].

 

שגריר סודאן באו"ם, עבד אל-מחמוד עבד אל-חלים, אמר כי הקהילה הבינלאומית בכלל, וארצות הברית, בריטניה וצרפת בפרט, יישאו באחריות להידרדרות בדארפור אם מועצת הביטחון של האו"ם תסמוך את ידה על הגשת כתב אישום נגד נשיא סודאן. היומון הסודאני "אל-אחדאת'" מסר כי מקור רשמי בממשלת סודאן איים בניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם האו"ם במקרה כזה. בהתייחסו לכוחות שמירת השלום של האו"ם בדרום סודאן ובדארפור, אמר המקור כי "אם החלטת מועצת הביטחון תפגע בריבונות סודאן, הרי שהיא לא תרשה לארגון הבינלאומי להמשיך את משימתו בסודאן," והוסיף: "כל החלטה נגד הנשיא היא בעצם נגד הריבונות, איך אנחנו יכולים לעבוד עם גוף שפועל נגד המדינה?"[6]. 

 

יצוין, כי מפלגות האופוזיציה בסודאן הביעו תמיכה בעמדת הממשלה. דובר מפלגת ה"אֻמָּה", אחת המפלגות המובילות באופוזיציה, אמר כי "העניין ישפיע בצורה שלילית על תהליך השלום בדארפור ובדרום [סודאן]." עם זאת, הוא קרא למפלגת השלטון "לנהוג באיפוק". ראש המפלגה הקומוניסטית של סודאן, מחמד אבראהים נקד, אמר כי יש לפעול לפי החלטת האיחוד האפריקאי, לפיה אין להסגיר ראשי מדינה למשפט מחוץ למדינתם[7].

 

גופים עממיים המקורבים לשלטון הביעו מחאה על המהלך שננקט נגד בשיר וקראו לממשלה להכריז על ג'יהאד. אגודת הסטודנטים באוניברסיטה האסלאמית באם-דרמאן פרסמה כרוז בו קראה לממשלה להכריז על ג'האד וגיוס כללי כתגובה להגשת התביעה, וכן הכריזה על נכונות הסטודנטים להגן על סמלי המדינה ועל המולדת[8]. גם מועדון הכדורגל "אל-הלאל" קרא לממשלה להכריז ג'יהאד והכריז על מוכנות חבריו להגן על ראשי המשטר[9].

 

מורדי דארפור: הודעת בית המשפט הבינ”ל - ניצחון לאנושות

מורדי דארפור בירכו על הודעת בית המשפט הבינלאומי. מחג'וב חוסיין, דובר "התנועה לשחרור סודאן – המפקדה המאוחדת", אמר כי ההודעה מהווה "ניצחון לאנושות בדארפור". סלימאן צנדל, בכיר בארגון "התנועה לצדק ולשוויון", אמר כי "ציפינו זמן רב לרגע הזה, ולפיכך אנו חוגגים היום ומאושרים מאוד."[10] דובר "התנועה לצדק ולשוויון", אחמד חוסיין, תקף בחריפות את החלטת הליגה הערבית לתמוך בממשלת סודאן בעומדה מול בית המשפט הבינלאומי, ואמר כי היא השפלה לקורבנות דארפור, לנוכח העובדה שהליגה שתקה מול רצח העם שמשטר בשיר ביצע בדארפור. לדברי חוסיין, על הליגה הערבית לנקוט עמדה ברורה נגד פשעי רצח עם, ולא לעמוד בצורה גזענית לצד המשטר הסודאני[11].

 

העיתונות בסודאן לימינו של בשיר

היומון "אל-אחדאת'”: הפוגע בבשיר ייתקל בעם הסודאני

עיתוני סודאן התייצבו לימינו של בשיר. עורך היומון "אל-אחדאת'"[12], עאדל אל-באז, הזהיר שהמצב בדארפור רק יתדרדר בעקבות האשמת הנשיא בשיר, ותקף בחריפות את התובע של בית המשפט הבינלאומי, המתנהל, לדברי אל-באז, על-פי חוקי המאפיה: "כאשר הצדק הופך להיות אחד ממנגנוני הפשע הבינלאומי, הוא נהיה דומה לחוקי המאפיה שאוקמפו גדל על ברכיהם. האדון אוקמפו וחבר מרעיו משחקים את המשחק המסוכן שלהם [...]

