טרור באמריקה (50):

תגובות לראיון עם דיקן הפקולטה להלכה אסלאמית באונ' קטר, עבד אל-חמיד אל-אנצארי

הראיון שהעניק דיקן הפקולטה לשריעה ולמשפט באונ' קטר, ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי ליומון הקטרי "אל-ראיה" עורר תגובות רבות, ובמרבית המקרים, נזעמות. למחרת פרסום הראיון, כתב "אל-ראיה": "מן ההכרח לציין שמה שפרסמנו אינו משקף את עמדת 'אל-ראיה', אלא את עמדתו של ד"ר אל-אנצארי... למרות המתקפה האלימה נגד הראיון, 'אל-ראיה' אינו מתנער ממה שפרסם. 'אל-ראיה' גם אינו מגנה על ד"ר אל-אנצארי בעל העמדה מעוררת הויכוח, שהרי הוא מסוגל להגן על עמדתו... דמיונם של כמה קוראים חרג מגבולות ההגיוני. אחד מהם התקשר וטען שפרסום הראיון מהווה הכנה לתקיפתה של עראק?!! קורא אחר תאר את ד"ר אל-אנצארי במלים שלא ניתן להעלותם על דל לשוננו. אחרים טענו כי הוא פוגע ברגשותיהם... כמה קוראים התקשרו לרדיו ותבעו לאסור פרסום ראיונות שכאלה הפוגעים, לדבריהם, באסלאם. לטענתם, ד"ר אל-אנצארי מבקש להחיל אסאלם אמריקאי וקורא לאנשים לעלות לרגל לניו יורק במקום למכה?!..."[1]

עבד אל-חלים קנדיל, כתב בעמוד הדעות של "אל-ראיה": "...ארה"ב איננה מסתפקת בחיסול הגורמים העוינים את אמריקה בפלישה חמושה או בעידוד הממשלות [המקומיות] לנהל מלחמות אמריקאיות... היא רוצה גם לדלג מעל לראשי הממשלות ולחנך את העמים עצמם. היא אינה שבעת רצון מן האסלאם של העמים – האסלאם הסוני או זה השיעי. היא רוצה להציג את האסלאם על פי פרשנותה הפרטית, היא רוצה אסלאם על פי האסכולה של האמאם בוש, אסלאם שנשללה ממנו הרוח, הכבוד, רצון-הג'יהאד במלחמה ובחיים... היא רוצה להפוך את [המדינות] הערביות והאסלאמיות לחיקוי מביש של חילוניות-הטנקים התורכית. היא מסתירה מטרה זו באמצעות סיסמאות כגון רפורמה, סובלנות, אהבה ודמוקרטיה...".[2]

כמה ימים לאחר מכן, כתב ב"אל-ראיה" מחמד עלי אל-מאלכי: "על המערב כולו, בהנהגת אמריקה, להבין שגם אם ישונו תוכניות הלימוד ויהפכו לואקום או למה שניתן לכנותו non-curricula, הדבר לא ישנה כלום. דת האסלאם תמשיך להיות מושרשת לנצח נצחים ואנו נמשיך לשנן לילדינו בבתינו שכל הרוע של העולם בא מן המערב, שלא ניתן לבטוח בציונות ובציונים, ושהם אינם רוחשים טוב למין האנושי. אנו נמשיך להתמקד בחסדים ובערכי המוסר שיגנו עליהם מפני הפתיחות והמתירנות, נמשיך להניקם כבוד, עוצמה, גאווה, חירות, מאבק, התנגדות לכובש, וג'יהאד למען אללה.

אנו נאמר להם במלוא הבהירות, שתוכניות הלימוד כללו בעבר דברים אלה ואלה, אבל המערב בא ובעריצותו כפה עלינו את תוכניות הלימוד בהם רצה. יתכן שהמערביים סבורים שניתן יהיה להעביר את העניין הזה בקלות ושהעמים האסלאמיים והערביים ייכנעו לרצונם הפרוורטי... ואולם הדבר בלתי אפשרי. מה שיוצא מתוכניות הלימוד יישמר בלבבות ובמוחות... אנו נכוון את הדורות הבאים לדרך הישר ולא להרס, כפי שרוצה המערב."[3]

עאישה עבידאן, בעלת טור ב"אל-ראיה", הצטרפה למתקפה נגד ד"ר אל-אנצארי: "צר לנו שמקרבנו יוצא מי שמערבב רעל בדבש... במטרה להגשים את החלום האמריקאי ואת המטרות האמריקאיות... לא נותר בחיינו דבר שאצבעות השאיפות החמדניות האמריקאיות לא הגיעו אליו: המשטרים הפוליטיים והכלכליים, חיי החברה, שינוי המוסר בשם הגלובליזציה. כל שנותר לנו הן תוכניות הלימוד. ואולם, ד"ר אל-אנצארי תובע להתערב בגיבושן ולשנותן כך שתתאמנה לאינטרסים של ארה"ב...