 

טועה מי שחושב שהמטרה כאן היא הנשיא בשיר באופן אישי. המטרה הראשונה במעלה היא מולדת שלמה, אנשיה, אדמתה, עמה וההיסטוריה שלה. האדון אוקמפו וחבורתו יודעים שבשיר אינו סמל של [מפלגת] הקונגרס הלאומי, אלא הוא סמל של [כל] הסודאנים, אלו שהתנגדו לו ואלו שתמכו בו, אלו שלחמו בו ואלו שעשו איתו שלום. משום כך, מי שפוגע בסמל ייתקל בגינוי מצד המון העם הסודאני... ההחלטה, בטפשותה, אינה מפחידה. לא בשיר ולא העם הסודאני יאבדו את עשתונותיהם לנוכח ההפחדות הללו שאוקמפו מנופף בהן בשם הצדק הנפשע שלו.

 

כל האנשים הנבונים בעולם אמרו שאין משמעות לצעד של אוקמפו. אולם, הוא נועד להביא לאסונות, ומאיים על היציבות בכל רחבי הארץ. האם זה מה שאוקמפו מתכנן בשם הצדק? התגובה הצפויה של הממשלה תהפוך את פעילות כוח שמירת השלום המשותף ללא-רלוונטית. לאחר מכן, המלחמה תחזור לדארפור בצורה קטלנית ורצחנית עוד יותר ממה שהיא הייתה לפני כן. האם יש לאנשי דארפור עניין בכך? איזה מין צדק זה שמוביל לעוד הרס והרג?... האם באווירה שההחלטה של אוקמפו יוצרת ניתן יהיה לשאת ולתת ולהגיע לפיתרונות למשבר דארפור, או שהמשבר יסתבך ויתפשט ויגרום לאלפי פליטים לקרוס תחת הנטל של מצבם העגום?..."

 

עורך יומון סודאני: מדובר בהכרזת מלחמה

אל-טיב מצטפא, עורך היומון "אל-אנתבאהה", התייחס להאשמות נגד משטר בשיר כמזימה של המערב, יחד עם מורדי דארפור ואנשי דרום סודאן, לכבוש את סודאן והביע תקווה שלוחמים יבואו לעזרתה של סודאן[13]: "הממשלה חייבת להודיע לאמריקה ולסוכן השפל שלה, אוקמפו, שסבלנותה פקעה וכי זמן הדיפלומטיה השקטה חלף לבלי שוב, משהוכח שהיא לא מתאימה לזמן שבו מכבדים רק את החזקים ואילו הפחדנים מושפלים... על הממשלה להזהיר את הקהילה הבינלאומית שהצבת הנשיא בשיר ובכירי הממשלה כמטרה [לתביעה] תיחשב להכרזת מלחמה. הממשלה תיאלץ לסגת מהסכם ניבאשה[14], ועליה להודיע על-כך למועצת הביטחון...

 

על הממשלה להודיע על גיוס כללי, ולהפוך את אמצעי התקשורת שלה לאמצעי תקשורת של [זמן] מלחמה... על מושלי המחוזות לגייס את הצעירים והסטודנטים בכל מחוז לחוד לשורות גדודי הג'יהאד וכוחות ההגנה העממיים. רק כך נוכל להבטיח את התמודדותנו עם האיומים, גדולים ככל שיהיו, בבכל החזיתות – מצפון ומדרום, ממזרח וממערב ובבירה...

 

על העם הסודאני הצפוני[15] לדעת שהוא המטרה לקנוניה האמריקאית שאוקמפו הוא רק ציפורן החתול שלה, ומשמש דוברה. המטרה אינה הנשיא בשיר או ממשלתו, אלא הצפון, על תושביו ואדמתו... העם שהתייצב [בעבר] כדי להגן על עצמו, חייב לדעת שהמצב היום מסוכן יותר [מבעבר], ושאם [בני] העם של צפון סודאן לא יתלכדו ויגבירו את הרגש הלאומי, ויעמדו על אמיתות הקנוניה, לא תהיה הפעם הזאת כקודמותיה. הם יאבדו את מולדתם שתיפול, ויהפכו לעבדים במדינת סודאן החדשה ,שאמריקה תשלוט בה..

 

על הממשלה להישען על העמים הערביים והאסלאמיים ועל ארגוני 'מוסלמים ללא גבולות'[16]. אני מקווה שהנשיא בשיר יפנה מסר לפעילים השונים בתוך [המדינה] ומחוצה לה ושיודיע לעולם האסלאמי שסודאן נמצאת תחת מתקפה דתית, ואז יראה תופעה שתשמח אותו: [התייצבות] קבוצות שהקדישו את עצמן למלחמה בארצות הברית ובישראל [לצד סודאן]...".

 

עמדות חלוקות בעולם הערבי

מצרים מובילה במאמץ הכלל-ערבי לסיכול מעצר בשיר

לבקשת סודאן, קיימה הליגה הערבית בשבת (19.7.08) פגישת חירום של שרי החוץ של מדינות הליגה, לדיון בהאשמת נשיא סודאן בפשעי מלחמה. שרי החוץ הביעו תמיכה מוחלטת בסודאן ובבשיר ודחו את מה שהגדירו "פוליטיזציה" של בית המשפט הבינלאומי. כמו כן ,השרים דנו בהצעה לפיה לא ניתן יהיה לפגוע בחסינות של ראשי מדינות[17]. בעקבות הפגישה החלה הליגה הערבית לדון עם בית המשפט בהאג על הקפאת התביעה נגד בשיר, בתמורה להגעה ליישוב מדיני של הסכסוך בדארפור. כמו כן, גיבשה הליגה הערבית תכנית להתמודדות עם בקשת התביעה בהאג לעצור את נשיא סודאן בגין פשעי מלחמה. עיקרי התוכנית הם העמדה לדין של כל מי שהוכחה אחריותם לפשעי מלחמה בדארפור על-פי החוק הסודאני, בסיוע משפטנים של הליגה הערבית והאיחוד האפריקאי, וכן קיום ועידה בינלאומית להנעת תהליך השלום בדארפור שתגבש מפת דרכים עם מסגרת זמנים מוגדרת ליישוב הסכסוך. התכנית הוצגה בפגישה בין מזכ"ל הליגה הערבית עמר מוסא לנשיא הסודאני עמר אל-בשיר בח'רטום[18].

 

המובילה במאמץ הכלל-ערבי לסיכול מעצר בשיר היא מצרים, שהעמידה את המערך הדיפלומטי שלה וצוות מצרי של מומחים למשפט בינלאומי לטובת העניין. כמו כן, הנשיא מבארך ערך ביקור מיוחד באיטליה על-מנת לדון עם ראש ממשלתה בפרשה[19].

 

מדינאים ובכירים ערביים אימצו במידה רבה את קו ההסברה של ממשלת סודאן. השגריר סמיר חוסני, מנהל מחלקת שיתוף הפעולה האפריקאי-ערבי בליגה הערבית, אמר כי "למהלך הזה תהיה השפעה ישירה על הביטחון והיציבות בדארפור בכך שהוא יעודד את ארגוני האופוזיציה החמושים בחבל להמשיך במרד, והוא יוביל להידרדרות נוספת בעניינים הביטחוניים בשטח."[20] נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, הגדיר את החלטת התביעה בהאג לבקש את מעצר בשיר, "ניסיון לסחוט את סודאן ולהתערב בענייניה הפנימיים" וכן "פגיעה במאמצים להשכין שלום בדארפור והרס כל המאמצים [להחזיר] את היציבות בסודאן."[21]  גם שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-ע'יט, הזהיר מפני "הידרדרות המצב הביטחוני וערעור היציבות המדינית בסודאן"[22]. שר החוץ הסורי, וליד אל-מועלם, הודיע לשגריר סודאן בדמשק, כי סוריה מגנה את החלטת התובע הכללי של ביהמ"ש הפלילי הבינ"ל להגיש כתב אישום נגד נשיא סודאן, וסבורה כי ביהמ"ש חרג מסמכויותיו. לדברי אל-מועלם, "ההחלטה מהווה תקדים חמור שאין להרשותו ביחסים הבינ"ל, והיא נועדה לערער את יציבות סודאן ולהכשיל את הניסיונות להשכין שלום בדארפור"[23].