הצהרותיו של ד"ר אל-אנצארי אינן מייצגות את הרוב האסלאמי הערבי... חייבים הן מחייבות מאבק [נגדן] וגינוי, לא ברמה האישית, אלא ברמה החברתית ובכל המגזרים, מצד הדרשנים במסגדים ומצד האינטלקטואלים כדי להפריך רעיונות שכאלה התומכים בהגמוניה האמריקאית, כדי שלא נהפוך לקליינטים של ארה"ב. אנו מצויים בסכנה. מטרתה של ארה"ב היא לקרוע ולפורר אותנו מבחינה אידיאולוגית ותרבותית יותר מאשר מבחינה צבאית...

מה שעושה ארה"ב באפגניסטן מאז ה-11 בספטמבר – השמדת הכפרים והערים האפגניות וכתישתן ללא הבחנה בין אזרחים לאנשי צבא – מהווה טרור אמריקאי... היעלה על הדעת שאנו נבקש מארה"ב להתערב בתוכניות הלימוד שלנו?... מי זו בכלל אמריקה שהיא תבחן את תוכניות הלימוד שלנו ותתערב בתרבותנו האסלאמית?..."[4]

ד"ר עלי אל-מחמדי, שבעבר שימש בתפקידו של ד"ר אל-אנצארי, דיקן הפקולטה להלכה באוניברסיטת קטר, אמר: "אין ספק שמדובר בפלישה מבפנים המרפה את ידי האומה ומאיימת על חוסנה, כדי להרוס את האומה ולבנותה מחדש על ידי הזר ובהתאם לרצונו.

אינני יודע מדוע אנשים מסוג זה רוצים לחיות כעבדים בחוות אמריקאיות, בשעה שהאסלאם בו הם מאמינים רוצה שהם יהיו חופשיים... ראשים ולא זנבות...

האמריקאים מתחלקים כיום לשתי קבוצות:

קבוצה אחת לוחמת באסיה ובאפריקה מתוך שאיפות חמדניות, רצון לשלוט, אהבת פרסום, [ותחושת] עליונות... הדבר ברור בחוקיהם המבחינים בין מי שאמריקאי למי שאינו אמריקאי כמו גם בכלכלה שלהם, לפיה מה שחורג מן ההיצע והביקוש מושלך לים מתוך חשש לירידה במחירים, וזאת בשעה שמיליונים מתים ברעב.

הקבוצה השניה היא אלו הנמצאים בארצם ולוחמים זה בזה. על פי הדיווחים מדי 45 שניות מתבצע בארה"ב רצח, בנוסף לפשעים אחרים כגון: איומים, אונס וגניבה. אשר לשנאתנו לאמריקאים – הרי שאיננו היחידים. מרבית תושבי כדור הארץ שונאים את האמריקאים משום שהם נהגו בעושק והם נוהגים בסטנדרטים כפולים ואינם עומדים בהתחיבויותיהם.

השחיתות שלהם כוללת את כל תחומי החיים. הם קבוצת האנשים שגרמה לזיהום הסביבה יותר מכל קבוצה אחרת, כפי שנכתב בספר 'כדור הארץ על כף המאזניים'. הם נמנעו מלחתום על האמנה נגד זיהום הסביבה. יש להם נשק השמדה המונית בשעה שהם כופים על מדינות קטנות לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק השמדה המונית. הם עומדים מאחורי חקר הגינום [האנושי] ומאחורי המשחקים בתורשה שאת היקף סכנותיהם יודע רק אללה. כיום אנו באים ותובעים מהם להתערב בתוכניות הלימוד שלנו ולהשחיתן. ללא ספק הם יקבלו את ההזמנה הזו בברכה, משום שלדעתם... תוכנית הלימוד האסלאמית היא היחידה הניצבת כמכשול בפני הגלובליזציה." ד"ר אל-מחמדי לא האשים את ד"ר אל-אנצארי בכפירה, אבל הוא הזכיר את סלמאן רושדי בביקורתו.[5]

מעטים ביותר תמכו בעמדותיו של ד"ר אל-אנצארי. אחד מהם, מזכ"ל הגוש הלאומי הדמוקרטי בכווית, ד"ר אחמד בשארה, אמר כי דבריו של ד"ר אל-אנצארי "מבטאים את עמדת הרוב השקט במדינות "מועצת שיתוף הפעולה המפרצי" שמאסו במעשיהם של הזרמים האסלאמיים הנתמכים על ידי הממשלות עד שהגיע המצב לידי כך שהם שולטים במוסדות החינוך וההשכלה. היום אנו קורבנות של טרור המבוצע על ידי ערבים ומוסלמים בשם האסלאם... כולנו קורבנות של קבוצה מורדת שדרדרה את האסלאם ואת הערביות ואמצה רעיונות מעוותים שהביאו אסונות על מיליונים של חפים מפשע"[6]