 

בעלי טורים: מדובר בקנוניה אימפריאליסטית

הפרשנים בעולם הערבי הופתעו מהידיעה שראש מדינה ערבית עומד בפני כתב אישום בינלאומי. חלקם גינו את העמדתו לדין של בשיר ואף טענו כי מדובר במזימה אמריקאית לפגוע בריבונות הסודאנית.

 

מאמר המערכת ביומון הממסדי המצרי "אל-גומהוריה", רואה בתביעה חלק ממזימה נגד העולם הערבי: "בשיר [הוא] הנשיא הערבי הראשון שהגורמים הבינלאומיים המתחבאים מאחורי מה שמכונה בית המשפט הפלילי מנסים לעצור. זאת, מתוך מאמץ להטביע את סודאן במשבר קשה שייתן לכוחות הללו הצדקה להתערבות צבאית, להפר את הריבונות הסודאנית ולשסע את המדינה האחות לכמה מדינות. הגורמים הללו הצליחו בקנוניה הקודמת שלהם לשסע את עיראק, להתנקש בנשיאה ולשעבד את עמה... אלה אותם כוחות אימפריאליסטיים... המזילים [כעת] דמעות תנין על [המצב] ההומאניטארי בדארפור."[24]

 

ח'אלד אמאם, בעל טור בעיתון הערב הממסדי "אל-מסאא'", עמד על מהות הקנוניה: "אמריקה הציתה אש במזרח התיכון כדי לשים את ידיה ורגליה על אזורי הנפט במפרץ ובעיראק... היות וכל המפות הגיאולוגיות, הבדיקות והקידוחים אישרו שחבל דארפור יושב מעל אגם של נפט, האמריקאים מצאו לנכון להשתלט גם עליו... מכאן החלו לבוא בזו אחר זו האשמות כנגד ממשלת סודאן בביצוע פשעי מלחמה וטיהור אתני בדארפור."[25]

 

בעל טור באל-אהראם: תושבי דארפור ראויים להגנת הליע”ר

עבדאללה עבד אל-סלאם, בעל טור ביומון הממסדי המצרי אל-אהראם, מתח ביקורת נוקבת על המשטר הסודאני ועל הליגה הערבית, והזכיר לשרי החוץ הערביים שהתכנסו לישיבת חרום בקהיר, כי תושבי דארפור ראויים לכך שהליגה הערבית תגן עליהם[26]: "חובה על המנהיגים הערביים לדחות את בקשת התביעה בבית המשפט הפלילי הבינלאומי לעצור את בשיר, אולם חובה עליהם גם לומר להנהגה הסודאנית את האמת, והיא שמדיניותה ומעשיה’ הם שגררו את סודאן למצב המסוכן וחסר התקדים הזה.

 

משטר 'ההצלה'[27] עיגן קווי מדיניות, רעיונות ועקרונות שהפכו את סודאן מארץ מתונה ודמוקרטית לקן של קנאות, שבו הברירה הניצבת בפני מתנגדי המשטר היא כלא או גלות ;אין בו מקום להתמודדות עם דרישות לצדק אלא באמצעות מלחמה קדושה, ואין אמצעי ליישוב מחלוקות עם המדינות השכנות מלבד ערעור היציבות ועידוד פעולות טרור בתוכן. מה שקרה בדארפור הוא שיא הכישלון, שהחמיר והצטבר. המשטר הסודאני, בעזות מצח, לא הסתפק בהתמודדות [עם המשבר] ובחיסול השורשים שלו. מאז פריצת המשבר ב-2003, ניסו השלטונות להקל ראש במה שקורה, בהתייחסם אליו כאל מחלוקת בין-שבטית. לאחר מכן העניינים הסלימו, והנושא הפך למזימה אזורית ומערבית. בסופו  של דבר הם הגדירו אותו כמלחמה על האסלאם והמוסלמים. מצער שכמה מן המשכילים הערבים והמוסלמים הסכימו עם הטענה הזו...  

 

בזמן שהשם דארפור הפך מילה נרדפת לפשעים נגד האנושות, ח'רטום ממשיכה לטעון שהחבל הפך למוקד להתערבות המערבית... המטרה [של המשטר הסודאני והליגה הערבית] הפכה להיות הצלת צווארם של האחראים, ולא עצירת מעשי ההרג והגירוש המבוצעים נגד מאות אלפים מתושבי דארפור, שלא מצאו מנהיג ערבי אחד שיקרא להצלתם. איש לא רוצה שבשיר ייעצר... אבל אין זאת אומרת שמה שקרה צריך לחלוף מבלי שהפושעים ייענשו... יידעו כולם, ובאי הכינוס של הליגה הערבית בכלל זה[28], שחבל דארפור אינו מדינת אויב, ותושביו זכאים לכך שנגן עליהם ושנפרסם גילויי דעת נגד סוהריהם".

 

פרשן סורי: ידי האמריקאים והישראלים משחקות בסודאן

עז אל-דין אל-דרויש, פרשן ביומון הממסדי הסורי תשרין, טען במאמר שפרסם כי ההליכים המשפטיים נגד ממשלת סודאן הם רק שלב במתקפה כוללת נגד הערבים[29]: "מה שקורה בסודאן הוא חלק בלתי נפרד מן ההתקפות, הלחצים, המצור וניסיונות הפירוק שהערבים בכללם עומדים בפניהם. המשוואה ברורה והמנגנונים כמעט גלויים, כשלאחרונה הצטרפו אליהם בית המשפט הפלילי הבינלאומי, תחת הכותרת של פשעי מלחמה וזכויות האדם. מי שעוקב אחר המצב וקורא בין השורות, יכול לראות שישנן ידיים אמריקאיות וישראליות המשחקות בסודאן ומתעללות בביטחונה, כפי שהתעללו לפני כן בעיראק, ושידיים אלו מגואלות באופן ישיר או עקיף בדמם של אנשי דארפור, והראיות על-כך מצויות בשפע למי שרוצה לעמוד על הרקע למה שקרה.

 

הממשלה הסודאנית, כמוה כאנשי דארפור, היא קורבן של מה שמתרחש בחבל, ויש להזכיר שכולם התעלמו כשהממשלה הסודאנית הזהירה מפני הסכנות של ההתעללות החיצונית במצב החבל, וכאשר היא סיפקה ראיות להימצאות ידיים אמריקאיות וישראליות שפועלות ליצירת משבר בחבל, ולהביאו למצב הנוכחי. הערבים נדרשים לקחת את העניינים לידיהם במהירות המירבית האפשרית, ולפתוח במתקפת נגד מדינית, הן בתיקון המצב בדארפור והן בסיוע לממשלה הסודאנית, מתוך הכרה בסכנה הגדולה אשר מאיימת על הערבים כולם, ולא רק על סודאן לבדה. סודאן, כמו עיראק, היא רק שלב במתקפה כנגד הערבים, והשלב הבא עתיד להיות חמור יותר".

 

יומון סעודי: מדינה ערבית חדשה על הכוונת הבינלאומית

היומון הסעודי "אל-וטן" מתח ביקורת על הגשת כתב האישום וטען כי הקהילייה הבינלאומית מצאה לה למטרה מדינה ערבית חדשה: "נראה כי הקהילייה הבינלאומית נחושה למצוא מדינה ערבית שתהווה מטרה למתקפה מצידה. במסגרת זו בולט חילוף התפקידים בין סוריה וסודאן. אתמול היתה זו סוריה תחת לחץ הביקורת והאיומים, במיוחד בכל הנוגע לתיק הלבנוני ולאחר שהמשבר נוטרל והחלו שיחות השלום בין ישראל לסוריה, השתפר מעמדה של סוריה בזירה הבינלאומית...