ואולם, גם בכווית רוב ההתבטאויות היו בגנות ד"ר אל-אנצארי. ד"ר וליד אל-טבטבאא'י, יו"ר ועדת התחיקה במועצת האומה הכוויתית, המייצג את הזרם הפונדמנטליסטי, אמר: "אני מתפלא. לאן רוצה ד"ר אל-אנצארי לגרור אותנו. הוא קורא לאמריקניזציה של מוחותינו ולביטול הזהות האסלאמית. הוא מפנה כלפי הזרם האסלאמי את כל ההאשמות האלו ואילו אנו אומרים לו שאללה שומר על הדת האסלאמית, בזכות האחים המוג'אהדין שנשבעו להפיץ את הדת הזו...

מצער שמי שמאשים את המוסלמים בטרור הוא אקדמאי  שבאחריותו חינוך הנוער המפרצי והקטרי. ואולם, אנו משוכנעים... שהאסלאם יהיה חזק ולא יזועזע ממלים ומתקוות של אחדים שדומות יותר לחלומות".[7]

העיתונאי המצרי, חסן אל-הראוי, הגיב במאמר ביומון "אל-ראיה": "מקוללת הפוליטיקה שגרמה לאחדים להתבלבל... ולתמוך במקיאווליזם... כדי שנשמש כאינדיאנים עבור האמריקאים... ונסכים לקבל סיוע, הלוואות, ופסולת נשק, ובתמורה נסכים לשנות את תוכניות הלימוד [ואת] הקוראן והסונה, בהתאם לרצונה של וושינגטון המבקשת ליצור תערובת בין הנצרות לאסלאם!! אין מניעה לקבל שוחד כספי בתמורה לתמיכה בתוכניות הלימוד האסלאמיות על פי ההלכה האמרי-אסלאמית!!... אנו נדרשים להפגין סובלנות, ולהפנות את הלחי הימנית, ואחריה את השמאלית, ואת יתר חלקי הגוף...

ד"ר אל-אנצארי שכח שאם היחס לאחר מבוסס על העקרון של 'לכם יש את הדת שלכם ולי יש את הדת שלי', הרי שאני מחויב להגן על הדת שלי, לתמוך בה, להעמיקה, ולאפשר לה את זכותה הטבעית לנהוג בסובלנות על פי דרכה, גם אם הדבר מחייב שימוש בכוח... אין שום סיבה לערבב פוליטיקה בדת ולהקריב אמונה בת אלף ארבע מאות וחצי שנים לטובת תרבות בת לא יותר מארבע מאות שנים שקמה על הריסותיהם של האינדיאנים, על פריצות ועל עריצות... והיא מחפשת אחר אינדיאנים חדשים..."[8]

השיח' יוסף אל-קרדאוי שהקים את הפקולטה להלכה אסלאמית באונ' קטר שבראשה עומד ד"ר אל-אנצארי, התייחס לנושא בראיון טלוויזיוני:  "לאמריקה אין זכות להתערב בענייניהם של המוסלמים ובעיקר בענייניהם הדתיים... מה רוצה אמריקה?... [היא רוצה,] למשל, למחוק כמה דברים. למחוק את המילה ג'יהאד; את עשיית הטוב וההימנעות מן החטא; את שינוי החטא בכוח הזרוע, במידה ולא ניתן באמצעות הלשון או באמצעות הלב; את המאבק בעושק ואי-הכניעה לעושקים; את העמידה נגד העריצים... את הדברים האלה הם רוצים למחוק.... הם אינם רוצים שנשתמש במילה כופרים כלל, אפילו כאשר מדובר בכופרים תוקפנים...

המערב פלש אלינו בכמה שיטות, ובעיקר במה שאני מכנה פלישה אידיאולוגית, או קולוניאליזם תרבותי. נגד הקולוניאליזם ונגד כיבושה של האדמה ניתן להיאבק בקלות; אבל כיבוש המוחות והפלישה אליהם באמצעות רעיונות זרים מסוכן בהרבה... המלחמה האידיאולוגית והתרבותית היא סוג המלחמה המסוכן ביותר, ללא ספק...

הם רוצים להפוך אותנו לעבדים עבורם, לכוון אותנו באמצעות מקל, ולמשוך אותנו באוזניים כפי שמושכים כבשים..."[9]