 

נראה כי סודאן החלה להיות מונפקת במלוא הכוח ב'בורסה המדינית של האיזור', לאחר הכרזת התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי כי הוא נחוש לפרסם כתב מעצר נגד הנשיא עומר אל-בשיר. בעיית  דארפור אינה  חדשה. למרות העובדה שישנה טרגדיה במחוז זה, הרי שבינאום הבעיה בצורה כזו מפקיע את הצד ההומאני בניסיון למצוא פתרון וסוף למשבר.

 

אזור זה זקוק נואשות לשלום וליציבות. אם כיום יש חילוף תפקידים בין סוריה וסודאן, הרי שהלקח שכולם צריכים להבין הוא שדיאלוג ודיפלומטיה הם הדרך הטובה ביותר לפתרון בעיות, וכי שפת האיומים והכוח אינם מובילים לדבר מלבד עקשנות ושפיכות דמים."[30]

 

עורך "אל-שרק אל-אוסט" :כתב האישום - מכה לסודאן ואזרחיה

בעלי טורים ביומונים הסעודים היוצאים לאור בלונדון, סבורים שהמשטר הסודאני הביא על עצמו את המשבר הנוכחי ואף נטו לתמוך בצעדי בית המשפט הבינלאומי. טארק אל-חומיד, עורך היומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", טען כי הגשת כתב האישום נגד בכירי המשטר הסודאני מהווה מכה קשה עבור סודאן ואזרחיה, אולם מדינות ערב והליגה הערבית אינן יכולות לסייע לסודאן:  "הרמיזה שהנשיא הסודאני [חשוד], אשר תהפוך לכתב אישום רשמי, תהווה תבוסה למאמצי ח'רטום להחזיר את ההשקעות ואת היציבות לסודאן, ובעקבות כך המדינה תוצב המדינה במבוי סתום בינלאומי. האשמת ראש מדינה בפשעים מסוג זה תכניס את המדינה ואת המשטר כולו לסחרור שטני... איני יודע מה יכולים הערבים לתת לממשלה הסודאנית אחרי שהיא התעקשה להפקיר את הסדרת ענייניה הפנימיים במשך זמן רב, במיוחד כשמשבר דארפור נמשך קרוב לחמש שנים ללא פיתרונות מעשיים, על-אף הגברת הלחצים הבינלאומיים."[31]

 

מנכ"ל “אל-ערביה”: הליע”ר התעלמה מהטבח  בדארפור

עבד אל-רחמן אל-ראשד, מנכ"ל ערוץ אל-ערביה והעורך לשעבר של העיתון "אל-שרק אל-אוסט",

כתב:

"האווירה הערבית מלאה בקריאות נגד בית המשפט הפלילי הבינלאומי, לאחר שהתובע הכללי הגיש תביעה נגד הנשיא הסודאני עמר אל-בשיר. זהו המשך לתרבות הגינוי הערבית הרשמית, כאשר בית המשפט מואשם בכך שהוא יוצא נגד הערבים והמוסלמים... בשורש התביעה עומדת נושא דארפור, וחובה שהוא יהיה במוקד הדיון. יאמרו נא לנו האנשים הללו האם הם חפים מפשע? יוכיחו בבקשה לאזרחים שלהם את חפותם במקום לפנות לגידוף כדרך הקצרה ביותר להתמודדות עם המשבר החמור. התביעה, גם אם לא תגיע רחוק, תבסס לראשונה בעולם הערבי את מה שהיא קבעה בליבריה וביוגוסלביה, והוא שראשי מדינות אחראים באופן מוחלט לשימוש לרעה בשלטונם ולביצוע פשעים גדולים. בית המשפט הפלילי אומר למנהיגי האזור שלנו שעמיהם אינם צאן שניתן להוביל לטבח כנקמה, או כאמצעי הרתעה, או כדי ליהנות מהשלטון".[32]

 

במאמר אחר מתח אל-ראשד ביקורת על הליגה הערבית:

"הליגה הערבית היא למעשה איגוד של ראשי המדינות הערביות, ואך טבעי הוא שהיא תיחלץ להגן על הנשיא הסודאני... יש להזכיר שהליגה הערבית לא התייחסה להשמדת שלוש מאות אלף סודאנים בדארפור, וסירבה אפילו לעמוד דקת דומייה על שריפת [הכפרים], ההגליה והקטל שאירעו שם. אבל הליגה הערבית מתייחסת להגשת תביעה כנגד נשיא הרפובליקה כפשע ותוקפנות". אל-ראשד דחה את ההאשמות הנשמעות בעולם הערבי לפיהן בית המשפט הבינלאומי נטפל לסודאן מתוך גזענות כלפי הערבים והמוסלמים: "הראיות מעידות על ההיפך, משום שכל הקורבנות בדארפור הם סודאנים ומוסלמים"[33].

 

הביקורת שהשמיע אל-ראשד כנגד המשטר הסודאני והליגה הערבית עוררה עליו את זעמם של עיתונאים סודאנים, שפרסמו תגובות חריפות כנגדו וכינו אותו בכינויי גנאי[34].

                           

עורך אתר ליברלי: בשורה משמחת עבור אוהבי הצדק בעולם

עמראן סלמאן, עורך אתר האינטרנט הליברלי אאפאק, הביע קורת רוח מהגשת התביעה נגד בשיר: "[זוהי] בשורה משמחת עבור כל המגנים על זכויות האדם ואוהבי הצדק בעולם. גם אם בשיר עצמו לא ייעצר, הרי שהגשת כתב אישום נגדו, הטלת מצור עליו ובידודו, הם המינימום הנדרש כדי לעשות צדק עם הקורבנות בדארפור ובחבלי הארץ האחרים. כמובן, יש לצפות שהמשטר הסודאני, בסיוע בעלי בריתו בתקשורת הערבית, ובמיוחד תחנת אל-ג'זירה, יפתחו במתקפת נגד תקשורתית... שתטיל ספק בבית המשפט ובתביעה הכללית ותעורר ספקות ביחס למניעיה... ויהפכו אותו למערכה 'לאומית' ו'אסלאמית', אבל לא תצמח להם תועלת מזה, מכיוון שהפשעים של המשטר הזה ברורים כשמש[35]."

 

ליברל סודאני: לסלק את המשטר בסודאן כפי שנעשה באפגניסטן

עת'מאן חסן באבכר, ליברל סודאני, פרסם באתר האינטרנט הסודאני הפופולרי Sudanese Online אגרת פתוחה למועצת הביטחון של האו"ם, בה קרא לאו"ם לסלק בכוח את משטר בשיר ולהעמידו לדין על פשעי מלחמה[36]:

"אנו פונים ל[חוש] הצדק שלכם, שמכוחו נוסד הגוף הבינלאומי שהעם הסודאני שותף להקמתו ובעל זכויות בו. זאת לאחר מצור שנמשך תשע-עשרה שנה מצד כנופיות הקיצוניות הדתית והאפליה האתנית...

 

הפשעים [שבוצעו בסודאן] לא בוצעו על ידי אלמונים או פורקי עול... אלא על ידי המשטר עצמו ומוסדותיו. לפיכך, אין תקווה לשינוי, ולא ניתן להעלות על הדעת חיים בטוחים עבור אלו שנמלטו מן הכליה. על מוסדות הקהילה הבינלאומית, שבני העם הסודאני שותפים ליצירתם, להגן על [הסודאנים] ולהעמיד את המשטר למשפט תחת פיקוח מועצת הביטחון ולהטיל עליו את מה שראוי להטיל עליו. כמו כן, מן הראוי שהמשטר יוותר על השלטון או שהוא יוכרח לעזוב אותו. החברות [של סודאן באו"ם] אינה שייכת למשטר. העם בכללותו הוא בעל הזכות, וחובה על כל חברות [האו"ם] להגן עליו ולהשיב לו את שלטונו שנגזל בהפיכה צבאית. יש להקים ממשלה לאומית זמנית כפי שנעשה באפגניסטן לאחר שמשטר הטאליבן הוכרח לעזוב אותה, וכפי שנעשה בסומליה. יש לדעת שכל עיכוב יזיק לעם הסודאני רבות. המשטר רוצה להפוך את העם הסודאני שעיר לעזאזל וידחף אותו לעבר מעשי טבח חדשים. דבר זה מחייב למהר במציאת פיתרון, ולהעניש את פושעי המלחמה ואת סמלי הקיצוניות והטרור."